1. בפניי בקשה להורות על מעצרם של המשיבים עד תום ההליכים המשפטיים כנגדם, על רקע כתב האישום המייחס להם לכאורה עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, פגיעה ברכוש - עבירה לפי סעיף 108(ג) לחוק, כניסה למקום צבאי - עבירה לפי סעיף 115(א) רישא לחוק, הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, ניסיון גניבה, הסתייעות ברכב לביצוע פשע - עבירות מיום 23.02.2013.
2. בתמצית כתב האישום - נטען, כי בתאריך 23.02.2013, נכנסו המשיבים אל שטח אש "308" (להלן: "שטח האש") הסמוך לבסיס "צאלים" (להלן: "הבסיס"), שהוא שטח צבאי סגור, כשהם נוסעים בג'יפ "סופה" ואשר אליו מחוברת עגלה (להלן: "הרכב"), כשהם מצוידים במבער לחיתוך ברזל, בלון חמצן, בלון גז וכלי עבודה שונים.
נטען, כי המשיבים חתכו בצוותא חדא, את חתיכות מתכת משלדות הטנק שבשטח הצבאי, וגנבו חלקים ממשטח בדיקה של כלי רכב מבסיס צה"ל הסמוך ל"צאלים". המשיבים העמיסו את חלקי המתכת על העגלה ונסעו מהמקום לכיוון ביר-הדאג', שהמשיב 1 נוהג ברכב. בשלב מסוים, עצרו המשיבים בשטח, שניים מהם ירדו מהרכב וניתקו את העגלה מהרכב.
בהמשך נטען, כי ברט איזקסון ונמרוד אופק, שהם מתנדבים ביחידת הג'יפים "אשכול" של משטרת ישראל, הבחינו במשיבים בתוך השטח הצבאי, נסעו לעברם וסימנו להם לעצור באמצעות מערכת הכריזה. המשיבים נכנסו במהירות בחזרה לרכב, פתחו בנסיעה מהירה לעבר מתנדבי המשטרה, וזאת על מנת להימלט מהם. המתנדבים חסמו את רכבם של המשיבים כדי למנוע מהם להימלט, ואף ירו ירייה אחת באוויר ורק בעקבות כך נעצרו המשיבים על ידי המתנדבים.
3. ב"כ המבקשת טען, כי לחובת המשיבים קיימות ראיות לכאורה שעיקרם הודעות המתנדבים איזקסון ואופק, אשר עצרו את המשיבים, הודעת איתי חיים שמשמש כאחראי השטח מטעם רשויות הצבא, לפיה מקור הציוד שנתפס בעגלה נגנב מבסיס "מוס" ליד בסיס "צאלים". המשיבים בהודעותיהם הכחישו כל קשר לציוד שנתפס, ולדבריהם חיפשו פטריות כמהין בשטח. המשיבים התקשו להסביר מציאת הברזל בעגלה בצירוף עם ציוד החיתוך. באשר לעילת המעצר נטען, שהמשיבים ביצעו לכאורה עבירות הפוגעות ומסכנות את ביטחון הציבור. עבירות גניבת הברזל הינן נגע ארצי בכלל ובדרום בפרט, אשר יש למגרו. עוד נטען, כי המדובר בחדירה לשטח צבאי סגור המוגדר כשטח אש, תוך פגיעה ברכוש צה"ל המשמש לאימונים. עוד נטען, כי גניבות שלדות למטרות אלה, מעבר לנזק הכלכלי ולפגיעה הקשה ביכולת הצבא להתאמן, אף מסכנת את גנבי השלדות, המסתובבים בשטחי האש וחושפים עצמם לפגיעה מירי הכוחות המתאמנים.
עוד נטען, כי לחובת המשיבים קמה חזקת מסוכנות מכוח סעיף 21(א(1)(ג)(2) לחוק, שכן מדובר בעבירת ביטחון לפי סעיף 35(ב) לחוק, שעל המשיבים הנטל להפריכה. עוד נטען, כי קיים יסוד סביר לחשש, כי אם ישוחררו המשיבים, ינסו לשבש הליכי משפט ולהתחמק מהדין, זאת בשים לב להתנהגותם בעת מעצרם.
באשר לעבר הפלילי נטען, כי אין למשיבים עבר פלילי, אם כי למשיב 3 תלויים ועומדים כתבי אישום שעניינם עבירות רכוש.
על רקע המתואר לעיל, סבור ב"כ המבקשת, שאין בחלופה כדי להשיג את תכלית המעצר, ועל כן עתר למעצרם עד תום ההליכים.
4. ב"כ המשיבים מנגד, חלק על דבר קיומן של ראיות לכאורה בעבירות של קשירת קשר לפשע, פגיעה ברכוש לפי סעיף 108 ג', וכן בעבירה של כניסה למקום צבאי, לפי סעיף 115(א) רישא לחוק. באשר ליתר העבירות נטען, כי מדובר בעבירות רכוש, שלא מקימות עילת מעצר.
ב"כ המשיבים טען, כי לא הונחה בפני בית המשפט ראיה כנדרש לעובדה, כי השטח המסומן "308" בעובדה 3 לכתב האישום, הינו שטח צבאי סגור. לעניין זה נטען, כי המבקשת הניחה צו סגירה לשטח אש מספר "300" חתום על ידי הרמטכ"ל מיום 02.11.2008. באשר לפגיעה ברכוש - לא הובאה בפני בית המשפט ראיה בדמות חוות-דעת מומחה כנדרש, כי עסקינן ברכוש צבאי. בחומר החקירה מצויה עדות סברה של חיים איתי, שאף אינו משמש עד תביעה בכתב האישום, כי למיטב ידיעתו "לפי עובי חתיכה מדובר בשלדה של טנק", אשר נגנבו מבסיס "מוס" הסמוך ל"צאלים" שננטש לפני שלושה חודשים. אמירה זו היא בעלמא ולא נסמכת על זיהוי כלשהו של העד.
5. עיינתי בתיק החקירה, ואכן מצאתי שצו הרמטכ"ל מתייחס לשטח אש מספר "300" המוכרז כשטח סגור (להלן: "שטח האש"), ולא מצאתי צו כאמור ביחס לשטח הנטען בכתב האישום והמוגדר כ"308".
באשר לפגיעה ברכוש - עיינתי בהודעתו של איתי חיים, שמשמש כקצין בטיחות אימונים בבסיס "מלי" מיום 24.02.2013, במסגרתה מוסר בעמ' 1: "חלקי מתכת שזיהיתי שייכים לצה"ל לשטחי האש הייתה פלטת ברזל עבה למטרת טנק - יש בערך 9 מטרות מפורקות לכן יש קושי לזהות מאיזה מטרה החתיכה נלקחה אבל בוודאות מדובר בחלק של טנק לפי עובי החתיכה והסוג של הברזל והצבע... באשר לחתיכות של רמפה צבאית שמשמשת לבדיקת רכבים פורקה מתוך בסיס מוס שהוא צמוד אלינו והבסיס ננטש לפני שלושה חודשים וגנבי הברזל חדרו אליו וגנבו ממנו רכוש וציוד..."
לשאלת החוקר: "האם יש סימון כי מדובר בשטח אש?"
השיב: "בכל כניסה לשטח אש יש בטונדות ועליהן סימון כי מדובר בשטח אש."
לשאלה: "שטח האש מגודר?"
השיב בשלילה.
לשאלה: "האם הבסיס נמצא בשטחי אש?"
השיב: "הוא נמצא בין שטחי האש."
לשאלה: "האם מדובר בשטח אש מוכרז"