אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק מ"ת 9862-07-11

החלטה בתיק מ"ת 9862-07-11

תאריך פרסום : 18/07/2011 | גרסת הדפסה
מ"ת
בית המשפט המחוזי חיפה
9862-07-11
15/07/2011
בפני השופט:
רון שפירא

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
1. זוהר אלקיים (עציר)
2. דניאל אוחנה (עציר)
3. יוסף מלכה (עציר)

החלטה

בפני בקשה למעצר עד תום ההליכים בהתאם לסעיף 21(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- מעצרים) התשנ"ו- 1996.

כנגד הנאשמים, זוהר אלקיים, דניאל אוחנה, יוסף מלכה (להלן: " המשיב 1", " המשיב 2" ו" המשיב 3") הוגש כתב אישום המייחס להם עבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 333+ 335(א)(1) ו(2) לחוק + סעיף 29 לחוק העונשין, תשל"ז- 1977.

נטען בכתב האישום כי ביום 22.6.11 הגיעו המשיבים ביחד עם יצחק אברהם (להלן: " יצחק"), בשני כלי רכב, רכב מסוג מזדה ואופנוע מסוג קימקו (להלן: " האופנוע"), אל תחנת הדלק במתחם מגידו, בה עבד אותה עת מוחמד אבו בכר כמתדלק (להלן: " המתלונן"). בסמוך לאחר הגעתם, המתלונן העיר למשיב 3 על כך שהאחרון רוקן את תוכנו של פח האשפה ברחבת התחנה. מיד לאחר זאת, ובתגובה להערת המתלונן, תקף המשיב 3 את המתלונן בכך שדחף אותו. בהמשך, חברו המשיבים ויצחק ותקפו המתלונן בצוותא חדא, תחילה באמצעות נשק קר (מקל או מוט) בידו השמאלית ובהמשך הכו אותו בעוצמה ובאכזריות באגרופים בחלק גופו העליון ובפניו, הפילו אותו ארצה, והמשיכו להכותו באגרופיהם ולבעוט בו ברגליהם, בכל חלקי גופו ובראשו. במהלכה של תקיפה זו, עלה יצחק על האופנוע וממרחק של מטרים בודדים מהמתלונן ומהמשיבים, ירה לעבר המתלונן באמצעות אקדח אותו נשא ללא רשות. קליע שנורה, פגע בבטן של המשיב 3 בזמן שזה היה מעל המתלונן והיכה בו. כתוצאה מהמכות של המשיבים ויצחק, נחבל המתלונן נשברו בפיו שתי שיניים [מס' 16 ו-26] ונגרמו לו הכאות וחבלות שונות.

בד בבד עם הגשת כתב האישום, הוגשה בקשה למעצר המשיבים עד תום ההליכים נגדם. הצדדים להליך לא חלקו באשר לקיומן של ראיות לכאורה, ולמעורבותם של המשיבים בהכאת המתלונן. באי כוח המשיבים העלו טענותיהם בנוגע לסעיף האישום שיוחס למרשיהם, שכן לגישתם, ובהתאם לתוצאה לה הוביל האירוע, יש לייחס להם עבירה פחותה בחומרתה מזו שיוחסה להם. וכן הם מיקדו טענותיהם בצורך לבחון בעניינם של המשיבים חלופת מעצר, ולהורות על שחרורם.

במסגרת הדיון בפני, הדגישה המבקשת כי המדובר בתקיפה אלימה ואכזרית, שהתפתחה על סיבה של מה בכך, בכך שהמתלונן העיר למשיבים לפסול שבריקון פח האשפה ברחבת תחנת הדלק. לגישת המבקשת סיבות המקרה מלמדות על מסוכנות המשיבים, ובייחוד עת שהתמונה הכללית מצביעה על תמונה לפיה אחד המבצעים-שעדיין לא נתפס- ירה לעבר המתלונן מתוך כוונה לחבול בו. אף מעבר לכך, הרי שעברם הפלילי מצביע על מסוכנות. כך לחובת המשיב 1 עבר פלילי הכולל עבירות של גניבה, תקיפת שוטר, אלימות, הצתה והפרת הוראה חוקית . למשיב 2 יש עבר פלילי מתחום הסמים והרכוש, אם כי ללא הרשעה. למשיב 3 יש עבר פלילי מתחום הנשק, האלימות, הסמים ואף התחזות לאחר במטרה להונות. ככל שהדברים מתייחסים להוראת החיקוק בגינה מואשמים המשיבים נטען, כי בהתאם לחומר החקירה עולה כי למשיב נגרמו חבלות שונות, מהן שבר בשיניים ושפשופים, עם זאת יש להוסיף כי קיים חשש לשבר בלסת, חשש זה לא אומת בהתאם לצילום, אך מתקיימת בנושא בדיקה רפואית נוספת.

באי כוח המשיבים, לא חלקו על קיומן של ראיות לכאורה לקיומו של מעשה התקיפה. עם זאת בטיעוניהם בע"פ ובכתב, פירטו באי כוח המשיב, כי אין הוכחה- והדברים פורטו בכתב ובעל פה- לכך ששיניו של המשיב נשברו עקב מעשי התקיפה. אף מעבר לכך וגם אם המדובר בשבר בשיניים, הרי שגם אז אין לייחס למשיבים עבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, שכן תוצאות המעשה מביאות לכל היותר לקיומה של תוצאת החבלה כדרישת סעיף 380 לחוק, ולא לחבלה חמורה. כך להרגשתם של באי כוח המשיבים, תיק זה נותב לערכאה זו בצורה מלאכותית שכן הוא היה אמור להיות נדון בערכאת בית משפט השלום. עוד נטען על ידי באי כוח המשיבים, כי על אף חומרת המעשה, יש לתת את הדעת לכלל נסיבות התפתחותו, כך נטען כי המדובר במעשה ספונטאני ולא מתוכנן, נקודתי וקצר מאוד בזמן, שהתפתח באופן לא צפוי ושלמתלונן חלק בהתפתחותו, כך גם הודגש שהחבלות שספג המתלונן אינן במדרג גבוה ובהתאם גם המסוכנות הנובעות ממעשי המשיבים אינה כה גבוה. עוד נטען כי לאף אחד מהמשיבים לא היה חלק בירי והמה לא חפצו בו, ירי זה אף הביא לפציעתו של המשיב 3 ומכל מקום אין הוא מיוחס להם בכתב האישום. כללו של דבר אין המדובר במסוכנות גבוהה המצדיקה מעצר עד תום ההליכים. עוד נטען כי אין חשש לשיבוש הליכי משפט, משחברם של המשיבים הנמצא בבריחה, ידוע לרשויות וחלקו במעשה ידוע גם הוא. מעבר לכך התייחסו באי כוח המשיבים לעברם של המשיבים, כך נטען כי המשיב 2 הינו בחור צעיר ללא הרשעות פליליות ושזו הפעם הראשונה שהינו חווה מעצר, כמו כן צוין כי הינו עובד באופן סדיר בחברת קייטרינג. באשר למשיב 1 נטען כי רוב עברו הפלילי מתייחס לתקופת הקטינות ומכל מקום אין הוא מכביד, וכן צוין כי בשנים האחרונות הוא לא נדון בפלילים וכי הינו עובד בהתקנת מזגנים. ככל שהדברים נוגעים למשיב 3 ואשר פצע הירי לימד אותו לקח כואב ומרתיע- כך לגישת באי כוחו-, אין עבר פלילי מכביד וכי זו הפעם הראשונה שהינו עומד לדין בגין עבירת אלימות. לנוכח כלל האמור, ביקשו באי כוח המשיבים לשחרר מרשיהם לחלופת מעצר בפיקוחם של משמרונים ראויים, ופיקוח איזוק אלקטרוני, כך שהמשיב 1 ישוחרר לחלופת מעצר בהרצלייה בפיקוחם של בני משפחתו. המשיב 2 ישוחרר למושב רוויה שבעמק בית שאן בפיקוח בני משפחתו. המשיב 3 ישוחרר לקרני שומרון בפיקוח בני משפחתו.  

ראיות לכאורה

כאמור, הצדדים אינם חולקים על קיומן של ראיות לכאורה, להוכחת המיוחס למשיבים במסגרת כתב האישום. כך גם אני סבור, ולאחר בחינת הראיות שהונחו בפניי, כי ישנן ראיות לכאורה בתיק, שיש בהן להצביע על אשמתם של המשיבים, כמיוחס להם בכתב האישום.

מהן ניתן למנות את הודעתו של המתלונן, המתאר את האירוע ואת התפתחותו; את תיעוד מצלמות האבטחה בתחנת הדלק, המתעדות האירוע; את התעודות הרפואיות המתעדות מצבם הרפואי של המתלונן ושל המשיב 3. אסתפק בסקירה זו של הראיות, לנוכח הסכמת הצדדים לקיומן של ראיות לכאורה, וכן בהתחשב בטיב הראיות הנדרשות בשלב זה של ההליך הפלילי. שכן, בית המשפט, בשלב זה, עסוק בבחינת הפוטנציאל הראייתי שיצא אל הפועל בעתיד, בסיומו של הליך משפטי, ודי לו לבית המשפט אם התרשם כי קיימות ראיות לכאורה בעבירות המיוחסות למשיבים, שאינן חסרות ערך על פניהן.השוו לדוגמא:

בש"פ 826/08 קיאל קשאש נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, ניתן ביום 14.2.08);

בש"פ 868/08 חוסיין אשכור נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, ניתן ביום 17.2.08);

בש"פ 10307/07 מדינת ישראל נ' אסף לוזון ואח' (טרם פורסם, ניתן ביום 6.12.07);

בש"פ 9585/07 אסעד שיבלי נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, ניתן ביום 28.11.07).

מסוכנות וחלופת מעצר

כאמור באי כוח המשיבים, העלו טענותיהם בנוגע לסעיף האישום המיוחס למרשיהם, שכן לגישתם, התוצאה לה הביא האירוע, הנה של חבלה, אשר הסעיף המתאים לה הינו סעיף 380 לחוק העונשין שעניינו תקיפה הגורמה חבלה ולא העבירה שעניינה חבלה חמורה כנדרש בסעיף 333 לחוק העונשין, משפציעות המתלונן אינן עולות לכדי אלה. מכאן כי לא ניתן לייחס להם עבירה זו, ובהתאם גם לא ניתן לייחס להם המסוכנות המתלווה ככלל לעבירה זו.

ואולם, לאחר מתן דעתי לטענותיהם המפורטות של באי כוח המשיבים, מצאתי כי אין אני נזקק להן לשלב זה של ההליך הפלילי. אבהיר. 

ראשית, בשלב המעצר עד תום ההליכים, בית המשפט נדרש לבחון קיומה של עילת מעצר. ככל שהדברים עניינם בעילת המסוכנות, הרי שאלו נבחנות ככל בהתאם לאופי של העבירה להבדיל מסיווגה בטרמינולוגיה העונשית. בחינה זו של אופי העבירה, דורשת דקדוק בנסיבות האירוע ובחינת טיב ההתנהגות העולה מהמעשים, כשבשלב זה הקביעה באם פציעתו של המתלונן תסווג כחבלה גרידא או כחבלה חמורה, אין השפעה ממשית בנסיבות העניין, משמעשה המשיבים היה בו, ומהבחינה הפוטנציאלית, להביא לשתי התוצאות, ועת שלגישתי מעשי המשיבים במקרה דנן מצביעים על מסוכנות. שכן, כמתואר בכתב האישום, המדובר הוא, לכאורה, במעשי תקיפה בנסיבות מחמירות, לפיה חברו המשיבים יחדיו, ותקפו בצוותא חדא את המתלונן, הן בידיהם ואגרופיהם והן באמצעות מקל. מסוכנות המשיבים מתחדדת, הן בהתחשב בעובדה כי היה ביצוע בצוותא לעבירה, ותקפו יחדיו אדם בודד, ובנסיבות העניין גם חסר אונים אל מול מסכת האלימות לה הוא היה נתון. כן יש לתת הדעת לסיבת התגרה, אשר לכאורה עולה, כי הסיבה להכאת המתלונן, נעוצה בהערתו של זה למשיבים להימנע מלרוקן את אשפתם ברחבת תחנת הדלק- מעשה פסול לכשעצמו-. הערה נכונה ובמקומה כוונה לעבר המשיבים, ואלו לא הצליחו להכילה ולילך על פיה. נהפוך הוא, הערה זו ערערה את נפשם והביאם לתקוף המתלונן בצורה אכזרית ובררוטאלית תוך שימוש רב ומאסיבי באלימות. מעשיהם הלכאוריים של המשיבים מצביעים על דפוס התנהגות בריוני, הרואה באלימות כדרך הנכונה להשלטת רצונותיהם. הקלות בה המשיבים החליטו לתקוף אדם, ומידת האלימות שהופעלה, מצביעה על מסוכנות המשיבים ומקימה עילת מעצר.

שנית, וגם אם נלך בהתאם לגישת באי כוח המשיבים, לפיה התוצאה אליה הביא האירוע אינה עולה לכדי חבלה חמורה כהגדרתה בחוק, אלא שלכל היותר המדובר בחבלה. הרי שאין בכך לפתור מרשיהם מהעבירה של חבלה חמורה כהגדרתה בסעיף 333 לחוק העונשין. כעולה מכתב האישום, פציעתו של המשיב 3, באה בעקבות ירי שבוצע על ידי יצחק- חברם של המשיבים-, וכוון לפגוע במתלונן. מכאן כי המדובר במחשב פלילית מועברת כאמור בסעיף 20(ג)(2) לחוק העונשין, שבגינה ניתן לייחס המחשבה שליוותה מעשי ידו של יצחק לפגיעה במתלונן כמלווה בתורה הפגיעה שנגרמה למשיב 3 [להעשרה ראו: חאלד גנאיים, מרדכי קרמניצר "טעות בזהות והחטאת הפעולה- האומנם מחשבה פלילית מועברת?", דין ודברים כרך (א) (תשס"ה), 65]. חברם של המשיבים-יצחק- חבר יחדיו עם שאר המשיבים לתקיפת המתלונן, והמעשים מלמדים על לקיחת חלק שווה באירוע וכן על חבירה ספונטאנית ורצונית בפגיעה במתלונן, וכן על הימצאותה של מחשבה פלילית לכאורית למעשיהם ומעשי חבריהם, מכאן כי התקיים ביצוע בצוותא כנדרש בסעיף 29 לחוק העונשין. מעשיו המאוחרים של יצחק, לומר מעשי הירי, אינם מיוחסים לשאר המשיבים, משזה נעשה לכאורה במהלך הקטטה כמעשה חיצוני ונפרד, עת לא הייתה לכאורה לשאר המבצעים המודעות למעשה זה, מכאן כי מעשי הירי לא היה חלק מהביצוע בצוותא. עם זאת במקרה זה אין המשיבים פטורים מאחריות פלילית בגין מעשה זה, משהמדובר בעבירה שונה כאמור בסעיף 34 א' לחוק העונשין, ומשהראיות לכאורה מלמדות כי עבירה שונה זו נעשתה ככל הנראה עת שקוננה כוונה בליבו של המשיב לחבול במתלונן, מכאן כי ניתן לייחס ליצחק עבירה בהתאם לסעיף 329 לחוק העונשין. הרי שבהתאם לסעיף 34 א(א)(1) לחוק העונשין, ניתן לייחס לשאר המשיבים עבירה זהה במאפייניה שנעשתה באדישות, ועל זו עונה היא העבירה של חבלה חמורה כאמור בסעיף 333 לחוק העונשין. אם כך, הרי שניתן לייחס למשיבים עבירה של חבלה חמורה שבוצעה בנסיבות מחמירות כנדרש בסעיפים 333 + 335 לחוק העונשין. ובכך תמה הקושיה שמצאו באי כוח המשיבים.

מכל מקום, וכאמור לעיל, אין בסיווג העבירה בלבד לשנות מעוצמת המסוכנות, משזו נלמדת מהתנהגות המבצעים והנסיבות שאפפו האירוע. ובאלו כאמור לעיל מצאתי מסוכנות.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ