אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק מ"ת 46479-10-12

החלטה בתיק מ"ת 46479-10-12

תאריך פרסום : 28/11/2012 | גרסת הדפסה
מ"ת
בית המשפט המחוזי באר שבע
46479-10-12
07/11/2012
בפני השופט:
נסר אבו טהה

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד מסעד מסעד
הנתבע:
עמרם אסור (עצור)
עו"ד עידו פורת
החלטה

1.         זוהי בקשה למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים על רקע כתב אישום המייחס לו עבירות ביטחוניות של כניסה למקום צבאי, לפי סעיף 115 (א) רישא, לחוק העונשין, וכן פגיעה ברכוש כוחות מזוינים לפי סעיפים 108 (ג) ו - (ד) לחוק הנ"ל. ניסיון לגניבה בנסיבות מיוחדות עבירה לפי סעיף 384 (א) (1), בצירוף סעיף 25, הסתייעות ברכב לביצוע פשע, עבירה לפי סעיף 43 לפקודת התעבורה.

2.         על פי עובדות כתב האישום נטען כי בתאריך 21/10/12, בשעה 14:30 או בסמוך לכך, שוטט המשיב ליד גדר גבול ישראל - מצרים (להלן: "גדר הגבול"), סמוך למעבר כרם שלום (להלן: "האזור"). המשיב הגיע לאזור באמצעות רכבו מסוג טנדר בו נהג והחזיק מספרי תיל גדולים לחיתוך ברזל.

3.         אזור גדר הגבול כולל גדר גבול חדשה וכן גדר גבול נוספת, הפנימית יותר לשטח מדינת ישראל (להלן: "הגדר הפנימית"), כאשר המרחק בין הגדרות הינו עשרות מטרים וביניהן קיים שביל טשטוש. בתוך גדר הגבול הפנימית וכחלק ממנה, מחובר כבל תקשורת, הנמצא בשימוש צה"ל לשם העברת התרעה על כל נגיעה בגדר (להלן: כבל התקשורת").

4.         במועד המצוין לעיל, חתך המשיב את כבל התקשורת של הגדר הפנימית וזאת במטרה לגנוב מתכת אליה מחובר כבל התקשורת. במעשיו של המשיב גרם לכך שקו ההתרעה נותק, מערכת ההתרעה לא פעלה, וכתוצאה מכך, בין היתר, יכולה היתה להתרחש חדירה של מחבלים לשטח ישראל מבלי שניתן היה לגלות חדירה. לאזור הוזעקו כוחות צה"ל וכוחות משטרה והמשיב נעצר.

5.         ב"כ המשיב הסכים לקיומן של ראיות לכאורה בגין העובדות המתוארות בכתב האישום אם כי לטענתו מעשיו של המשיב לא מגבשות את הוראות החיקוק נשוא העבירה של פגיעה ברכוש כוחות מזוינים לפי סעיף 108 (ג) ו - (ד) לחוק העונשין הואיל ולשיטת הסנגור, דרושה מודעות לכל העובדות המקימות את העבירה וכן הלך רוח של פזיזות ביחס לתוצאה. עוד נטען כי עומדת למשיב טענת ההגנה של סעיף 34 (י"ח) לחוק העונשין המדברת על טעות מצב דברים. לעניין זה הפנה הסנגור לדברי המשיב בחקירתו מיום 21/10/12 עמוד 2 שורה 18 עד שורה 30 (נשאל על ידי החוקר: מה בדיוק משכת שם בגדר, מה לקחת? השיב: מדובר בגדר שהיתה פעם פעילה, והיום היא כ 200 מטר מהגדר החדשה, ויש בגדר הישנה פרצות מעברים לגדר החדשה ואני משכתי ברזלים... אני לא ידעתי שהקטע הזה פעיל... אם הייתי יודע שזה קטע שעדיין פעיל ושימושי לא הייתי נוגע שם ולא הייתי מתקרב לשם).

6.            תימוכין לטיעוני הסנגור, הפנה הסניגור להחלטת כבוד השופטת ט. חיימוביץ בת"פ 7275-04-12 (שם נקבע במסגרת טענה מקדמית כי הוראת החיקוק ביחס לסעיף 108 (ג) וסעיף 115 (א) - פירוק באמצעות רתכת, שלדת טנק המשמשת לאימונים בצה"ל). "כי עובדות כתב האישום אינן מקימות עבירה לפי סעיף 108 (ג) לחוק אלא 108 (א) לחוק... הואיל והדרישה הנוספת שיהיה במעשה כדי לפגוע בביטחון המדינה, המהווה נסיבה מחמירה נוספת, צריכה לגלם חשש לנזק ישיר ומשמעותי לביטחון המדינה ותושביה".  

7.         באשר לעילת המעצר, נטען כי מתקיימת באופן גבולי מסוכנות ביחס לשטח צבאי וניתן לאיינה באמצעות הרחקה משטחים צבאיים כפי שנהג בית המשפט השלום בירושלים במסגרת מ"י 24151-12-11 (מקרה בו החשודים נכנסו לשטח מפריד בין מדינת ישראל ובין מדינת ירדן, חתכו, את גדר המערכת וסירבו להענות לדרישות גורמי הביטחון לצאת מן המקום) והורה על הרחקתם למשך 90 ימים.

            עוד נטען על ידי הסנגור כי מדובר במשיב שמתפרנס מאיסוף ברזל ונחושת, נשוי ואב לשני בנים - בת חיילת, כיום משרתת בצה"ל ובן, שעתיד בימים הקרובים להתגייס ל"גבעתי". באשר לעברו הפלילי נטען כי הרשעתו האחרונה הינה בגין עבירה של גניבה משנת 2005.

8.         ב"כ המבקשת מנגד טען כי מעשיו של המשיב כמתוארים בעובדות כתב האישום מגבשים את העבירות נשוא הוראות החיקוק שיוחסו לו וזאת מאחר והמשיב הגיע לגדר הגבול הפנימית, חתך את כבל התקשורת המתריע על כניסתם של מחבלים וכתוצאה ממעשיו מערכת ההתראה לא פעלה כך שהיה במעשיו של המשיב כדי לפגוע בביטחון המדינה. כפי שנדרש על פי יסודות העבירה  בסעיף 108 (ג) ו- (ד) לחוק העונשין.

            באשר להחלטת כבוד השופטת ט. חיימוביץ בת"פ 7275-04-12 נטען כי שם המקרה עסק בפירוק שלדה של טנק שאינו בשימוש הצבא אלא שימוש לצרכי אימונים, כך שהעובדות והנסיבות שונות מהמקרה שבפנינו.

            באשר לעילת המעצר, נטען כי מתקיימת עילת מעצר סטטוטורית מכוח סעיף 21 (א) (ג) (2) לחוק המעצרים שכן המשיב ביצע עבירה לפי סעיף 115 (א) רישא, עבירה הנכללת בסימן ד, בפרק ז' לחוק העונשין.

עוד נטען, כי מעשיו של המשיב מעידים על עזות מצח, מסוכנות גבוהה באשר העז לשוטט בקרבת גדר מערכת הגבול של צה"ל, לחתוך כבל תקשורת באמצעות מספרי תיל וניסה לגנוב חלקי מתכת מגדר המערכת.

עוד נטען, כי מסוכנותו של המשיב מתעצמת נוכח עברו הפלילי, הכולל שורה ארוכה של עבירות רכוש, גניבה, התפרצות והסגת גבול לרבות כניסה לשטח סגור וכניסה למקום צבאי.

לאור האמור לעיל, סבור ב"כ המבקשת כי אין כל חלופה שיש בה כדי להבטיח את מטרות המעצר ועל כן עותר להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.

9.         המחלוקת המשפטית שנפלה, על רקע טיעוני בא כוח הצדדים ביחס להוראות החיקוק שיש לייחס למשיב בגין עובדות כתב האישום, מקומה של מחלוקת זו להתלבן במסגרת ההליך העיקרי - כטענה מקדמית ולא בשלב בחינתן של ראיות לכאורה, כנדרש על פי המבחן שנקבע בהלכת זאדה.

            גם ההחלטה שהפנה אליה הסנגור המלומד, של כב' השופטת טלי חיימוביץ', ניתנה בהליך העיקרי, בת"פ 7275-04-12, במסגרת הדיון בטענות מקדמיות.

10.        על כן, הנני קובע כי המבקשת הניחה תשתית ראייתית לחובת המשיב בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום. כמו כן, הנני קובע כי מתקיימת כנגד המשיב עילת מעצר בהתאם לסעיף 21(א)(ג)(2) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים). כמו כן, מתקיימת חזקת מסוכנות נוכח אופי המעשה ונסיבות ביצועו לכאורה, כמתואר בעובדות 3, 4, 5 לבקשת המעצר.

11.        גם לאחר שקבעתי דבר קיומן של ראיות לכאורה וכן דבר קיומה של עילת מעצר, דומני שניתן לאיין את המסוכנות הלכאורית הנשקפת מהמשיב, בשים לב לאופי המעשים, נסיבות ביצוען באמצעות חלופת מעצר בדמות מעצר בית מלא לפרק זמן מוגבל וכן ערבויות נוספות, וזאת גם בשל גילו המבוגר יחסית, נסיבותיו האישיות והמשפחתיות, נשוי ואב לשני בנים שמשרתים בצה"ל, עברו הפלילי אומנם מכביד, אם כי מהעבר הרחוק יחסית. הרשעתו האחרונה בגין עבירת גניבה משנת 2005. המשיב מתפרנס בעיקר מאיסוף ברזל ונחושת, כך שלא ניתן להתעלם מנתון זה ביחס לנסיבות ביצוע העבירה, בשים לב לעובדה שלמשיב מיוחסות עבירות עם גוון ביטחוני.

12.        ראה החלטה דומה, בנסיבות דומות, במ"י 24151-12-11 מדינת ישראל נ' מאיר גולדמינץ ואח', בית משפט השלום בירושלים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ