אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק מ"ת 39023-08-11

החלטה בתיק מ"ת 39023-08-11

תאריך פרסום : 12/12/2011 | גרסת הדפסה
מ"ת
בית המשפט המחוזי חיפה
39023-08-11
06/12/2011
בפני השופט:
רון שפירא

- נגד -
התובע:
1. נסים עכריה (עציר)
2. עדל חילו (עציר)

הנתבע:
מדינת ישראל
החלטה

בפני בקשה לעיון חוזר בהתאם לסעיף 52 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- מעצרים), תשנ"ו- 1996.

כנגד הנאשמים, נסים עכריה ועדל חילו (להלן: " המבקש 1" ו" המבקש 2", ויחדיו: " המבקשים"), הוגש כתב אישום המייחס להם מספר אישומים. במסגרת האישום הראשון, יוחסו למבקשים עבירה של הצתה, עבירה לפי סע' 448(א) רישא + סע' 29 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן " החוק"). במסגרת האישום השלישי, יוחס למבקשים עבירה של קשירת קשר לביצוע פשע, עבירה לפי סע' 499(א)(1) + סע' 29 לחוק. כן, יוחסה למבקש 1 בלבד, עבירה בנשק - לפי סע' 144(א) לחוק.

בהתאם לאישום הראשון, נטען כי ביום 31.7.11, בסמוך לשעה 01:25, הציתו שני המבקשים רכב מסוג פולקסווגן פאסט, השייך לעו"ד נאשד אבו ריא (להלן: " המתלונן"), בעת שחנה סמוך לביתו של האחרון. לרכב נגרם נזק.

על פי האישום השני, המיוחס למבקש 1 בלבד, בין התאריכים 7.8.11 ועד ליום 16.8.11, החזיק המבקש, שלא כדין אקדח שהינו כלי שמסוגל לירות כדור שבכוחו להמית אדם, וכן מחסנית ובה 4 כדורים.

על פי האישום השלישי, בכתב האישום, ביום 10.8.11, בהיות המבקשים עצורים בחשד למעורבות בהצתה, קשרו המבקשים קשר, לזרוק רימונים לעבר ביתו של אדם שזהותו אינה ידועה למאשימה, ולחבול בו, זאת לאחר שחרורם ממעצר.

בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצר המבקשים עד תום ההליכים נגדם. בהחלטת כב' השופטת קינן, מיום 4.9.11, נסקרו הראיות לכאורה הקיימות נגד המבקשים. שם נקבע, כי ככל שהדברים עניינם בראיות לכאורה להוכחת עבירת הקשר, הרי שהראיות לכאורה אינן מלמדות, כי דברי המבקשים הגיעו לכדי מעשי עבירה. בהתייחסות ההחלטה לעבירת ההצתה, פירטה כב' השופטת קינן מספר ראיות לכאורה נסיבתיות בעלות עוצמה, המביאות למסקנה, כי על פניו המבקשים הם אלו אשר הביאו להצתה. בדומה לכך נמצא כי קיימות ראיות לכאורה לייחוס מעשה החזקת הנשק, בידי המבקש 1 כמפורט באישום השני לכתב האישום. החלטת בית המשפט הביאה לידי ביטוי את המסוכנות הרבה והמוחשית העולה ממעשה ההצתה, אשר ככלל מצדיקה מעצר עד תום ההליכים. בצד זאת נקבע כי בהתחשב במצוות המחוקק לבחון בכל מקרה חלופת מעצר, ולאחר עריכת האיזון בין מעשי העבירה המיוחסים למבקשים, לבין עברם והרקע שלהם, נקבע כי יש לבחון את אפשרות שחרורם של המבקשים לחלופת מעצר, זאת בהיעזרות בשירות המבחן.

בהחלטתי מיום 9.10.11, לאחר שהוגש תסקיר בעניינו של המבקש 1, וכן בחנתי חלופת המעצר המוצעת בעניינו של המבקש 2, מצאתי כי בנסיבות העניין לא ניתן יהיה להורות על שחרור המבקשים לחלופת מעצר. 

במסגרת החלטתי הקודמת, ניתן דגש רב על מידת המסוכנות העולה מהמבקשים, ועל נכונותם לבצע מעשים פורצי גבולות. מסוכנות המבקשים, עולה לנוכח טיב המעשים המיוחסים למבקשים, אשר לוו בתכנון מקדים ולצרכיו של אחר.  דבר המלמד על האנטי חברתיות הטבועה במעשי המבקשים וכן על נכונותם לבצע מעשי עבירה לכל מי שיבקש, מכאן כי מסוכנות המבקשים הינה גבוהה וכלפי כלל הציבור. בנוסף, כי מסוכנות המבקשים עולה בהתחשב בדברי המבקשים שעלו בשעת מעצרם, המלמדים על רצונם של המבקשים להמשיך ולבצע עבירות גם בעתיד.

לנוכח מסוכנותם הגבוהה של המבקשים, מצאתי כי בנסיבות העניין, לא ניתן להסתפק בחלופת מעצר שהוצעה בעניינם של המבקשים, או כל חלופה אחרת, מלבד מעצר מאחורי סורג ובריח. בסיום החלטתי קבעתי בנוסף, כי "לאחר שיעידו עדי תביעה 1-3 שהם העדים שאינם שוטרים ניתן יהיה לשקול שוב את הצורך והצידוק בהמשך מעצרם של המשיבים." ערר שהוגש על החלטה זו נדחה [בש"פ 7515/11 עכריה נ' מדינת ישראל (13.11.11)].

במסגרת הבקשה לעיון חוזר, ביסס בא כוח המשיב טענתו על נדבך אחד, לפיו, אין הוא מעוניין כלל בהעדתם של העדים 1-3, שכן אין הוא חולק על כך שהרכב של המתלונן נשרף. מכאן שניתן כבר בשלב זה לקיים החלטת המעצר שניתנה בעניינם של המבקשים ולהורות על שחרורם. מעבר לכך כי העבירה העיקרית המיוחסת למשיבים הינה עבירת הצתה, שאין היא מהחמורות בחוק העונשין, בעוד שככל שהדברים עניינם בעבירת הנשק המיוחסת למבקש, הרי שעבירה זו מחייבת בירור שכן אין חוות דעת מומחה שיש בה ללמד כי אכן המדובר הוא בנשק.  בצד זאת, נטען כי המבקשים כבר עצורים מעל לארבעה חודשים, על כן  ובהתחשב בעבירה המיוחסת למשיבים, וכן עברם הפלילי הנקי, יוצא כי המבקשים כבר ריצו חלק ניכר מהעונש הצפוי להם, זאת במידה ותוכח אשמתם ויורשעו. על כן במתן הדעת לכלל הנסיבות, ביקש בא כוח המבקשים לשחרר מרשיו לחלופת מעצר.

המשיבה, התנגדה לשחרר המבקשים לחלופת מעצר. בטיעוניה, היא הפנתה להחלטות קודמות שניתנו בעניינם של המבקשים, בה הודגשה מידת המסוכנות שלהם, וכן עולה נכונות המבקשים לחזור ולבצע מעשים מסוכנים. המשיבה, ציינה כי על אף החלטת בית המשפט לפיה מעצרם של המבקשים יבחן בשנית לאחר העדתם של העדים 1-3, הרי שמסוכנות המבקשים אינה מתייחסת אך לעדים 1-3, בנוסף כי לגישת המבקשת החשש לשיבוש הליכי משפט עודנו קיים. מכאן שלגישת המשיבה לא חל שינוי שיש בו להצדיק את שחרורם של המבקשים.

דיון ומסקנות

לאחר שנתתי דעתי לטענותיו של בא כוח המבקשים, וכן עיינתי בהחלטות הקודמות שניתנו בעניינם של המבקשים, כולל בש"פ 7515/11 עכריה נ' מדינת ישראל (13.11.11), הגעתי לכלל דעה כי יש לדחות הבקשה לעיון חוזר.

כמפורט בהחלטות הקודמות שניתנו בעניינם של המבקשים, וכמתומצת לעיל, המדובר הוא בנאשמים העולה מהם מסוכנות גבוהה, זאת בהתחשב בחומרת העבירות המיוחסות להם, עת שהעיקרית ביניהם היא עבירת ההצתה, אשר על חומרתה בתי המשפט עמדו רבות, זאת לנוכח הנזקים הבלתי צפויים הכרוכים עמה, וכך נאמר בעניין זה "...עבירת הצתה הינה מן החמורות שבעבירות - שיודע אתה את תחילתה ואין אתה יודע את סופה, ומי שמתיר לעצמו לסכן בדרך זו רכוש וחיים - ובעניינו, כאמור, בשל דבר של מה בכך - עשוי להוסיף, לסכן את זולתו גם בנסיבות אחרות" [בש"פ 6526/02 מוחמד אלענמי נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 30.7.02), ראו גם את בש"פ 142/05 צלי טנצר נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 13.1.05)].

בנוסף כי מסוכנות המבקשים, עולה לנוכח הסיכון הגבוהה להישנות מעשים פורצי גבולות, ועל סיבות של מה בכך. זאת בהתחשב בנסיבות ביצוע העבירה המיוחסת להם, עת עולה לכאורה כי המדובר במעשה מתוכנן שבוצע לצרכיו של אחר, בעוד שלמבקשים עצמם לא היה עניין מיוחד במתלונן. בנוסף בהתחשב בהתבטאויות של המבקשים בעת מעצרם, המלמדים על דפוס התנהגות אנטי חברתי ובעיקר על נכונותם להמשיך ולבצע מעשי עבירה.

אכן, בהחלטתי הקודמת, התרתי עיון חוזר במעצרם של המבקשים, עם סיום העדתם של עדי התביעה 1-3, שהינם העדים האזרחיים. תנאי זה בא להפחית את החשש לשיבוש הליכי משפט, בכך שהמבקשים יפעלו לשבש הליכי משפט בהפעלת לחצים על העדים שלא העידו. תנאי זה בא לבטא איזון בין עילות המעצר שהיו קיימות, לומר מסוכנות וחשש משיבוש הליכי משפט, אל בין ההעדפה המוחלטת להורות על שחרור לחלופות מעצר בכל מקרה שניתן לעשות כן. בנסיבות שנוצרו, לפיהן בא כוח המבקשים מוותר על העדתם של העדים, מוסר החשש מאליו, ואין עוד מקום להחזיק המבקשים במעצר בגין העילה לחשש משיבושי הליכי משפט.

בצד זאת, הרי שהמסוכנות העולה מהמבקשים, מהסיבות שמניתי לעיל, הינה עדיין שרירה וקיימת, ואין בהעדתם או אי העדתם של העדים 1-3, להסיר או לעמעמם ממסוכנותם של המבקשים. כפי שצוין בהחלטה הקודמת של בית משפט זה והן בהחלטתו של בית המשפט העליון, אף שירות המבחן מצא כי בכל הנוגע למשיב 1 קיימת מסוכנות של ממש. בא כוח המבקשים לא הצביע על שינוי נסיבות שחל ולא הצביע על נתון ממנו ניתן ללמוד כי מסוכנות המבקשים פחתה. אכן, ככלל מעצר ראשוני יש בו לחדד את גבולות האיסורים, ולהוות כלי ריסון לנאשמים משוחררים, ברם בנסיבות העניין, ובהתחשב למסוכנות העולה מהמבקשים, אני סבור כי אין בתקופת מעצרם  של המבקשים עד היום די לצורך הסרת הסיכון מביצוע פעולות עברייניות עתידיות במובן זה שאם ישוחררו ממעצר, וגם לחלופה בסדרי פיקוח נוקשים, לא ניתן יהיה לאיין את מסוכנותם.

נראה כי לאור הצהרת ב"כ המשיבים כי הוא מוותר על העדת שלושת העדים הנ"ל ובשים לב לעובדה שקבועות 4 ישיבות הוכחות בחודש ינואר, כי ניתן יהיה להחיש את סיומו של ההליך העיקרי ולברר את אשמתם של הנאשמים בפרק זמן קצר. זו הדרך שיש ללכת בה, כאשר עד להשלמת בירור הדין יישארו המשיבים עצורים.   

לנוכח האמור, יש לדחות הבקשה. המבקשים יישארו עצורים כפי שהוחלט בעבר.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ