החלטה בתיק מ"ת 8928-01-13

לפני בקשת המדינה למעצר המשיב עד לתום ההליכים כנגדו.

1.      ביום 30/1/13 התקיים דיון בעניינו של המשיב, בסיומו הוריתי לשחרר המשיב, בן ה-20 למעצר בית בפיקוחו של אביו ולאחר הפקדת מזומן בסך 1,000 ש"ח וערבות צד ג'-אביו - בסך 5,000 ש"ח וזאת עד למתן החלטה בבקשה.

2.      כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו את העבירות הבאות: נהיגה בזמן פסילה ונהיגה ללא רישיון נהיגה בתוקף (פקע בנובמבר 2012), נהיגה ללא רישיון רכב בתוקף וללא ביטוח. עבירות אלו נעברו לכאורה בשני מועדים שונים: ביום 27/1/13 וביום 29/1/13, כשהנאשם נוהג ברכבים שונים. 

3.      לגבי הנהיגה ללא רישיון נהיגה וללא רישיון רכב, אין מחלוקת כי עבירות אלו נעברו, אולם מדובר בפקיעת רישיונות לתקופה קצרה של כחודש ימים - עבירות המוגדרות כברירת משפט. לגבי הנהיגה ללא ביטוח חובה בתוקף הנובעת מעצם הנהיגה ללא רישיון נהיגה בתוקף, גם עבירה זו נעברה על ידי המשיב, יחד עם זאת אין בשלוש העבירות הללו כדי להוות עילה למעצר עד תום ההליכים, גם כאשר הן נעברו בשני מועדים שונים סמוכים זה לזה.  

4.      העבירה היחידה שעלולה להקים עילת מעצר, היא נהיגה בזמן פסילה ובתנאי שקיימות ראיות לכאורה לביצועה ושהמשיב מסוכן לציבור.  טענת הסנגור לפיה הכלל הוא שאין לעצור עד תום ההליכים חשוד בעבירות תעבורה אינה מדויקת, בזמן האחרון החלטות לא מעטות של מעצר עד תום ההליכים בשל נהיגה בזמן פסילה אושרו על ידי ערכאות הערעור. ראה דברי ביהמ"ש העליון מפי כב' השופט זילברטל בבש"פ 2173/12 גמאל אל גניני (מיום 22/3/12) :

"יש מקרים בהם מסוכנותו של הנאשם מצדיקה את מעצרו עד תום ההליכים, הגם שמדובר בעבירות תעבורה (ראו בש"פ 8563/09 אגבאריה נ' מדינת ישראל). יחד עם זאת משקיימת דרך שבה ניתן להרחיק את הנהג המסוכן מהכביש מבלי שישהה מאחורי סורג ובריח, יש להעדיף דרך זו (ראו והשוו בש"פ 10118/04 גב'אלי נ' מדינת ישראל). "

האם קיימות ראיות לכאורה לנהיגה בזמן פסילה?

5.      "כידוע, בשלב הארכת המעצר עד תום ההליכים כל שעל בית המשפט לבחון הוא האם קיימת תשתית לכאורית להוכחת אשמתו של הנאשם בעבירות המיוחסות לו. תשתית לכאורית כאמור אינה דורשת הוכחת אשמתו של הנאשם מעל לכל ספק סביר כי אם בחינת הכוח ההוכחתי הפוטנציאלי האצור בחומר החקירה. ראיות לכאורה להוכחת האשמה הן איפוא ראיות גולמיות אשר לגביהן קיים סיכוי סביר שעיבודן במהלך המשפט - תוך בחינתן בחקירות, ותוך קביעת אמינותן ומשקלן - יוביל לראיות אשר מבססות את אשמת הנאשם מעל לכל ספק סביר "[ ראה בש"פ 826/08 קיאל קשאש נ' מדינת ישראל (14.2.08)].

האם המשיב זומן כדין לשימוע?

6.      מקור הפסילה הוא פסילה מנהלית של קצין משטרה, במסגרת שימוע מיום 31/12/12, אליו הוזמן המשיב. המשיב נחקר במשטרה יום קודם לכן, בנוגע למעורבותו בתאונת דרכים חזית-אחור ואי השארת פרטים, (ת.ד. מיום 18/11/12). המשיב מסר עדותו בנוכחות סנגורו.  הסנגור אישר כי המשיב זומן לשימוע למחרת היום, אולם הוא ייעץ לו לא להתייצב ואכן המשיב האחרון הצהיר בפני השוטר כי אין בכוונתו להתייצב לשימוע ונרשם על כך מזכר שמצוי בתיק החקירה.

במצב דברים זה, המשיב זומן כדין לשימוע ובהעדרו ניתן לפסול את רישיונו. אין צורך שהזימון יהיה בכתב, כל עוד הוכח שהמשיב הוזמן לשימוע והדבר היה נהיר לו, כי אז התמלאו התנאים לקיים השימוע בלעדיו.

7.      לטענת הסנגור אין לקצין סמכות לפסול רישיון נהיגה, בשל העדר ראיות לכאורה ובשל הזמן שחלף מאז אירוע תאונת הדרכים ועד למועד השימוע ומכאן שפסילת רישיון הנהיגה בהעדר התייצבות המשיב לשימוע, בטלה מאליה (VOID) ולא רק ניתנת לביטול ואם הוא צודק, הרי שהמשיב לא נהג בפסילה.  איני מקבלת טענות אלו של הסנגור. 

8.      לענין הסמכות , לקצין סמכות לפסול רישיון נהיגתו של המשיב. גם אם יתברר כי שיקול הדעת שהפעיל הקצין לא היה סביר, עדיין החלטתו ניתנת לביטול ולא בטלה מאליה, כך שבכל הזמנים, עד לביטולה, מדובר בהחלטה שרירה ותקפה של פסילת רישיון הנהיגה של המשיב.

9.      לענין מועד קיומו של השימוע , סעיף 47 (ב) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] תשכ"א-1961 מסמיך קצין משטרה שהיה לו יסוד סביר להניח כי נהג עבר עבירה שגרמה לתאונת דרכים וניזוק רכוש, ליטול ממנו רישיונו, אולם אם עשה כן, עליו להזמינו בתוך 3 ימים. במקרה שלפני לא נטל השוטר את הרישיון, אולם זימן אותו לשימוע. אין מניעה ששימוע יתקיים  בתוך שבועיים ממועד קרות התאונה, אין כל הגבלה חוקית בענין זה, נכון הדבר שככל שחולף זמן והמשיב ממשיך לנהוג, כי אז מופרכת מסוכנותו מעצם השיהוי בפעולת פסילת רישיונו, אולם טענות אלו יפות בבקשה לביטול פסילה מנהלית, אם היתה מוגשת.  בנוסף, אם נכון הדבר שדבר התאונה הובא לידיעת המשטרה סמוך ל-30/12/12, כי אז איני רואה כל פגם בפעילות המשטרה, לרבות הקצין הפוסל. 

10. י ובהר כי במסגרת הדיון שלפני, איני צריכה להכריע בשאלה, האם היה לקצין "יסוד סביר להניח" כי נעברה עבירה במסגרת תאונת הדרכים וכפועל יוצא מכך רשאי היה לשלול את רישיונו של המשיב, אלא בשאלה האם "ידע" המשיב שהוא פסול. 

ידיעתו של המשיב על כך שרישיונו נפסל

11.סעיף  67 לפקודת התעבורה קובע כדלקמן:

" מי שהודע לו שנפסל מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה, וכל עוד הפסילה בתקפה הוא נוהג ברשיון שנהיגתו אסורה בלי רשיון לפי פקודה זו..."

12. לגבי הנהיגה מיום 27/1/13 , היות שהקצין פסל רישיון המשיב מבלי שנטל אותו ומבלי שהמשיב היה נוכח,  על המאשימה בתיק העיקרי להוכיח כי המשיב ידע שנפסל , לא די באזהרה כי בהעדרו הוא ייפסל. דומה הדבר לגזר דין שניתן בהעדר נאשם, העובדה שזומן כדין, לא מוכיחה את ידיעתו של הנאשם לגבי תוצאות הדיון בעניינו, ולכן אני סבורה כי סיכויי הרשעתו של המשיב בנהיגה בזמן פסילה לגבי הנהיגה מיום 27/1/13  אינם גבוהים.