בפני בקשה למעצר עד תום ההליכים בהתאם לסעיף 21(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- מעצרים) התשנ"ו- 1996.
כנגד הנאשם, עומרי לובטון, (להלן: "
המשיב
לובטון"), הוגש כתב אישום המייחס לו ארבעה אישומים שונים של מעשי שוד, עת שבכל אחד מהאישומים מיוחס למשיב העבירות של: שוד מזוין, לפי סעיף 402(ב)+ 29 לחוק העונשין, תשל"ז- 1977 (להלן: "
החוק"); עבירה של קשירת קשר לפשע, לפי סעיף 499+ 402(ב) לחוק; עבירה של החזקת סכין שלא כדין, לפי סעיף 186 לחוק; עבירה של נהיגה ללא רישיון רכב תקף, לפי סעיף 2 לפקודת התעבורה.
בהתאם לאמור
באישום הראשון, בתאריך 28.10.11 בסמוך לשעה 2:30, ולאחר שהמשיב ואחר בשם דוד גוזלן (להלן: "
גוזלן") קשרו קשר לשדוד תחנת דלק בקרית חיים, הגיעו המשיב וגוזלן, מצוידים בסכין שאורכה כ 20-25 ס"מ, לתחנת דלק ברח' דגניה 1 בקרית חיים. במסגרת השוד, המתין המשיב ברכב, אשר שימש המשיב והאחר בכל מעשי השוד, בעוד שרכב זה הורד מהכביש בתאריך 11.7.11, ורישיונו פקע ב 13.4.10 (להלן: "
הרכב"). גוזלן נכנס לחנות פנה לשני עובדי המקום, יואב ותום (להלן: "
המתלוננים") כשהסכין בידו. בהתאם למתואר, גוזלן תפס את יואב מאחור, הצמיד הסכין לצוואר והורה לתום לפתוח הקופה. יואב אמר לגוזלן כי תום אינו יודע לפתוח הקופה, משכך התקרב גוזלן לתום, הצמיד הסכין לבטנו והורה ליואב לפתוח הקופה, כשהוא מאיים "אתה רוצה שהוא יידקר?". בפחדו מגוזלן, פתח יואב הקופה והעביר לו הכסף שהיה בקופה בסך של 1.348 ש"ח. בהמשך, גוזלן הורה למתלוננים, באיומי סכין והשמעת איומים, להוציא חבילות סיגריות מהמתקן ולהכניסן לתוך שתי שקיות, בעוד שהמתלוננים מילאו השקיות ב 69 חבילות סיגריות בשווי כולל של 1,662 ש"ח. לאחר זאת, גוזלן יצא מהחנות עם השלל, נכנס לרכב בו המתין המשיב והשניים נמלטו בנסיעה מהירה מהמקום.
באישום השני נטען כי ביום 1.11.11 סמוך לשעה 4.25, ולאחר שהמשיב וגזלן קשרו קשר לשדוד תחנת דלק באזור מפרץ חיפה, הגיעו המשיב וגוזלן ברכב לתחנת דלק "פז" בשדרות ההסתדרות 233 במפרץ חיפה. המשיב וגוזלן נכנסו לחנות "YELLOW" שבמתחם תחנת הדלק. בהמשך, התקרבו המשיב וגוזלן למוכר בחנות, כמאל (להלן: "
המתלונן") אשר עמד מאחורי הדלפק. גוזלן נצמד למתלונן, והצמיד לצווארו סכין. גוזלן הורה למתלונן לרדת על הברכיים ולהוריד הראש למטה, כך גם איים עליו כי אם לא יעזור להם בנטילת כסף וסיגריות, או יתנגד ויקרא למשטרה, הוא יהרוג אותו. בהמשך, המשיב זרק לעבר המתלונן שקית, וביקש מגוזלן שיורה למתלונן לפתוח השקיות על מנת שיוכל למלא אותן בחבילות סיגריות. המתלונן בפחדו מגוזלן והמשיב, פתח השקית בעוד המשיב ממלא אותן בחבילות סיגריות וגוזלן לוקח כסף מהקופה. המשיב וגוזלן שדדו מהחנות 482 חבילות סיגריות בשווי כולל של 11,053 ש"ח וכן 1,300 ש"ח במזומן מהקופה, ולאחר מכן הורו למתלונן שימתין רבע שעה עד שיזעיק משטרה. בהמשך לכך עזבו המשיב וגוזלן המקום ברכב.
באישום השלישי נטען כי ביום 4.11.11 סמוך לשעה 4.00 לפנות בוקר ולאחר שהמשיב וגזלן קשרו קשר לשדוד תחנת דלק באזור מפרץ חיפה, הגיעו המשיב וגוזלן ברכב לתחנת דלק "דלק" בשדרות ההסתדרות 149 במפרץ חיפה. המשיב וגוזלן החנו הרכב סמוך לכביש שירות, ונעו רגלית לתחנת הדלק, עת ששניהם חובשים כובעי קסקט, וכן המשיב לובש כפפות וצעיף שנועד להסתיר פניו, בעוד גוזלן מצויד בסכין בכיסו. אותה עת שהו בתחנת הדלק המתדלק, אלכסנדר וחבריו, רותם ואנדריי (להלן: "
המתלוננים"). גוזלן שלף הסכין מכיסו, אמר למתלוננים כי זהו שוד והורה להם להיכנס לחנות "מנטה" שבמתחם תחנת הדלק. בהמשך, ניגש המשיב אל מאחורי הדלפק והעמיס בשקיות של החנות, חבילות של סיגריות שהיו במתקן סמוך. בעוד גוזלן הורה לאלכסנדר, לגשת לקופה ולהוציא ממנה מטבעות ושטרות לשים אותם בשקיות של החנות. לאחר מכן הורה גוזלן למתלוננים להיכנס למחסן של החנות ולהמתין שם 10 דקות, זאת תוך שהוא מאיים עליהם כי אם יצאו הוא ידקור אותם, כך גם כל מעשה השוד לוו באיומים מוחשים ובהנפת הסכין לעבר המתלוננים. לבסוף נמלטו המשיב וגוזלן מהמקום ברכב בו נהג המשיב, עת עמם שלל הכולל סך של 948 ש"ח במזומן, ומוצרי חנות נוספים בשווי כולל של 23,085.34 ש"ח, כך גם המכשירים הסלולאריים אשר שדדו מהמתלוננים.
על פי האמור
באישום הרביעי, בתאריך 6.11.11 סמוך לשעה 2:00, בבוקר ולאחר שהמשיב וגזלן קשרו קשר לשדוד תחנת דלק באזור מפרץ חיפה, הגיעו המשיב וגוזלן ברכב לתחנת דלק "
דלק" בשדרות ההסתדרות 88 במפרץ חיפה. אותה עת עבד בתחנת הדלק, המתדלק ניר (להלן: "
המתלונן"). עם היכנסם לחנות, נצמד גוזלן למתלונן עם הסכין בידו ואיים עליו באמירו כי מדובר בשוד ואם לא יהיה רגוע הוא ידקור אותו. בהמשך העמיסו המשיב וגוזלן חבילות סיגריות שהיו במתקן סמוך, עת שבמהלך הדברים הורה גוזלן למתלונן לסייע לו ולמשיב למלא השקיות בחבילות סיגריות, וכן להוציא כל השטרות והמטבעות מהקופה, כל זאת תחת איומי סכין. לאחר מכן, ולצורך שדידת חבילות של קופסאות סיגריות פנה גוזלן עם המתלונן למחסן, בעוד בדרכם נתקלו גוזלן והמתלונן באחר, חאלד, אשר יצא מהשירותים שבתחנת הדלק. גוזלן מיד אמר לחאלד כי המדובר בשוד ואיים עליו באמצעות סכין. גוזלן הורה לחאלד להעביר לו מכשיר האייפון שלו על מנת שלא יתקשר להזעיק המשטרה, כל זאת באיומי סכין. חאלד בפחדו מגוזלן מסר לו מכשיר האייפון. בהמשך, דחף גוזלן את המתלונן וחאלד למחסן וסגר עליהם הדלת, בעוד הוא והמשיב נמלטו מהתחנה כשברשותם הרכוש ששדדו, בשווי כולל של 9,785 ש"ח.
בתאריך 7.11.11 נעצרו המשיב וגוזלן כשהם ברכב ששימש אותם בביצוע מעשי השוד כמתואר בכתב האישום.
בקשה זו, עניינה בקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים נגדו. יצוין כי כנגד השותף האחר, גוזלן, הוגש כתב אישום במסגרת ת"פ 45197-11-11. בהחלטתי מיום 13.12.11, שניתנה במסגרת מ"ת 45254-11-11, הוריתי על מעצרו של גוזלן, זאת בהתחשב בהסכמת גוזלו ובא כוחו , זאת תוך מתן האפשרות להגיש בקשה לעיון חוזר.
במסגרת הדיון שהתקיים בפני ביום 6.12.11, הסכים
בא כוח המשיב לקיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר. עם זאת, לגישתו יש לבחון אפשרות שחרור מרשו לחלופת מעצר, זאת בהתחשב בעברו הזניח של מרשו, הכולל הרשעה אחת ישנה, וכן בהתחשב בכך כי המשיב עובד כ-5 שנים במספנות, ומנהל אורח חיים נורמטיבי. על כן ביקש בא כוח המשיב לשלוח המשיב לבחינה על ידי שירות המבחן.
המבקשת מנגד התנגדה להפניית המשיב לשירות המבחן, זאת בהתחשב במסוכנות הגבוהה העולה מהמשיב, ולצורך כך גם הוגש טיעון בכתב המפרט הראיות לכאורה הקיימות נגד המשיב. המבקשת הפנתה במסגרת טיעוניה למסוכנות הרבה העולה מהמשיב ושותפו לביצוע, זאת בהתחשב בריבוי מקרה השוד, שבוצעו בפרק זמן קצר, וכן בהתחשב בנשק שליווה המעשים, כך שרק בנס לא היו פגיעות בנפש. בנוסף הפנתה המבקשת לעברו הפלילי של המשיב הכולל עבירות של זיוף ומרמה וכן היעדרות מן השירות, כמו כן כי הוא ריצה בעברו עונש מאסר בפועל של 6 חודשי מאסר.
דיון ומסקנות
ראיות לכאורה
כאמור, הצדדים אינם חולקים על קיומן של ראיות לכאורה, להוכחת המיוחס למשיב במסגרת כתב האישום, כך גם אני סבור, ולאחר בחינת הראיות שהונחו בפניי, כי ישנן ראיות לכאורה בתיק, שיש בהן להצביע על אשמתו של המשיב, כמיוחס לו בכתב האישום.
על כן בנסיבות העניין אסתפק בהפניה להודאת המשיב במעשים המיוחסים לו, עת שהמשיב מוסר במסגרת הודעתו המשטרתית על ארבעה מקרי שוד, וכן מוסר פרטים מוכמנים [ראו הודעה מיום 10.11.11]. יוער כי המשיב חזר בו מהודאתו, אם כי לא סיפק לכך הסבר המניח הדעת להודאתו המפורטת ולראיות מפלילות נוספות.
כך גם ניתן להפנות לסרטוני מצלמות האבטחה המתעדים את ארבעת מקרי השוד, עת שניתן לראות מהסרטונים את כל מהלך השוד, לרבות השימוש שנעשה בסכין בכל אחר ממקרי השוד.
אסתפק בסקירה זו של הראיות, לנוכח הסכמת הצדדים לקיומן של ראיות לכאורה, הודאתו של המשיב במעשים, וכן בהתחשב בטיב הראיות הנדרשות בשלב זה של ההליך הפלילי. בית המשפט, בשלב זה, עסוק בבחינת הפוטנציאל הראייתי שיצא אל הפועל בעתיד, בסיומו של הליך משפטי, ודי לו לבית המשפט אם התרשם כי קיימות ראיות לכאורה בעבירות המיוחסות למשיב [ראו לדוגמא: בש"פ 826/08
קיאל קשאש נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, ניתן ביום 14.2.08); בש"פ 9585/07
אסעד שיבלי נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, ניתן ביום 28.11.07)].
מסוכנות וחלופת מעצר
המבצעים, גוזלן ולובטון, שדדו החנויות תוך השמעת איומים על המתדלקים ועוברי האורח, כך גם נעשה שימוש בסכין לצורך הפחדת המתלוננים, וכן לצורך המחשת מידת רצינותם של המבצעים בביצוע מעשי השוד. כך עולה לכאורה שגוזלן, נהג לאיים על המתלוננים לכל אורך ביצוע מעשי השוד, בדקירתם ובגרימת פציעות וחבלות חמורות להם או לחבריהם. איומי המבצעים כללו בוטות רבה וזרעו פחד רב בקורבנות העבירה, הן בהצמדת הסכין לגופם של המתלוננים בעת ביצוע מעשי השוד, וכן בהשמעת האיומים. כך עולה לכאורה, כי כתוצאה ממעשי המבצעים וכמתואר באישום השני, סבל המתלונן כמאל מכאבים בכל גופו, סבל מהלם ואף נזקק לטיפול רפואי שבמסגרתו קיבל שתי שקיות אינפוזיה. זאת אף שאני בטוח, כי השפעה לא מבוטלת הייתה גם על שאר קורבנות העבירה, אשר חוו האיומים של המשיב וחברו, באותם מעשי שוד.
מסוכנות המשיב נעוצה, הן בסיכון מהישנות המעשים, והן מהחומרה היתרה הנעוצה בתוצאה הפוטנציאלית שהייתה יכולה להיווצר עקב מעשיו ומעשי שותפו.
מדובר בארבעה מקרי שוד חמורים שבוצעו בתוך תקופה קצרה. המבצעים ביצעו את מעשיהם בתעוזה רבה ולאחר תכנון מקדים, וכן ניכר כי הדברים בוצעו בשיטה זהה, ולנוכח התקופה הקצרה אף בשיטתיות, מכאן כי המדובר באירוע עברייני מובהק, עת שמהעושים עולה דפוס התנהגות אנטי חברתי. כך גם ובעיקר יש בו ללמד על נטייתם הרעה של המבצעים ונכונותם להפר איסורים פליליים, זאת בהימצאות תכנון קר ומחושב לעבור עבירות פליליות, הכול מבצע כסף. עוד יצוין כי מאחר ומדובר בבחירת קרבן שוד אקראי הרי שאין מדובר במסוכנות הממוקדת באדם או במקום אלא מסוכנות כללית. על כן עולה לכאורה כי המבצעים הינם בעלי דפוס התנהגות עברייני, דבר המקים סיכון גבוהה להישנות מעשים פורצי גבולות, ובהתאם לסיכון כלל הציבור.