בפני ערר על החלטת בית משפט השלום בבאר-שבע מיום 03.08.11, כב' השופט עידו רוזין, בתיק מ"ת 3668-07-11, אשר הורה על שחרורו של המשיב בתנאים מגבילים, בהתחשב בעובדה שמדובר בבחור צעיר בן 19, ומשהתרשם שירות המבחן לחיוב מהחלופה המוצעת, אנשים שמודעים לאחריות המוטלת עליהם כגורם מפקח ויש ביכולתם להציב גבולות למשיב.
נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו 8 אישומים שעניינם קשירת קשר עם קטין בשם תיה אלדהבשה ביום 24.5.10 לפרק עימו מתקני תשתית ובהם כבלי חשמל, שנאי מעמודי חשמל ומכסי ניקוז וביוב לשם מכירתם. וכן קשירת קשר עם בגיר בשם עמאר אלהוזייל ביום 6.11.10 לאותה מטרה. על כן, בתקופה שמחודש דצמבר 2010 ועד 10.4.11 המשיב, ביחד עם מי מהקושרים האחרים, פרק ידיות של מתח גבוהה ובכך ניתק את זרם החשמל, שבר את השנאים שהותקנו על עמודי החשמל וגנבו אותם. בהזדמנות אחרת המשיב ותיה פתחו בעזרת לום באזור רהט חלונות שני עמודי תאורה. חתכו את כבלי החשמל וגנבו ציוד חשמלי מתוך העמוד. בהזדמנות אחרת, שוב עם תיה, ניגשו אל עמוד חשמל המשמש להולכת חשמל לתאורת הכביש, פרקו את ידית המתח הגבוהה ובכך נתקו את זרם החשמל וגנבו את חיבורי השנאי. בהזדמנות אחרת פרק וגנב המשיב כ-20 מכסי ביוב מפלדה וכ-50 קולטני ניקוב מפלדה שהותקנו ברחובות שאך נסללו בשכונה החדשה ברהט, כאשר כתוצאה מכך נותרה השכונה כשבורות ניקוב וניקוז עמוקים אינם מכוסים ומסכנים את העוברים בדרך. בהזדמנות אחרת, חתך המשיב בסמוך לצומת דבירה את הכבל האופטי של תא בזק המשמש לתקשורת טלפון ואינטרנט והחל בהוצאתו מהאדמה, אך משהתברר כי הכבל האופטי אינו עשוי מנחושת הותירוהו במקום. כתוצאה מכך, נגרם ניתוק של מנויי טלפון ואינטרנט רבים במשך כ-12 שעות.
העבירות המיוחסות למשיב הן השחתת מתקן חשמל, עבירה לפי סעיף 53 לחוק משק החשמל, גניבה בנסיבות מחמירות, היזק לקו תשתית או מתקן תשתית.
עיון בכתב האישום מלמד שלא מדובר בגניבה גרידא וחד פעמית. עסקינן בקשירת קשר ופגיעה וגניבה שיטתית במתקנים בסיסיים של חשמל ובזק והכל במטרה לגנוב את הנחושת, תוך התעלמות מהנזק הכבד שנגרם כתוצאה מכך.
על כן, נכון קבע בית משפט קמא כי עילת המעצר שקמה בנסיבות שכאן היא עילה של מסוכנות בדרגה גבוהה למדי. אין לי אלא להצטרף לדברי בית משפט קמא, שעה שקבע כי:
"המשיב סיכן במעשים שביצע לכאורה את הציבור, וזאת, בין היתר, באשר למתקני תשתית חשמל ותקשורת, עלול לנתק אזרחים הנזקקים לשירותי חירום... עלול להביא לניתוק מתקנים חיוניים ושירותי ביטחון. הסרת מכסי הביוב... גורמת סיכון לשלמות גופם של העוברים בדרך, העלולים ליפול לבורות. כל זאת מעבר להיקף הגדול של הנזק שגרמו לכאורה המעשים המוערך למעלה מ-150,000 ש"ח".
השאלה העומדת בפני בית המשפט, האם בנסיבות אלה היה מקום לשחרר המשיב לחלופה ובתנאים ששוחרר.
מפאת גילו של המשיב, הוזמן תסקיר מעצר. שירות המבחן התרשם כי למשיב כוחות ומשאבים לתפקוד חיובי במסגרת המשפחתית, אך במצבי מצוקה כלכלית מגמיש את גבולותיו ויכול לפרוץ גבולות להשגת מטרתו. עוד התרשם שירות המבחן כי המשיב ניסה לטשטש ולערפל החלקים הבעייתיים בתפקודו, אם כי סבור הוא כי המשיב מבטא שאיפות נורמטיביות וההליכים המשפטיים מהווים גורם משפיע ומציב גבולות עבורו.
שירות המבחן בא בהמלצה לשחרר המשיב לחלופה המוצעת משהתרשם שיהיה בכוחה של חלופה זו לתחום גבולות למשיב.
למשיב, יליד 25.7.91, אין הרשעה בעברו אבל קיים נגדו רישום פלילי בגין תיק שהתנהל בבית משפט לנוער בעבירת סמים ושם היה נתון בפיקוח שירות המבחן במשך 12 חודש. פיקוח אשר הסתיים באפריל 2011. כך שלכאורה, לפחות חלק המעבירות שבוצעו על ידי המשיב, בוצעו שעה שהיה בפיקוח שירות המבחן, אף כי שירות המבחן מסתייג מקביעה זו ולא ברור לי על מה בונה שירות המבחן הסתייגותו לאור מועדי העבירות המפורטות בכתב האישום.
בבוא בית המשפט לבחון חלופת מעצר, שתי פנים לבחינה זו. האחת, האמון שניתן ליתן במשיב שאכן יקיים תנאי השחרור והפן האחר, חלופת המעצר המוצעת.
שירות המבחן התרשם שחלופת המעצר המוצעת היא נורמטיבית, סמכותית ומציבת גבולות, אך מנגד מציין שירות המבחן, שקיימת רמת סיכון להישנות התנהגות פורצת גבולות וכי למשיב קושי להציב לעצמו גבולות פנימיים ולקבל את גבולות החוק.
שירות המבחן גם סבור כי ההליכים המשפטיים מהווים גורם מרתיע ומציב גבולות עבור המשיב. אבל, גורם זה, כפי שאנו רואים בפועל, לא חל לגבי המשיב, שכן ביצע חלק המעבירות המיוחסות לו, שהיה תלוי ועומד נגדו תיק בבית משפט לנוער והיה בפיקוח שירות המבחן.
בנסיבות אלה, משהתרשם שירות המבחן שלמשיב קושי לקבל את גבולות החוק והמשיב בהתנהגותו מוכיח זאת, שכן שעה שהסיר את מכסי הביוב והניקוז, לא הטרידה אותו המחשבה שהעובדים בכביש יכולים להיפגע כתוצאה מכך. כל שעניין אותו זו התועלת שתצמח לו מגניבת החלקים ומכירתם ואדם שלו קושי לקבל גבולות החוק, גם לא יכבד ויקיים את תנאי השחרור וגם לא ניתן ליתן בו אמון שאכן יעשה כן.
ב"כ המשיב טען לאפליה משהקטין שוחרר. לא ברור לי באיזה נסיבות שוחרר הקטין ומה היה התסקיר שהוגש בעניינו כיוון שדברים אלה לא הובאו לידיעתי על ידי ב"כ המשיב שטען לאפליה, ועל כן לא אוכל להתייחס לטענה זו.
על כן, אני מקבלת הערר ומורה על מעצרו של המשיב עד סיום ההליכים נגדו.
<#3#>
ניתנה והודעה היום ה' אב תשע"א, 05/08/2011 במעמד הנוכחים.