אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק מ"ת 398-02-12

החלטה בתיק מ"ת 398-02-12

תאריך פרסום : 09/10/2012 | גרסת הדפסה
מ"ת
בית המשפט המחוזי חיפה
398-02-12
16/02/2012
בפני השופט:
רון שפירא

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
1. תומר עסל (עציר)
2. אנגלה קגנוביץ (עצירה)
3. חאלד עבאס (עציר)
4. איילה עסל (עצירה)

החלטה

בעניין המשיבים 1, 2 ו-4 בלבד

כנגד שלושת המשיבים הוגשו שני כתבי אישום נפרדים, ת"פ 398-02-12 ות"פ 521-02-12, בהם מואשמים המשיבים, ביחד עם משיב נוסף (המשיב 3), בעבירות של גניבה והונאה בכרטיס חיוב (לגבי כל המשיבים פרט למשיב 3), וכן קשירת קשר לפשע ושוד בנסיבות מחמירות (לגבי כל המשיבים), לפי חוק העונשין, התשל"ז - 1977. ביחד עם כתבי האישום הוגשו בקשות להורות על מעצרם של המשיבים עד לתום ההליכים. בקשות אלה הן הבקשות שבפני. המשיב 3 נעצר בהסכמתו עד לתום ההליכים תוך שמירה על זכותו לפנות בבקשה לעיון חוזר. על כן, החלטה זו עוסקת במשיבים 1, 2 ו-4 בלבד.

על פי עובדות האישום הראשון לכתבי האישום (המיוחס למשיבים 1, 2 ו-4), המתלוננת הינה ילידת 1937 המתגוררת בגפה בכרמיאל. המשיבה 4 הכירה את המתלוננת בבית קפה סמי בורקס בכרמיאל. בתאריך 20/12/11 בשעה 20.00 או בסמוך לכך הגיעה המשיבה 4 ביחד עם המשיבה 2 לביתה של המתלוננת בעוד המשיב 1 המתין להן בחוץ. במהלך הביקור ומבלי שהמתלוננת שמה לב, נטלו המשיבה 4 והמשיבה 2 את תיקה של המתלוננת ללא הסכמתה. בהמשך נסעו המשיבה 4, המשיבה 2 והמשיב 1 לבית ג'אן, שם השתמשו בכרטיס האשראי של המתלוננת לשם רכישת דלק ומארזים של קופסאות סיגריות. למחרת ביצעו המשיבות 4 ו-2 באמצעות כרטיס האשראי רכישות נוספות, בסה"כ השתמשו בכרטיס האשראי בסך של 2,000 ש"ח.

על פי עובדות האישום השני לכתבי האישום, בתאריך 21/1/12 בשעה 20.00 או בסמוך לכך קשרו המשיבים קשר לשדוד את המתלוננת. הם הגיעו בצוותא סמוך לבית המתלוננת, שם בתחנת האוטובוס הסמוכה המתינו המשיבות 2 ו-4 במטרה להתריע בפני המשיבים 1 ו-3 במידה ותגיע משטרה או כל שיבוש אחר בתוכניתם ואילו המשיבים 1 ו-3 פנו לעבר בית המתלוננת, ניסו לפתוח את הדלת באמצעות מפתח אשר היה ברשותם מהאירוע הקודם. משלא הצליחו דפקו על הדלת בחוזקה ובהמשך הזדהו כמשטרה וביקשו מהמתלוננת לפתוח את הדלת. המתלוננת שסברה כי מדובר בשוטרים פתחה את הדלת. המשיבים 1 ו-3 דחפו את הדלת ואת המתלוננת, הפילו אותה על הרצפה, ליפפו צעיף על פניה בכדי שלא תוכל לזהות אותם, ערכו חיפוש בבית ונטלו כסף מזומן וכרטיסים שונים. בהמשך הגיעה משטרה לביתה של המתלוננת והמשיבים 1 ו-3 נמלטו דרך החלון ונעצרו בסמוך לבית והמשיבות 2 ו-4 עזבו את המקום ונעצרו מספר ימים מאוחר יותר. המתלוננת נחבלה בפניה.

לטענת המבקשת יש ראיות טובות לכאורה להוכחת אשמתם של המשיבים, בין היתר, הודאות המשיבים; הודעות ודו"חות השוטרים אשר הוזעקו למקום ועצרו את המשיבים 1 ו-3; הודעת המתלוננת; תיעוד רפואי; תיעוד הרכישות בכרטיס האשראי; הודעת נציג חברת האשראי.

המבקשת טוענת כי קיים יסוד סביר לחשש ששחרורם של המשיבים יעמיד בסיכון את בטחון הציבור ובטחון המתלוננת. נטען כי מדובר בעבירה המקימה חזקת מסוכנות מכוח סעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו - 1996 (להלן: "חוק המעצרים"). נטען כי המשיבים ללא חשש ומורא הגיעו בשעת ערב לבית המתלוננת במטרה לשדוד אותה וזאת לאחר שהמשיבה 4 כבר ביקרה בביתה חודש קודם וגנבה את תיקה. נטען כי העובדה שהמשיבים בחרו במתלוננת כיעד לשוד לאחר שבררו וידעו שהיא מתגוררת לבדה מלמדת על מסוכנות גבוהה כלפי הציבור. עוד נטען כי מדובר בעבירות חמורות ביותר שנעשו בקורבן מבוגר, מה שהופך אותן לחמורות עוד יותר. נטען כי מדובר באירוע מתוכנן ואכזרי, אשר מלמד על הקלות שבה מסוגלים המשיבים לפגוע באדם מבוגר והכול לטובת רווח כספי. נטען כי המשיבים גרים בכרמיאל, מקום מגורי המתלוננת. עוד נטען כי קיים חשש סביר ששחרור המשיבים יביא לשיבוש מהלכי משפט ולהמלטותם וזאת ביתר שאת נוכח עברם הפלילי של המשיבים, ניסיון המלטותם והקלות בה הם מטילים האחד על השני את האחריות.

באשר למשיב 1 נטען כי קיים נגדו רישום פלילי מכביד בעבירות שוד מזוין (4 עבירות), החזקת נשק (2 עבירות), נשיאת נשק, קשירת קשר לפשע, סחיטה באיומים (מספר עבירות), החזקת נכס חשוד כגנוב, ניסיון לקבלת דבר במרמה, הפרעה לשוטר, איומים (מספר עבירות), תקיפת עובד ציבור ושלל עבירות רכוש ואלימות. משיב זה ריצה בעבר מספר מאסרים וממאסרו האחרון, אותו ריצה בגין עבירות דומות, שוחרר בשנת 2011. כנגד המשיב תלוי ועומד עונש מאסר על תנאי בן 12 חודשים.

ב"כ המשיב 1 אינו חולק על קיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר. מוצעת חלופת מעצר רחוקה מכרמיאל בעיר נשר בפיקוח שלושה מפקחים ביחד עם איזוק אלקטרוני.

ב"כ המשיבה 2 טוען כי באשר למשיבה 2 קיים חומר ראיות לכאורה ביחס לעבירה של שימוש או הונאה בכרטיס אשראי ולא מעבר לזה. המשיבה 2 מכחישה את הטענה שהיא יזמה או ביקשה לגנוב את הארנק ומכחישה את עצם הטענה שהיא גנבה אותו. נטען כי מי שלקח בפועל את הארנק זו המשיבה 4 וכי היא עצמה מודה בזה בהודעתה מיום 24.1.12, למרות שבאותה שורה בהודעתה היא טוענת שהמשיבה 2 אמרה לה בואי ניקח את הארנק. נטען כי במסגרת עימות שנערך בתיק עם המשיב 1, המשיבה 4 מאשרת את הטענה של המשיבה 2 לפיה לא ידעה על גניבת הארנק, אלא לאחר מכן, כשהתברר לה שהמשיבה 4 גנבה אותו. לכן נטען כי אין ראיות לכאורה לעניין הגניבה. לעניין השוד נטען כי אין ראיות שמצביעות על מעורבותה של המשיבה 2 בביצוע השוד, אלא לכל היותר שהיא ידעה או צריכה הייתה לדעת שיתכן שההגעה שלהן לאיזור ו/או לבית של המתלוננת יכולה להסתיים באירוע התפרצות וגניבה, לא מעבר לזה. נטען כי גם המתלוננת לא קשרה את המשיבות 2 ו-4 לאירוע השוד. ב"כ המשיבה 2 טוען כי אין למשיבה 2 הרשעות קודמות ויש לבחון אפשרות של שליחתה לחלופת מעצר בבית אמה של המשיבה בפיקוחה ובפיקוח מכרה של המשפחה.

ב"כ המשיבה 4 אינו חולק על קיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר, אך טוען כי יש לקחת בחשבון את גרסת המשיבה ממנה עולה ספק בקשר לשאלה אם המשיבה 4 ידעה באמת כי יש כוונה לבצע שוד וכן עולה כי ברגע שהאירוע החל להסתבך מבחינת אלימות שהופעלה כלפי המתלוננת, לטענת המשיבה היא עזבה את המקום. נטען כי מדובר במשיבה ללא עבר פלילי ומעורבותה באירוע השוד הייתה משנית. מבוקש לשחררה לחלופת מעצר בבית הוריה, תחת פיקוח שני ההורים.

ראיות לכאורה ועילת מעצר:

לאחר עיון בחומר החקירה ובטענות הצדדים אני קובע כי קיימת תשתית ראייתית המבססת לכאורה סיכוי של ממש להוכחת עובדות כתב האישום, באופן שיקבע כי המשיבים אכן ביצעו את העבירות המיוחסות להם. העבירות המיוחסות למשיבים הינן עבירות של שוד אלים אשר בוצע בצוותא וכן גניבה והונאה בכרטיס חיוב, אשר בוצעו כנגד אישה מבוגרת אשר המשיבים ידעו כי היא מתגוררת לבדה וניצלו את חולשתה על מנת לגנוב ממנה ולשדוד אותה. העבירות המיוחסות למשיבים מקימות עילת מעצר בשל מסוכנותם של המשיבים.

בתיק קיימות, בין היתר, הודעות המתלוננת אשר תיארה את הביקור הראשון, בו אירחה את שתי המשיבות בביתה, ביקור שהסתיים בגניבת תיקה. כן תיארה, בהודעה נוספת שנגבתה בעקבות האירוע השני, כיצד ניסתה להתקשר למשטרה ולחצה על לחצן המצוקה כאשר שמעה דפיקות חזקות וצעקות בדלת. לאחר מכן התקשרה לגב' שטיין וסיפרה לה שדופקים בדלת וצועקים (מהודעתה של גב' שטיין עולה כי בעקבות שיחה זו התקשרה הגב' שטיין למשטרת ישראל, אשר הוזעקה לביתה של המתלוננת). המתלוננת תיארה כי פתחה את הדלת מאחר שחשבה ששמעה "משטרה" ותיארה כיצד תקפו אותה, הפילו אותה לרצפה ושמו צעיף על פניה בכדי שלא תוכל לראות. המתלוננת אומרת ששמעה שני אנשים ומציינת שאחד מהם דחף אותה והשני שם את הצעיף על פניה.

בתיק קיים תיעוד רפואי וצילומים של דירת המתלוננת וכן דו"חות פעולה והודעות של השוטרים שעצרו את המשיבים 1 ו-3 כשהם מסתתרים בתוך שיח בסמוך לבית המתלוננת כאשר לידם על הארץ השלל. כן נמצאו במקום כובע וצעיף שנתפסו על ידי השוטרים.

המשיב 1 מתאר בהודעותיו שהמשיב 3 ביקש שיבוא איתו לגבות כסף מאדם שחייב לו. הוא ראה אותו דופק בדלת. המשיב 3 נכנס לבדו ואמר למשיב 1 להשאר בחוץ. לאחר מכן המשיב 1 שמע משהו מתנפץ ונכנס לדירה. כשנכנס ראה זקנה על הרצפה ואת המשיב 3 קושר לה את העיניים עם צעיף. המשיב 1 טוען כי אמר למשיב 3 "חאלד מה יש מה עשית" והמשיב 3 ענה לו "תשתוק יש לה 700,000 ש"ח בחשבון". טוען כי המשיב 3 נתן לו להחזיק את התיק של הזקנה והוא לא רצה. המשיב 1 טוען שכאשר פתח את הדלת ורצה לצאת החוצה ראה את השוטרים ולכן הם קפצו מהחלון ונעצרו על ידי המשטרה בחורשה. המשיב 1 טוען כי לפני האירוע פגש את המשיב 3 בבית, שם ישב עם המשיב 3 ועם המשיבות 2 ו-4. המשיב 1 מזהה בחקירתו את הצעיף שנתפס על ידי המשטרה כצעיף של המשיב 3 שבאמצעותו כיסה המשיב 3 לזקנה את הפנים. המשיב 1 טוען שהמשיב 3 עשה את החיפוש בדירה. המשיב 1 טוען כי הוא השתחרר מהכלא על שוד של תחנות דלק ולא היה מעלה בדעתו לשדוד זקנה.

המשיבה 2 מתארת בהודעותיה את הביקור הקודם אצל המתלוננת וטוענת שהמשיבה 4 לקחה את התיק ורק כשיצאו הבינה זאת. טוענת שהכירה את המתלוננת (ה"סבתא") דרך המשיבה 4. היא מתארת שנסעו וקנו דברים בירכא וזרקו את כרטיס הויזה. טוענת שהשתמשה רק בויזה של המתלוננת וקנתה בגדים. לא נגעה בארנק או בכסף שהיה בארנק. השתמשו בויזה לתדלוק הרכב ולקניית סיגריות. לגבי האירוע השני טוענת שישבה עם המשיבה 4 והמשיב 1 בבית שלה, שהמשיב 1 קיבל טלפון מהמשיב 3, יצא מהבית והיא והמשיבה 4 נשארו לבד. לא הלכו עם המשיבים. טוענת כי לאחר כמה שעות התקשר המשיב 1 ואמר שהוא בתחנה וביקש שיביאו לו לשם דברים וסיגריות. מאשרת שהמשיב 3 עלה אליהם לבית לפני שהלך עם המשיב 1, הם ישבו ושתו קפה. המשיב 3 ביקש כובע והיא נתנה לו כובע לבן עם קסקט.

המשיב 3 הכחיש בהודעתו הראשונה כל קשר לשוד. טען שאינו מכיר את המשיב 1. טען שישב בספסל בתחנת המוניות, ראה משטרה וברח. טוען שהיה לבד וברח ליער כי פחד מהמשטרה. מאשר שהכובע והצעיף שלו.

בהודעתו השניה, בעקבות עימות שנערך בינו למשיב 1, מספר המשיב 3 שלפני שבוע המשיב 1 דיבר איתו שיש בית שיש לו את המפתח והוא רוצה לגנוב אותו. ביום האירוע המשיב 1 התקשר אליו והם קבעו להפגש. הם נפגשו על ספסל מחוץ לבית של המשיבה 4 ושם הוא סיפר לו על הזקנה שאחותו והמשיבה 2 ביקרו בעבר ואמר שיש לה דולרים. הם עלו לבית של המשיבה ומשם יחד עם המשיבות 2 ו-4 הלכו לרחוב צה"ל. המשיבות נשארו בתחנה והוא והמשיב 1 הלכו. המשיב 1 נתן לו מפתח כחול שלא הצליח לפתוח את הדלת באמצעותו. הם ירדו למטה ואמרו למשיבות שהמפתח לא פותח. הייתה הצעה להכנס מהחלון והוא לא רצה. הוא עלה עם המשיב 1 שדפק בדלת ואמר משטרה. פתאום היא פתחה את הדלת והמשיב 1 נתן לה מכה ודחף אותה. המשיב 3 טוען שהוא ברח משם וירד במדרגות ואמר למשיבות שהמשיב 1 נתן לה מכות והוא לא רוצה להכנס. המשיב 1 בא ואמר היא כבר על הרצפה בוא ניקח את הכסף ונלך. הם נכנסו לבית. המשיב 1 שם לה את הידיים שלו על הפרצוף שלא תזהה אותו וביקש את הצעיף של המשיב 3. המשיב 1 שם לה את הצעיף על העיניים וביקש מהמשיב 3 להחזיק לה את הצעיף. המשיב 3 החזיק את הצעיף. המשיב 1 התחיל לעשות חיפוש בבית. המשיב 1 מצא תיק שחור והוציא משם כסף וויזה או כספומט. לאחר מכן המשיב 1 פתח את הדלת של הבית ואמר שיש משטרה בחוץ ואמר למשיב 3 לקפוץ מהחלון. המשיב 3 שחרר את הצעיף מהעיניים של האישה, ראה את המשיב 1 קופץ מהחלון וקפץ גם כן. השוטרים תפסו אותם בשיח. טוען שבבית של המשיב 1 ושל המשיבה 2 ביקש המשיב 1 מהמשיבה 2 להביא לו כפפות והיא הביאה כפפות למשיב 1 ולמשיב 3. כמו כן, המשיב 1 הביא למשיב 3 כובע לבן ואמר לו לחבוש אותו כדי שלא יזהו אותו וכן הביא לו מברג. המשיב 3 טוען כי המשיבות ידעו מהכל ותפקידן היה לשמור.

המשיבה 4 תיארה בהודעותיה כיצד היא ואשתו של אחיה הכירו את המתלוננת בבית הקפה בסמי בורקס וכיצד היא הלכה עם המשיבה 2 (שהיא חברתו של אחיה) אל המתלוננת, אכלו עוגיות, שתו, ניגנו בפסנתר והמשיבה 4 ביקשה מהמתלוננת כסף לסיגריות אך המתלוננת לא הבינה אותה. לאחר שקלטו שהארנק מתחת לשולחן, המשיבה 2 אמרה לה בואי ניקח את הארנק. המשיבה 4 מספרת כי היא לקחה את הארנק והם יצאו והוציאו משם 300 ש"ח וכרטיס ויזה, תעודת זהות ופנקס שיקים. המשיב 1 חיכה להם ברכב של המשיבה 2. המשיבה 2 בדקה את הארנק. המשיבה 4 טוענת כי היא לקחה 100 ש"ח והמשיבה 2 לקחה 200 ש"ח כולל תעודת זהות, ויזה ושיקים. הם נסעו לתחנת דלק ותדלקו את האוטו עם הויזה. המשיבה 4 קנתה סיגריות לה ולמשיבה 2 וגם למשיב 1. למחרת נסעו המשיבה 4, המשיבה 2 והמשיב 1 לקנות בגדים. המשיבות קנו בגדים והמשיב 1 חיכה באוטו. בסוף המשיבה 4 לא קנתה בגדים כי הויזה לא עברה. המשיבה 2 חתמה על כל השיקים של האישה חוץ משניים. המשיבה 4 טוענת כי רצתה להחזיר למתלוננת את תעודת הזהות והויזה. בפעם הראשונה דפקה בדלת ולא ענו לה. בפעם השניה הקשישה פתחה לה ולמשיבה 2 את הדלת והיא ביקשה ממנה סליחה באנגלית, אך הזקנה סילקה אותה והיא לא החזירה לה את הרכוש. מספרת שהמשיבה 2 ניסתה לעשות עסקה של פלאפונים. טוענת שהן סיפרו למשיב 1 על הגניבה רק לפני שנסעו לחיפה (למחרת הגניבה). לאחר מכן טוענת שבאותו היום של הגניבה המשיבה 2 אמרה למשיב 1 שהן גנבו את הארנק. מספרת שבאותו זמן שגנבו את הארנק המשיבה 2 אמרה לה שיש למתלוננת 700,000 ש"ח בבנק וכי המשיבה 2 סיפרה את זה למשיב 1 באותו יום של השוד.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ