1. זוהי בקשה למעצרם של המשיבים עד תום ההליכים המשפטיים כנגדם על רקע כתב אישום המייחס להם לכאורה ביצוע עבירות של חבלה בכוונה מחמירה, ניסיון לחבלה בכוונה מחמירה, הפרעה לשוטר, חבלה במזיד. עוד מיוחס למשיב 2 ביצוע עבירות של הפרעה לשוטר ותקיפת שוטר בנסיבות מחמירות.
2. כתב האישום עניינו בתמצית, באירוע שהתחיל לאחר שמוחסיין אלכמלאת, התפרע בביתו, צעק ושבר חפצים, זאת כאשר הוא בגילופין. בעקבות כך הוזעקה המשטרה. משהגיעו השוטרים לביתו התפתחה מסכת אלימות כנגד השוטרים, אשר ניסו לעצור אותו, ובעקבות כך הוזעקה תגבורת. משהגיעה התגבורת, התחילה התקהלות של אנשים רבים, ביניהם המשיבים, כאשר נעשה ניסיון למלט את מוחסיין מהאירוע. אז החל יידוי אבנים וחפצים שונים לעבר השוטרים. כתוצאה מיידוי האבנים נגרמה חבלה חמורה לרמר"ח רהט - רפ"ק אלי כהן, נפגעו מספר שוטרים, ונגרם נזק לניידות המשטרה.
עוד מיוחס למשיב 2 בלבד האישום השני, שעניינו בתמצית בכך שהמשיב התנגד למעצרו, ותקף את השוטרים שהגיעו לעצרו.
טיעוני ב"כ המבקשת
3. ב"כ המבקשת עתרה להורות על מעצרם של המשיבים עד תום ההליכים המשפטיים כנגדם. נטען, כי התשתית הראייתית נשענת בעיקרה על
הודעות השוטרים בנוגע להשתלשלות האירוע, כאשר המשיב 1 אף זוהה על ידי השוטר דסטה כמי שזרק אבן לעברו, ואף השוטר דוידוב זיהה את המשיב 1 כמי שאחז בידו אבן גדולה במהלך האירוע. עוד ישנן
הודעותיו של מדחאת אלכמלאת במסגרתן הפליל את המשיבים 2 ו- 3 ומסר כי ראה אותם זורקים אבנים לעבר השוטרים. עוד ישנן הודעותיהם של היאת אלכמלאת, ר.א הבת הקטינה של מוחסיין, מוחמד הבן של מוסחיין אשר מסרו, כי ראו את המשיבים במקום האירוע. עוד הפנתה ב"כ המבקשת להודעותיהם של המשיבים 2 ו-3 אשר טענת האליבי שלהם הופרכה על ידי העדים הודה וחליל.
באשר
לעילת המעצר נטען, כי בשים לב לאופי החמור של העבירות וטיב נסיבות ביצוען לכאורה, התגודדות של אנשים רבים התוקפים וזורקים אבנים לעבר כוחות המשטרה, הרי שקמה כנגד המשיבים עילת מעצר מכוח סעיף 21(א)(1)(ב), שכן קיים יסוד סביר לחשש שיסכנו את ביטחון הציבור. כמו כן קמה עילת מעצר סטטוטורית מכוח סעיף 21(א)(1)(ג)(4) שכן העבירות בוצעו לכאורה באלימות חמורה. ביחס למשיב 2 קמה עילת מעצר נוספת מכוח סעיף 21(א)(1)(א), שכן קיים יסוד לחשש, כי שחררו ממעצר יביא לשיבוש הליכי משפט שכן, לדברי המבקשת יש ניסיון לאתר מעורבים נוספים באירוע שטרם נעצרו, ואף ישנו חשש להתחמקות מהדין, בשים לב להתנהגותו בעת מעצרו (נשוא האישום השני).
טיעוני ב"כ המשיבים
4. באי כוח המשיבים לא חלקו על דבר הימצאותם של המשיבים בזירת האירוע. עם זאת נטען, כי לא קיימות ראיות לכאורה לכך שהמשיבים הם אלו שזרקו את האבנים שפגעו ופצעו את השוטרים. עוד נטען, כי הלכת השותפות לא קמה במקרה זה, בשים לב לכך שבמקום האירוע הייתה המולה והיו הרבה אנשים שהמאשימה אינה יודעת את זהותם, והם יידו אבנים. מכאן, לגישת באי כוח המשיבים מאחר והאחרים אינם ידועים למאשימה, הרי שהטענה לגביהם כללית ולא ניתן לייחס למשיבים ביצוע בצוותא חדא. כמו כן, האירוע לא היה מתוכנן מראש והתקיפות היו במספר מוקדים. יתרה מכך, אין שום ראיה ביחס לזהות האדם שזרק את האבן שפגעה בקצין ולמעשה אף אחד לא יודע מי זרק את האבן.
עוד נטענה טענת אפליה, שכן כנגד העד מדחאת לא הוגש כתב אישום על אף שישנה עדות מפלילה בדמות הודעתו של המשיב 1, וכן הודעתו של העד מוחמד אלכמלאת במסגרתה מסר, כי ראה את המשיב 2 ואת מדחאת צועקים לעבר השוטרים. לצד זאת ישנה התנהגותו המפלילה של מדחאת שכאשר שוטרים הגיעו לעצור אותו הוא ברח מהם. עוד נטען, כי המשיב 1 ומדחאת מסרו בהודעותיהם שמות של אנשים נוספים שהשתתפו בזריקת האבנים, אולם אנשים אלו לא נחקרו.
ב"כ המשיב 1 טען, כי גם ביחס לעובדה 15 לכתב האישום, המיוחס למשיב 1 (זריקת אבן על השוטר דסטה), אין ראיות לכאורה. האירוע התרחש בשעת לילה מאוחרת בחשכה מוחלטת, כאשר השוטר מסר בהודעתו שהוא ראה את המשיב זורק את האבן, הסתובב והאבן פגעה בו בגב. לשיטתו, טענה זו מופרכת ולא ניתן לקבלה. יתרה מכך, השוטר דסטה בהודעתו הראשונה לא מספר דבר אודות המשיב, ורק לאחר שהמשיב נעצר והשוטר רואה אותו בתחנת המשטרה, הוא אומר שהמשיב פגע בו. לגבי השוטר דימה דוידוב, הרי שהוא מסר בהודעתו, כי ראה את המשיב מחזיק אבן בידו, אולם הוא אינו יודע אם הוא זרק את האבן או לא. מכאן עתר ב"כ המשיב 1 לשחרר את המשיב בתנאים שיבטיחו את התייצבותו למשפט.
ב"כ המשיב 2 לא חלק על קיומן של ראיות לכאורה ביחס לאישום השני המיוחס למשיב. באשר לאישום הראשון טען,, כי התשתית הראייתית מתבססת על הודעותיו של מדחאת שמסר, כי בעת האירוע היה מאחורי דלת, כאשר לא ברור איזו דלת ואיך ראה מי יידה את האבנים ברחוב. בנוסף, גרסתו של מדחאת המפלילה לכאורה את המשיב 2, נסתרת על ידי הודעתה של היאת כמלאת שמסרה, כי ראתה את מדחאת עומד בחוץ עם המשיב 2 ועוד כמה אנשים. עוד נטען, כי לעדותו של מדחאת נדרשת תוספת ראייתית מסוג חיזוק, כאשר לגישתו של הסנגור, אין בחומר הראיות תוספת ראייתית שכזו. עוד נטען, כי בניגוד לגישת המבקשת, לפיה הטענה של המשיב הופרכה, הרי שהמשיב מסר בעדותו שהיה בזמן האירוע בשגב שלום, אולם בהמשך הוא לא חולק שהיה במקום ומספר, כי הוא לא יידה אבנים.
ב"כ המשיב 3 טען, כי טענת האליבי של המשיב לא הופרכה, שכן הוא מסר בהודעתו שהיה אצל אדם בשם חליל, והגיע למקום האירוע בעיצומו של האירוע. עוד לגישת ב"כ המשיב מהימנותו של העד מדחאת נפגמת בשים לב לכך, כי בניגוד להודעתו הראשונה במסגרתה הפליל את המשיב 2, הרי שממזכרו של השוטר שי מלול מיום 16/1/13 עולה כי מדחאת אמר לו שמה שאמר בהודעתו הראשונה לא מדויק והוא לא ראה את המשיב 2 זורק את האבן והוא התבלבל.
ראיות לכאורה
חומר החקירה כפי שיובא להלן בתמצית:
5.
הודעת השוטר יוסי סיטבון מיום 11/1/13: תיאר בהודעתו את השתלשלות האירוע: נסיבות הגעתם לביתו של מוחסיין, מעצרו והתקהלות האנשים שהגיעו למקום בעקבות כך. עוד מסר, כי לאחר שעצרו את מוחסיין והכניסו אותו לניידת המשטרתית ותוך כדי שהם מנסים לעצור ולאזוק את עומאר ראה מסביבו כמות גדולה של אנשים, מעל ל- 50 איש. אדם מבוגר צעק עליו ודחף אותו בחזה, החלו צעקות ויידוי אבנים ובלוקים, נזרקו ברזלים ועץ לכיוונם. הם תפסו מחסה מאחורי ניידת הבילוש, וראה בחור שזרק מוט ברזל כבד לכיוונו. עוד שמע את השוטרים צועקים שהקצין תורן נפגע, והשוטר מונגס קיבל אבן בראש.
6.
הודעת השוטר אליהו דסטה מיום 11/1/13 שעה 02:25: תיאר בהודעתו את השתלשלות האירוע לאחר שהגיע למקום בעקבות ההודעה שנתקבלה בקשר המשטרתי מהשוטר סיטבון כי הם זקוקים לתגבורת. כשהגיע למקום כמות גדולה של משפחה ואזרחים שהיו במקום צעקו וקיללו, הוא הבחין בשוטר סיטבון מחזיק בחשוד - עומאר כמלאת, וסייע לו להשתלט עליו ולהכניס אותו לניידת. אז החלו להיזרק לכיוונם אבנים והוא נפגע מאבן בגב. הרמח"מ (אלי כהן), היה לידו, והוא ראה שאבן פגעה באלי בפנים ואלי נפל על הרצפה.
בהודעתו השניה מאותו היום בשעה 03:10 מסר, כי בזמן שנגבתה עדותו, נכנסו שוטרי היס"מ עם העצורים והוא הבחין באחד העצורים בשם פאוזי אלכמלאת (המשיב 1) והוא זיהה אותו בוודאות כמי שזרק עליו את האבן שפגעה בו בגב, מאחר והוא היה בולט בשטח ודומיננטי מאוד וזרק עליהם אבנים. כשפאוזי זרק את האבנים הוא היה ממנו במרחק של 10 מטר, והייתה במקום תאורה טובה. עוד מסר כי הוא מזהה אותו בוודאות גמורה שפאוזי זרק עליו "אבן שפגעה בי בגב אך שזרק עלי את האבן אני הסתובבתי וקיבלתי את האבן בגב".
7.
הודעת הרמח"מ- רפ"ק אלי כהן מיום 16/1/13: בהודעתו תיאר את מהלך האירוע. מסר, כי כשהגיע למקום השוטר יוסי סיטבון, עצר את מוחסיין, ובהמשך יחד עם השוטר דוידוב עצרו חשוד נוסף. אז התחילו ליידות לעברם אבנים ממוקדים שונים. הוא דיווח בקשר על כך ואז פגעה בו אבן גדולה בפנים. הוא נפל על הרצפה, נזרקו לעברו עוד אבנים עד שהשוטר דסטה פתח את דלת הניידת והכניס אותו לתוך הרכב. בהמשך מסר, כי לא זיהה את מי שתקף אותו, מדובר בעשרות של מיידי אבנים ממוקדים שונים מחצרות הבתים.
8.
הודעת השוטר דימה דוידוב מיום 11/1/13: בהודעתו מסר, כי לאחר שהגיעו למקום האירוע, סייע לשוטר סיטבון לעצור את מוחסיין אשר התנגד למעצר, ובהמשך אף עצר את עומר כמלאת. כששני העצורים הוכנסו לניידת המשטרתית, תוך שנזרקים לערבם אבנים, ברזלים, עצים וחפצים נוספים. בהמשך הוציא את אקדחו וירה יריית אזהרה באוויר כדי שההמון יתרחק ועל מנת לפנות את הרמח"מ-אלי כהן, שנפצע. כתוצאה מיידוי האבנים נגרם נזק לניידת המשטרתית. עוד מסר כי היו הרבה אנשים שזרקו אבנים וברזלים והוא זיהה בחור בשם פאוזי אלכמלאת (המשיב 1) שלבש קפוצ'ון צהוב
מחזיק אבן גדולה ביד ימין שלו "ואני הורדתי את הראש כדי לא להיפגע
ולא יודע אם הוא זרק את האבן או לא".