אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק מ"ת 54157-02-12

החלטה בתיק מ"ת 54157-02-12

תאריך פרסום : 08/08/2013 | גרסת הדפסה
מ"ת
בית המשפט המחוזי חיפה
54157-02-12
08/07/2012
בפני השופט:
רון שפירא

- נגד -
התובע:
מחמוד ח'טיב
הנתבע:
מדינת ישראל
החלטה

בפני בקשה לעיון חוזר , בהתאם לסעיף 52 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- מעצרים) תשנ"ו- 1996, בהחלטתי מיום 20.3.12 בה הוריתי על מעצר המבקש עד תום ההליכים נגדו.

כנגד מחמוד ח'טיב (להלן: " המבקש") הוגש כתב אישום, המייחס לו ולנאשם אחר (אמיר עכאוי), שלושה אישומים.

האישום הראשון מייחס למבקש עבירה של ניסיון לשינוי זהות רכב, לפי סעיף 413ט+ 25 לחוק העונשין; החזקת חלק גנוב מרכב, עבירה לפי סעיף 413י לחוק העונשין; נסיבות מחשידות בכוונת פריצה, לפי סעיף 410(2)+(1) לחוק העונשין.

האישום השני מייחס למבקש, עבירה של הפרת הוראה חוקית, לפי סעיף 287(1) לחוק העונשין, שעניינה הפרת תנאי המעצר שהוטלו על המבקש במסגרת האישום הראשון.

האישום השלישי, מייחס למבקש עבירות: של קשירת קשר לפשע, לפי סעיף 499(1) לחוק העונשין; סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, לפי סעיף 332(2) לחוק העונשין; שינוי זהות של רכב, לפי סעיף 413ט לחוק העונשין; החזקת חלקי רכב גנובים, לפי סעיף 413י לחוק העונשין; נסיבות מחשידות בכוונת פריצה, לפי סעיף 410(1)+(2) לחוק העונשין; הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, לפי סעיף 275 לחוק העונשין; עבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה, לפי סעיף 10(1) לחוק העונשין; ועבירת נשק, לפי סעיף 144 לחוק העונשין.

בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה גם בקשה למעצרם של המבקש והנאשם האחר עד לתום ההליכים נגדם. כאמור, בהחלטתי מיום 20/3/12 הוריתי על מעצרם של השניים עד תום ההליכים נגדם. בהחלטתי פירטתי הראיות לכאורה- שבעיקרן הן נסיבתיות- הקושרות את המבקש למעשים המיוחסים לו. בכלל זאת פירטתי כי אין במסירת תיאור כללי לחשוד הנמלט, שעל פני הדברים ובהתאם לטענת בא כוח המבקש הוא שונה משל המבקש, כדי להפחית מעוצמת הראיות הקיימות נגד המבקש, שכן אותם שוטרים מסרו כי אינם יכולים לזהות את אותו חשוד שלא נתפס. מסכת הראיות הנסיבתיות שקשרו המבקש למעשים, נסמכים על כך שהרכב בו נמלטו החשודים, הוא רכבו של המבקש, בעוד שהמבקש לא מסר פירוט מתקבל על הדעת לזהות האדם שנהג ברכב באותו יום- הפירוט שמסר נסתר על ידי עדים אחרים. שנית, בהסתמך על איכוני הפלפון של המבקש הממקמים אותו בזמנים הרלבנטיים לאירוע, באזור בו התרחש האירוע וזאת בהיעדר מתן הסבר לכך על ידי המבקש. כך גם הבהרתי כי לגישתי עצם איכון המבקש במספר מקומות שונים בתוך תקופת זמן קצרה, אין בה לסתור את המסקנה הראייתית לפיה המבקש ברח רגלית מהאירוע, שכן הוא היה יכול להימלט ברכב אחר (כגון מונית) מהמקום. שלישית, כי בזמנים הרלבנטיים נוצר קשר בין המבקש לבין אבי הנאשם האחר באירוע (שנתפס ועל זהותו אין מחלוקת), בעוד שכשנשאל אבי הנאשם האחר כיצד נודע לו כי בנו נעצר, הוא מסר כי אדם שזהותו אינה ידועה מסר לו על כך, זאת ובהתאם לתיעוד תקשורת בזמנים הרלבנטיים היו מספר שיחות טלפון בין המבקש לאבי הנאשם האחר. כך גם הוספתי, כי עצם הימצאותן של טביעות אצבע של אדם שלישי ברכב, אין בהן להרחיק ממעורבותו של המבקש באירוע. לנוכח כלל האמור מצאתי כי בנסיבות העניין קיימות ראיות לכאורה שיש בהן לקשור את המבקש למעשים המיוחסים לו. בהתקיימותן של ראיות לכאורה הקושרות את המבקש למעשים המיוחסים לו, ובהתחשב בטיבם של אותם מעשים וכן בעברו הפלילי של המבקש, קבעתי כי מתקיימת עילת מעצר המצדיקה את מעצרו של המבקש עד תום ההליכים, וכן כי בנסיבות העניין לא ניתן לתת במבקש האמון שלא יפר את תנאי מעצרו. משכך הוריתי על מעצרו של המבקש עד תום ההליכים נגדו.

על החלטתי זו הוגש ערר לבית המשפט העליון. בית המשפט העליון, כב' השופט סולברג [במסגרת בש"פ 2773/12 מיום 9.5.12], דחה הערר וקבע כי מתקיימות ראיות לכאורה לייחוס המעשים למבקש, תוך פירוט הראיות לכאורה הנסיבתיות הקושרות את המבקש למעשים. בית המשפט העליון הוסיף ופירט כי נסיבות האירוע המתואר באישום השלישי בו המבקש סיכן חיי נוסעים והתעלם מהוראות השוטרים מלמדים על מסוכנותו הגבוהה של המבקש, ובהתאם כי קיימת עילת מעצר. בנוסף, כי בהתחשב בהישנות המעשים על ידי המבקש; היעדר ציותו להוראות השוטרים; וכן הניסיון המערכתי הקודם עם המבקש עת הפר תנאי מעצר שהוטלו עליו,כלל אלו מלמדים כי לא ניתן לתת במבקש אמון שמא יפר את תנאי מעצרו במידה ויוטלו. על כן נמצא כי מעצר המבקש בדין יסודו, ומשכך נדחה הערר שהוגש על ידי המבקש.

במסגרת הבקשה לעיון חוזר, טען בא כוח המבקש, לכרסום שחל בראיות לכאורה, הנעוץ בעיקרו בהודאת הנאשם האחר, בכך שהוא החזיק ברכב של המבקש במועדים הרלוונטיים, דבר הממעיט במידה רבה מכוחה של המסכת הראייתית הנסיבתית הקושרת את המבקש למעשים המיוחסים לו. שנית חזר בא כוח המבקש והדגיש כי השוטרים מסרו תיאור שונה לחשוד שברח מהרכב מזה של המבקש, דבר שגם הוא מחליש הראיות נגד המבקש. מעבר לכך, טען בא כוח המבקש לחלוף זמן ניכר מעת מעצרו של המבקש מאחורי סורג ובריח, מיום 15.2.12, שזה לו הוא המעצר הראשון. זאת כשלגישת בא כוח המבקש יש לקחת בחשבון את הצפי מהתמשכות ההליכים בעניינו של המבקש, מאחר והדיונים בעניינו נקבעו לתקופת זמן מאוחרת (בספטמבר 2012 ואחרים בפברואר 2013) כך שכבר עתה ניתן לצפות כי עניינו של המבקש יתארך מעבר לסד הזמנים הקבוע בחוק. 

המשיבה, ביקשה לדחות הבקשה לעיון חוזר, זאת עת שלגישתה לא חל כל כרסום בראיות לכאורה. זאת מאחר שהן המבקש והן הנאשם האחר לא מסרו את זהותו של אותו אדם שלישי. מעבר לכך נטען כי אין בכך לסתור המערכת הראייתית הנסיבתית הקושרת את המבקש למעשים המיוחסים לו, או להפחית מכוחן. מעבר לכך, המשיבה הדגישה את המסוכנות הרבה שעלתה ממעשי המבקש במעשים המיוחסים לו, וכן הפנתה לעברו של המבקש ולקיומו של מאסר מותנה לחובתו. על כן ביקשה המשיב לדחות בקשת המבקש לעיון חוזר.

דיון והכרעה

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ובמתן הדעת להחלטות הקודמות שניתנו בעניינו של המבקש, אני סבור שניתן לבחון אפשרות לשחרורו של המבקש לחלופת מעצר. עם זאת יודגש כי סבור אני שלא חל כל כרסום בראיות וכפועל יוצא מכך בעילת המעצר.  בחינת האפשרות שלחרור לחלופת מעצר הוא פועל יוצא של המשכות ההליכים הצפויה, בשים לב למועדים שנקבעו להמשך שמיעת ראיות במסגרת ההליך העיקרי. 

טענות בדבר כרסום בראיות:

הכלל בדבר כרסום בראיות המצדיק שחרור ממעצר, לאחר שנקבע קודם לכן כי קיימות ראיות לכאורה המבססות סיכוי להרשעה ועילת מעצר, נקבע בשורה של פסקי דין. בבש"פ 8093/09 פלוני נ' מדינת שראל (טרם פורסם, 22.10.09) נקבע בין היתר כי:

"כידוע, כדי להצליח בטענה של כרסום בחומר הראיות במסגרת בקשה לעיון חוזר יש להצביע על 'שינוי דרמטי במערכת ראיות התביעה, ועל כרסום מהותי ומשמעותי בה עד כדי הטיית הכף לזכות הנאשם באופן שהסיכויים לזיכויו עולים על הסיכויים להרשעתו".

בבש"פ 4794/95 יובא שאבי נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 6.8.95) התייחס בית המשפט לאופי השינוי הדרמטי בחומר הראיות שיש בו כדי להצדיק שחרור ממעצר בקבעו : 

"צריך להיות בשינוי שחל כדי להפוך את הקערה על פיה, עד כדי הטיית הכף לזכות הנאשם באופן שהסיכויים לזיכוייו עולים על הסיכויים להרשעתו. מהפך זה צריך להסתבר מניה וביה מתוך העדויות[. . .] כל עוד אין בחור הראיות על פניו כדי להפוך את גירסת התביעה או לכרסם בה רכסום עמוק, אין מקום להורות על שחרור הנאשמים ממעצר".

בחנתי את טענות של  בא כוח המבקש ומצאתי כי עיקרן מתייחסות לטענות שכבר הועלו במסגרת טענותיו הקודמות (זאת ככל שהדברים עניינם בתיאור שמסר אחד השוטרים באשר לחשוד שברח מהרכב).  מעבר לכך, וככל שהמדובר בטענה החדשה שהועלתה, לפיה הודה הנאשם האחר כי הוא החזיק ברכב ביום האירוע, הרי שלגישתי אין בכך לסתור את מערך הראיות הלכאורי שקיים נגד המבקש. תחילה, כי הודאת הנאשם האחר בתשובתו לכתב האישום כי הרכב היה מוחזק בידו, אין בה לשמוט את החזקה הראייתית לפיה הרכב היה בחזקתו של בעליו, לומר המבקש דכאן. שכן הנאשם האחר לא מסר זאת במסגרת הודעותיו המשטרתית, ובעיקר המבקש כאן לא העלה טענה זו במסגרת חקירותיו המשטרתיות אלא שהוא מסר כי הוא החנה הרכב ליד בית הוריו וסביר שאחד מאחיו או אדם זר אחר לקח הרכב, זאת בעוד שבני משפחת המבקש הכחישו דבר זה מכול וכול. בקיצורם של דברים, לא מצאתי כי יש לתת להודאת הנאשם האחר בכך שהוא החזיק ברכב משקל ראייתי משמעותי שכן על פני הדברים המדובר בגרסה חדשה, שלא הועלתה כלל ועומדת בסתירה לגרסאות הקודמות שניתנו.

שנית, כי גם בהימצאותה של הודעת הנאשם האחר לפיה הוא זה שהחזיק ברכב, הרי שאין בכך לשמוט מהתשתית הראייתית הקיימת נגד המבקש, הנעוצה בעיקרה ב- במיקום המבקש ביום האירוע באזור בו התרחשה התאונה (בהתאם למחקרי תקשורת) והיעדר מתן הסבר המניח את הדעת בהקשר זה; הימצאות טביעות אצבע של המבקש על לוחית רישוי גנובה שנמצאה בסמוך לזירה בה התרחשה התאונה; הימצאות ארנק המבקש ברכב בזמן בו הרכב נתפס; תיעוד קיומו של קשר בין המבקש לבין אבי הנאשם האחר, ביום האירוע מקום ואבי הנאשם מסר כי נודע לו על האירוע טלפונית מאדם שזהותו אינה ידועה. כלל ראיות נסיבתיות אלו, מצביעות לגישתי ומלמדות על מעורבותו של המבקש בביצוע העבירות המיוחסות לו. ודוק, כי תשתית ראייתית זו, באה גם בפניו של בית המשפט העליון, ונבחנה לגופה ובפירוט על ידי כב' השופט סולברג בהחלטתו מיום 9.5.12, ונקבע כי בנסיבות העניין קיימת תשתית ראייתי המסבכת את המבקש במעשים המיוחסים לו, ועל התהיות שמועלות ביחס לתשתית זו להיות מוכרעת במסגרת ניהול התיק העיקרי.

כפי שהובהר בהחלטות הקודמות שניתנו בעניינו של המבקש, המסוכנות הנלמדת ממעשיו היא ברף גבוהה, זאת לנוכח הסיכון לו נחשפו חיי אדם וערכים המוגנים לחברה, עקב התנהגותו המסוכנות של המבקש, וכן בהתחשב בהישנות המעשים על ידו במספר מקרים (ראו האישום הראשון והשלישי). זאת ועוד, כי בנסיבות העניין לא ניתן לתת במשיב אמון שמא יפר תנאי מעצרו במידה וישוחרר לחלופה, זאת מאחר והניסיון המערכתי עם המבקש מוכיח כי המבקש אינו סר להוראות החוק, זאת כנלמד מהמרדף המשטרתי שהתבצע אחר המבקש והנאשם האחר (כמתואר באישום השלישי); בהתחשב בכך שהמבקש הפר את תנאי המעצר שהוטלו עליו בעקבות מעשיו המתוארים באישום הראשון (ראו האישום השני); וכן בהתחשב בכך כי חרף שלילת רישיונו של המבקש הוא המשיך לכאורה לעשות שימוש ברכב ולנהוג.  

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ