החלטה בתיק מ"ת 54157-02-12

בפני בקשה לעיון חוזר במעצרו של המבקש.

נגד המבקש ונאשם נוסף  הוגש כתב אישום המייחס לו ולנאשם אחר שלושה אישומים, בגדרם הוא הואשם בעבירות של ניסיון לשינוי זהות של רכב; החזקת חלקי רכב גנובים; הפרת הוראה חוקית; קשירות קשר לביצוע פשע; סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה; שינוי זהות של רכב; הפרעה לשוטר במילוי תפקידו; נהיגה ללא רישיון ועבירות בנשק. ביום יום 20.3.12 הורה בית משפט זה על מעצרם של השניים עד תום ההליכים נגדם. על החלטה זו הוגש ערר לבית המשפט העליון, אשר דחה את הערר וקבע כי מתקיימות ראיות לכאורה לייחוס המעשים למבקש (בש"פ 2773/12 מיום 9.5.12).

ביום 8/7/12 דן בית משפט זה בבקשה לעיון חוזר שבבסיסה נטען לכרסום בראיות. בית המשפט דחה את הבקשה וקבע כי לא חל כרסום בראיות ואולם סבר כי ניתן לבחון אפשרות לשחרורו של המבקש לחלופת מעצר בשים לב למועדים שנקבעו לשמיעת התיק העיקרי, מועדים שהם מעבר לתקופת תשעת החודשים מיום הגשת כתב האישום. בהמשך נבחנו חלופות שונות וביום 5/9/12 הורה בית משפט זה על שחרורו של המשיב לחלופת מעצר. על החלטה זו הוגש ערר לבית המשפט העליון שהתקבל והמבקש נשאר עצור (בש"פ 6618/12 החלטה מיום 9.9.12).

כעת בפני בקשה נוספת לעיון חוזר שעניינה כרסום בראיות. ככל שהדבר נוגע להליך העיקרי יצוין כי קבועות לעת הזו 4 ישיבות הוכחות, אחת בחודש נובמבר, שתים בפברואר ואחת באפריל. ישיבה נוספת שנקבעה ליום 26/11/12 בוטלה לבקשת הסניגור.

עיינתי בחומר הראיות כפי שנצבר בהליך העיקרי וכן בהחלטתי הקודמת בה קבעתי כי לא חל כרסום בראיות. סבור אני כי גם כעת לא חל כרסום המצדיק שינוי בהחלטות שניתנו בדבר מעצר של המבקש.

נזכיר לעניין זה שני כללים. הראשון הוא שבית המשפט הדן במעצר אינו קובע ממצאי מהימנות. חלק מטענות ב"כ המבקש מתייחסות למהימנות עדים שהעידו במסגרת ההליך העיקרי. עניין זה יבורר ויקבע בהכרעת דינו של המותב הדן בהליך העיקרי. ואולם במבחנים של הליך מעצר לא ניתן לומר כי העדויות, כפי שנרשמו בפרוטוקול בית המשפט, משמיטות את הקרקע תחת טיעוני המאשימה. אוצר עוד כי סבור אני שיש טעם בטענת ב"כ המאשימה כי הראיות דווקא מחזקות את הסיכוי להוכחת האמור בכתב האישום.

הכלל השני הוא כי עיון חוזר בעילה של כרסום בראיות יתקבל רק כאשר חל שינוי משמעותי בתשתית הראיות, באופן ההופך את הקערה על פיה ומשנה מקצה אל קצה את התשתית על בסיסה התקבלה החלטת מעצר.   " כידוע, כדי להצליח בטענה של כרסום בחומר הראיות במסגרת בקשה לעיון חוזר יש להצביע על "שינוי דרמטי במערכת ראיות התביעה, ועל כרסום מהותי ומשמעותי בה עד כדי הטיית הכף לזכות הנאשם באופן שהסיכויים לזיכויו עולים על הסיכויים להרשעתו" [ראו למשל: החלטתו של השופט א' רובינשטיין בבש"פ 6740/06 פרץ נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 3.9.2006)]... הלכה היא כי בשלב המעצר די בקיומן של ראיות לכאורה. בשלב זה של ההליך הפלילי, בית המשפט אינו נזקק למהימנות הראיות ומשקלן, אלא די לו שהראיות מעידות לכאורה על ביצוע המעשים המיוחסים לנאשם, אלא אם כן מדובר בפירכות מהותיות וגלויות לעין [ראו למשל: החלטתו של השופט ע' פוגלמן בבש"פ 8476/07 דואהדה נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 18.10.2007); החלטתה של השופטת א' חיות בבש"פ 7908/08 אבו סאלח נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 23.9.2008); בש"פ 4306/09 אבו וסל נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 4.6.2009)]" [בש"פ 8093/09 פלוני נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, ניתן ביום 22.10.09)]. אין זה המקרה שבפני.

גם טענתו של הסניגור המלומד על קיומם של מחדלי חקירה אין בה כדי לבסס, בשלב זה, קביעה כי חל כרסום בראיות במידה המצדיקה סטייה מהחלטות קודמות. " כידוע, הלכה היא כי מחדלי חקירה אין בהם כשלעצמם כדי להביא לזיכויו של נאשם, אם חרף מחדלי החקירה הונחה תשתית ראייתית מספקת להוכחת אשמתו בעבירות שיוחסו לו [ראו למשל: ע"פ 7164/07 אלהוושלה נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 11.8.2008), פסקה 8 והאסמכתאות הנזכרות שם; עוד ראו לאחרונה פסק דינו של השופט נ' סולברג בע"פ 8447/11 סולימאן נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 24.9.2012), פסקה 23 והאסמכתאות הנזכרות שם]. יש לבחון בעת בדיקה של טענה בדבר מחדלי חקירה את השאלה האם המחדלים הנטענים הם חמורים במידה המעוררת חשש שהגנת הנאשם קופחה כיוון שהתקשה להתמודד כראוי אם חומר הראיות העומד נגדו או להוכיח את גרסתו שלו. בדיקה זו נעשית תוך שקלול המחדלים הנטענים על רקע התשתית הראייתית שהונחה לפני בית המשפט [כן ראו פסק דינו של השופט נ' סולברג בע"פ 2489/12 פלוני נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 13.8.2012), פסקה 25]" [ע"פ 3090/11 ווספי ענתבאווי נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 18.10.2012)]. בכל מקרה, שקילת מכלול הראויות ובמסגרת זו גם משקלם של מחדלי חקירה מקומה בהליך העיקרי ולא במסגרת של בקשה זו.

מכל הטעמים שפורטו לא מצאתי כי התקיימו התנאים המצדיקים עיון חוזר במעצרו של המבקש. הבקשה נדחית.       

מאחר ובימים הקרובים צפוי כי תוגש בקשה בעניין מעצרו של המבקש בהתאם להוראות סעיף 62 לחסד"פ, וזאת כפי שנמסר לבית המשפט במהלך הדיון בבקשה זו, כדי שהצדדים יוכלו לכלכל צעדיהם מבעוד מועד, וכן כדי לקצר את לוחות הזמנים ולהקל על המבקש באי הבאתו לבית המשפט,  ניתנת החלטה זו בהעדר הצדדים.

המזכירות תשלח החלטה לב"כ הצדדים ותוודא כי ההחלטה התקבלה אצלם.

ניתנה היום, י"א חשון תשע"ג, 27 אוקטובר 2012, בהעדר הצדדים.