החלטה בתיק מ"ת 8786-10-11

א.        ההליך:

1.         בפני בקשה למעצרם של המשיבים עד תום ההליכים נגדם, על פי סעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן- חוק המעצרים). 51

2

9כתב האישום מייחס למשיבים מעשה של נסיון לרצח- עבירה לפי סעיף 305(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן- חוק העונשין) וכן קשר לפשע- עבירה לפי סעיף 499 (א)(1) לחוק העונשין.נ

2.          על פי כתב האישום, ביום 9/9/11  סמוך לשעה 21:00, בשעה שאינה ידועה למאשימה, נסעו שני המשיבים יחדיו ברכב פרטי בכפר עילוט כשהם מצוידים בכלי נשק. המשיב 2 נהג ברכב בעוד הנאשם 1 ישב לצידו. השניים הגיעו לכיכר הסמוכה לביתה של איסלאם עודתאללה (להלן:" איסלאם") והמתינו.

אותה עת, הגיעו איסלאם, אחותה רנא ג'זר (להלן:" רנא") וביתה בת השנתיים ג'ולין (להלן:" ג'ולין"), שישבה במושב בטיחות לתינוק במושב האחורי, ברכב פרטי מסוג פורד שמספרו 3235871( להלן:" רכב הפורד") מכיוון נצרת לבית. כאשר רנא נוהגת.

עת הגיע רכב הפורד לחצר הבית, הוציא נאשם 1 את פלג גופו העליון  מהרכב  כשהוא אוחז בידיו את כלי הנשק והחל יורה בירי אוטומטי, ממרחק מטרים ספורים  על רכב הפורד. זאת, במטרה להרוג את יושבות הרכב.

הקליעים שנורו מהנשק פגעו בעיקר בחלקו האחורי של רכב הפורד וגרמו להתרסקות השמשה האחורית כך שרסיסי השמשה פגעו ביושבות הרכב. הקליעים אף פגעו בשמשה הקדמית, במראה הימנית ובדלת הקדמית ימנית של רכב הפורד.

כתוצאה מהירי ושברי הזכוכיות, נפגעה ג'ולין בכף ידה השמאלית. רנא ואיסלאם  נפגעו אף הן משברי זכוכית בחלקי גוף שונים. כמו כן ניזוק רכב מרצדס שמספרו 68681110 השייך לבחור בשם ג'מאל סלימאני אשר חנה בקרבת מקום.   

ב.         טענות הצדדים

ב. 1.     טענות המאשימה:

3.         לטענת המאשימה, קיימות בידיה ראיות דיות להוכחת אשמתם של המשיבים וביניהן הודעותיהן של איסלאם ורנא, המזהות את החשודים, והממצאים בזירה. כך למשל, מצינת המאשימה, כי ביום האירוע, סמוך לשעה 10, לאחר הגעתה לבית חולים, מסרה איסלאם הודעה לפיה הגיע מולה רכב שחור, בו נהג  בחור בשם מוסא עאדל (תחילה ציינה כי שמו עאדל מוסא אך לאחר מכן תיקנה עצמה). לצידו ישב אחר בשם שאפיק אבו ראס. עוד היא ציינה, כי שבועיים קודם לכן פגש אותה מוסא עאדל וקיללה על רקע סכסוך משפחות ביניהם. בהודעתה מיום 15/9/11 היא חוזרת שוב על תיאור האירוע ומציינת כי ראתה את שני המשיבים.

המאשימה אף מציינת, כי בהודעתה של רנא מיום 9/9/11, היא סיפרה כי ראתה רכב שנוהג בו מישהו מבלי לזהותו וכי ראתה את שפיק אבו ראס יורה. בהודעתה  מיום  15/9/11 ציינה כי זיהתה את מוסא עאדל נוהג ושפיק לצידו.  עוד ציינה, כי לא ראתה את שפיק יורה וכי אמרה זאת בעודה מפוחדת ונסערת לאחר ששמעה את אחותה  אומרת זאת.

4.         באשר להתנהגות הנאשמים טוענת המדינה כדלקמן:

גרסתו של משיב 1 רצופה סתירות.  על אף שידע כי הוא נדרש לחקירה, הוא הגיע כ-10 ימים לאחר האירוע. המשיב 1 סיפר כי סדר יומו כלל שהייה בבית, התארגנות לחתונה בנצרת, נסיעה לנצרת, הגעה, חזרה לסופר שבבעלותו, יציאה הביתה ולאחר מכן נסיעה לחיפה. גרסה זו נסתרה על ידי אשתו אשר טענה כי לא הגיע הביתה לפני שנסע לחיפה.

אין למשיב 1 כל הסבר מה עשה בין השעות 20:15 - 20:47 - השעה בא הגיע לסופר שבבעלותו.

מדוח איכון פלאפון שנערך גבי מס' הפלאפון של משיב 1 עולה, כי הוא כלל לא עזב את עילוט כפי שטען כי נסע לחיפה.

אף החתן נאסים אשר חתונתו נערכה ביום האירוע, ציין בהודעתו הראשונה כי המשיב 1 לא היה אצלו כפי שציין, אלא הגיע אליו ביום למחרת. מיד לאחר מכן הוא מגיע למשטרה וטוען כי התבלבל וכי המשיב 1 כן נכח בחתונה תוך שהוא מצביע על תמונת אדם  מהחתונה וטוען כי הוא המשיב 1. באשר לשהותו בחתונה נמצא כי מספר קבצים מדיסק החתונה נמחקו.

5.         באשר למשיב 2, טוענת המדינה כי הוא אומנם מסר אליבי לפיו עבד עד השעה 23:00 אשר נתמך בידי אנשים שעבדו עימו. עם זאת, אליבי זה הופרך לאור העובדה כי בהודעות האנשים שעבדו עימו נמצאו סתירות לגבי העבודה שבוצעה ביום האירוע. כך חלק העידו כי בצעו עבודות חפירה באמצעות מחפרון [מיני בגר] בעוד מוסא טען כי חפרו בידיים. על פי עדות נוספת של טרקטוריסט שעבד עימם המשיב 2 -אותו מזהה הטרקטוריסט על פי הפגם בדיבורו כלל לא עבד שם, אלא אחיו הצעיר עלי. כאשר נשאל עלי בעניין טען כי המשיב 2 לא עבד ביום האירוע , אך יום למחרת הגיע למשטרה, טען כי התבלבל וכי המשיב 2 אכן היה במקום.