אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק מ"ת 45978-09-11

החלטה בתיק מ"ת 45978-09-11

תאריך פרסום : 10/10/2011 | גרסת הדפסה
מ"ת
בית המשפט המחוזי באר שבע
45978-09-11
06/10/2011
בפני השופט:
אלון אינפלד

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד יחיא ג'ראר
הנתבע:
סלאמה אבו רקייק (עציר)
עו"ד אלון ג'וליאן ו
עו"ד אבנר שמש
החלטה

      הבקשה והאישום

  1. לפני בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים. למשיב מיוחסות עבירות חבלה בכוונה מחמירה, מעשה פזיזות ורשלנות, נהגיה בפסילה, התפרצות, הפרעה לשוטר, הפרת הוראה חוקית ועבירות נוספות.
  2. על פי כתב האישום, המשיב, יחד עם אחר בשם נאג'י, פרצו לבית קפה על ידי ניפוץ שמשותיו במוט ברזל. בשלב מסויים, לפתע, חזרו בזריזות לרכב ונסעו, כאשר הנאשם נוהג. בלשים דלקו אחרי הרכב אך המשיבים התעלמו מהכריזות והבהובי האורות, המשיכו בנסיעה מהירה ואף חצו מספר רמזורים אדומים. בשלב זה ערכו שני שוטרים מחסום דוקרנים על הכביש, ואחד מהם, דסטה, נעמד על אי התנועה.  בהגעת הנאשמים לשם, הסיטו הנאשמים את הרכב ממסלולו להימנע מפגיעה במחסום, לעבר השוטר דסטה, בכוונה מחמירה. השוטר דסטה ראה הרכב הנוסע אליו, נמלט בריצה אל הנתיב הנגדי וקפץ מעל מעקב בטיחות ובכך מנע את דריסתו. משלב זה המשיכו המשיבים את נסיעתם בנתיב הנגדי לכיוון תנועתם, עד אשר הגיח רכב מולם ואז חזרו למסלול. בסופו של מרדף הצליחו להימלט מהשוטרים.
  3. עוד נטען בכתב האישום, כי המשיב ביצע כל זאת תוך הפרה של תנאי שחרור במעצר בית מלא, בהם היה שרוי על פי החלטת בית משפט השלום.
  4. הסנגור אינו חולק על כך שהעבירות נשוא כתב האישום בוצעו. אולם, לשיטתו אין ראיות מספיקות להוכחת זהות המבצע, ולא הוכח כי המשיב אכן היה במקום המיוחס לו.

ראיות הזיהוי

  1. לתביעה מספר ראיות הקושרות לכאורה את המשיב דווקא לביצוע המעשה. לסנגור השגות על איכות, משקל או קבילות של כל אחת מראיות אלה, ולפיכך אין מנוס מלדון בכל אחת בנפרד.
  2. הראיה הראשונה היא הפללה של השותף נאג'י בפני המדובב, את המשיב, בתור מי שהיה עמו בהתפרצות ולבש "קפוצ'ון". הסנגור טען כי ראיה זו לא תהיה קבילה נגד המשיב, באשר נאג'י אינו עד תביעה רשום, ודברי המדובב הם עדות שמיעה. עוד טען הסנגור כי נוכח כוונת המדינה לבקש איחוד כתבי האישום נגד שני הנאשמים, הרי שלא ניתן יהיה לרשום את נאג'י כעד תביעה.
  3. יש לדחות טענת קבילות זו. המדינה הודיעה כי היא חוזרת בה מהכוונה לאחד את כתבי האישום. בשים לב לכך שהמדינה הודיעה בבקשת המעצר כי היא מסתמכת על עדותו של נאג'י, הרי שהשמטת רישומו כעד תביעה היא, מן הסתם, טעות סופר. מכל מקום, אם לא תוגש בקשה לתיקון עניין זה תוך 21 יום, אפשר שיהיה בדבר עילה לעיון חוזר.
  4. הסנגור טוען כי יש תמיהה גדולה מאוד על כל השיחה בה נאג'י מפליל את המשיב. אמנם, הוא מוסר את שמו המפורש של המשיב. אולם, יש רבים בשם זה. מה גם שפרטי הדברים אינם מתאימים. זאת, משום שנאג'י שם אומר כי השותף  נעצר ביום רביעי (הכוונה ל- 7.9.11), היה עצור 8 ימים, והשתחרר "היום".  על פני התמליל מופיע כי השיחה הייתה ביום 12.9.11. זאת, כאשר המשיב עצמו נעצר ביום חמישי (8.9.11) ובכלל לא שוחרר עד יום 14.9.11 (עת שוחרר המשיב ונעצר מחדש לאחר מספר ימים). כך, לשיטת הסנגור, לא ייתכן שנאג'י מדבר על המשיב כאשר הוא מדבר על שותף ששוחרר, שכן המשיב כלל לא שוחרר!
  5. לעניין הטעות ביום המעצר, הרי מדובר בטעות, שכן העבירה טרם בוצעה ביום 7.9.11, וממילא מדובר בעליל בשגיאה בזכרונו של נאג'י. לעניין הטענה כי המשיב טרם שוחרר בעת השיחה ולא ייתכן שמדובר עליו, אף כאן מדובר פשוט בטעות סופר על גבי גליון התמלול. שכן עיון ביומן התמלול ועיון בהודעות המדובב, מלמדים שניהם כי השיחה הרלוונטית בה נמסר שמו של השותף נערכה ביום 14.9.11 בשעות הערב, היינו לאחר שהמשיב שוחרר במשך אותו יום. כך שהדבר מתאים היטב למשיב, וספק אם יש עוד אדם באותו שם שנחשד בהיותו שותף של נאג'י, אשר שוחרר באותו יום.
  6. מעבר לראיה זו יש עוד כמה ראיות המחזקות את העדות הנ"ל, ולמעשה עומדות בפני עצמן גם כן. כך, העד דסטה (אשר כמעט נדרס) מעיד כי כאשר פגש את המשיב בתחנת המשטרה, המשיב הציע להודות תמורת עסקה של "שנתיים", וכן שאל המשיב את השוטר "כשחתכתי אותך מדוע לא ירית בי?"  (עדות מיום 8.9.11). זוהי לכאורה אמירה מפלילה מאוד.
  7. הסנגור טוען כי המשיב לא נחקר אודות אמירה זו, ולו היה נחקר היה משיב כי לא כך הייתה השיחה. לטענת הסנגור, השוטר פתח בשיחה ואמר למשיב כי יש לו מזל שלא נורה, וזה השיב שחבל שהשוטר לא ירה, כי אז היה נתפס המבצע האמיתי. תשובתו זו של הסנגור חייבת להידחות משני טעמים. הטעם הראשון, משום שהמשיב אכן נשאל על כך ולא מסר תשובה זו אלא הכחיש את האמירה (הודעה מיום 11.9.11 שורה 32). יתרה מזו, התשובה עצמה אינה מתיישבת עם גרסתו השוטר אשר מציין במפורש כי הדברים נאמרו ביוזמת המשיב, וכי הוא עצמו שתק לדברים, שכן עדיין רעד בשל הטראומה שעבר, ולא הרגיש שהוא מסוגל לדבר עם המשיב.
  8. ראיה נוספת לעניין הזיהוי היא שב סרט מצלמת האבטחה של מקום ההתפרצות מזהה בודאות השוטר דסקלו, אשר לאחר כשלון המרדף חזר לבית העסק וצפה בסרט, את המשיב כפורץ הלובש את הקפוצ'ון, וזאת על יסוד היכרות קודמת. טוען הסנגור כי זיהוי זה אינו אפשרי,  שכן לובש הקפוצ'ון צולם מאחור ופניו כלל אינם נראים. אולם, עיון בתמונות מגלה כי טענה זו אינה מדוייקת, ישנן תמונות המצולמות מהצד הקדמי ובאחד מהן נראה פורץ עם קפוצ'ון בהיר ודוגמא מיוחדת מלפנים. בשלבים מסוימים, מרים פורץ זה את פניו, הנחשפים בחלקם הגדול מתוך הקפוצ'ון. אכן, בתדפיס לא ניתן לזהות היטב את הפנים, אך הדבר אינו שולל את האפשרות לזיהוי הפנים, הנראים מלפנים, בסרט שהוא ברזולוציה טובה יותר ובתנועה.
  9. על כך יש להוסיף ששוטר נוסף, ליאור וקנין, מזהה בסרט את המשיב כמתאים לבעל הקפוצ'ון, אם כי לא בוודאות.
  10. ראיה נסיבתית חשובה היא, שבחיפוש שנערך עוד באותו ערב בבית המשיב, נמצא במכונת הכביסה קפוצ'ון המתאים לקפוצ'ון הנראה בסרט, לרבות הדוגמא המיוחדת בחזית.
  11. בחלק מחקירותיו, שומר המשיב על זכות השתיקה ובכך מחזק את הראיות נגדו.
  12. נוכח כל האמור, אין מנוס מן המסקנה שיש ראיות לכאורה העומדות היטב במבחן של הלכת זאדה.
  13. הסנגור הפנה את תשומת הלב לכך שהמשיב שוחרר באמצע החקירה, ביום 14.09.11, כאשר עמדת המדינה אז הייתה שאין די ראיות להאשימו. הוא נעצר שנית כעבור מספר ימים. איני רואה שעניין זה משליך על הערכת הראיות היום. ראשית, טעות בהערכה בשלב מסוים אינו מחייב את הרשות והיא יכולה לעיין מחדש ולשנות את דעתה. שנית, הרי, כאמור לעיל, דברי נאג'י למדובב, נאמרו רק לאחר שחרורו של המשיב וממילא אחת משתי הראיות החזקות ביותר לא הייתה קיימת בעת השחרור. יחד עם זאת, יש לשחרור הקצר משקל מסוים בהקשר לחלופת המעצר.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ