החלטה בתיק מ"ת 5394-06-12

1. בפני בקשה למעצר עד לתום ההליכים של המשיב בגין כתב אישום שהוגש נגדו המייחס לו לאחר תיקונו עבירות של נהיגה בשכרות, הכשלת שוטר, אי ציות לשוטר במדים ונהיגה ברשלנות.

2. לטענת המבקשת ביום 22.6.12 בסמוך לשעה 2:20 בלילה, נהג המשיב, בן 36, ברכב שברולט מ.ר. 72-865-33 מכיוון רחוב צבי בצלאל לכיוון בית המשפט העליון בירושלים. תוך כדי נהיגתו השמיע קולות מרכבו. שני שוטרים סימנו לו לעצור, המשיב האט את נסיעתו וכשהגיע לשוטרים פתח בנסיעה מהירה וברח מהמקום. בצומת רבין  עצר המשיב ברמזור אדום ושם נעצר ע"י השוטרים שרדפו אחריו.

למשיב בוצעה בדיקת ינשוף ובה נמדדו 590 מק"ג אלכהול בליטר אויר נשוף. לאחר ביצוע הבדיקה ורישום כתב האישום /ההזמנה לדין ,המשיב זרק את ההזמנה לדין תוך שהוא מקלל את השוטרים, נטל את המפתחות מהשוטרת במקום, לא נענה לדרישות השוטרים שהסבירו לו שאסור לו לנהוג היות והוא שיכור, עלה על רכבו וברח מהמקום.

לאחר מכן שוטרים הגיעו לבית המשיב, אך הלה ברח אף משם פעם נוספת.

3. הצדדים אינם חלוקים בשאלת ראיות לכאורה לעניין השכרות אלא לעניין שלוש הבריחות שמיוחסות למשיב.  כן חלוקים הצדדים בשאלת התקיימות עילת מעצר  עד לתום ההליכים.

4. טענות המבקשת:

א.      כנגד המשיב ראיות לכאורה למכביר לעניין בריחותיו כמו גם לעניין הנהיגה בשכרות. והחומר הוגש.

ב.       המשיב נמלט מהשוטרים בשלוש הזדמנויות שונות באותה סיטואציה ובכך הוכיח כי אין ליתן בו אמון ואין אימת הדין עליו, ומקובל בפסיקה כי יש לעצור עד תום ההליכים במקרה בו מיוחסת לעצור בריחה משוטרים.

ג.        מסוכנותו של המשיב מתבטאת בעצם בריחתו של המשיב מהשוטרים והתנהגותו בגסות כלפיהם.

ד.       למשיב עבירה פלילית קודמת משנת 2007 (גזר דין משנת 2010) בגין עבירת תקיפה ויש בכך כדי להעיד על מסוכנותו.

5. טענות המשיב:

א.      אין ראיות לכאורה לגבי אי הציות והבריחה משוטרים. היה ניתן לצפות  כי הבריחה הראשונה תצויין בכבב האישום שנמסר למשיב. אך הדבר לא נזכר כלל. אלא שכוונת המאשימה להכפיש את שמו של המשיב ולתארו כבורח סדרתי. ולכן הדבר צויין אך במזכרים וזכ"דים שנרשמו לאחר מעשה. 

אף אין ראיות לעניין הבריחה השניה, כיוון שזו אינה בריחה כלל, כיוון שהמשיב שוחרר לאחר שנמסרה לו ההזמנה לדין ביד.

אף אין ראיות לעניין כוונתו לברוח בפעם השלישית שלא נמצא בביתו, הבריחה המיוחסת לו היא סברה  בלבד של השוטרים, והמשיב טוען כי אין קשר בין הדברים.

ב.       למשיב עבר פלילי דל ועבר תעבורתי לא מכביד כשהרשעתו התעבורתית האחרונה היא משנת 2005. 

ג.        אין המדובר במשיב מסוכן והוא כלל לא סיכן עוברי דרך ולא מתקיימת עילת מסוכנות.

ד.       אין מקום אף לקבוע למשיב תנאים לשחרור כיוון שלא התמלאו התנאים למעצר עד תום הליכים ויש לשחררו ללא תנאים.

ה.      מטעמי זהירות טען כי במידה וייקבע כי יש ראיות לכאורה ומתקיימת עילת מעצר כי ישוחרר המשיב בהתחייבות עצמית ובערובה צד ג' להתייצבותו שתחתם על-ידי אביו.

ו.        המשיב מצוי במשבר אישי עמוק לאחר גירושיו ומשפחתו אף מסייעת לדודו המצוי בטיפולים עקב מחלה קשה.