החלטה בתיק מ"ת 4396-08-11

            האישום

1.      לפני בקשה לעצור את המשיבים עד תום ההליכים הפליליים נגדם.

2.      נגד המשיבים הוגש כתב אישום המייחס להם עבירות קשירת קשר לפשע, וניסיונות ליבוא סמים, תוך הסתייעות ברכב לביצוע הפשע.

3.      כתב האישום מתאר יוזמה רחבת היקף, הכוללת את המשיבים ואחרים, אזרחי ישראל ואזרחי ירדן. לפי כתב האישום, קשרו כל אלה, בין במישרין זה עם זה ובין בעקיפין, של חלק מן הקושרים עם חלק אחר, לייבא סמים אסורים, קוקאין והרואין, מירדן. יודגש כבר עתה, כי אין אישום בדבר יבוא בפועל, והדבר אף בולט במערכת הראיות, כי לא נתפסו כל סמים בפרשה זו, באף אחד משלבי האירוע.

4.      כתב האישום ארוך ומרובה פרטים עד מאוד, והמעיין יעיין שם לראותם. באופן כללי ביותר ניתן לומר כי כתב האישום פותח במשיב 1 ואחיו, סלים אבו גרדוד, שקשרו קשר ביניהם לעניין היבוא, לקראת חודש דצמבר 2010. אלה צרפו את המשיב 2 והמשיב 3 ומאוחר יותר גם המשיב 4. עוד נטען כי הקושרים היו בקשר טלפוני וקשר ישיר עם סוחרי סמים בירדן לאפשר ההברחה.

5.      האישום הראשון כולל את עצם הקשר, וכן פעולות הכנה שונות, הכוללות ביקורים בקו הגבול של המשיבים 1 ו- 3, וכן קשרים טלפוניים ואף ביקור בירדן של המשיב 1,ואחיו סלים בירדן. כאשר שיא פעולות ההכנה היה בהגעת השניים לשני עברי הגבול לצורכי תיאום גזרת הפעולה, ביום 6.1.11.  

6.      האישום השני עניינו קשר של המשיב 1 בלבד עם אחיו סלים וסוחרים ירדניים ג'ומעה אבו סלימאן ו"אבו עלי", מסוף חודש ינואר. באירוע זה אמור היה להיות מעובר סם, אך המעורבים הירדנים מסרו כי מעבירי הסם נתפסו והסם הוחבא. המשיב 1 ניסה לשכנע את בני שיחו מן העבר השני לקחת אחריות ולאתר את הסם שהוחבא, אך ללא הועיל. המשיב 1 עדכן סוחר ירדני נוסף בשם יוסוף, שהוא מקור הסם, כי חבורת הסוחרים בגדה בו, וזה הבטיח להעביר לו סמים באמצעות אחרים שניתן לסמוך עליהם. המשיב 1 בלבד מואשם באישום זה.

7.      האישום השלישי והרביעי, עניינם סדרת פעולות החל מיום 1.2.11 ועד יום 12.2.11, שהם ניסיונות נוספים לייבא את אותו סם שיבואו נכשל באישום השני. מבחינה משפטית, התביעה חילקה זאת לשני אישומים, בהתאם לשני רגעי השיא כמפורט להלן. זאת, אף שניתן היה לחשוב אחרת ולראות בכל עניין אחד, שכן הכול היה ניסיון לייבא את אותו סם, או לחלופין לראות זאת כמספר גדול יותר של עבירות, שכן בימים השונים בהם יצרו הקושרים קשר עם אנשים שונים, למעשה ביצעו לא מעט עבירות "עסקה אחרת". מכל מקום, אין לדבר חשיבות בשלב זה, אלא בתיק העיקרי, שכן בכל מקרה מדובר בעבירות בנות מעצר, ו הערכת המסוכנות תיגזר מסך הפעולות שבוצעו, תהא הגדרתם המשפטית המדויקת אשר תהא, ובלבד שהוכחו כדבעי, לפחות בראיות לכאורה.

8.      מכל מקום, שני אישומים אלה מתארים ריבוי של שיחות טלפון המשמשות כהכנה למעשה הייבוא. באישום השלישי מגיעים הדברים ל שיא ביום 4.2.11, כאשר סלים עם המשיבים 3 ו-4 הגיעו לאזור הגבול, לאזור חממות של קיבוץ עין גב, כאשר סלים והמשיב 4 יורדים ברגל אל קרבת הגדר, והמשיב 3 מחכה ברכב בקרבת מקום ומעדכן את המשיבים 1 ו- 2 מידי פעם. אולם, אף בזו הפעם לא הגיעו הסוחרים הירדנים למפגש. דווח לקושרים כי הסיבות לכך היו לגבי אחד, אבו עלא, שלא הגיע בשל עליית הנהר (כנראה הירמוך) והקושי לחצות אותו, והאחרים משום שנתפסו על ידי הצבא הירדני. 

9.      שיאו של האישום הרביעי הוא ביום 9.2.11, כאשר סלים, המשיב 1 והמשיבים 3 ו- 4 היו באזור הצפון. בשעות הערב, שוב הגיעו סלים עם המשיבים 3 ו-4 לקרבת הגבול במכונית ההונדה של המשיב 3 לאזור ההברחה הסמוכה לאנדרטה כלשהי. כאן התקרבו הסוחרים הירדנים יוסוף ואבו עלא, במידה מסוימת, מהצד הירדני, אך בסוף לא הגיעו עד הגבול, בשל חשש שלהם מנוכחות רכב חשוד בשטח. הירדנים לבסוף ביטלו את ההברחה. בימים שלאחר מכן ישנה התדיינות בין הסוחרים הישראלים לבין הירדנים, כאשר הירדנים טוענים כי נתפסו עם החומר וזה נבדק על ידי הצבא הירדני והתברר כי אינו סם. הישראלים האשימו את הירדנים במרמה.

10.  הסנגורים חולקים על קיומן של ראיות לכאורה. לסנגורים יש השגות בשלושה מישורים  כלליים. המישור הראשון הוא טענה כללית לגבי כמה מן ה שיטות והראיות הכלליות של המדינה, כגון הטענה שהדרך בה המדינה קשרה את שיחות הטלפון אשר להם האזינה למעורבים השונים, אינה מבוססת, והיא בלתי קבילה או בעלת משקל נמוך עד אפסי. המישור השני נוגע לפרטים. בהקשר זה טענת הסנגורים היא שכאשר פורטים את הראיות לפרטי הפרטים, נמצאת התמונה חסרה לגבי טענות רבות אשר בכתב האישום, ולמעשה, אין ראיות פרטניות לגבי המעשים המיוחסים למשיבים. המישור השלישי נובע מהמישור השני, ובו טענה ל כשל כללי בהבנת הראיות. טענת הסנגורים היא כי החוקרים והפרקליטים אשר עסקו בתיק היו מסונוורים מהמידע המודיעיני שהיה בידם. כך יצרו תמונת מציאות שאין לה אחיזה מספקת בראיות, תוך קישור ראיות ספורדיות לתמונה כוללת, ללא הצדקה עניינית, אם מתעלמים מההדבק המודיעיני.

מבנה ראיות התביעה

11.  ראיות התביעה מבוססות על מספר אדנים כמפורט בבקשה להארכת המעצר:

א.      האזנות סתר. המדינה טוענת כי האזינה למעורבים, ואלה נשמעים בשיחות קושרים את הקשרים ומתאמים את התיאומים המפורטים בכתב האישום.

ב.       דו"חות עיקוב ודו"חות תצפית, לרבות דו"חות עיקוב מימי ה"שיא" המפורטים לעיל (29.1.11, 4.2.11 וכן 9.2.11), בהם זוהו המעורבים הרלוונטיים, וכן דו"חות תצפית מחלק מהימים. זאת, כאשר חלק מהתוכן, בהם עצם ההגעה ותיאור התכסית, מתאימים לנשמע בהאזנות הסתר.

ג.        איכון הטלפונים הניידים בגזרות ההברחה בזמנים הרלוונטיים.

ד.       ראשית הודיה של המשיבים 3 ו-4, בשיחות תחקור עם חוקר.

ה.      דברי המשיב 3 למדובב, בהם מפליל עצמו ואת המשיבים 1+2, בראשי פרקים, מאשר כי ההאזנות היו לטלפון שלו, כי הראיות נגדו ונגד המשיב 4 חזקות, וכן אישור של חלק מפרטי הדברים הנשמעים בהאזנות.

ו.        האזנה למפגש של המשיב 3 עם המשיב 4  בו המשיב 3 קושר אותם לאישומים לכאורה.