אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק מ"ת 51725-01-12

החלטה בתיק מ"ת 51725-01-12

תאריך פרסום : 10/10/2012 | גרסת הדפסה
מ"ת
בית המשפט המחוזי חיפה
51725-01-12
20/02/2012
בפני השופט:
רון שפירא

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
1. מוחמד סנעאללה (עציר)
2. מחמוד סנעאללה (עציר)
3. חאפז סנעאללה (עציר)
4. עבדאללה סנעאללה (עציר)
5. מוסטפא סנעאללה (עציר)

החלטה

בפני בקשה למעצר עד תום ההליכים בהתאם לסעיף 21(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- מעצרים) התשנ"ו- 1996 (להלן: " חוק המעצרים").  

כנגד הנאשמים סנעאללה מוחמד (" המשיב 1"); סנעאללה מחמוד (" המשיב 2") ; סנעאללה חאפז (" המשיב 3"); סנעאללה עבדאללה (" המשיב 4"); סנעאללה מוסטפא (" המשיב 5"; ויחדיו " המשיבים"), הוגש כתב אישום המייחס למשיבים 2-5 עבירה של חבלה בכוונה מחמירה, לפי סעיפים 329(2) לחוק העונשין, תשל"ז- 1977 (להלן: " חוק העונשין"); למשיב 1 מיוחסת גם עבירה של ניסיון לחבול בחומר נפיץ עבירה לפי סעיף 330 לחוק העונשין; עבירות נשק, החזקה ונשיאה, לפי סעיף 144 לחוק העונשין; למשיבים 1, 2 ו-3 מיוחסת גם עבירה של החזקת סכין, לפי סעיף 186(א) לחוק העונשין; למשיבים 1, 2 ו-3 עבירה של פציעה בנסיבות מחמירות, לפי סעיפים 334+ 335 לחוק העונשין; למשיבים 1, 2 ו-3 עבירה לפי סעיף 368ב(א) רישא לחוק העונשין; למשיבים 1, 2 ו-3 עבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 380 + 382(א) לחוק העונשין.

במסגרת כתב האישום הובהר כי משפחת עותמאן (להלן: " משפחת המתלוננים") ומשפחת סנעאללה מתגוררות בסמיכות זו לזו בכפר דיר אל אסד (להלן: " הכפר"). נטען כי ביום 6.1.12 בעת שנסע הקטין ח.ע יליד 1996 (להלן: " ח.ע") עם אכרם אסדי (להלן: " אכרם") ברכבו של האחרון בכפר, נפגשו השניים עם המשיב 1 שנסע באותה עת ברכב מסוג ברלינגו לבן (להלן: " הרכב") השייך לבני משפחתו, כשיחד איתו נסעו ברכב המשיבים 2 ו-3. המשיב 1 ביקש מח.ע ואכרם להגיע לשכונת אלכראג'את בכפר, בטענה כי עליו להעביר להם דבר מה. ח.ע ואכרם נענו לבקשת המשיב 1 ובהגיעם לשכונת אלכראג'את חסם אותם המשיב 1 עם רכבו. המשיבים 1, 2 ו-3 ירדו מהרכב וניגשו לעבר ח.ע ואכרם, המשיב 1 ריסס גז מדמיע בעיניהם של ח.ע ואכרם והוא והמשיבים 2 ו-3 החלו לתקוף בצוותא חדא את ח.ע.. המתלוננים, ח.ע ואכרם, הצליחו להימלט מהמקום בנסיעה והגיעו לקונדיטורית אלסולטאן שבבעלות אביו של אכרם (להלן: " הקונדיטוריה") על מנת לשטוף את פניהם. כעבור מספר דקות מהגעתם לקונדיטוריה, הגיע המשיב 2 ותקף שלא כדין את ח.ע וסטר לו על פניו. לאחר מכן הגיעו לקונדיטוריה המשיבים 1, 3, 4 ו-5. המשיבים 1 ו-3 החזיקו בידם סכין מחוץ לביתם. בהמשך למתואר הגיע לקונדיטוריה קאסם עותמאן אחיו של ח.ע (להלן: " קאסם") וניסה לברר מה מתרחש שם. בהגיעו לקונדיטוריה תקפו המשיבים 1, 2 ו-3 בצוותא חדא את קאסם, המשיב 2 נגח בו בפניו והורה למשיב 1 לדקור את קאסם בבטנו. בשלב זה, המשיבים 1 ו-3 דקרו, בצוותא חדא את קאסם וגרמו לפציעתו בירך (להלן: " אירוע הדקירה"). כתוצאה מאירוע הדקירה נגרמו לקאסם שני פצעי דקירה בירך ימין ופצע באף והוא נזקק לאשפוז של יממה אחת בביה"ח. בנוסף נגרמו לח.ע נפיחות ואודם בעין שמאל, דימום תת לחמיתי נרחב ורגישות במרפק יד שמאל ובגב תחתון.

בהמשך, ולאחר שניסיונות הסולחה בין שתי המשפחות כשלו, הגיעו למחרת היום, ביום 7.1.12 שעה 14:30 המשיבים 2, 3, 4 ו-5 לקרבת ביתה של משפחת רשיד עותמאן (להלן: " הבית") כשכל אחד מהם מחזיק שלא כדין, אקדח (להלן: " האקדחים"). המשיב 2, שהבחין בח.ע וטאלב עותמאן (להלן: " טאלב") עומדים מחוץ לבית, ניגש לעברם וממרחק של מטרים בודדים ירה לעברם מספר כדורים, לאחר מכן ומשהבחין באחמד עותמאן (להלן: " אחמד") ובאביו רשיד עותמאן (להלן: " רשיד") עומדים במדרגות המובילות לקומה השנייה של הבית, ניגש לעברם וממרחק של מטרים בודדים ירה לעברם מספר כדורים. בד בבד, ירה המשיב 4 מהאקדח לעבר הקומה השלישית של הבית וקליעים חדרו דרך אחד מחלונות הבית לתוך חדר הילדים ומשם לסלון וגרמו נזק לקירות של הבית. כל זאת עשה המשיב 4 בכוונה לפגוע ביושבי הבית. המשיבים 3 ו-5 עמדו באותו זמן במרחק של עשרות מטרים וירו מהאקדחים שהיו ברשותם באוויר מתוך כוונה להפחיד את משפחת עותמאן ולחזק את ידם של המשיבים 2 ו-4. מיד לאחר עזיבת המשיבים 2, 3, 4 ו-5 את המקום, הגיע המשיב 1 לרחבת חנייה הסמוכה לבית המתלוננים כשהוא מחזיק בידו מטען חבלה מאולתר המורכב מצינור פלסטיק אטום (להלן: " מטען החבלה"). כל זאת במטרה להשליך את מטען החבלה על הבית בו שהו באותה עת המתלוננים ולחבול בהם. המשיב 1 הדליק את מטען החבלה והשליכו אל עבר הבית בכוונה לגרום להתפוצצותו ולחבלה במתלוננים ובבני משפחתם. המטען נפל בחניית רכבים הצמודה לבית המתלוננים ולמסגד של הכפר, התפוצץ ורסיסים ממנו התפזרו לכל עבר.

בד בבד עם הגשת כתב האישום, הוגשה בקשה למעצר המשיבים עד תום ההליכים נגדם.

המבקשת הפנתה לראיות לכאורה הקיימות בתיק. מהן: גרסת הקטין ע.ח. המתאר את תחילת האירוע, תקיפתו ותקיפת אחיו קאסם בקונדיטוריה, ותקיפתם בביתם יום למחרת; גרסתו של קאסם עותמאן המתארת את נסיבות האירוע בקונדיטוריה ונסיבות דקירתו; הודעתו של טאלב עותמאן אחיו של ח.ע, המתאר את אירוע הירי לעברם וזיהויו ע"י משיבים כמי שביצעו המיוחס להם בכתב האישום; הודעת רשיד עותמאן אביו של ח.ע, אשר ראה המשיבים 2 ו-4 יורים לעברם באמצעות אקדחים; הודעת אחמד עותמאן אחיו של ח.ע, אשר ראה המשיבים מבצעים המיוחס להם בכתב האישום, וכן סירובו של עד זה להמשיך ולערוך עימותים על רקע חששו מהמשיבים; הודעת חוסאם אסדי, הבעלים של הקונדיטוריה, שראה את המשיב 2 סוטר לקטין ח.ע ובהמשך ראה מספר של אנשים מתנפלים על קאסם; סרטון מצלמת אבטחה בקונדיטוריה בו נראים המשיבים מגיעים לקונדיטוריה ובמשיבים 1 ו-3 מחזיקים חפצים הנחזים כסכינים; תעודות רפואיות, המתארות הפגיעות שנגרמו לקטין ע.ח. ולאחיו קאסם; חוות דעת מעבדות נשק; דו"ח זיהוי ממצאים בזירה ונזקים שנגרמו עקב הירי. כך גם פירטה המבקשת את גרסאות המשיבים, הפנתה לסתירות הקיימות, וחולשת האליבי שסופק על ידיהם. מעבר לכך הפנתה המבקשת לחזרת המתלוננים מתלונתם לאחר שהושג הסכם סולחה בין שתי המשפחות, וכן הפנתה למזכרים המלמדים על חששותיהם של המתלוננים מפני המשיבים. 

המבקשת טענה לקיומה של עילת מסוכנות בהתחשב בחומרה הרבה העולה מהאירועים, למידת האלימות בה נעשה שימוש, לעשיית שימוש בנשקים חמים וקרים, התפרסות האירועים על מספר מועדים בשני ימים וכן התפתחות האירוע לממדים אלה חרף כך שהסיבה בגינה ארע אירוע זה הינו פעוט. בנוסף הפנתה המבקשת לעברו הפלילי של המשיב 2 הכולל תשע הרשעות קודמות, בעיקר בעבירות של אלימות, ולעברו הפלילי של המשיב 4 הכולל שלוש הרשעות קודמות. כך גם לגישת המבקשת קיים חשש לשיבוש הליכי משפט, כפי שאכן אירע עקב לחצים שונים שהופעלו על המתלוננים ממשפחות ממרכז הארץ וועדת סולחה, דבר שגרם למתלוננים לחזור בהם מתלונתם. כמו כן כי ישנם מספר עדים המתגוררים בסמיכות למשיבים וקיים חשש להשפיע עליהם ולהביא לשינוי גרסתם. בנוסף כי המשיב 2, התחמק מהמשטרה במשך חמישה ימים, זאת עת שידע שהינו דרוש לחקירה. לנוכח האמור ובהתחשב בכלל נסיבות האירוע, לגישת המבקשת לא ניתן להשיג את מטרות המעצר בחלופת מעצר, ויש להורות על מעצר המשיב עד תום ההליכים נגדו.

בא כוח המשיביםהתנגד לקיומן של ראיות לכאורה. בא כוח המשיבים הפנה למחדלים משטרתיים שנכחו בחקירת המשיבים, מהן העדר הימצאותם של עדים אובייקטיבים, חרף דרישותיו של בא כוח המשיב לחקור עדים אובייקטיביים. אף מעבר לכך ואף שנמצאו זימונים רבים למספר עדים, הרי שעדויות אלו אינן נמצאות בחומר החקירה, ואף לא נמצאו מזכרים שיסבירו זאת. מכאן כי בהיעדר גביית אותן עדויות, הרי שהמדובר במחדל חקירתי חמור שעליו לקבל משקל אף בשלב המעצר עד תום ההליכים. מחדל נוסף אליו הצביע הינו היעדר ביקור בזירת האירוע ובחינה למקום הימצאות העדים בעת האירוע ויכולתם לראות את מה שמסרו שראו. כך גם אין התייחסות בחוות הדעת שהוכנה באשר למטען הנפץ אם ניתן להדליקו. כך גם לא נערכה בדיקת שרידי ירי למשיב 4, אף שנעצר בסמוך לאירוע. וכן הפנה למחדלי חקירה, שבאו לידי ביטוי בהיעדר ביצוע עימותים בין המשיב 3 למתלוננים.

בא כוח המשיב, הפנה לעדותם של העדים שבאירוע הירי על בית משפחת עותמאן, הכוללים אך את עדויותיהם של בני משפחת עותמאן, שהינם עדים בעלי אינטרס מובהק להביא להפללת המשיבים והפנה לכך שקיימות סתירות רבות בין עדויותיהם של העדים השונים, כמו כן כי הן אינן מתיישבות עם הממצאים בזירה. כך בהתאם לדו"ח תפיסה וסימון מיום 7.1.12 נמצא אך תרמיל אחד בלבד, דבר הסותר הטענה של המתלוננים לפיה נורה לעברם מספר רב של יריות. כך גם בהתאם להודעותיהם של העדים טאלב ורשיד, הם מסרו שראו המשיב 4 יורה לעבר הבית שלהם, בעוד שאחמד עותמאן מסר שראה את אותו משיב יורה לעבר ביתו של הדוד. כך גם כי העדויות מתנגשות עם עדותו של מוחמד עוסמאן מיום 9.1.12, אשר באותן שעות עמד על גג הבית והיה לו מרחב הראיה הטוב ביותר לעבר הזירה, עד זה מסר שראה רק אדם אחד היורה לעבר משפחת עותמאן, וראה לאחר מכן אחר זורק מטען. ככל שהדברים עניינם בזירת התקיפה בקונדיטוריה, הפנה בא כוח המשיבים למספר עדויות וכן לדוחות העימותים בין הצדדים, עת שלגישתו קיימות בהן סתירות מהותיות. לדו"ח צפייה לדיסק האבטחה של החנות, בו לא נראה מי מהחשודים כמחזיק סכין. לעימות שנערך עם המשיב 5 בו אחד המתלוננים חוזר בו מהודעתו המפלילה. לדוחות הרפואיים המלמדות על הפציעות שנגרמו לקאסם, עת שלגישת בא כוח המשיבים יש בכך לייחס עבירה פחותה בחומרתה. לנוכח אלו, טען בא כוח המשיבים לחולשה ממשית בראיות לכאורה המצדיקה את שחרור מרשיו לחלופת מעצר.

בא כוח המשיבים התייחס בנוסף לעניין הסולחה שנערכה בין משפחת המשיבים למשפחת המתלוננים, וציין כי אף שישנם מתלוננים שחזרו בהם מעדותם לנוכח הסולחה, הרי שלא היה למשיבים חלק בכך, שכן הסולחה נעשתה על ידי מכובדים בכפר, ולא היה למשיבים חלק בשיבוש הליכי המשפט.

מעבר לכך, לגישת בא כוח המשיבים, המדובר בצעירים ללא עבר פלילי, ממשפחה נורמטיבית, המפרנסים את עצמם ובני משפחתם, ויש להורות על שחרורם למעצר בית, במקום המרוחק מכפר דיר אלאסד, הכפר בו אירע האירוע, עם הפקדת בטוחות כספיות ממשיות.

דיון ומסקנות

ראיות לכאורה

מחדלי חקירה

כאמור, בא כוח המשיב הפנה למספר מחדלי חקירה במהלך חקירת הפרשה. אם כי לאחר בחינת הראיות לכאורה בתיק, אינני סבור כי היו מחדלים מעין אלה אליהן הפנה בא כוח המשיב. בהתאם לחומר שנפרש בפני, נראה כי המשטרה חקרה מספר רב של עדים, וכן גבתה זאת במזכרים. כך גם השוטרים נכחו בזירה ובחנו אותה. אמנם העדים לא ביצעו דוח הובלה והצבעה על מנת שניתן יהיה לעמוד במדויק על מיקומם, אם כי הדבר נבע ככל הנראה עקב סירובם של המתלוננים לשתף פעולה עם המשטרה בעקבות הסכם הסולחה הנטען, וככל הנראה מתוך חששם מהמשיבים, זה הוא הדין גם באשר להיעדר ביצוע עימותים בין המתלוננים למשיבים. עוד אציין כי קיימת חוות דעת בעניין המטען שהושלך בזירת האירוע מיום 7.1.12, ועולה כי המדובר במטען עם יכולת להביא לפגיעות גוף [ראו חוות דעת מסומן מט']. מעבר לכך וככל שהדברים עניינם אי עריכת בדיקה לשרידי ירי למשיב 4, הרי שאני סבור כי עניינה של בדיקה זו ומבחינת התרומה הראייתית הינה בהימצאותם של ממצאים ולא בהיעדרם, זאת בייחוד מקום שהמבקשת מגבה הטענות בדבר כך שהמשיב 4 ביצע ירי, באמצעות ראיות אחרות המסתמכות בעיקרן על עדויות ישירות, שאינן חסרות ערך. מעבר לכך אציין כי ככל שקיימות לגישת בא כוח המשיבים מחדלי חקירה, הרי שאין בכך להביא בהכרח לזיכויו של נאשם. אלא, בית המשפט ייתן דעתו לשאלה האם חרף קיומם של מחדלי החקירה, הונחה תשתית ראייתית מספקת להוכחת אשמתו של הנאשם בעבירות שיוחסו לו [ע"פ 2694/09 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 11 לפסק הדין (23.6.2010); ע"פ 2404/09 אלחמידי נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 1.9.2009) ע"פ 102/09 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 18 לפסק הדין (טרם פורסם, 7.4.2011)] בהתאם גם בחינת טענות בדבר מחדלי חקירה בשלב הדיון בבקשת המעצר, עת שקיימות ראיות לכאורה לייחוס המעשים למשיבים.

האירוע מיום 6.1.12:

אין ספק כי המתלוננים אכן נפצעו ערב אותו יום מדקירת סכין, וזאת בעקבות תקיפה לה היו נתונים. מהדו"ח הרפואי שתיעד פציעותיהם, ניתן לראות תיעוד לחבלות שנגרמו לקטין ח.ע [ראו תעודה רפואית מיום 6.1.12 מסומן ו']. כך גם נמצאה תעודה רפואית המתעדת את הדקירות שנגרמו לקאסם ברגלו [ראו תעודה רפואית מיום 8.1.12 מסומן ז']

בהתאם להודעת הקטין ח.ע, עולה כי בזמן שהסתובב בכפר עם בן דודו אכרם אסדי, הם נתקלו במשיב 1, אשר ביקש מאכרם להתלוות אליו אל עבר שכונת "אלכראג'את", על מנת למסור להם דבר מה שיעבירו לחבר שלהם. במהלך נסיעתם לשכונה, הגיח רכב וחסם דרכם. מהרכב ירדו המשיבים 1, 2 ו-3 ריססו אותו ואת אכרם בגז מדמיע והכו אותם. עוד מוסיף הקטין כי הוא ואכרם ברחו אל קונדיטורית אלסולטאן, שנמצאת בקרבת מקום. בשלב מה, הגיעו לקונדיטוריה שלושה רכבים, שמהם ירדו מספר אנשים וביניהם המשיבים 1, 2, 3 ו-4. המשיבים נתנו לקטין מכות. בהמשך וכשנכנס אחיו של הקטין, קאסם, הוא ראה המשיבים תוקפים את אחיו, וכן ראה את המשיב 1 אוחז בידו סכין [ראו עימות מיום 9.1.12 מסומן כז] ובמקום אחר הוא מסר כי הוא ראה את המשיב 1 דוקר את קאסם ברגלו [ראו הודעת הקטין מיום 7.1.11 מסומן 35 א].

קאסם, אחיו של הקטין ח.ע מסר בהודעתו כי עבר במקרה ליד קונדוטורית אלסולטאן. הוא הבחין בהתקהלות וירד לראות את פשר הדבר. משנכנס קאסם לקונדוטוריה, ניגשו אליו המשיב 1 והמשיב 2. המשיב 2 נגח בו ואז התנפלו עליו שישה אנשים והחלו להרביץ לו. הוא שמע אף צעקות "תהרגו אותו, תגמרו אותו". תוך כדי כך המשיב 1 הוציא סכין ודקר אותו פעמיים ברגל ימין. קאסם אף הוסיף כי שמע המשיב 2 אומר למשיב לדקור אותו בבטנו [ראו הודעתו מיום 8.1.12 מסומן 34 ב; ראו בנוסף עימות מיום 9.1.12 מסומן כט']. אציין כי המתלונן קאסם, חזר בו במסגרת עימות שערך עם המשיב 5, מהודעתו המפלילה את המשיב 5 בטענה כי נפלו לו המשקפיים והוא לא ראה אותו במאה אחוז [ראו עימות מיום 12.1.12 מסומן ל'] אם כי בנסיבות העניין, ובהתחשב בכך כי החזרה מהגרסה המפלילה באה על רקע הסכם הסולחה וחששו של המתלונן מהמשיבים, כפי שהדברים אף קיבלו ביטוי במסגרת העימות, אין לקבל טענה זו של המתלונן לפיה הוא לא זיהה את המשיב, במיוחד משמסר המתלונן כי הוא לא שיקר בהודעותיו הקודמות. בנוסף לכך יש להפנות להודעת המשך שנגבתה מהמתלונן [מיום 12.1.12 מסומן 34 ג'] בה המתלונן מוסר כי איננו מעוניין לערוך עימותים, כי הוא חושש שמי מהמשיבים או מטעמם יפגעו בו, וכי כל מה שמסר הוא נכון.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ