אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק מ"ת 44358-09-12

החלטה בתיק מ"ת 44358-09-12

תאריך פרסום : 02/09/2013 | גרסת הדפסה
מ"ת
בית המשפט המחוזי בירושלים
44358-09-12
04/03/2013
בפני השופט:
י' נועם

- נגד -
התובע:
אלירן משה
עו"ד ש' שקד
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד באמצעות פרקליטות מחוז ירושלים

1.         לפניי בקשת המבקש לעיון חוזר בהחלטה מיום 22.10.12, לפיה שוחרר ממעצרו בתנאי "מעצר בית" מלא בבית הוריו בנתניה בפיקוח צמוד ומלא של אחד מארבעה מפקחים. הבקשה לעיון חוזר הוגשה ביום 26.11.12, ובגדרה נטען כי לאור חלוף הזמן ומצבו הכלכלי של המבקש, יש מקום לאפשר לו לצאת מדי יום לעבודה.

            בפתח הדברים אסקור את ההליכים ואת ההחלטות שניתנו בעניינו של המבקש בעבר. 

2.         בכתב-האישום בת"פ 44333-09-12 הואשמו המבקש (נאשם 2) ונאשם 1 בעבירת סיוע לחטיפה לשם רצח או סחיטה - לפי סעיף 372 בשילוב עם סעיף 31 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן - החוק), ובעבירת סחיטה באיומים - לפי סעיף 428 (סיפא) לחוק.

2.         להלן העובדות המיוחסות למבקש ולנאשם 1 בכתב-האישום. ד', הנו תושב אריתריאה השוהה בישראל מזה למעלה משנתיים. במחצית השנייה של חודש אוגוסט 2012, קיבל ד' שיחת טלפון מאחיינו הקטין (להלן - האחיין), שבמהלכה סיפר לו האחרון כי נחטף בסיני, ושוביו דורשים לקבל סכום של 20,000 דולר (ארה"ב), עבור שחרורו. ד' אמר, כי לא יוכל לשלם סכום זה. במהלך מספר שיחות שקיים ד' עם חוטפיו של האחיין, סוכם בין החוטפים לבין ד', כי האחרון יעביר לידיהם סכום של 13,000 דולר עבור השחרור. החוטפים הבהירו לד', כי אם הסכום לא יועבר -  יירצח אחיינו, ומסרו לו שיקבל הוראות טלפוניות למי להעביר את הכסף.

ביום 25.8.12 קיבל ד' שיחת טלפון, שבה נאמר לו להגיע עם הכסף לנקודת מפגש בתל-אביב. בסמוך לאותו מועד, יצר עמאד אבו-עראר (להלן - עמאד), המשתייך לארגון החמאס ומתגורר ברצועת עזה, קשר טלפוני עם נאשם 1, וביקש כי ייסע לתל אביב להיפגש עם ד', לשם קבלת סכום של 13,000 דולר כדמי כופר עבור אחיינו של ד', המוחזק בידי עמאד מחוץ לגבולות הארץ.

באותו הערב נסעו נאשם 1 והמבקש ברכבו של נאשם 1, יחד עם הקטין ב' (להלן גם - הקטין), מנתניה לתל-אביב, בכדי לפגוש את ד'. בפגישה שנתקיימה בין הארבעה באזור התחנה המרכזית החדשה בתל-אביב, סירב תחילה ד' למסור את הכסף לנאשם 1 ולמבקש, וביקש לשוחח בטלפון עם אחיינו החטוף, בכדי לוודא שהכסף יועבר ליעדו. באותו מעמד, התקשר נאשם 1 לעמאד, והאחרון אפשר לד' לשוחח עם האחיין בטלפון. לאחר השיחה מסר ד' לנאשם 1 ולמבקש את הסכום של 13,000 דולר, והללו עזבו את המקום. בהמשך, על-פי הוראות שקיבל מעמאד, יצר נאשם 1 קשר עם לואי נאצר א-דין, שאף הוא פעיל חמאס בירושלים, בכדי לתאם עמו את דרך העברת הכסף.

ביום 28.8.12, נסעו המבקש והקטין, בהוראתו של נאשם 1, לירושלים; זאת בכדי להעביר את הכסף ללואי, הכל על-פי הנחיותיו של עמאד. בהגיעם לירושלים, יצר המבקש קשר עם לואי, והשלושה נפגשו ברחוב צלאח א-דין, שם העביר המבקש ללואי את כספי הכופר. נאשם 1 נטל מכספי הכופר סכום של כ-1,500-2,000 ש"ח, כ"עמלה" על פעילותו האמורה.

על-פי הנטען בכתב-האישום המתוקן, ידעו נאשם 1 והמבקש כי הכספים אשר מועברים על-ידם מד' ללואי, בהוראתו של עמאד, הנם כספי כופר עבור שחרורו של אחיינו של ד'; ובמעשיהם המתוארים לעיל סייעו השניים לעמאד לחטוף את האחיין כדי להעמידו בסכנת רצח, או כדי לסחוט או לאיים, וכן איימו על ד' בפגיעה באחיין, בכדי להניעו למסור להם את הסכום של 13,000 דולר - סכום שבסופו של יום נמסר על-ידו. בגין מעשים אלו, הואשמו נאשם 1 והמבקש, כאמור, בעבירת סיוע לחטיפה לשם רצח או סחיטה, ובעבירת סחיטה באיומים.

3.         בהחלטה מיום 30.9.12 נקבע, כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת האישומים המיוחסים למבקש ולנאשם 1, ולצורך דיון בבקשתם של השניים להשתחרר לחלופת מעצר, הוזמן תסקיר מעצר בעניינם.

            בתסקיר המעצר הראשון בעניינו של המבקש, מיום 17.10.12, התרשם שירות המבחן כי המעצר היווה גורם הרתעתי עבור המבקש, כי הסיכון להישנות התנהגות פוגעת בעתיד אינו גבוה, וכי נוכח מצבה הכלכלי של המשפחה מומלץ לשחרר את המבקש לחלופת מעצר בבית הוריו, תוך מתן אפשרות לצאת לעבודה בליווי פיקוח הולם.

4.         בדיון שהתקיים ביום 22.10.12 הגיעו ב"כ המאשימה וב"כ המבקש להסכמה לפיה ישוחרר המבקש לחלופת מעצר, בתנאי "מעצר בית" מלא בבית הוריו בנתניה, בפיקוח צמוד של אחד מארבעה ערבים; והסכמה זו קיבלה תוקף של החלטה.

            בהחלטה נפרדת, שניתנה ביום 23.10.12, הוריתי על שחרורו בערובה גם של נאשם 1 לחופת מעצר בתנאי "מעצר בית" מלא.

5.         כחודש ימים בלבד לאחר השחרור בערובה, הגישו הן המבקש והן נאשם 1 בקשה לעיון חוזר, שבגדרה ביקשו להקל בתנאי השחרור בערובה ולאפשר להם לצאת לעבודה, זאת הן מחמת חלוף הזמן מאז השחרור, והן בשל המצוקה הכלכלית של משפחותיהם.

6.         הדיונים בבקשה לעיון חוזר שהגיש נאשם 1, נדחו מעת לעת, בין-השאר לנוכח הזמנת תסקיר מעצר משלים בעניינו. בהחלטתי מיום 11.2.13 נדחתה הבקשה לעיון חוזר שהגיש נאשם 1. בגדרה של ההחלטה נקבע, כי מצוקתה הכלכלית של המשפחה אינה מהווה עילה לעיון חוזר, ובפרט כשחלפה תקופה קצרה יחסית מאז מתן ההחלטה. עוד נקבע בהחלטה, כי לעת הזו, כשלושה חודשים וחצי מאז השחרור לחלופת המעצר בתנאי "מעצר בית" מלא, לא חל שינוי בנסיבות המצדיק עיון חוזר בהחלטה המקורית, ומתן אפשרות לנאשם 1 לצאת לעבודה מדי יום, כמבוקש על-ידו.

            ערר שהגיש נאשם 1 על ההחלטה בדבר דחיית בקשתו לעיון חוזר, נדחה על-ידי בית-המשפט העליון (כב' השופט דנציגר) ביום 20.2.13, בבש"פ 1193/13. בית-המשפט העליון קבע, כי חרף המלצותיו החיוביות של שירות המבחן להקל בתנאי "מעצר הבית" של נאשם 1, אין בנימוקים שהעלה נאשם 1 כדי להצדיק לעת הזו שינוי בנקודת האיזון שנקבעה בהחלטה המקורית; וכי באיזון הנדרש במכלול האינטרסים הדרושים לעניין, אין הצדקה, לעת עתה, לשינוי התנאים המגבילים בהם נתון כיום נאשם 1.

7.         כאמור, המבקש הגיש את הבקשה לעיון חוזר ביום 26.11.12, דהיינו - כחודש לאחר שחרורו בערובה. לבקשתו הוזמן תסקיר מעצר משלים משירות המבחן, ואולם התסקיר מיום 21.1.13 המליץ לדחות את הבקשה, הואיל והמבקש ביקש לצאת לעבודה במקום שלא יהיה פיקוח ישיר עליו על-ידי מי מהמפקחים. לאור האמור, הציע המבקש לצאת לעבודה יחד עם אביו, העובד כשרברב, ולצורך בחינת חלופה זו, הוזמן לבקשתו תסקיר מעצר משלים. בתסקיר המשלים ציין שירות המבחן, כי אמנם אביו של המבקש היה מכור לסמים מסוכנים וניהל אורח חיים שולי, אך הוא נגמל מהסמים לפני שנים רבות ומאז מתמיד בעבודתו כשרברב, ויכול לשמש כמפקח על המבקש, כאשר זה יתלווה אליו מדי יום לעבודה.

            ב"כ המבקש עותר לשינוי תנאי השחרור בערובה מחמת חלוף הזמן מאז שחרורו של המבקש לחלופת המעצר בתנאי "מעצר בית" מלא, והצורך של המבקש לסייע לכלכלת משפחתו. הוא טוען, כי יש לאבחן את עניינו של נאשם 1 מזה של המבקש, בכל הנוגע לבקשה לעיון חוזר, זאת לנוכח חלקו השולי של המבקש, לטענתו, במעשים הנדונים בכתב האישום, ביחס לחלקו של נאשם 1.

8.         לאחר בחינת מכלול טיעוני הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה לעיון חוזר להידחות. המבקש שוחרר לחלופת מעצר בתנאי "מעצר בית" מלא, זאת בהסכמת הצדדים אשר קיבלה תוקף של החלטה. החלופה האמורה הייתה מחויבת העניין לנוכח עילת המעצר שקמה נגד המבקש, על-פי האמור בהחלטתי מיום 22.10.12, זאת בשל קיומו של יסוד סביר לחשש שהמבקש יסכן את ביטחון הציבור. כפי שצוין בהחלטה האמורה, סיכון זה נלמד מאופי העבירות המיוחסות למבקש ולנאשם 1, של סחיטת "כופר" מד' עבור שחרורו של אחיינו שנחטף מחוץ לגבולות ישראל, ושל הסיוע שנתנו בכך השניים לחטיפה עצמה (פסקה 6 להחלטה מיום 22.10.12). על-פי הסכמת הצדדים, שקיבלה תוקף של החלטה, הדרך להפיג את הסיכון האמור הייתה במסגרת של "מעצר בית" מוחלט בכל שעות היממה. השאלה הניצבת להכרעה בבקשה דנן, היא האם חלוף הזמן והמצוקה הכלכלית של המבקש, מקימים עילה לעיון חוזר בבקשה. סבורני, כי גם בעניינו של המבקש, כמו בעניינו של נאשם 1, חלוף הזמן של כארבעה חודשים מאז השחרור בערובה, וכן הצורך של המבקש לסייע בפרנסת משפחתו, אינם מקימים עילה לעיון מחדש בהחלטה מיום 22.10.12; וכי לעת הזו, אין הצדקה לשנות את תנאי השחרור בערובה. אשר-על-כן, השיקולים שעמדו ביסוד ההחלטה מיום 11.2.13 לגבי נאשם 1, כמו-גם החלטת בית המשפט העליון בעניינו בבש"פ 1193/13, חלים גם על המבקש, ודין הבקשה לעיון חוזר להידחות.

            לשלוח עותקים מההחלטה באמצעות פקסימיליה לבאי-כוח הצדדים ולשירות המבחן, ולוודא טלפונית קבלתם.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ