אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק מ"ת 48183-02-12

החלטה בתיק מ"ת 48183-02-12

תאריך פרסום : 30/10/2012 | גרסת הדפסה
מ"ת
בית המשפט המחוזי באר שבע
48183-02-12
18/03/2012
בפני השופט:
אלון אינפלד

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד אלין שקאף
הנתבע:
1. עיד אלחסוני (עציר)
2. חדר אלחסוני (עציר)

עו"ד עוזי נקש
עו"ד חנן אסולין
החלטה

            האישום

1.      לפני בקשה לעצור את המשיבים עד תום ההליכים הפליליים נגדם.

2.      נגד המשיבים הוגש כתב אישום המייחס להם עבירות סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, החזקת סמים שלא לצריכה עצמית והסתייעות ברכב לביצוע פשע. כמו כן מואשם המשיב 1 בעבירות נהיגה ללא רישיון וללא ביטוח.

3.      על פי כתב האישום, שליל 17.2.12, בערך בשעה 21:30, נסעו המשיבים בכביש 40 סמוך לכלא באר שבע, כאשר המשיב 1 נוהג והמשיב 2 לצדו. הם עצרו בצד הדרך והדליקו אורות מהבהבים. התקרב אליהם רכב משטרתי סמוי ובו השוטר כפיר שלו. אולם, בעת שזה הניח אור כחול מהבהב על הגג, החלו המשיבים בנסיעה בנסיעה מהירה דרומה, למרות הדרישות בכריזה לעצור בצד.

4.      נטען כי בצומת נוקדים נכנסו המשיבים לצומת למרות הרמזור האדום, ולמרות שלשה כלי רכב שהיו בפנייה בצומת, אשר להם היה רמזור ירוק. נהגי אותם כלי רכב בלמו בלימת חירום וסטו הצדה, וכך נמנעה תאונה עם אותם כלי רכב. המשיבים עצמם בצעו בצומת פניית פרסה, איבדו השליטה ברכב, התנגשו במעקה בטיחות וכך נעצר הרכב.

5.      בחיפוש ברכב נמצאה שקית ובה 366 גרם הרואין.

6.      הצדדים בדיון טענו לעניין הראיות, הוגשו גם הודעות משלימות בכתב מטעם הצדדים.

הראיות

7.       אין מחלוקת כי השקית עם הסמים נתפסה מתחת למושב הנהג. למעשה, אין מחלוקת אמיתית לגבי עצם העובדה כי נהג הרכב ברח, כמתואר בכתב האישום, אם כי הסנגורים סבורים כי הערכת התביעה את אופן הנהיגה, כ"סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה", מהווה הערכה מופרזת.

8.      המחלוקות בין שלשת הצדדים מתמקדת בשאלה אם הוכחה לכאורה זהותו של נהג הרכב, ואם הוכחה לכאורה חזקת הידיעה של שני המשיבים אודות אותה שקית אשר הייתה מתחת לכסא הנהג ובה הסמים.

9.      בהקשר זה אין מחלוקת כי הרכב רשום באופן כללי על שם אחותו של המשיב 2. המשיב 2 (חדר) הוא אשר מחזיק ברכב בדרך כלל, כפי שהודה בחקירתו (לאחר שניסה לטעון כי אחיו אברהים הוא המחזיק וחזר בו - הודעה מיום 22.2.12 שורות 36 -49). בנסיבות אלה, כאשר הסם נמצא ברכב, בעת המשיב עצמו היה ברכב, וכאשר הוא עצמו המחזיק בדרך כלל ברכב, בין שנהג באותה עת ובין שלא, הרי שלפנינו ראיות לכאורה להחזקת הסם על ידי המשיב 2, החזקה המחייבת בהסבר. זאת, למרות שעל פי ההודעה המשלימה של המדינה נמצאו טביעות אצבע על הסם, כאשר טביעה אחת משלוש הניתנת להשוואה אינה טביעתו.

10.  גרסתו של המשיב 2 בחקירתו האחרונה כי "לא שייך לי וגם לא שייך לעיד (המשיב 1) השוטרים הביאו את זה", אינה מהווה גרסה המשכנעת על פניה, בטרם יעברו כור היתוך של התיק העיקרי. מה גם שהמשיב 1 מעיד, בניגוד למשיב 2, כי השקית הייתה ברכב בעת שנכנס לרכב (הודעתו הראשונה שורה 25  והלאה). הסנגור אינו מבקש כלל לקבל את גרסתו של המשיב 2 בהקשר אחר, כי הוא נהג ברכב, וכאמור המשיב חזר בו מגרסתו בנושא של החזקת הרכב בדרך כלל. לפיכך, ממילא, אין משקל של ממש לגרסתו במשטרה בשלב זה, כהסבר של הראיות שכנגדו. המסקנה המתבקשת היא ש יש בודאי ובאופן חד משמעי ראיות לכאורה נגד המשיב 2 ביחס להחזקת הסמים.   

11.  עתה יש לבחון את הקשר בין המשיב 1 לסמים. כאמור, אין מחלוקת שהמשיב 1 (עיד) נסע עם המשיב 2 ברכב בעת שנתפסו הסמים. יש מחלוקת בין המדינה לבין ב"כ המשיב 1 אם המשיב 1 היה הנהג, כטענת המדינה, או המשיב 2, כטענת המשיבים בחקירותיהם במשטרה, וכטענת ב"כ המשיב 1 בפני. לכאורה, השאלה יכולה להשליך גם על שאלת הסמים, שכן אין זה רכב המחוזק על ידי המשיב 1, בדרך כלל.

12.  כאמור, לעניין הסמים עצמם, גרסתו הייתה כי ראה את השקית על המושב בכניסתו לרכב, באזור התעשייה בערד, והניח אותו "ליד הרגליים שלי". כבר בכך יש ראיה ראשונית, כי הסם היה בחזקתו הפיזית, ו טענתו אודות היסוד הנפשי, כי לא ידע כלל מה יש בשקית, טעונה עדות משכנעת מצדו. לעניין מעשהו ברכב, גרסתו הסופית של המשיב 1 הייתה כי נאסף על ידי המשיב 2 לרכבו, נמנם ברכב במשך זמן משמעותי לפני המעצר, והתעורר רק בעת שהרכב היה בהחלקה בצומת.

13.  טענת המדינה, כי המשיב 1 הוא אשר נהג ברכב, נלמדת בראש ובראשונה מעדותו של השוטר שלו כפיר. זה העיד כי בעת המעצר תפס את המשיב 1 כאשר הוא יושב בכסא הנהג. יתרה מזו המשיב 1 גם אמר לו באותו מעמד, כאשר נשאל מדוע עבר באור אדום וברח כי "פחדתי ולא ידעתי מי אתה" וכן הוסיף בעת כבילתו כי הסיבה לבריחה הייתה שאין לו רישיון ומעולם לא היה לו רישיון. הוא גם ציין שברכב יש רק בגדים שלו, והרכב אינו שייך לו. שני המשיבים שתקו כאשר נשאלו על שקית הסם שנתפסה שם. עדות זו, על מקום ישיבתו של המשיב 1, אשר השתלבה בהודיה מנומקת בנהיגה, מהווה לעצמה ראיה לכאורה מספקת לפי הלכת זאדה.

14.  מעבר לכך, ראיה עצמאית ונפרדת על הודיה מנומקת מחזקת באה מפי הקצין הממונה בתחנה, אשר החליט על הארכת המעצר, פקד יהב סימן. בעת השימוע בדבר המעצר נרשמה מפי המשיב 1 התגובה "אין לי מה לומר. ברחתי כי אין לי רישיון". מכאן שבודאי שיש ראיות טובות לכאורה כי המשיב 1 היה הנהג.   

15.  גרסתו בחקירות הייתה אחרת. המשיב 1, בחקירתו הראשונה (מיום 18.2.12, שעה 1:04 -  שעות ספורות לאחר האירוע וכמחצית השעה לאחר הארכת המעצר אצל הקצין) מספר "אני לא ברחתי מהמשטרה אני לא נהגתי ברכב אני משכתי את הבלם של הרכב שראיתי את הרכב שלנו נכנס בין 2 מכוניות משכתי את הבלם ומשכתי את חדר אלי ואני קפצתי להגה ועצרתי את הרכב. אחרי שהרכב נעצר משכתי את חדר אחורה ואני נכנסתי במקומו על הכסא של הנהג וסובבתי את ההגה לכיוון אחר." לדבריו, שאל המשיב 2 מדוע הוא נכנס בכלי רכב (בעת התאונה) וזה השיב לו שאין לו רישיון (ולכן בורח מהמשטרה). אם כי, לדבריו הנסיעה של חברו הייתה בערך 60 קמ"ש והוא עצמו לא שם לב כי מעבר לאי מתן זכות קדימה, הייתה גם כניסה לצומת בניגוד להוראת רמזור אדום.

16.  בהודעתו הבאה (19.2.12) הוסיף המשיב 1 וטען כי חברו אסף אותו מתחנת דלק. הוא תדלק לו ב-50 ש"ח, וביקש מהמשיב 2 שייקח אותו לבאר שבע. לדבריו כאשר הגיעו לחורה הוא נרדם, והתעורר חמש דקות לפני התאונה, כאשר המשיב 2 עצר את הרכב, ואמר כי אינו יודע איפה הוא. אז "הוא נסע 30 מטר והייתה תאונה אני משכתי לו את הבלם של הרכב ורציתי לפתוח את הדלת ובאו שוטרים לתפוס אותנו". כן הוסיף כי בחקירתו הראשונה היה "מסטול" - דבר אשר החוקר עצמו, בהערת חוקר, שלל. לשאלה כיצד נראה על ידי השוטר כנהג השיב כי לא נהג ורגליו היו בכלל על הכסא בעת שהגיע לכסא הנהג (שורה 61).    

17.  בהודעתו השלישית, מעמת החוקר את המשיב 1 בכל הסתירות בין גרסתו לבין גרסתו של חברו, כגון לגבי מקום האיסוף שלו. כן מעמת אותו בסתירות בתוך גרסתו, אם ישן, מתי ישן, מתי התעורר (בעת ההחלקה או בעת העצירה לפני המרדף ועוד), אילו פעולות נקט ועוד. סתירות אלה כמו גם סתירות נוספות כגון, אם הצליח להחליף מקום לגמרי, או רק חלקית לאחר התאונה ועוד, יש להן משקל מצטבר לכאורה. באופן כללי, ניתן לומר כי רבות הסתירות בגרסתו של המשיב. אמנם, החלפה של מקומות ברכב לאחר תאונה אינה בלתי אפשרית, גם במהירות רבה, במיוחד אם יש לכך סיבה טובה. אך כאשר הדבר אינו עולה מגרסה קוהרנטית וברורה, והגרסה גם סותרת הודיות שניתנו בשלב הראשוני של האירוע, לשני גורמים שונים, יש לומר שאין מדובר בגרסה משכנעת לכאורה שצפויה לעמוד מול הראיות לכאורה. זאת, אף אם הגרסה נתמכת בגרסה של החבר, גרסה ממנה חוזר בו החבר, למעשה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ