אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק מ"ת 40211-07-13

החלטה בתיק מ"ת 40211-07-13

תאריך פרסום : 09/09/2013 | גרסת הדפסה
מ"ת
בית המשפט המחוזי נצרת
40211-07-13
01/09/2013
בפני השופט:
נחמה מוניץ

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד צפריר
הנתבע:
ראמי גדיר
עו"ד ויסאם
החלטה

מבוא:

בפני בקשה להורות על מעצרו של המשיב 1 , עד תום ההליכים על פי כתב אישום, אשר הוגש נגדו בתיק פלילי 40188-07-13, בהתאם לסעיף 21(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה, מעצרים) התשנ"ח - 1996 (להלן: חוק הסד"פ). ב"כ המשיבים 2 ו-3 הסכימו לקיומן של ראיות לכאורה לגביהם וכן לקיומה של עילת מעצר. ב"כ המשיב 1 סבר שלא קיימות ראיות לכאורה ביחס למשיב זה, על כן החלטה זו מתייחסת אל המשיב 1 בלבד.

כתב האישום:

כנגד המשיבים הוגש כתב אישום אשר מייחס למשיב 1 את העבירות הבאות: עבירות בנשק (החזקה) - עבירות לפי סעיף 144(א) + סעיף 29 ל חוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן : "חוק העונשין"), עבירות בנשק (נשיאה) - עבירות לפי סעיף 144(ב) + סעיף 29 לחוק, גניבה - עבירה לפי סעיף 383 + סעיף 384 + סעיף 29 לחוק העונשין, הסתייעות ברכב לביצוע פשע - עבירה לפי סעיף 43 לפקודת התעבורה (נוסח חדש), התשכ"א-1961, כניסה למקום צבאי - עבירה לפי סעיף 115(א) רישא + סעיף 29 לחוק העונשין.

מכתב האישום עולה כי:

במהלך חודש יוני 2013, המשיבים 1 ו-3 ומחמוד גדיר (להלן: "מחמוד"), חייל צה"ל המשרת בבסיס מחנה נפתלי (להלן: "הבסיס"), קשרו קשר לביים שוד נשק בבסיס כאשר מחמוד יתחזה כקורבן השוד.  

התכנית יצאה אל הפועל ביום, 14/6/13, הגיע מחמוד לבסיס כדי לשמור בחמ"ל, בין השעות 17:00-1:00. בשעות אחה"צ נפגשו המשיבים 1 ו-3 בכפר ביר מכסור והסתובבו ברכב מסוג סקודה אוקטביה. המשיב 1, נהג ברכב בהיותו פסול וללא רישיון תקף.

סמוך לשעה 18:00 התקשר המשיב 3 ממכשירו הנייד של משיב 1 למחמוד, על מנת לוודא הימצאותו בחמ"ל. סמוך לשעה 21:40 התקשר המשיב 1 למחמוד ושוחח עימו. לאחר השיחה יצאו המשיבים 1 ו-3 מהכפר לאזור טורעאן. בין השעות 22:30-23:14 שוחח המשיב 1 עם מחמוד מספר פעמים נוספות.

סמוך לשעה 23:15 הגיעו המשיבים 1 ו-3 לבסיס, חתכו את הגדר ההיקפית וחדרו לתוכו. סמוך לשעה 23:30 הגיעו המשיב 1 ו-3 לחמ"ל (בו שהה אותה עת מחמוד), נטלו את נשקו ואת מכשיר הטלפון הנייד, וברחו מהבסיס. על מנת שהשוד יראה אמיתי אזקו את ידיו של מחמוד, ליפפו כבל סביב רגליו ואף נתנו לו מכת אגרוף בפנים. מאוחר יותר הגיע קצין תורן לחמ"ל ומחמוד אמר לו כי נשקו נשדד על ידי שני אנשים.

המשיב 1 ו-3, נסעו חזרה לכפר והטמינו את הנשק הגנוב במטע זיתים. בהמשך מכר המשיב 3 את הנשק לאדם שזהותו אינה ידועה למבקשת. במעשיהם א

טיעוני הצדדים:

א) ב"כ המאשימה טענה לקיומן של ראיות לכאורה, המקימות עילה למעצר עד תום ההליכים המתנהלים נגד המשיב 1. המאשימה סומכת טיעוניה על ראיות הכוללות מחקרי תקשורת אשר מאכנים את המשיב 1 סמוך לבסיס ביום האירוע, סמוך לשעות שבהן בוצעו העבירות. המשיב 1 בעדותו אינו מספק הסבר מניח את הדעת להפרכת התשתית העובדתית המבוססת על איכונים.

עוד טוענת ב"כ המאשימה כי נעשו תרגילי חקירה בין המשיבים, מתוכם עולה כי מטרת המשיבים 2 ו-3 הינה להוציא את המשיב 1 מהתמונה. כמו כן מפנה ב"כ המאשימה להודעות של מעורבים בפרשה, המצביעות על כי המשיב 1 השתמש בפלאפון נשוא האיכונים. לטענתה, קיימות סתירות בעדויות בני המשפחה באשר לטענת האליבי שהעלה המשיב 1.

העבירות המיוחסות למשיב מקימות חזקת מסוכנות הקבועה בסעיף 21(א)(1)(ב) לחוק הסד"פ, לפיה קיים יסוד סביר לחשש ששחרורו של המשיב 1 יסכן את ביטחון הציבור. כנגד המשיב קמה עילת מעצר נוספת מכוח סעיף 21(א)(1), שכן קיים יסוד לחשש שאם ישוחרר ינסה לשבש הליכי משפט ולהתחמק מהדין.

למשיב 1 הרשעות קודמות בעבירה של בעילת קטינה מתחת לגיל 16 ומעשה מגונה, בגינם ריצה 6 שנות מאסר ושוחרר לפני כחצי שנה. עוד ממפנה ב"כ המאשימה לפסיקת בית המשפט העליון, לפיה בעבירות נשק הכלל הוא, כי יש לעצור את הנאשם עד לתום ההליכים, בנסיבות מיוחדות מאד ניתן לחרוג מכלל זה. אי לכך לא קיימת חלופת מעצר להבטחת מטרות המעצר.

ב) מנגד טוען ב"כ המשיב כי האיכונים ביחס למכשיר הפלאפון הנייד של המשיב 1 אינם מהווים ראייה לכאורית להוכחת אשמתו של המשיב 1, אלא סיוע לכאורי, שאין די בו בכדי לייחס למשיב 1 את המעשים המיוחסים לו.

ב"כ המשיב מפנה לעדויות מתוך תיק החקירה, המצביעות, לטענתו, על כך שהמשיב 1 לא נטל כל חלק במעשה העבירה, ובפרט מפנה להודעותיו של מחמוד. בנוסף מפנה לעדות המשיב 2 ולעדותו של המשיב 3 (המהווה לדבריו "הרוח החיה בפרשה"), לפיה הוא גנב את הפלאפון של המשיב 1, מכאן שאין כל ראייה המצביעה לכאורה כי למשיב 1  קשר לאירוע. לטענת המשיב 1, לא יצא מהכפר, בו הוא מתגורר, ביום האירוע ואין כל עדות בתיק החקירה שיש בה כדי להראות אחרת לכאורה.

בנסיבות אלה מבוקש להורות על שחרור המשיב 1 בהיעדר ראיות לכאורה, או לחילופין לקבוע שעוצמת הראיות דלה, ואינה מצדיקה מעצר המשיב 1 עד לתום ההליכים. עוד מבוקש לשלוח את המשיב 1 לתסקיר במידה וייקבע כי קיימות ראיות לכאורה.

דיון:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ