אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק מ"ת 4864-09-11

החלטה בתיק מ"ת 4864-09-11

תאריך פרסום : 29/03/2012 | גרסת הדפסה
מ"ת
בית המשפט המחוזי חיפה
4864-09-11
14/09/2011
בפני השופט:
רון שפירא

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
פואד זיוד (עציר)
החלטה

מונחת בפני בקשה למעצר עד תום ההליכים בהתאם לסעיף 21(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- מעצרים) התשנ"ו- 1996.

כנגד הנאשם פואד זיוד (להלן: " המשיב"), הוגש כתב אישום המייחס לו מספר עבירות כמפורט להלן: קשירת קשר לביצוע פשע, בהתאם לסעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז- 1977 (להלן: " החוק"); התפרצות, בהתאם לסעיף 407(ב) לחוק; גניבה, בהתאם לסעיף 384 לחוק;  הצתה, בהתאם לסעיף 448 לחוק; ניסיון להשמדת ראיה, בהתאם לסעיף 242 לחוק.

נטען בכתב האישום כי בתאריך 12.1.11, קשר המשיב עם זיאד לוטפי (להלן: " זיאד"), לפרוץ לחנות למכירת חומרי ניקוי ומוצרים חד פעמיים הממוקמת באזור התעשייה בשפרעם (להלן: " החנות"), וכן לגנוב ממנה מוצרים. המשיב פנה לראמי גריפאת (להלן: " ראמי") ולשניים אחרים (להלן: " האחרים") והציע להם להשתתף בהתפרצות והגניבה, והשלושה הסכימו לכך. לשם מימוש הקשר, ביום 13.1.11 הגיע המשיב, ראמי והאחרים לאזור החנות ברכב מסחרי השייך למשיב (להלן: " הרכב"). זיאד ששמר באותה עת במגרש ממול החנות, כיבה אורות המגרש והחשיך המקום. ראמי והאחרים נגשו לחנות. ראמי פרץ דלת החנות ונכנס יחד עם המשיב ושני האחרים לחנות. הארבעה גנבו מהחנות מוצרים, העמיסו אותם על הרכב, פירקו הסחורה במחסן השייך למשיב וחזרו חזרה לחנות, וכך חזרו על מעשיהם כמה פעמים. בהמשך נטל ראמי מדליק פחמים, פיזרו בחנות ושילח במקום אש, על מנת להשמיד ראיות. כל אותה עת, שמר זיאד בקרבת מקום ואבטח את שאר החבורה.

בנסיבת העניין לא מצאתי, לעת הזו, צורך להרחיב בניתוח הראיות. אחזור ואציין, כי זיהויים של מבצעי השריפה, נעשה לאחר שהמשיב בתיק זה, פנה ביום 21.8.11, הודה במעשים וכן מסר על מעורבותם של אחרים, כמתואר בכתב האישום.

באת כוח המשיב אינה חולקת על קיומן של ראיות לכאורה נגד מרשה, כך גם לא על הימצאותה של עילת מעצר. אם כי לגישתה יש לערוך תסקיר מבחן בעניינו של המבקש ולשחררו לחלופת מעצר.

המבקשת הגישה בקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים נגדו, וכן הגישה טיעון בכתב להבהרת נימוקיה. לגישת המבקשת מעשי המשיב ואופיים מצביעים על מסוכנות רבה לנוכח המעשים המיוחסים לו, הן בהתחשב בעבירת הפריצה והגניבה שבוצעו בצוותא ולוו בתכנון מקדים וכן בהתחשב בעבירת ההצתה, המצדיקה מעצר עד תום ההליכים, וזאת לנוכח השלכותיה הקשות והנזק הטמון בה.  כך גם לגישת המבקשת אין כל מקום לבחון חלופת מעצר בעניינו של המשיב, לנוכח המסוכנות הגבוהה העולה ממעשיו, שלא ניתן לאינה בחלופת מעצר, וכן לנוכח החשש הממשי משיבוש הליכי משפט, זאת בייחוד עת שישנם שני אנשים אחרים שהשתתפו באירוע "הנמצאים בניסיונות איתור", מכאן כי קיים חשש להשפעה על עדותו של המשיב על ידי אותם שניים אחרים. כך גם לגישת המבקשת קיים חשש להשפעה על המשיב על ידי שני מעורבים שנעצרו בתיק, היכולים להשפיע על עדותו של המשיב באמצעות בני משפחתם. עוד נטען כי קיים חשש להימלטות המשיב מהדין, זאת לנוכח יכולתו של המשיב להיטמע באזור מחייתו וכן לנוכח העובדה שרק לאחר שעברו מספר חודשים הצליחה המשטרה לגלות את המבצעים וזאת לאחר הודאת המשיב.

לגישת באת כוח המשיב, יש להורות על שחרור המשיב לחלופת מעצר. כאמור באת כוח המשיב הסכימה לקיומן של ראיות לכאורה, וכן הסכימה לכך שהמעשים החמורים המתוארים בכתב האישום מקימים חזקת מסוכנות. אם כי באת כוח המשיב ציינה בפני, העובדה כי לאחר שעברו להם מספר חודשים מיום האירוע, ובעוד המשטרה אינה מצליחה לגלות את האחראים על המעשה, החליט המשיב לפנות למשטרה ולהודות במעשים שביצע. המשיב אכן פנה למשטרה ופירט בפניה את העבירה שביצע, וכן מסר שמות האנשים שהשתתפו עמו באירוע, כל זאת עשה לאחר שהמשיב הגיע למסקנה לפיה הוא ביצע מעשים המנוגדים לחוק, כי הוא מתחרט על מעשיו ומעוניין לשאת באחריות על כך. הובהר על ידי באת כוח המשיב, כי עובדה זו לפיה המשיב הסגיר עצמו למשטרה והודה במיוחס לו, סותרת את חזקת המסוכנות הנלמדת מהמעשים המיוחסים למשיב, בייחוד לנוכח המניע של המשיב בהודאה במשטרה, לפיו הוא רוצה לכפר על מעשיו, לשאת בעונש ולחזור למסלול חיים נורמטיבי. עוד נטען כי הודאת המשיב אף סותרת את טענת המבקשת לפיה קיים חשש לשיבוש הליכי משפט והתחמקות מהדין, וזאת מעצם הודאתו של המשיב במעשים, והפללת האחרים. משכך לגישת באת כוח המשיב, במתן הדעת להתנהלות המשיב הבאה לידי ביטוי בהודאתו, וכן היותו ללא כל עבר פלילי וממשפחה נורמטיבית, מוצע לבחון שחרור המשיב לחלופת מעצר על דרך תסקיר מבחן.

לאחר בחינת הנסיבות הרלוונטיות לתיק זה, ועריכת איזון בין השיקולים הנחוצים, מצאתי כי יש לקבל הצעת באת כוח המשיב, ולבחון אפשרות שחרורו של המשיב לחלופת מעצר.

כאמור הצדדים אינם חולקים על הימצאותם של ראיות לכאורה לייחוס המעשים למשיב. כך גם אין חולק כי חומרת המעשים מצדיקה מעצר המשיב עד תום ההליכים. עם זאת אין בית המשפט פטור מלבחון הימצאותה של חלופת מעצר, אף במעשים הנתפסים כמעשים חמורים. כאמור:

"חובה היא לשקול בכל מקרה וגם בעבירות חמורות, חלופת מעצר, והשאלה נתונה לשיקול דעתה של הערכאה הראשונה. עליה לבדוק אם החלופה מבטיחה את תכלית המעצר. אם תמצא לומר, שבכל מקרה של ביצוע עבירה חמורה מתבקשת מסוכנותו של הנאשם ואין להחליט על חלופת מעצר, נמצאת מרוקן את חובת שקילת החלופה מתוכן" [בש"פ 4224/99 מדינת ישראל נ' כהן (טרם פורסם, ניתן ביום 28.6.99); ראו גם: בש"פ 7524/06  מרדכי נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, ניתן ביום 25.9.06)].

המשיב הינו בחור צעיר בשנים, ללא עבר פלילי. מעשיו של המשיב אכן חמורים הם, ופוטנציאל הנזק הגלום בהם הינו רב, כך גם ובהתאם להודאתו של המשיב עצמו במסגרת חקירתו המשטרתי, היה למשיב מעורבות כזו או אחרת באירועים עבריינים נוספים. עם זאת יש בסיס ממשי להנחה כי העבירה המיוחסת למשיב בכתב האישום הינה עבירה שבוצעה בתקופה מסוימת מחייו של המשיב, שעתה הוא מתנער ממנה. הנחה זו הינה בעלת חשיבות רבתית בייחוד עת המדובר במעצר עד תום ההליכים, בו בית המשפט אינו ממצה את אפיק הענישה, אלא בוחן האם ניתן לבטל את עילת המעצר באמצעותה של חלופת מעצר, לומר כי המדובר בהליך מניעתי. בעוד שעברו של המשיב ובייחוד התנהלותו לאחר האירוע, המתבטאת בהסגרת עצמו לרשויות החוק והודאתו במעשים המיוחסים לו, יש בהם במידה רבה לאיין מעילות המעצר המיוחסות למשיב, מהן עילת המסוכנות ועילת התחמקות מהדין.

ככל שהדברים עניינם בחשש משיבוש הליכי משפט, על ידי כך שהמשיב יבוא במגע עם אחרים, ואלו ינסו להשפיע על עדותו, הרי שהמדובר בחשש תיאורטי שאין לו אינדיקציה למקרה דנן. בייחוד עת שהמשיב מעצמו וברצונו, הגיע למשטרה והודה במעשים שביצע עם אחרים. עוד יובהר בעניין זה, כי עצם החשש לכך שהמשיב יהיה נתון ללחצם של אחרים אינו מקים חשש לשיבוש הליכי משפט, שכן במקרה זה החשש העיקרי עולה ממעשיהם של אחרים המעוניינים בהשפעה על המשיב, אך אין היא עולה מהמשיב עצמו.

לנוכח כלל האמור, לאחר שאיזנתי בין כלל השיקולים ועל מנת לבחון, בעיקר, את אפקטיביות חלופת המעצר, בייחוד ליכולתה להרחיק המשיב מכל הוויה עבריינית, הנני מורה לבחון אפשרות שחרורו של המשיב באמצעות עריכת תסקיר מבחן.

אבהיר כי בנסיבות העניין ראוי כי חלופת המעצר שתוצע תהיה בהרחקה סבירה מסביבת מגוריו של המשיב, לכתובת שתהיה מרוחקת לפחות 20 ק"מ מישוב מגוריו.

על תסקיר המבחן להתייחס, בין היתר, לסדרי הפיקוח הנדרשים לרבות הצורך בפיקוח אלקטרוני.

הסניגור יעביר את פרטי החלופה המוצעת לשירות המבחן בדחיפות.

שירות המבחן יגיש תסקירו עד ליום 9/10/11.

נדחה להמשך דיון ליום 10/10/11 שעה 11:00.

בשלב זה, ועד להחלטה אחרת, יישאר המשיב עצור ויזומן לדיון הבא באמצעות שב"ס.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ