אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק מ"ת 4654-03-12

החלטה בתיק מ"ת 4654-03-12

תאריך פרסום : 05/11/2012 | גרסת הדפסה
מ"ת
בית משפט השלום באר שבע
4654-03-12
19/03/2012
בפני השופט:
דניאל בן טולילה

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד זילברמן
הנתבע:
מחמד אבו עלאן (עציר)
עו"ד אלזיאדנה
החלטה

בפני בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים נגדו.

נגד המשיב הוגש כתב אישום, האוחז שני אישומים שונים. על פי האישום הראשון, ביום 20.11.11, סיכם נמרוד ביטון אשר (להלן "ביטון") עם הסוכנת המשטרתית כי הוא ימכור לה שתי פלטות של סם מסוכן מסוג חשיש. סמוך לאחר מכן, קשר המשיב יחד עם ביטון ועם שניים אחרים בשם רם יעקב ויאסר דנפירי לספק לסוכנת את הסם. במסגרת הקשר, הגיעו ביטון, רם והסוכנת לעיר העתיקה בבאר שבע ואילו המשיב הגיע יחד עם דנפירי ברכב נפרד למקום המפגש. במעמד זה קיבל רם מהמשיב ומיאסר שתי פלטות של סם מסוכן מסוג חשיש במשקל נטו של 196 גרם בתמורה ל 4,000 ש"ח אותם שילמה הסוכנת.

על פי האמור באישום השני, ביום 12.12.11 סיכמה הסוכנת עם גאסם אל צאנע (להלן:"גאסם")  כי ימכור לה סם מסוכן מסוג חשיש עבור 2,000 ש"ח.  גאסם מסר לסוכנת כי הסם יסופק לה באמצעות המשיב. בהמשך המתואר לעיל, סמך לשעה 20:16 נפגש המשיב יחד עם הסוכנת ומסר לה פלטה של סם מסוכן מסוג חשיש במשקל 91 גרם בתמורה ל-2000 ש"ח.

במהלך הדיון שנערך בפני ביום 13.03.12, חלק ב"כ המשיב על קיומן של ראיות לכאורה ככל שאלו נוגעות לאישום הראשון והסכים לקיומן של ראיות לכאורה לגבי האישום השני. לדבריו, אין כל ראיה אשר קושרת את המשיב לקשירת קשר, לשיחות הטלפון המקדימות או להעברת הסם וקבלת הכסף וזאת למעט נוכחותו ברכב .

אשר לאישום השני, העסקה אומנם מתועדת אולם למקרא חומר הראיות עולה כי כל השיחות שקדמו לביצוע העסקה נעשו מול גאסם  וכי הסוכנת מבצירה בו שיספק לה את הסם. לא ניתן לראות בסרט את העברת הסמים אלא רק את העברת הכסף המזומן כאשר כסף זה הועבר לידי גאסם. בנסיבות אלו, יש ראיות לתיווך בסם ולא לסחר בסם.

לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים וקראתי את חומר החקירה שהובא לעיוני, הגעתי לכלל מסקנה כי בתיק זה קיימות ראיות לכאורה לשני האישומים.

אשר לאישום הראשון, כפי שפורט, הראיות לעצם נוכחותו של המשיב במקום נלמדות מעדותה של הסוכנת אשר מציינת כי הבחינה בו ברכב הBMW , לחצה את ידו כאשר לדבריה מכירה אותו עוד מכך שהיה שכן שלה שגרה ביהודי סוריה 44. הסוכנת כאמור מצביעה על המשיב במסדר זיהוי תמונות שנערך לה. כאמור, אין מחלוקת כי למשיב לא היה חלק בהעברת הסם או קבלת הכספים וחלקו התמצה בנוכחות במקום.

הפסיקה דנה לא אחת בשאלת הנוכחות הפיסית של אדם במקום ביצוע עבירה, והמשמעות שיש לייחס לנוכחות שכזו. האם מדובר בנוכחות מקרית או סתמית, או שנוכחות זו הינה חלק מביצוע בצוותא או סיוע לעבירה המתבצעת, וביתר דיוק האם מתקיים היסוד הנפשי הנדרש לצורך ביצוע העבירה.

בע"פ 319/88 אלמליח נ' מדינת ישראל, נדונה שאלת נוכחות האדם בזירה, כאשר אז דובר על מי שלא נטל כל חלק אקטיבי בביצוע העבירה, ובאותו פסק-דין בית-המשפט מציין בין היתר כי " נוכחותו של אדם במקום ביצוע עבירה, כשהיא לעצמה, הריהי עובדה ניטראלית. מקום שהתביעה טוענת כנגד אדם, אשר היה נוכח במקום ביצוע העבירה, ולא נטל חלק פעיל בביצועה, כי היה שותפו של מבצע העבירה, מוטלת עליה החובה להוכיח שנוכחותו נועדה לסייע למבצע העבירה, באחת מדרכי הסיוע האמורות... אם הנוכחות, כעולה מן הנסיבות האופפות אותה איננה מקרית, יש בה בנוכחות גופה, כדי להוות הוכחה לכאורה, שהיא אכן נועדה לסייע למבצע העבירה באילו מדרכי הסיוע המוכרות... ובמקרה אשר כזה מוטל על הנאשם לסתור את ההנחה הלכאורית, המסתברת מן הנסיבות, ושעל-פי היגיון ונסיון החיים מעידה היא עליו כי נוכחותו במקום ביצוע העבירה נבעה משותפותו לעבירתו של המבצע...".

נמצא אם כן כי על בית-משפט לבחון את ההקשר, את הנסיבות הנוגעות לאותה נוכחות בזמן ביצוע העבירה, ויתר הנתונים הנוגעים אליה.

במסגרת ע"פ 6202/95 שוב נדרש בית המשפט העליון לסוגיה האמורה, כאשר שם דובר על מה שהיה בצד קבוצת צעירים שיידתה אבנים, מבלי שנטל כל חלק בביצוע המעשה. בסופו של דבר, בית-המשפט, לאחר שבחן את נסיבות הימצאותו של אותו צעיר, לא מצא כי נוכחותו היתה חלק מאותה עשייה פלילית, אולם בצד שורה תחתונה זו, מניח את הקריטריונים בהם יש לבחון נוכחות אדם במקום ביצוע העבירה. באותו מקרה בית-משפט מתייחס לשאלה האם האדם נקלע במקרה למקום, האם מדובר ברשות הרבים או ברשות היחיד, וכן האם הנוכחות במקום הינה סתמית, וזאת כאמור בהתאם לעקרונות הכלליים בע"פ אלמליח.

בהמשך לאותה פסיקה, בע"פ 3006/96 מטיאס נ' מדינת ישראל, נדונה גם כן הסוגיה שעומדת להכרעה בפני בית-משפט זה, ובאותו פסק-דין בית-משפט מניח את הכלל לפיו: " נסיון החיים מלמד שמבצעי עבירה, ובמיוחד עבירה חמורה, אינם מזמינים משקיפים לארח להם לחברה בעת ביצועה של עבירה, וכל עוד לא מוכח אחרת, רשאי בית-המשפט לראות בנוכחות כאמור, בסיס לקביעת האחריות לביצוע העבירה".

יישום עקרונות אלו על התיק שלפנינו, יש בו כדי להביא למסקנה כי כאמור המשיב היה חלק מאותה עשייה פלילית, תוך שזה מודע כי עתידה להתבצע עסקת הסמים. ראשית, בוודאי שאין לומר כפי שקרה בע"פ 6202/95 כי המשיב הגיע באקראי למקום, ומצא את עצמו נוכח שלא בידיעתו כאשר ממולו מתבצעת עסקת הסמים. לציין כי עיון בתמליל השיחה בין רם  הסוכנת וביטון בדרכם למקום העברת הסם מלמדת כי קדמה להגעה למקום הכוונה על ידי רם במספר שיחות.

כך גם העסקה עצמה כפי שעולה מחומר החקירה לא הייתה מהירה וכאמור התבצעה במספר שלבים כאשר רם יורד ולוקח את הסמים מדנפירי חוזר לרכב ומעבירם לסוכנת. הסוכנת מעבירה את הכסף לאשר אשר מצידו יורד ומעבירו לידי יאסר. בכל העת, המשיב כאמור נוכח במקום כאשר לאחר מכן הסוכנת יורדת בעצמה מהרכב וניגשת לשוחח עם יאסר ואף לוחצת את ידו של המשיב.  כאמור, המשיב נוכח בכל העת בזירה כאשר הדברים נעשים בנוכחותו.

לא למיותר לציין כי די במתואר לעיל כדי להצביע על קיומן של ראיות לכאורה אלא שבעניינו ישנה ראיה נכבדה נוספת ונובעת ממעורבותו של המשיב בביצוע בעיסקה השנייה. העבודה שזה הלכה למעשה מבצע העברת סם ולקיחת סמים במסגרת קשר עם גאסם יש בה כדי לשלול עד מאוד את אותה נוכחות תמימה ואקראית בביצוע העסקה באישום הראשון כפי שטוען לה ב"כ המשיב. .

עוד יש לציין כי מקל וחומר, הרי הפסיקה ראתה לנכון לייחס מודעות להחזקת הסם בצוותא חדא במקרים בהם היסוד העובדתי התמצה אך בנוכחות ברכב, ככזו שמקימה חזקה קונסטרוקטיבית, וראה בין היתר ע"פ 1345/08, שבו בית המשפט העליון מאשר הרשעתו של נאשם בבית-המשפט המחוזי בבאר-שבע, כאשר הסם היה בתא המטען, וחלקו של הנאשם התמצה בהימצאות ברכב בלבד. בענייננו כאמור, לא זו בלבד שהמשיב היה נוכח ברכב, אל כל עסקת הסם נעשתה אל מול עיניו.

עוד ביחס לכך נבקש להפנות לבש"פ 1668/10 ניב גמזו נ' מדינת ישראל. בתיק זה, חלקו של המשיב התבטא בכך שישב על ספסל, הרחק מביצוע העבירה, ותצפת אל המקום ממנו לכאורה בוצעה עבירת הסם. טענתו של המשיב באותו מקרה, במובנים מסוימים זהה לטענה במקרה שלפנינו, ולפיה זה הסיע את אביו את המקום, ומבלי שהיה מודע לכך שעתידה להתבצע עסקה. בית המשפט העליון, מאת כב' השופטת חיות, מתייחסת לפסיקה אותה פירטתי בענייננו, ומציינת כי נסיון החיים כאמור מלמד שאדם אינו מזמין צופים לביצוע עבירה של סחר בסם, וקובעת קיומן של ראיות לכאורה.

משקבעתי קיומן של ראיות לכאורה, קמה עילת מעצר סטטוטורית בעניינו של המשיב.

הואיל ומדובר במשיב צעיר ללא עבר פלילי, הרי בטרם בית המשפט ייתן החלטתו הסופית, הנני דוחה את הדיון לצורך קבלת תסקיר מעצר.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ