החלטה בתיק מ"ת 4212-02-12

1. מונחת בפני בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים בת.פ. 4181-02-12. בתיק האמור מייחסת המבקשת למשיב אחד-עשר אישומים של סחר בסמים במועדים שונים. אף שהמשיב מסכים כי קיימת עילת מעצר סטטוטורית, הוא טוען כי אין מקום להיעתר לבקשה. המשיב תומך עמדתו זו בטענות שהוא מעלה באשר לראיות ובשים לב לחלופת מעצר אפשרית. ב"כ המשיב טוען כי ניתן לשחרר המשיב לבית הוריו למעצר בית וזאת אף טרם לקבלת תסקיר. להלן אדרש לדברים;

2. באשר לאישומים שבכתב האישום ניתן להפריד בין ארבע קבוצות, האישום הראשון עד האישום השמיני, הנסמכים כולם על עדות רפי דים, וכל אחד מיתר האישומים בנפרד. להלן אתייחס לכל אחת מהקבוצות הנ"ל, בהתאם לחוזק הראיות שאני מוצאת ביחס לכל מקרה.

3. אפתח באישום התשיעי - באישום זה נטען כי ביום 23.1.12 בשעה 22:30 בבית הקפה "Coffe Bean" שבירושלים מכר הנאשם לשוטר יהושוע פודיאק, 2.59 ג' חשיש, בתמורה ל- 700 ש"ח וזאת באמצעות אנטולי לינדין. באשר לאישום זה, די לטעמי לעמידה במבחן הראיות לכאורה - בצירוף של העולה מזכ"ד של מר פודיאק בו מתועדת השיחה המקדימה שלו עם המשיב באשר לעסקה ופרטיה, בתוספת מזכר מר פודיאק המתעד את בקשת המשיב לקחת סם ליד גלגל קדמי של רכב מדגם סוזוקי, אשר בדיקה העלתה כי הוא רשום ע"ש המשיב ובתוספת דו"ח פעולה/זכ"ד/תפיסה וסימון - שם מתוארת השיחה בין השוטר פודיאק לבין אותו מתווך, אנטולי לינדין שהתייצב לקבל התשלום.

המתווך התייצב כדי לאסוף את הכסף בגין העסקה, בהמשך לשיחה עם המשיב ועוד בעת שהשוטר שהה עם מר לינדין, השיב הנ"ל לשיחה בטלפון הנייד, אשר כללה את המילים "מה מומי?". אין מחלוקת כי זהו כינויו של המשיב. כלל המסמכים הנ"ל נרשמו ביום האירוע, כאשר האמור על ידי השוטר שם, נתמך גם בהודעה שנגבתה מאותו שליח - אנטולי לינדין, המאשר כי נשלח לאסוף את הכסף על ידי מומי. אותו שליח אמר בעדותו, בין היתר, כי בעבר כבר רכש בעצמו סמים מהמשיב בארבעה מקרים (ראה ש' 59 להודעה) וכן כי בארבעה מקרים נוספים, גבה עבור המשיב כסף מאנשים (ש' 67). באשר לשאלה מהיכן הוא מכיר את המשיב אמר כי הוא מכיר אותו כבר שנתיים-שלוש: "הוא עובד בביג אפל פיצה" (ר' ש' 46). לדבריו המשיב היה מביא לו את הסמים - "ברח' יפו ליד הפיצה" (ר' ש' 61). נראה כי לא יכולה להיות מחלוקת, לאור הנ"ל, כי קיימות ראיות לכאורה לאישום זה ואכן אף ב"כ המשיב הסכים לכך בדיון.

4. אמשיך מכאן לאישום העשירי - באישום זה נטען כי ביום 24.1.2012 בשעה 19:30 לערך, בסמוך ל"ביג אפל פיצה", מכר המשיב חשיש למר גודמן וזאת במשקל של 4.44 גרם בתמורה ל - 200 ש"ח. על אף שב"כ המשיב טען כי באשר לאישום זה יש קושי בעוצמת הראיות, אין אני רואה את הדברים כך. לטעמי, לצורך ראיות לכאורה באשר לאישום זה, די בצירוף של האמור בהודעת מר גודמן, מיום 24.1.2012, בתוספת האמור בדו"ח הפעולה של רס"ר אלפי מאותו יום. אמנם עת נתפס מר גודמן אמר בתחילה כי קנה את הסם מערבי בשער שכם. עם זאת, לאחר שהובא לחקירה מסודרת (להבדיל מתחקור ראשוני במקום, על ההלם הכרוך בכך) -הוא אמר בהודעתו דברים ברורים. בעניין זה אני מפנה להודעת גודמן, שם אמר שנפגש עם מומי, אשר הגיע מהפיצה, וכי הוא מכיר אותו כמה חודשים. בדומה לדפוס העולה מעדויות נוספות בפרשה, ציין אף הוא כי הפגישה נקבעה באמצעות הודעה ששלח למשיב מהטלפון הנייד. העד אמר כי קנה סמים מהמשיב כפעמיים-שלוש, בסכומים של 200 ש"ח. כאשר התבקש לציין את מספר הטלפון הנייד של המשיב, הוא אכן מסר את המספר הנכון. עוד הפנה למספר הודעות ששלח למשיב במסגרת הקשר שבניהם ואשר ככל הנראה הקריא במהלך חקירתו, ממכשיר הטלפון הנייד. אף שהועלו טענות באשר לתיאור החשוד שמסר העד הנ"ל, לא מצאתי שהתיאור אינו מתאים (ראה שורות 70, 71 להודעה). מר גודמן הוא ככל הנראה גבוה (195 ס"מ) והוא הבהיר כי המשיב נמוך ממנו בערך בראש וחצי. דברים אלו יכולים להתיישב עם גובהו של המשיב, אשר בדיון שהתקיים בפני, נעמד על מנת שאתרשם מגובהו.

יצוין כי עד זה אמר שהוא קנה מהמשיב סמים גם במקומות נוספים מעבר לפיצה, והפנה למקרה בצומת ניות, אליה הגיע המשיב עם רכב. אף הוא אישר כי לא תמיד המשיב הוא זה שמכר, כלומר, בדומה לאישום הקודם, נעזר המשיב ככל הנראה בשליח.

5. בדו"ח הפעולה של רס"ר אלפי מתוארת השתלשלות העניינים עד למעצרו של מר גודמן כאשר רס"ר אלפי תצפת על הדברים. אכן בדו"ח האמור לא מצוין באופן ברור צפייה בהעברת הסם מהמשיב למר גודמן, אך עם זאת מצוין כי השניים נראו ביחד בסמיכות כשהם משוחחים, כאשר הם קרובים זה לזה ולאחר מכן לוחצים ידיים. לא די בכך שהמתצפת לא ראה את העברת הסם עצמו, כדי להחליש את העולה בעדות מר גודמן שכאמור נתפס בסמוך כאשר הסם עדיין בחזקתו. כאמור מר גודמן גם הפליל, בהודעתו המסודרת, את המשיב - ללא שהוצג כל טעם מדוע יעשה כן, אם לא היתה בדברים אמת. אעיר כי מצאתי ביחס לאישום זה רק קושי אחד, והוא סתירה מסוימת העולה בין דו"ח הפעולה של רס"ר אלפי לבין דו"ח פעולה נוסף של רס"ר יהושע פודיאק. נראה כי תפקידו של מר פודיאק היה לתצפת רק על המשיב והוא לא המשיך במעקב, אחר מר גודמן, שעזב את המקום. במסגרת זו ערך מר פודיאק, דו"ח פעולה של אנשים נוספים איתם היה המשיב במגע, באותו היום. כאשר משווים את השעה של הפגישה עם מר גודמן, בדו"ח הפעולה של רס"ר אלפי (18:53), עם תיאור מפגש באותה השעה, בדו"ח הפעולה של מר פודיאק, עולה שוני מסוים באשר לתיאור מר גודמן. בעוד הראשון מתאר פגישה עם "בחור גבוה עם מכנס שחור, ג'קט אפור וכיפה על הראש", מתאר מנגד רס"ר פודיאק פגישה עם "בחור אשר לבש מעיל לבן, מכנס כהה, כיפה בצבע לבן ותיק שחור על הגב". אכן אחד תיאר ג'קט אפור ואחד תיאר מעיל לבן, אך אין אני מוצאת שדי בשוני זה כדי לכרסם משמעותית בתשתית הראייתית. יש ליתן את הדעת לכך שבסופו של יום נעצר מר גודמן בסמוך, הסמים נתפסו בחזקתו והוא מפליל את המשיב. יש לזכור כי רס"ר פודיאק עקב אחר אנשים רבים שנפגשו עם המשיב ולא ניתן לשלול את האפשרות כי מדובר בשגגה חסרת משמעות.

6. לטעמי די אפוא לתשתית הראייתית בהודעת מר גודמן, בעצם תפיסת הסם ובאמור בדו"ח של רסר אלפי. ברם מעבר לדרוש אפנה גם לכך שעת נגבתה מהמשיב הודעה מיום 29.1.2012, הוא נשאל האם הוא מוכן שתיערך בדיקה במכשיר הנייד שלו, לבדוק אם מספרו של מר גודמן מזוהה שם. המשיב לא הסכים לכך (ראה משורה 138 להודעה).

כן היו בדבריו סתירות נוספות באשר למועד בו ראה לאחרונה את מר גודמן (האם לפני חודש-חודשיים או האם לפני שבועיים-שלושה). לטעמי יש גם באמור לחזק את התשתית ביחס לאישום זה.

7. מכאן אעבור לאישום מס' 11 - באישום זה נטען, כי ביום 28.1.2012 בשעה 23:00 או בסמוך, מכר המשיב ליצחק זאפרני 97.80 גרם חשיש מרכבו, לרכב של זאפרני. באשר לתשתית הראייתית הנוגעת לאישום זה, יש ליתן את הדעת לכך שמר זאפרני, לאחר שהתייעץ עם עורך דין, בחר לשמור בכל מהלך חקירתו על זכות השתיקה. עם זאת, נסמך האישום על מזכר מיום 31.1.2012 של מורן פרשקר, שם נאמר כי לאחר שנעצר מר זאפרני הוא הבחין בתוך רכבו ב- "שקית נייר לבנה שעליה לוגו של ביג אפל פיצה". השקית הייתה על הרצפה של עמדת הנהג, היכן שהבחין מר פרשקר, קודם לכן כי המשיב זרק דבר מה לשם. בשקית המתוארת הנ"ל נמצאו סמים. האמור במזכר מצטרף לדו"ח פעולה של אותו מורן פרשקר, שם הוא מתאר את מהלך הדברים הקודמים כדלקמן; המשיב הגיע לרכבו, פתח את דלת הנהג, והוציא ממיקום מתחת להגה שקית לבנה אשר אותה שם מחוץ לרכב, מתחתיו, בצמוד לגלגל השמאלי קדמי. לאחר מכן' נעל המשיב את הרכב וחזר לפיצה. בהמשך הגיע לאותו מקום הרכב הנוסף (רכבו של זאפרני), אשר חנה מאחורי רכבו של המשיב, ולאחר שבעליו ירד ממנו, הוא שב למקום ביחד עם המשיב. השניים נעמדו בסמוך לרכבו של המשיב, ולאחר מכן המשיב חזר לפיצה. בהמשך שוב חזרו השניים למקום, ואז נראה המשיב כאשר הוא מתכופף מתחת לרכבו לכיוון הגלגל השמאלי קדמי, מחזיק דבר מה בצבע לבן בידו. מר זאפרני פתח במקביל את דלת הנהג של רכבו, והמשיב משליך לשם, את מה שהחזיק בידו, לעמדת הנהג ומתחת להגה. מכלל החומר שבתיק, ובהמשך דו"ח זה - עולה כי בהמשך נעצר מר זאפרני ברכבו עם אחר, ועל רצפת רכבו נמצא הסם, בשקית נייר של ביג אפל פיצה. נראה כי האמור בדו"ח הפעולה של השוטר פרשקר, בתוספת הסם שנמצא ברכב אליו נראה המשיב זורק דבר מה, בתוספת העובדה שקיים דבר המקשר למקום עבודת המשיב (ביג אפל פיצה), ומתועדת פגישה קודמת בסמוך בין המשיב ומר זאפרני - מהווים כולם ביחד די, לתשתית הראייתית הנדרשת כדי להורות על מעצר עד תום ההליכים, גם בגין אישום זה.

איני מוצאת ממש בטענה שלא תועדה העברת התשלום, שכן ניכר מהמעקב כי מבצעי העסקה הלכו ושבו למקום ולפיכך יכלו להעביר את התשלום, בכל אחת מהפעמים שסרו מסביבת הרכבים.

8. נותר אפוא לדון באישומים 1 - 8 - באישומים האמורים מתוארים שמונה אירועים בין המועדים 24.11.11 ועד 21.1.2012 אשר למעט אחד מהם, נטען כי בכולם מכר המשיב סמים במקום עבודתו, בביג אפל פיצה לרפי דים. האישומים מציינים את המועדים (תוך הסתייגות שהמועד הוא "או בסמוך לכך"), את הכמות שנמכרה בכל אירוע, ואת התשלום שבוצע. באישום השלישי - מדובר על מכירה מרכבו של המשיב, להבדיל ממכירה בסמוך לעסק הפיצה. המקרים מעלים תבנית קבועה בה, לפי הטענה, הניח המשיב את הסמים בשירותים שבעסק, בעוד רפי דים הניח מנגד את התשלום מתחת לפח האשפה וכך בוצעה העסקה. ב"כ המשיב הקדיש חלק ניכר מטיעוניו לאישומים אלה, כאשר טענתו העיקרית הייתה כי רפי דים הוא למעשה עד מדינה, אשר לעדותו יש צורך בסיוע, בעוד זה אינו נמצא. נטען עוד כי קיימות גם סתירות וסדקים מאותה עדות, וכי לא ניתן לסמוך עליה ובוודאי לא כאשר היא עומדת בגפה, כנגד קבלת טובת הנאה.
9. טרם שאדרש לטענות לגופן אתייחס למעמדו של מר רפי דים; אף שהמבקשת טענה כי מר דים אינו עד מדינה, אני מוצאת שיש ממש בטענות ב"כ המשיב כי אין זה מצב הדברים. בהקשר זה די בהפניה לסעיף 54א(א) לפקודת הראיות [נוסח חדש] התשל"א-1971, הקובעת כי עד מדינה הוא-" שותף לאותה עבירה המעיד מטעם התביעה לאחר שניתנה או הובטחה לו טובת הנאה". המבחן הוא אפוא מהותי, ואין נפקות האם ניתן אישור פרקליטת המחוז, אם לאו. בחינה מהותית, ברוח זו, מעלה כי בהתאם להסכם שנחתם עם מר דים, ביום 1.2.2012 - טובת ההנאה שהובטחה לו היא כי במסגרת האישום שיוגש כנגדו על החזקת סמים שלא לצריכה עצמית - תסתפק המאשימה בכך שתבקש מבית המשפט בהסכמה, להטיל על מר דים עונש של מאסר על תנאי וקנס ומר דים יעזוב את הארץ, בסמוך לאחר שייגזר דינו. ברי, כי טובת הנאה זו תלויה "בסחורה" שיספק מר דים, שכן סעיף 6 להסכם, מתנה מפורשות בין החובות המוטלות על מר דים מכוח ההסכם, לבין התחייבות הפרקליטות-מנגד. באשר לחובותיו של מר דים בהתאם להסכם, הוא נתבקש למסור הודעות אמת מלאות ומפורטות, תוך הקלטתו והסרטתו, אודות האירועים בהם רכש סמים מהמשיב, לרבות מידע אודות מעורבים נוספים, ככל שישנם. עוד נתבקש, לסייע למשטרה בכל פעולת חקירה שתידרש, להעיד בבית המשפט עדות אמת, ולהודות באישום שיוגש כנגדו. לנוכח כלל האמור, אני מוצאת שיש ממש בטענה כי נדרש סיוע לאותה עדות.
10. מר דים מסר ארבע הודעות - בתאריכים 22.1.2012, 26.1.2012, 29.1.2012 ו - 30.1.2012. בהמשך למגעים שנוהלו עימו, בסיוע בא כוחו עו"ד נהוראי באשר להסדר (ראה חומר אליו הפנה ב"כ המשיב במהלך טיעוניו), הוא הפליל את המשיב החל מההודעה השנייה. במסגרת הודעה זו, מסר באופן מפורט את העסקאות שהיו לו עם המשיב, ואשר על בסיסן הוגש כתב האישום ביחס לשמונה האישומים הראשונים. אף שכתב האישום מדבר על תאריכים מסוימים, בהסתייגות לאורה ייתכן גם והסחר היה בסמוך, מעלה עיון בהודעתו של מר דים מיום 26.1.2012 - כי הוא לא נקב במועד מדויק, אלא ייחס אירועים למועדים כלליים (ראה לדוגמא שורה 65 שם, עת נשאל מתי הייתה העסקה הראשונה, אמר כי אינו זוכר- "אבל זה היה כמו אחרי סוכות, חודש או שבועיים אחרי סוכות"). נראה כי על בסיס התיאורים הכלליים והפרטים שמסר העד, צוינו המועדים שבכתב האישום, אף שברור שלא ניתן לדייק בדיעבד. בהודעה מיום 29.1.2012 הוצגה בפני מר דים תמונתו של המשיב, והוא זיהה כי הנ"ל הוא אותו "מומי", אשר ציין כי עימו נערכו עסקאות הסמים. בהודעה נוספת מיום 30.1.2012 עלה כי מר דים שוחח עם המשיב בבית המעצר. לשאלתו האם המשטרה יודעת שיש דבר ביניהם, אמר לו המשיב: "אל תדבר שום דבר ואמר את זה כמה פעמים" (ראה שורה 5 לאותה הודעה). באותה הודעה, אמר מר דים שפגש את המשיב, פנים מול פנים, בקשר לקניית סם: "הרבה פעמים, אולי 20, 30, הכול בקשר לקניית סם" (ראה שורה 11 בהודעה). עוד ציין כי המשיב: "עשה לי הרבה פעמים תנועה עם האצבע על השפתיים ואני הבנתי שהוא לא רוצה שהמשטרה שומע שאנחנו מדברים..."(ראה שורות 21-22). על אף שבמועדים שבכתב האישום מצוין מועד העסקה האחרונה שבין השניים - ביום 21.1.2012, עת נשאל מר דים, בהודעתו מיום 30.1.2012, מתי בפעם האחרונה קנה סמים מהמשיב פנים אל פנים, הוא אמר שהדבר היה לפני כשלושה חודשים. יוער כי על פני הדברים התשובה אינה יכולה לעמוד, בשים לב לכך שמר דים נעצר לאחר עסקה נטענת בלילה שבין 21.1.2012 ל - 22.1.2012. כאשר נשאל מר דים האם הוא מוכן לערוך עימות עם המשיב, אמר: "אני לא רוצה לעשות את זה כי זה לא נעים וגם אני מפחד שהוא יזכור את זה וינסה לפגוע בי" (ראה שורה 43 להודעה מיום 30.1.2012).

11. באשר להסתמכות על מר דים, יש להפנות עוד לחקירתו של המשיב מיום 30.1.2012 שם במהלך חקירתו הוכנס מר דים לתוך חדר החקירות, לצורך עימות בין השניים (ראה מעמ' 5 לאותה הודעה).

בחינת אותו עימות, הן בכתובים והן בציפייה חזותית באמצעות תקליטור שהיה בתיקים שהועברו לעיוני, מעלה אכן קושי מסוים באשר להסתמכות על מר דים. כך לדוגמא, כאשר נשאל כמה סמים קנה מהמשיב, בכמה הזדמנויות וכמה הם עלו לו, על אף שבהודעה מיום 26.1.2012 - מסר פרטים מלאים, הוא השיב בשעת העימות: "אני לא זוכר בדיוק" (ראה שורה 161). כך גם כאשר המשיב שאל אותו מדוע הוא משקר באומרו שמכר סמים, מר דים לא אמר ברורות שאין הוא משקר, אלא השיב במשפט המתמיה: "אני לא יודע" (ראה שורה 181). עם זאת, מנגד, בחלקים אחרים של העימות מסר דברים דומים למה שמסר בהודעתו בנפרד, ראה לדוגמא האמור בשורה 172, שם בנוכחות המשיב ציין את האופן בו בוצעה העסקה באמצעות השירותים. ראה עוד שורה 261 - שם תיאר רכישת סמים מרכב. על אף שבמסגרת התחייבויותיו מכוח ההסכם עם המדינה, היה מר דים, צריך לספק מידע גם באשר למעורבים נוספים, סירב מר דים לציין את שמו של החבר שיצר את הקשר בינו לבין המשיב (ראה שורה 231). אף שבמספר מקומות עמד נחרצות על טענותיו המקוריות, ועל כך שאין הוא משקר, מנגד, כאשר נשאל האם האדם היושב בחדר, הוא זה שממנו קנה סמים פנים מול פנים ונתן לו כסף ביד, הוא השיב: "יכול להיות אני לא בטוח אני לא זוכר" (ראה שורה 258). בכלל הדברים שמסר מר דים הוא תיאר גם אירוע בו רכש סמים מרכב, כאשר המשיב היה בתוך הרכב, ובחורה שהייתה עימו יצאה ושמרה מהשוטרים בזמן ביצוע העסקה. הוא תיאר עסקה במיני-וואן לבנה.

12. במהלך העימות, טען המשיב כי העדות של מר דים היא עדות שקר. באשר למניע לאותה עדות, ציין כי מר דים מנסה לחלץ את עצמו לאחר שנתפס מחזיק סם. האשמה מופנית אל המשיב, נוכח קטטה שהייתה בין השניים, לפני כארבעה חודשים, אשר בעקבותיה נערכה אף "סולחה". המשיב טען כי באותה קטטה, נחבלו קשות חבר של מר דים וגם מר דים (ראה החל משורה 107, להודעת המשיב מיום 30.1.2012). בעת העימות הטיח המשיב את הטענה האמורה גם בפני מר דים, כאשר הוא שאל אותו האם הוא משקר בגלל אותה תקרית אשר בעקבותיה הוא כועס עליו. מר דים לא השיב שאין הוא משקר, אלא הסתפק בתשובה: "לא אני לא כועס" (ראה שורה 184, כאשר מתשובה זו משתמע כי התקרית עצמה, ככל הנראה אכן אירעה ומכל מקום, התרחשותה לא מוכחשת). על אף שכאמור נוכח הדוגמאות דלעיל ועיון מקיף בתמליל העימות, עולה קושי באשר להסתמכות על מר דים, ראוי לציין מנגד, כי ציפייה בעימות המצולם מעלה אפשרות לא מבוטלת שמר דים הרגיש מאוים על ידי המשיב, כפי שהוא ציין בהודעתו הקודמת עת ניסה להימנע מהעימות.

כמו כן, התרשמותי היא כי למר דים יש קושי בשפה, וייתכן שחלק מאי הבהירויות יסודן בכך. מעת לעת נראה השוטר החוקר מתרגם מיוזמתו, במהלך העימות, את הדברים לאנגלית, ככל הנראה, עקב חשש לקושי בהבנת הדברים.

13. יש להפנות עוד למזכר מיום 29.1.2012, שם מתועדת העובדה כי בפלאפון של מר דים תחת השם "Momi" - הופיע המספר של המשיב. עוד יש להפנות למזכר מר רייזמן, מיום 22.1.2012, ממנו עולה כי כאשר נתפס דים והסם נמצא בין מכנס הגי'נס והבוקסר הצבעוני שלבש, היה הסם בתוך שקית נייר של פיצה. מדו"ח נוסף של סואעד מוחמד, עולה כי על שקית הנייר של הפיצה היה כתוב: "הפיצה הכי טובה בעולם".