אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק מ"ת 429-06-13

החלטה בתיק מ"ת 429-06-13

תאריך פרסום : 23/12/2013 | גרסת הדפסה
מ"ת
בית המשפט המחוזי חיפה
429-06-13
10/06/2013
בפני השופט:
רון שפירא

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
יעקב רוימי (עציר)
החלטה

נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו את העבירות הבאות: סיכון חיי אנשים במזיד בנתיב תחבורה - עבירה לפי סעיף 332 (2) לחוק העונשין; אי ציות להוראות שוטר, עבירה לפי סעיף 62(8) לפקודת התעבורה; הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו - עבירה לפי סעיף 275 לחוק העונשין;  נהיגה בזמן פסילה - עבירה לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה; נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף - עבירה לפי סעיף 10 (א)+ 38 (א) לפקודת התעבורה; חובת פוליסה - עבירה לפי סעיף 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי; עקיפה בדרך לא פנויה - עבירה לפי תקנה 47 (ד) 38+ (א) לתקנות התעבורה (ריבוי עבירות); חציית קו הפרדה רצוף - עבירה לפי תקנה 47 (ה)(5) לתקנות התעבורה(ריבוי עבירות); מהירות בלתי סבירה - עבירה לפי תקנה 51; אי ציות לתמרור - עבירה לפי תקנה 64 (ד) לתקנות התעבורה; סטייה מנתיב נסיעה - עבירה לפי תקנה 40 (א) לתקנות התעבורה(ריבוי עבירות). בתמצית יצוין כי מדובר באירוע במהלכו הגיע הנאשם למחסום משטרתי. כשסימנו לו השוטרים לעצור, החל להימלט עד שנעצר לאחר מרדף משטרתי.

אין חולק על קיומן של ראיות שיש בהן, לכאורה, כדי לבסס סיכוי של ממש להוכחת עובדות כתב האישום והרשעת המשיב במיוחס לו. המשיב הודה בעיקר העובדות, אלא טען שבנהיגתו לא סיכן את הנוסעים בכביש. השוטרים שניהלו את המרדף מסרו עדויות המתארות את האירוע. כאמור, אין חולק על עצם קיומן של ראיות לכאורה, ובהתאם לא מצאתי צורך להרחיב מעבר לאמור.

אין חולק גם כי המעשים מקימים גם עילת מעצר. ככלל, כאשר מדובר בנאשם שנמלט מכוחות המשטרה תוך נהיגה פראית ומופקרת, יש להורות על מעצרו עד תום ההליכים. התנהלותו של אדם המסכן חיי אחרים תוך ניסיון הימלטותו, מעידה על כך שנובע ממנו סיכון של ממש לשלום הציבור ולביטחונו, ולפיכך קיים אינטרס ציבורי להורות על מעצרו עד תום ההליכים נגדו. [בש"פ 7701/10 בילאל שתיווי נ' מדינת ישראל (27.10.10); בש"פ 6433/06 מדינת ישראל נ' אבולקיעאן (9.8.2006). על החומרה שבבריונות שבכבישים, ובמיוחד כלפי אוכפי החוק, עמד בית המשפט העליון בע"פ 4989/10 מדינת ישראל נ' אמיר שחאדה (16.2.11). הדברים נאמרו לעניין הענישה ואולם הם מבהירים את המסוכנות לחברה מהתנהגות בריונית מעין זו ונכונים הם, בהתאמה המתחייבת, גם לעניין של עילת המעצר.

על אלו יש להוסיף את עבירת הנהיגה בזמן פסילה. עבירה זו מקימה עילת מעצר של מסוכנות. ואולם בנוסף מעידה העבירה על נטייה שלא לקיים צווי בית משפט. בכך גם נשמט האמון הנדרש כדי לשקול שחרורו ממעצר לחלופת מעצר. " שאלת השחרור לחלופת מעצר תלויה, במידה מרובה, ביכולת ליתן בנאשם אמון. זו מוסקת, בין היתר, מעברו של הנאשם, מהתנהגותו של הנאשם במהלך האירועים נושא כתב האישום ולאחריהם; ומנסיבותיו הפרטניות של המקרה המובא לפתחו של בית המשפט (ראו: בש"פ 2737/10 שטרית נ' מדינת ישראל ([פורסם בנבו], 15.4.10); בש"פ 1352/07 פאחל נ' מדינת ישראל ([פורסם בנבו], 22.2.07))." [בש"פ 352/11 ארז איאסי ברי נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 25.1.11)].

מכאן שקיימת עילה למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים. 

גם כאשר קיימת עילה למעצרו של נאשם, על בית המשפט לשקול את האפשרות לשחררו לחלופת מעצר. לשם כך בוחן בית המשפט את נסיבות המעשה בגינו הוגש כתב האישום ביחד עם בקשת המעצר אל מול נסיבותיו האישיות של מבצע העבירה [בש"פ 1911/11 רועי רווה נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 22.3.11) וההלכות שפורטו שם].

במקרה שבפני מדובר במשיב בעל עבר פלילי עשיר. לחובתו 15 הרשעות קודמות במגוון עבירות. בנוסף, ביום 23/1/2011 נגזר דינו בבית משפט השלום לתעבורה בחיפה (כב' השופט שלמה בנג'ו) בתיק פל"א 3519-03-09, וזאת לאחר שהורשע על פי הודאתו בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף ושימוש ברכב ללא פוליסת ביטוח בת-תוקף. בסיכום גזר דינו כותב בית המשפט לתעבורה את הדברים הבאים, שמצאתי לנכון להביאם במלואם:

" העונש הראוי בעבירה של עבירה בנהיגה בזמן פסילה, על פי פסיקתו של בית המשפט העליון, הוא עונש של מאסר בפועל. מדובר בעבירה אשר מבטאת זילות חמורה בשלטון החוק באשר היא, מאופיינת בזילות של צווים שבית המשפט מטיל על הנאשם וטמון בה סיכון משמעותי לשלום הציבור. כך, בדרך כלל וכך ביתר שאת, כאשר מדובר בנאשם אשר בעברו עבירות של שימוש בסמים והוא בתהליך של גמילה כשהוא נוטל סם מסוג מתדון. אדם כזה מסכן, ללא ספק, את הציבור ועל כן ראוי שבית המשפט יטיל עליו עונשים הולמים.

עם זאת, בית המשפט מצווה על פי כלל האינדיוידואליזצייה של הענישה, לבחון את נסיבותיו של המקרה בפניו. בחינה זו, הביאה אותי למסקנה כי אכן ראוי להעדיף במקרהו של הנאשם, את האינטרס השיקומי על פני עיקרון הגמול.

מדובר בנאשם אשר עשה כברת דרך משמעותית, עבר תהליך גמילה ארוך ומייגע, שירות המבחן כמו גם עמותת מ.א.מ.ץ, מאמתים ותומכים בטענות שהעלה הנאשם בפניי בדבר תהליך השיקום המוצלח אותו עבר הנאשם. אף המעסיק, נציג עיריית מעלות תרשיחא, התייצב לדיון ודיבר בשבחו של הנאשם. בנסיבות אלה, השתת עונש של מאסר על הנאשם אכן תגרום לקטיעת תהליך ארוך ומועיל ועלולה למוטט כליל את הנאשם ולהביאו שוב למעגל הפשיעה.

במקרה מסוג זה, דווקא בשל האינטרס הציבורי מן הראוי להעדיף את השיקול השיקומי. עם זאת, יש להטיל על הנאשם עונשים נוספים כדי להרתיע אותו מלחזור ולעבור עבירה זו.

אשר על כן, לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים, אני מאמץ את המלצות שירות המבחן ומטיל על הנאשם את העונשים הבאים:

1.        אני פוסל את הנאשם מלהחזיק או לקבל רישיון נהיגה למשך 36 חודשים.

2.     אני פוסל את הנאשם מלהחזיק או לקבל רישיון נהיגה למשך 8 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים.

3.        אני מעמיד את הנאשם במבחן שירות המבחן למשך 18 חודשים.

           מובהר לנאשם כי באם יפר את צו המבחן, יהיה בית המשפט רשאי להפקיע את הצו ולהטיל עליו עונשים כחוק.

4.      אני דן את הנאשם ב- 8 חודשי מאסר וזאת על תנאי למשך 3 שנים. התנאי הוא שהנאשם לא יעבור עבירה של נהיגה בזמן פסילה ו/או נהיגה בשכרות, תחת השפעת אלכוהול, תחת השפעת סמים ולא יסרב לבדיקות שכרות.

5.        אני דן את הנאשם בקנס בסך 1,200 ש"ח או 12 ימי מאסר תמורתו ,אשר ישולם ב- 6 תשלומים שווים ורצופים החל מ- 23.2.11. פיגור בתשלום יעמיד את מלוא הקנס לפירעון מיידי." [ההדגשות הוספו. ר.ש.]

ניתן אם כן לראות שהבהרת בית משפט לתעבורה בדבר עונש ראוי בעבירה של נהיגה בזמן פסילה, ביחד עם גזירת מאסר מותנה, ביחד עם הבהרה כי הפרת צו מבחן תוביל להפקעת צו המבחן וגזירת עונש נוסף, כל אלו לא הרתיעו את המשיב מביצוע העבירות נשוא ההליך שבפני.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ