אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק מ"ת 7569-05-13

החלטה בתיק מ"ת 7569-05-13

תאריך פרסום : 28/11/2013 | גרסת הדפסה
מ"ת
בית משפט השלום בבאר שבע
7569-05-13
26/05/2013
בפני השופט:
דניאל בן טולילה

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד רומן זילברמן
הנתבע:
1. גטנך אברהם אמביה (עציר) - בעצמו
2. אברהם מהרי (עציר) - בעצמו
3. גדעון תספאי (עציר) - בעצמו
4. ביררה תזזו (עציר) - בעצמו

עו"ד ניר פיינר
עו"ד ארז שלו
עו"ד איחסן והבי
עו"ד יונס אלגרינאוי
החלטה

בפני בקשה להורות על מעצרם של המשיבים עד תום ההליכים נגדם וזאת על רקע כתב אישום המייחס להם עבירות של גניבה, הסגת גבול, הונאה בכרטיסי חיוב, קשירת קשר לביצוע העוון, גניבת כרטיסי חיוב והכל כפי המפורט בכתב האישום הנושא בחובו 14 אישומים שונים. במהלך הדיונים שנערכו בפני ביום 19.5.13 ו20.5.13 חלקו באי כוח המשיבים על קיומן של ראיות לכאורה ולמצער טענו לחולשה ממשית בהן.

ב"כ המשיב 1 מציין כי ככל שהדבר נוגע להאזנות הסתר הרי שאין הליך זיהוי מסודר ומספק באופן שניתן לקבוע כי הקול הנשמע משיחות אלו הינו קולו של המשיב 1 וגם אם תימצא לומר שהמשיב הוא זה שנשמע בשיחות הרי אין לייחס למונחים הנשמעים שמה משמעות פלילית כפי שמבקשת המאשימה לעשות כן. למשיב 1 מיוחסים כל האישומים וביחס לכל אחד מהם פירט בא כוחו את שמה לדבריו מלמד על חולשה בראיות.

אשר לאישום הראשון זה מטיל ספק בדבר היכולת לזהות את הדמות במצלמות האבטחה כדמותו של המשיב כך גם אין סנכרון בין המתועד במצלמות לבין הלוגים הנוגעים לשעת ביצוע הפעולות.

אשר לאישום השני, התיאור של המתלוננת בדבר אתיופי גבוה ורזה אינו מתיישב עם מבנה גופו של המשיב אשר על פניו אינו גבוה. אשר לאישום השלישי לא ניתן להבחין בדמויות המתועדות במצלמה בפרט כשזו ממוקמת בריחוק ממקום בו מתועדות הדמויות כך גם אין יכולת לקשור בין צילום השקיות עם כיתוב "סופר-סל" לבין האירוע שבוצע בסופר "האורגים". אשר לאישום הרביעי, לא ניתן לייחס למשיב ידיעה או הסכמה להעברת הכרטיס. אשר לאישום השישי והשביעי, החזקה התכופה מוחלשת וכך גם היכולת לייחס למשיב הסכמה לשימושים שנעשו בכרטיס.  ביחס לאישום השמיני, מבחינת לוחות הזמנים לא ניתן לייחס למשיב ביצוע המיוחס לו בשעה שלקיחת הכרטיס והשימוש בו נעשים תוך פרק זמן קצר ביותר. אשר לאישום העשירי, זה מפנה לסתירות בתיאור של העוקבים וכן סתירה בין השעה אותה הם מתארים בדוחות שלהם אל מול השעה הנקובה בכתב האישום. העוקבים, אינם יכולים לתאר מה נעשה על ידי המשיבים במכשיר הכספומט ועצם העובדה שאלו עמדו בסמיכות למכשיר הכספומט אין בה ללמד בהכרח על פעולה כלשהי שנעשתה מצדם בכספומט. ביחס לאישום אחד-עשר, לא ניתן ללמוד מכניסה ויציאה של המשיבים למתחם בפרק זמן קצר ככזה שיש בו ללמד על כוונה לגנוב. ביחס לאישום השנים-עשר פרק הזמן הקצר אינו מאפשר ביצוען של כל אותן פעולות המיוחסות למשיב כאשר ממילא ישנו קושי בזיהויו של המשיב אחד. יחס לאישום השלושה-עשר לא ניתן להבחין בדבר במצלמות האבטחה וגם מדוחות העוקבים לא ניתן ללמוד על דבר ביחס לשאלה אם המשיבים לקחו עמם דבר מה או מסתירים רכוש בכליהם ביחס לאישום הארבעה-עשר הטלפון שנטען כי נגנב, לא נמצא.

למשיב 2 מיוחסים אישומים 14-10. ב"כ המשיב 2 בהתייחסו לאישום העשירי מציין כי עצם הימצאותו של המשיב וסמיכות לכספומט אין בה כדי ללמד על שימוש בלתי חוקי בכרטיס או בכספומט עצמו. עדת התביעה אינה קושרת את המשיב 2 לגניבה ודוח העיקוב היחיד של עוקב מספר 7040 אין בו די להצביע על קיומן של ראיות לכאורה. ביחס לאישום האחד-עשר ספק עד כמה כניסה לבית ספר כשהשער פתוח ועסקינן במקום ציבורי מהווה הסגת גבול האחר שלכאורה היה שותף לאישום זה הינו אדם בשם דוד סאלם שהמשטרה לא עצרה ולא חקרה אותו. ביחס לאישום השנים-עשר, לא ניתן ללמוד מ"הקודים" הנשמעים בהאזנות הסתר מה משמעותם והאם עסקינן בכאלה בעלי משמעות פלילית. המתלוננת ממילא לא יכולה לזהות את מי מהמשיבים. זה לתהייה הנוגעת לכך שהמשטרה היא זו שמגיעה לגבות עדויות במקום עבודתם של המתלוננים חלף כך שאלו יבואו לתחנת המשטרה למסור תלונה מסודרת. ביחס לאישום הארבע-עשר לתהייה הכיצד המתלוננת לא הבחינה מיד לאחר שלא מצאה את הטלפון כי גם הארנק שלה נעלם. זה הצטרף לטיעונים הכלליים של המשיב 1 ביחס לקושי לזהות את הקולות הנשמעים בהאזנות הסתר ככאלה השייכים למשיבים.

למשיב 3 מיוחסים אישומים 2-9. ב"כ המשיב 3 טוען כי אין ראיות לכאורה נגד משיב 3. ככל שהדבר נוגע לעיקובים שהיו ביום 8.4.13 (בו בוצעו אישומים 2-9) הרי שאלו רלוונטיים לשני אירועים האחד בו המשיב 3 נצפה לכאורה מוציא שקיות ניילון עם כיתוב "סופר-סל" יחד עם יתרת המשיבים כאשר בה בעת מצוין כי המשיב המשיך לשבת ברכב. לא ניתן ללמוד מהמשך הדוח ובכלל כיצד ניתן ללמוד מנוכחותו של המשיב בזמנים ובמקומות המצוינים בדוחות לעצם ביצוע העבירה בין אם באופן אקטיבי ובין אם מתוך מודעות וביצוע בצוותא. זה חזר על הטענות הנוגעות לזיהוי של המשיב בהאזנות הסתר כאשר ממילא לא מיוחסים למשיב את אותן אמירות שנשמעות בשיחות הללו. הסרטונים אינם מתעדים את המשיב וגם ביחס לשיחה 180 שבהסתמך עליה מבקשת המאשימה ללמד על מעורבותו של המשיב אין די כאשר לא ניתן לזהות את המשיב 3 כמי שמשוחח בה וכי גם המבקשת סבורה כי שיחה זו מתנהלת בין המשיב 1 למשיב 4. עצם העברת הכרטיס מלמדת דווקא כי זה לא יכול היה להיות חלק מהשימושים לרעה שנעשו בכרטיס בהמשכם של דברים.

אשר לאישום השני, התיאור של המתלוננת בדבר אתיופי גבוה ורזה אינו עולה בקנה אחד עם מימדיו של המשיב. גם השיחות אין בהן כדי ללמד שהמשיב היה באזור או כי נטל חלק בתכנון. אשר לאישום השלישי עצם העובדה כי מספר שוטרים מנסים לזהות את הדמויות המשתייכות לבני העדה האתיופית ללא הצלחה מלמד על טיב הזיהוי וגם אם השוטרת מציינת כי זיהתה אותו לא ברור על סמך מה. מעבר לכך, אין ראיות לאישום הכללי כאשר ממילא אם היו ראיות לכך יש להניח שהדבר היה מוצא ביטוי באישומים קונקרטיים ולא באמירות כלליות.

בא-כוח המשיב 4 מצידו ציין כי כתב האישום בסופם של דברים מייחס למשיב מספר שימושים שבוצעו כולם באותו היום, במספר מקומות ובסכומים קטנים. לא ניתן לדעת האם ברוך אליו הועבר הכרטיס על-פי דברים אותם מוסר לכאורה המשיב 3 זהו המשיב 4. לא ניתן לזהות את תווי הפנים של הדמות המצולמת בסרטונים כדמותו של המשיב. לא נתפסו בביתו של המשיב הבגדים שלכאורה לבש בביצוע העסקאות. המשיב מכחיש את המיוחס לו וממילא לא ניתן לקשור אותו לשאר הפעילות של המשיבים. אין למשיב עבר פלילי בגין עבירות רכוש, וכך גם אין לחובתו מאסר מותנה וניתן להורות על שחרורו בתנאים שיאפשרו את יציאתו לעבודה, בין אם בפיקוח צמוד ובין אם לאו.

דיון והכרעה

לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים ועברתי על חומר החקירה מצאתי קיומן של ראיות לכאורה למיוחס למשיבים, למעט הסתייגות הנוגעת לאישום העשירי, והכול כפי שיפורט להלן.

ראשית אתייחס לטענה הכללית שהועלתה על-ידי בא-כוח המשיב 1 לפיה לא ניתן ללמוד מהנשמע בהאזנות הסתר כי הכוונה לביצוע עבירות פליליות, ואציין כי גם אם אין "מקרא" לנשמע בשיחות אלו, וגם אם אין עד תביעה שמעיד באופן מפורש מה המשמעות של הנשמע בשיחות אלו, עדיין מצאתי כי לשלב המעצר יש די ראיות לכאורה כי אלו נסובות סביב פעילות פלילית בכלל ושימוש בכרטיסי אשראי בפרט. בעניין זה נקבע בפסיקה כי גם אם אין פרשנות לכל מילה די בכך שלמקרא תוכן השיחה, לא כל שכן מכלול השיחות, ישנו חשד ממשי כי העבירות משמשות כמילות קוד לצורך הסוואת ביצוען של עבירות פליליות. הדברים נאמרו ביחס לעבירות של סחר בסם ועניינם יפה גם למקרה שבפנינו. כך ראה למשל בש"פ 7931/11 מחמד ג'עברי נ' מדינת ישראל, תק-על 2011(4), 2517, 2519 (2011):

" טענותיו של העורר 2 כי לא הוצגו ראיות שדי בהן, אף אם יוכחו במלואן, להביא להרשעתו, דינן להדחות. עיון בתמליל השיחה מיום 17.7.2011 מעלה כי העורר 2 הפגין בקיאות רבה בעסקה של אחיו, ובירר מול בין שיחו מחירים ואיכויות של "כדורים", "יהלומים", ה"ברטה" וכיוצא בזה. יתר על כן, [...] כידוע, פעמים רבות עסקאות סחר בסמים נעשות באמצעות מילות קוד, שנועדו לטשטש את היכולת לזהות את העסקה. בשלב זה, של הדיון בראיות לכאורה, די בכך שהשיחה מעלה חשד של ממש כי עניינה הוא בעסקת סמים, ואין המשיבה נדרשת להוכיח ביחס לכל מילת קוד את תוכנה. משכך, גם ביחס לעורר 2 קמה עילת מעצר" (ההדגשות שלי - ד.ב.ט.).

בדומה ראה ע"פ 10532/09 נאפע סמהדאן נ' מדינת ישראל, וכן בש"פ 6079/10 אמין עויסאת נ' מדינת ישראל.

למקרא שיחות 40, 42, 43, 55, 57, 80 ו-82 עולה חשד ממשי כי הטיולים נועדו לצורך איתור פוטנציאלי של כרטיסי אשראי או בדיקת כרטיסי אשראי. כך ראה בפרט שיחה 38 שם המשיב 1 נשמע מדבר עם אחר אשר מציין כי מצוי באמצע קנייה ומקווה שהכול יעבור בשלום. בדומה ראה שיחה מס' 39 שם המשיב 3 לכאורה מפרט בפני המשיב 1 את השתלשלות המעשים בהיותו בסופר כאשר בכוונתו לבדוק האם הכרטיס "עדיין חם", וזאת בהקשר מפורש של בדיקה בכספומטים: " אני רוצה לבדוק אם עדיין חי בכספומטים הקטנים האלו שמושכים עד 800 ש"ח", ובדומה: " מה נשאר שמונה קופסאות לכל אחד אפשר אבל עדיין למשוך איתו הוא עוד חם", וכן מציין במפורש כי הקוד נמצא יחד עימו. כך ראה שיחה 39 וכן שיחה 43 מיד לאחר שהגבר מוסר למשיב 1 כי לא נותנים לו לעשות שימוש (בכרטיס - ד.ב.ט.) המשיב 1 לכאורה אומר לו שייצאו לעשות טיולים.

אשר לאופן זיהוים של המשיבים כמי שנשמעים בשיחות הטלפון, והעובדה שהדבר לא נעשה באמצעות מעבדת מז"פ אלא בחלקן של השיחות באמצעות זיהוי על-פי קול, הרי נקבע בפסיקה כי די בזיהוי שכזה בשלב המעצר, והמשקל שיש ליתן לו דינו להתברר במסגרת התיק העיקרי. ראה בין היתר בש"פ 11436/05 סוהיל נ' מדינת ישראל:

" החומר שנאסף בעניינו במהלך החקירה הוא רב ולמתמללים ניתנו הזדמנויות רבות לזהות את קולו, על בסיס ההשוואה לחקירתו המוקלטת. לצורך השלב הנוכחי של בחינת קיומן של ראיות לכאורה, די בזיהוי קולו של העורר על ידי המתמללים ועל ידי חוקר המשטרה בדרך שבה נעשה. טענות בא-כוח העורר נגד האופן שבו בוצע הליך הזיהוי יעמדו למבחן במהלך המשפט עצמו."

בדומה ראה בש"פ 8800/10 אלטלאלקה נ' מדינת ישראל:

" סוגיית זיהוי הקול נדונה בבית משפט זה בהזדמנויות שונות (ראו למשל: ע"פ 87/53 אל נבארי נ' היועץ המשפטי, פ"ד ז(2) 964, 972 (1953) ; ע"פ 5140/99 וידאל נ' מדינת ישראל, פ"ד נו(2) 844 (2002) וההפניות שם). בא כוח העורר טען כי אין ליתן משקל של ממש לבדיקה שכן לא נערכה במעבדה, ואולם בעניין זה נקבע כבר כי "גם אם זיהוי בהשוואה מעבדתית הינו הזיהוי הוודאי ביותר, אין בכך בלבד כדי להשמיט את הבסיס מתחת למשקלו של זיהוי קול באמצעות "אוזן האדם"; והלכה פסוקה היא, כי בית המשפט רשאי לקבוע זהותו של קול על ידי האזנה ישירה לסרט ההקלטה" (ע"פ 2135/94 אלפי נ' לוין (לא פורסם, 5.9.95)). אם כן, בשלב הלכאורי בו נמצאים אנו קיים ערך ראייתי לזיהוי הקול. הטענות השונות שהועלו בעניין זה נוגעות בעיקר למשקל שיש ליתן לראיה זו, אולם שאלה זו תוכרע בהליך העיקרי."

מעבר לזיהוי של הקול באופן שתואר לעיל, הרי שיש ראיות חיזוק לזיהוי זה וזאת נוכח כך שבחלקן של השיחות ישנו שימוש בשמות הפרטיים של מי מהמשיבים; נוכח הסנכרון בין התיאור העובדתי שעולה מדוחות העוקבים אל מול הנשמע בשיחות, ובין התיאור אותו מוסרים עדים שונים לבין הנשמע באותן שיחות. כך גם ניתן לקשר בין מספר הטלפון שבו נשמעות השיחות לבין המחזיקים בו. כך ראה בין היתר הודעתו של המשיב 4 כי מספר הטלפון שבו הוא נשמע לכאורה זה הטלפון שברשותו (אם כי לדבריו איבד אותו כשבועיים לפני מעצרו), וכן הודעת יוסי מוגס מיום 24.4.13 ממנה ניתן לקשור את מספר הטלפון המואזן למשיב 1, באופן שכמכלול יש בו כדי ללמד כי המשיב הוא זה אשר נשמע בשיחות.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ