אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק מ"ת 38154-03-11

החלטה בתיק מ"ת 38154-03-11

תאריך פרסום : 07/05/2014 | גרסת הדפסה
מ"ת
בית משפט השלום באר שבע
38154-03-11
14/07/2013
בפני השופט:
דניאל בן טולילה

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד עידן ארד
הנתבע:
1. . אהרון רוני בראנס (עציר)
2. שלמה הרי עזרן (עציר)- לא בעניינו

עו"ד חן בן שלום
החלטה

בעניינו של המשיב 1

בפניי בקשה לעיון חוזר בעניינו של המשיב 1, במסגרתה מתבקש בית המשפט לאפשר למשיב חופשה בת 48 שעות במסגרתה יהיה נוכח בבת המצווה של בתו, אשר עתידה להיערך ביום 22.7.2013 בשעה 19:00 באולם האירועים "כינורות".

בראשית בקשתו, ציין ב"כ המשיב כי פנה בבקשה זו לבית המשפט ולא לשירות בתי הסוהר במסגרת עתירת אסיר, וזאת נוכח תשובה שקיבל מאת קצינת האסירים אורנה בן טל לאחר שפנה אליה לאשר חופשה חריגה, ובה נמסר כי: "אין לשב"ס לאשר לעצור חופשה ואין זה משנה מהן נסיבותיה. על מנת לקבל אישור לחופשה יהיה על מרשך לפנות לבית המשפט".

מעבר לכך, ציין את העובדה שהמשיב מצוי במעצר במשך תקופה ארוכה המגיעה לכדי שנתיים וארבעה חודשים. בכל תקופה זו המשיב לא היה זכאי לשום חופשה, למעט חופשה מיוחדת שניתנה לו בחודש נובמבר 2011 לצורך השתתפות בברית בנו. המדובר באירוע אשר חשיבותו רבה הן למשיב ולא כל שכן לבתו אשר נוכחות אביה באירוע זה מקבלת משנה תוקף נוכח היעדרותו מחייה פרק זמן כה רב. ביכולתו של המשיב להציג מפקחים וערבים שילוו את המשיב החל מצאתו לחופשה ועד לחזרתו למעצר.

במהלך הדיון שנערך בפניי ביום 10.7.2013 חזר ב"כ המשיב על נימוקיו בכתב וביקש להדגיש כי בקשתו של המשיב אינה מהווה תקדים ובתי המשפט כבר הורו על שחרורם של עצורים לחופשות מיוחדות, תוך שהפנה לבש"פ 8652/12 מדינת ישראל נ' חג'ג', וכן לעת"א 14706-05-13 מחוזי מרכז.

מעבר לכך, מדובר במי שאפילו היה מוכן לקבל הסדר עונשי של 10 שנים, הרי בשים לב לשהותו במעצר קרוב לשנתיים וחצי היה זכאי לצאת לחופשות, העבירות המיוחסות למשיב הינן עבירות כלכליות ומכאן המסוכנות שתישקף מן המשיב היה וישוחרר לתקופה קצרה אינה גבוהה.

ב"כ המבקשת מתנגד לשחרור. זה מפנה למסוכנות הגבוהה נשקפת מן המשיב, כפי שהדבר עולה בהחלטות השונות שניתנו בעניינו ע"י מותבים רבים, לרבות מותב זה וכן החלטות מאת בית משפט עליון, אשר דנו בהארכות המעצר בעניינו.

בנוסף למסוכנות הנשקפת מן המשיב, ישנו חשש מוגבר להימלטות מן הדין, לרבות חשש לשיבוש מהלכי משפט, וזאת בשים לב לכך שהתבקשה העדתם המחודשת של מס' עדי תביעה. מעבר לכך הגיש התייחסות בכתב של עו"ד רועי קליפה, קצין עתירות אסירים מחוז דרום, אשר גם בה הובעה התנגדות שב"ס ליציאתו של המשיב לחופשה מיוחדת. המשיב פנה תחילה לבקשה לקצין הכלואים וסורב, והדרך להשיג על אותה החלטה הינה במסגרת עתירת אסיר. בהתאם לפסיקה ובהתאם לנהלי שב"ס, אין על דרך הכלל מקום לאפשר חופשה מיוחדת למי שהינו בסטטוס של עצור עד תום ההליכים ואין בנסיבותיו של המשיב נסיבות מיוחדות המצדיקות חריגה מן הכלל האמור.

לאחר ששמעתי טיעוני הצדדים, קראתי ההחלטות השונות והפסיקה שהובאה לעיוני, לרבות התייחסות שב"ס ומשטרת ישראל, לא מצאתי לנכון לקבל את הבקשה לעיון חוזר. ואנמק.

ראשית, ככל שהדבר נוגע לשאלת הסמכות, אין מחלוקת כי לבית משפט זה סמכות מקבילה לזו של שירות בתי הסוהר לדון בבקשה ליציאה לחופשה מיוחדת. בעניין זה, אקדים ואציין כי על דרך הכלל דרך המלך הינה הגשת עתירת אסיר, שכן לשירות בתי הסוהר האינפורמציה הרלוונטית הנדרשת לצורך אישור חופשה שכזו, ובכלל זה מידע מודיעיני, נתונים הנוגעים לאופן התנהגותו של המשיב במעצר, זאת בצד היכולת להעריך משמעותה של יציאה שכזו, בין אם ביחס לסדרי הגודל הנדרשים להבטחתו של המשיב היה וייצא לחופשה, ובין אם באופן כללי.

וכך נקבע בעניין זה בבש"פ 1381/10 מדינת ישראל נ' אלירן אליאס :

"עצור המבקש לצאת לחופשה מיוחדת יכול לנקוט באחת משתי דרכים: האחת - לפנות לרשויות שב במסלול המינהלי, ולבקש היתר לכך ; על בקשה מסוג זה חלים כללים ונוהלים המקובלים בשב "ס, גורם המוסמך אמור להחליט בבקשה בהסתמך על הכללים האמורים, תוך שקילת הנתונים הפרטניים המובאים בפניו . השניה - לפנות לבית המשפט ולבקש להשתחרר בערובה במסגרת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה -מעצרים), תשנ "ו- 1996, תוך פירוט תכלית היציאה , והתנאים המוצעים להבטחת חזרתו של העצור למשמורת .עם זאת, הגורם הטבעי האמור לבחון בקשת עצור לצאת לחופשה מיוחדת לצורך השתתפות בארוע הוא רשויות הכלא..."

כאמור מצאתי לנכון חרף האמור לעיל לדון בבקשה בפניי, וזאת בשים לב לתשובה שניתנה מאת קצינת האסירים שצורפה לבקשה ולפיה אין לאשר חופשה מיוחדת למי שהנו בסטטוס של עצור ומכאן, המשיב ממילא ניצב לכאורה בפני "מבוי סתום" בו הסעד המבוקש יכול ויתקבל רק באמצעות בית המשפט. (ר' דברי כב' השופט זילברטל בבש"פ 6917/12 פס' 8' להחלטה).

ודוק, בשעה שהוגשה בקשה פורמאלית לקצינת אסירים לצאת לחופשה וזו סורבה (אפילו בצורה לקונית), הדרך להשיג על כך הינה באמצעות ערעור לבית המשפט המחוזי חלף הגשתה של בקשה לבית משפט שלום.  לא אתלה החלטתי בנימוקים פרוצדוראליים אלא בנימוקים מהותיים הנוגעים לגוף הבקשה.

כידוע, בשעה שבית המשפט דן בבקשה מיוחדת של עצור לצאת לחופשה מיוחדת, עליו לנקוט בהתאם לאותם הקריטריונים ואמות המידה שהיו ננקטות בעניינו של העצור היה וזה היה מגיש עתירת אסיר (ר' בש"פ 4474/10 יעקוב לוי נ' מדינת ישראל , בש"פ 6917/12 אושרי חבה נ' מדינת ישראל , פסקה 9 לפס"ד). עניין זה נובע בראש ובראשונה מעיקרון השוויון וכן נוכח כך שפקודת הנציבות מגלמת בתוכה את כל השיקולים והנתונים הנדרשים לצורך בקשה זו באופן ענייני.

ככלל, אין מקום להורות על מתן חופשה למי שהינו בסטטוס של עצור עד תום ההליכים, שכן מתן חופשה שכזו אינו עולה אחד עם המעצר ותכליתו ולא בכדי נקבע כי אין זה סביר שאדם יהיה משוחרר לחופשה בשעה שנקבע ע"י בית המשפט שנשקפת ממנו מסוכנות המחייבת את מעצרו עד לתום ההליכים (ר' בש"פ 5874/02 אריאל עטיה נ' מדינת ישראל).

נתון זה היה ידוע לכל הצדדים, אולם ב"כ המשיב סבור כי בנסיבותיו של המשיב מתקיימים נסיבות חריגות ויוצאות דופן, אשר מאפשרות הוצאתו לחופשה חרף הכלל העקרוני לפיו בעניינם של עצורים אין מקום להורות על חופשה. זה כאמור הפנה לשתי החלטות שעל בסיסן מבקש להיבנות.

בענייננו, לא מצאתי נימוקים מיוחדים אשר יצדיקו קבלת עתירתו של המשיב. ראשית, המסוכנות הנשקפת מן המשיב הינה ברורה ומשמעותית, כפי שהדבר מצא ביטוי בהחלטות חוזרות ונשנות הן ע"י בית המשפט העליון והן ע"י מותב זה. כך גם מצאתי כי החשש לשיבוש מהלכי משפט, לא כל שכן החשש להימלטות מן הדין שריר וקיים ואף מקבל משנה תוקף בשים לב לכך שההליכים בתיק העיקרי מצויים לקראת סופם.

אפילו סבור הייתי כי עילות המעצר מאפשרות חופשה, הרי שזאת יש לעשות בהתאם לכללים שנקבעו בפקודת בתי הסוהר ביחס לחופשות מיוחדות של אסירים, כפי שהדבר מעוגן בפקודת הנציבות שמספרה 04.40.01 סעיף 4(ה). עיון בפקודה זו מגלה כי ניתן לאשר יציאה לחופשה מיוחדת לרגל חגיגת בר או בת מצווה של בן האסיר: "ובלבד שאירוע כאמור לא ייערך באולם שמחות".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ