אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק מ"ת 59467-03-11

החלטה בתיק מ"ת 59467-03-11

תאריך פרסום : 25/08/2011 | גרסת הדפסה
מ"ת
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
59467-03-11
30/05/2011
בפני השופט:
ציון קאפח

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
1. עיזאת חמאד (עציר)
2. ויסם שורפי (עציר)
3. רמי גאוהר (עציר)
4. איאד יתים (עציר)
5. סבי נסים
6. איהב נאבולסי
7. דוד דגמי

החלטה
 

 

נגד המשיב ואחרים הוגש כתב אישום המונה שלושה עשר אישומים, המתארים עבירות קשירת קשר, סחיטה באיומים, החזקת ונשיאת נשק ועוד.

מתוכם, האישומים הנוגעים למשיב 3 הינם האישום השני, השלישי, הרביעי, החמישי, השישי והאחד עשר.

האישום השני מייחס למשיב עבירה של קשירת קשר לביצוע פשע (סחיטה באיומים, החזקת נשק ונשיאתו) (ריבוי עבירות) - עבירה לפי סעיף 499(א)(1) ביחד עם סעיפים 428 ו144 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: " החוק").

האישומים השלישי, הרביעי, החמישי והשישי מייחסים למשיב עבירות של סחיטה באיומים (ריבוי עבירות) - עבירות לפי סעיף 428 לחוק.

האישום האחד עשר מייחס לו עבירות של סחיטה באיומים ועבירות בנשק לפי סעיף 144 (א) לחוק.

רקע

המשיב ונאשמים 1 ו2 (להלן: " המשיבים") קשרו קשר לבניית תשתית ארגונית לצורכי סחיטת כספים באיומים. במסגרת קשר זה תכננו המשיב והנאשמים כיצד יפנו אל חייבים, יטילו עליהם אימה באמצעים שונים - ביניהם הפנייתם למוניטין האלים של משיב 1, הצגתו כראש ארגון פשע, והבאתם ככל שנדרש לביתו - על מנת שזה יטיל מוראו עליהם בביתו הגדול, במערך האבטחה בו הוא מצויד ובחומה בה הוא מוקף.

האישום השלישי מתאר כיצד החלו המשיבים מוציאים תוכניתם לפועל. משיב 1 וא.א. - הוא עד המדינה - איתרו בעלי אולם אירועים, אשר היו בעלי חוב למלווה ב"שוק האפור", פנו אליהם, והודיעום כי עליהם לשלם את החוב האמור להם, ולא לבעל החוב. מששילמו החייבים לבעל חובם המקורי, המלווה בריבית, זימנם המשיב 1 ואיים כי "עשו טעות" וכקנס, עליהם לשלם כעת את סכום החוב בשנית, אך הפעם לו, למשיב 1.

באימתם הרבה, ניסו בעלי האולם לשלם את הקנס, ובהתאם שילמו סך של 40,000 ש"ח למשיב 1, תוך כוונה לשלם את היתר תוך מספר ימים. המשיב 1 לא הניחם בזאת, ועל מנת להעצים את פחדם, ביקש להודיעם על ידי א.א. כי עליהם לבוא לאסוף את כספם, כי אינו רוצה בו, וכי הוא, המשיב 1, מחפשם. בעקבות הודעה זו, נמלטו השניים - איש למחבואו הוא.

בניסיון לאתר השניים, נסעו המשיבים - וכאן נכנס לתמונה משיב 3 - לאולם האירועים, במטרה להטיל אימה ולהפגין נוכחותם המאיימת. משגונב לאוזנם של הבורחים כי המשיבים מחפשים אחריהם, שלחו הם "מתווך" אשר נפגש עם המשיב 1 וא.א - ולאחר התדיינות על מסגרת הקנס סוכם כי בעלי האולם ישלמו למשיב 1 סכום של כ - 350,000 $ במזומן. סכום זה הועבר לידי המשיב לשיעורין כשבוע לאחר מכן.

בדומה, מתאר האישום הרביעי, כיצד פנו המשיבים לגבות חובות "אבודים" עבור נושה, אשר נואש מגביית החוב בעצמו ופנה למשיבים לסייעו בגביית החוב. המשיבים הבטיחוהו כי הם ארגון הפשע הגדול במדינה וכי כל מי שיתבקש על ידם לשלם, ישלם. בהתאם, הועברו פרטי החייב.

המשיבים פנו לחייב בניסיון לגבות ממנו החוב, ומשנוכחו בחוסר יכולתו לשלם, על אף איומיהם, חזרו לנושה בניסיון לגבות ממנו כמחצית מסכום החוב כשכר על טיפולם - תוך הטעייתו כי הגבייה בטיפול ומתעכבת לפי שמאחורי החייב פועל ארגון פשע נוסף. משסרב הנושה לשלם "שכרם" טרם גביית החוב, החלה מסכת איומים ולחצים כלפיו - כזו הכרוכה במפגשים מאיימים, בשעות מאוחרות, תוך לקיחת מכשיר הטלפון הנייד שברשותו, וכיוצא באלו.

כתב האישום ממשיך ומונה מספר אירועים דומים, בהם נטל חלק המשיב, אך חלקו המדויק לא ברור לאשורו. מקריאה שטחית נראה לכאורה כי חלקו "זניח", וכי את מרכז הכובד נושאים משיב 1 וא.א - עד המדינה.

האישום האחד עשר, מתאר עבירות סחיטה דומות, שנעשו תוך איומים. המבדיל ביניהן לבין יתר עבירות הסחיטה באיומים הינו השימוש בנשק במהלך אחד המפגשים. במטרה לדרבן אחד מהחייבים הסרבנים, זומן הלה לבית המשיב 1, שם הוציא המשיב 2 אקדח שהיה ברשותו, והסתובב עימו ברחבי החדר, תוך שהוא דורכו מספר פעמים - זאת במטרה להטיל אימה ופחד על החייב. מיקומו של המשיב 3 במהלך אירוע זה לא מצוין במפורש בכתב האישום, וחלקו - באירוע זה כמו ביתר האירועים - טעון בחינה מדוקדקת של הראיות והודעות המתלוננים.

ב"כ המאשימה, פרש בטיעוניו את הראיות הקיימות, ובכללן הודעותיו של עד המדינה ואמינות גרסתו - בהתחשב בבחינה הנדרשת של אמינות זו במסגרת הליכים אלו. אף לשיטתו - עולה מהודעותיו של  עד המדינה כי המשיב 3 הינו פאסיבי. לפיכך, כך ב"כ המאשימה, טענות על הפללה  מופרכות, שכן - אם היה ברצונו של העד להפליל את המשיב, היה מגדיל את חלקו של זה ומעצימו. עוד מוסיף הוא, כי להודעותיו של העד יש חיזוקים חיצוניים מהודעות המתלוננים, המחזקים את אמינותו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ