החלטה בתיק מק"מ 17365-06-11

1.         זוהי בקשה להטלת מאסר במקום קנס שלא שולם.

            הקנס הינו קנס אשר הוטל מכח חוק העבירות המנהליות, התשמ"ו - 1985.

2.         המשיבה זומנה כדין לדיון שהתקיים ביום 01.02.2012, אך לא התייצבה ולפיכך, התקיים דיון בהעדרה.

3.         קרן הקנס המנהלי אשר הוטל על המשיבה הינה בסך 8,500 ש"ח. בדיון נטען כי יתרת החוב הינה 13,600 ש"ח.

            לאור אי התייצבות המשיבה יש להטיל מאסר במקום קנס שלא שולם.

            נציג המבקשת טען כי הקנס, אשר בגינו יש להטיל מאסר, כולל את תוספת הפיגורים.

            נציג המבקשת מפנה לסעיף 1 לתקנות העבירות המנהליות [סדר דין לדיון בבקשות, לפי סעיפים 19 ו-20], התשמ"ט - 1989 ולהגדרת החייב במסגרתו, אשר קובעת כי חייב הוא : מי שלא שילם במלואו קנס מינהלי שהוטל עליו, לרבות הפרשי הצמדה ותוספת פיגור לפי סעיף 17 לחוק.

4.         אין בידי לקבל את טענת המבקשת באשר להגדרת קנס לצורך הטלת מאסר במקום קנס. סעיף 19 (א) לחוק העבירות המנהליות, התשמ"ו - 1985, קובע כי בית המשפט רשאי להטיל מאסר במקום קנס מנהלי ולא נאמר כי ניתן להטיל מאסר במקום תוספת פיגורים. זאת להבדיל מסעיף 18 לחוק העבירות המנהליות. כאשר ביקש המחוקק להחיל הוראות מסוימות גם על תוספת הפיגור, כפי שעשה בסעיף 18, כאשר החיל את הוראות פקודת המיסים גביה, נאמר הדבר מפורשות. 

            ההגדרה של חייב בתקנות העבירות המנהליות [סדר דין לדיון בבקשה לפי סעיפים 19 ו-20] מתייחסת להגדרת חייב ואין בה כדי לשנות מהכלל, לפיו המאסר במקום קנס מוטל בגין הקרן בלבד.

            מובן שתקנות אין בכוחן לקבוע, בהעדר הסמכה ברורה, כי המאסר יוטל בגין רכיב נוסף על זה הקבוע בחוק.

5.         בהחלטתי בת.פ. 352/95 בעניין בקשת המרכז לגביית קנסות להטלת מאסר בשל אי תשלום קנס, התייחסתי בהרחבה לשאלת הטלת מאסר במקום קנס, תוך התייחסות ותוך קביעה כי המאסר במקום קנס עניינו הקרן בלבד.

            אינני מוצא כי דין שונה צריך לחול כאשר עסקינן בקנס המוטל מכח חוק העבירות המנהליות.

האמור בהחלטתי בת.פ. 352/09 ישים גם לבקשה להטלת מאסר במקום קנס על פי חוק העבירות המנהליות. לא אחזור על הדברים ואפנה להחלטה האמורה.

6.         מכל האמור, אני מורה כי יש לקבל את הבקשה ולהורות על הטלת מאסר במקום קנס ואולם זאת בגין קרן הקנס בלבד.

            ככל שתשלם המשיבה את קרן הקנס בסך 8,500 ש"ח, לא יופעל צו המאסר ולא ניתן יהיה להוציא צווי מאסר נוספים, גם אם תיוותר תוספת פיגור.

            מובן כי ביחס לתוספת הפיגור קיימת הסמכות לפעול לגבייתה מכח סמכויות הגבייה הקבועות בחוק. ראה לעניין זה סעיף 18 לחוק העבירות המנהליות הקובע כי הוראות פקודת המיסים גביה יחולו על גבייתו של קנס מנהלי שלא שולם במועדו, לרבות הפרשי הצמדה, הריבית ותוספת הפיגור, כאילו הוא מס כמשמעותו באותה הפקודה.

7.         מכל האמור, אני מורה כי ככל שהמשיבה לא תשלם את קרן הקנס בסך 8,500 ש"ח,  תאסר היא למשך 42 ימים.

פקודת מאסר כאמור תובא לחתימתי.

ההחלטה תישלח לצדדים בדואר רשום.