אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק מ"ת 37473-07-13

החלטה בתיק מ"ת 37473-07-13

תאריך פרסום : 14/10/2013 | גרסת הדפסה
מ"ת
בית משפט השלום קריית גת
37473-07-13
28/07/2013
בפני השופט:
רובין לביא שופטת בכירה

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
ואסם זעאריר (עציר)
החלטה

בפני בקשה להורות על מעצר המשיב עד תום ההליכים נגדו בגין עבירה שלכ ניסה לישראל שלא כדין, הכשלת שוטר, התחזות לאחר ושימוש במסמך מזויףף הסניגור מסכים כי קיית תשתית ראייתית לכאורית לכך שביום 16.713 בשעת בוקר, נמצא בקרית גת, כשאין בידו אישור כניסה וכאשר נתבקש על ידי שוטר להזדהות, טען שאין בידו תעודת זהות אך הציג עצמו כתושב ישראל וזאת כדי להכשיל השוטר. כמו כן, מתברר כי בדצמבר 2012 התייצג בכזב בפני מעסיקו באמצעות תעודת זהות מזויפת כאחר תושב ירושלים.

המשיב יליד אפריל 92', תושב הרשות, סמוע, שעברו נקי לחלוטין. כתב אישום הוגש משום שמדובר בעבירות נלוות לעבירה של כניסה לישראל שלא כדין.

טוען הסניגור, כי במקרה זה עילת המעצר הינה אך ורק החשש שלא יתיצב לדיון וכי ניתן להבטיח התיצבותו לדיון בתנאים של הפקדה וערבויות ולצורך זאת התיצבו  בבית משפט שני תושבי ישראל ותושב הרשות.

לשניים מהם תושבי ישראל אין רישום פלילי כלשהו ולתושב הרשות יש הרשעה ישנה בגין כניסה לישראל שלא כדין, אך מאז מקבל ואף מחזיק היום באישור כניסה. לדבריו, אישור הכניסה מחודש מעת לעת על מנת לאפשר לו לבקר את בני משפחתו. מדובר באדם לא צעיר, בן 39, שעשה רושם חיובי על בית המשפט. שני תושבי ישראל טוענים להכרות קודמת כלשהי עם המשיב, אף שרקעו לא ברור, אך מודעים לכך שאם לא יתיצב לדיונים, לאחר שזימונים ימסרו לידיהם, תחולטנה על הערבויות עליהן יחתמו.

באשר למצב המשפטי:

בעמ"י -53872-01-12 מ.י. נ' סמי עקאבנה, מדובר בערר על החלטת בימ"ש שלום באר שבע שהורה על שחרור המשיב במסגרת  בקשת מעצר ימים, וזאת בגין עבירה של כניסה לישראל שלא כדין וניסיון גניבת רכב. בימ"ש שלום ציין כי עילת המעצר, חשש הימלטות מהדין, נוכח העובדה כי מדובר בעבירת רכוש יחידה ולאור עברו הנקי, הסתפק בהפקדה כספית וערבויות. בימ"ש מחוזי (כב' השופטת טלי חיימוביץ) קבעה כי אינו סבור שנפל פגם, אך ההפקדה במזומן נמוכה במקצת ולכן העמידה אותו על סכום של 8,000 ש"ח.

בעמ"י 5105-05-13, מ.י. נ' ניסים אבו עבד, שם שוחרר על ידי בימ"ש שלום באר שבע בתנאי מגביל של מעצר מעצר בית מלא בבית הדוד בבאר שבע, האב והדוד הם תושבי ישראל, במסגרת דיון בבקשה להארכת מעצר ימים, בגין עבירת כניסה לישראל, הסתננות והחזקת סם מסוכן. מתברר שקיבל היתר כניסה לשבעה ימים וההיתר פקע. בימ"ש שלום הורה על שחרורו בשל חשש הימלטות מהדין והסתפק בערבויות והפקדה במזומן. הערר נדחה (כבוד השופטת ברקאי) ובהחלטה צוין כי למרות שמדובר בשוהה בלתי חוקי, תושב רצועת עזה, הואיל ואביו ודודו אזרחי ישראל ומוכנים לפקח עליו, מדובר בחלופה מספיקה ולהבטיח חשש מהימלטות מהדין, אך עיבתה את התנאים והוסיפה הפקדה של 15,000 ש"ח ערבויות 30,000 ש"ח ואיזוק אלקטרוני בבית הדוד.

בעמ"ת 24847-07-13 פראש נגד מ.י., ערר על החלטת מעצר שהורה על מעצרו עד החלטה אחרת לקבלת תסקיר מעצר.

מדובר בשני אישומים שעניינם כניסה לישראל שלא כדין: האחד מ- 2/7/2013 בגינם נעצר והשניה מיום 20/12/2012, ונטען כי הואיל ולא מדובר בשלושה מקרים, על פי המדיניות לא היה מקום להגיש כתב אישום, אלא שבמקרה זה טענה התביעה כי לחובתו הרשעה קודמת בעבירה זהה, בגינה אף נדון לעונש מאסר בפועל ולכן זה תואם המדיניות.

צוין בהחלטה כי בימ"ש היה מודע לכך כי עילת המעצר חשש הימלטות מהדין,  וחוסר יכולת להבטיח זאת בהיותו תושב הרשות.

בימ"ש  מחוזי (כב' השופטת נצר) ציין כי אין מקום לקביעה גורפת כי בעניינם של שוהים בלתי חוקים דינם להעצר עד תום ההלכים ויש לבחון חלופות ובימ"ש שלום סבר כי המפקחים שהוצעו לא יכלו להציב גבולות להתנהגותו. בית המשפט ציין, שאם כקביעת בית משפט שלום, עילת המעצר נטועה בחשש הימלטות מהליכי שפיטה, אין צורך בהטלת גבולות ולכן יש לבחון מה מידת יכולת הערבים להבטיח התייצבותו לדיון ומכאן סברה, כי הנימוקים של בימ"ש לכך כי הערבים אינם מתאימים, אינם נימוקים מספקים וכי בכל מקרה ניתן לעבות החלופה שהוצעה. כמו כן צוין כי לא מצאה הצדקה לקבלת תסקיר מעצר, שכן לשירות המבחן אין כלים ויכולת לבחון זאת שהרי קרוב לוודאי שלא יפגשו עם בני משפחתו ואין לשירות המבחן יתרון על בימ"ש שמתרשם מהערבים המוצעים. משכך, מצא בימ"ש מחוזי להורות על שחרור לאחר שהוצע ערב נוסף.

כמו כן לעמ"ת באר שבע 40141-04-12 איאד אלרואשה, נ' מדינת ישראל, (כבוד השופט פרידלנדר), ערר על החלטת בית משפט שלום  לעצרו בגין עבירה של כניסה לישראל שלא כדין, עד תום ההליכים.  בית משפט מחוזי ציין כי יש לבחון העניין בהיבט של חשש הימלטות מהדין וסבור כי יש מקום לאבחן בין מקרים אלה שלא פוגעים בפנומנולוגיה השב"חית, כלומר, תופעה של פלסטינים שנכנסים לצורכי עבודה, לבין מקרים הגולשים לפנומנולוגיה אחרת של עבירות רכוש ובטחוניות מבלי שיש בכך להמעיט את החשש של כניסה לישראל והמדינה לא יכולה להתייחס בסלחנות של הפגיעה בריבונותה. הוא התייחס לענישה מרתיעה נוכח הסיכון הבטחוני כפי שנקבע על ידי בימ"ש עליון. יש להימנע ממעצר במקום בו ניתן להפיג את עילת המעצר בתנאי שחרור.  

עמ"ת מרכז 53900-06-13, מ.י. נ' עטאף כנען, ראג'ח, כנעאן, שם יוחסו להם שתי כניסות לישראל שלא כדין, שימוש במסמך מזויף והכשלת שוטר, ולשני כניסה לישראל שלא כדין, ובימ"ש  שלום הורה על מעצרם עד תום ההליכים. צוין כי ככלל, דין זהה יהיה לתושב האזור ולתושב ישראל, ואין לקבוע מערכת דינים שונה לתושבי האזור, ולכן כאשר מדובר בעבירות שאינן מן החמורות לא ייעצר אדם עד תום ההליכים בשל מקום מגוריו. כמו כן, ציין כי לא ניתן להסתפק באמירה סתמית כי לא ניתן לאיין חשש הימלטות מהדין ומסוכנות של עורר 2 בשל הרשעה קודמת ישנה, באמצעות חלופה. בשל המסוכנות התייחס לכך שהעבירה בגינה הורשע היה 22 שנה לפני כן וכי היום הוא בן 54 ואז היה בן 32 ולכן בימ"ש מחוזי (כבוד השופט אברהם יעקב) הורה על שחרורם בערבויות צד ג' של תושבי ישראל והפקדה במזומן בסך 5,000 ש"ח כל אחד.

לאור כל האמור, מצאתי כי לא קמה עילת מעצר למעט חשש המלטות מן הדין ולכן, ניתן להבטיח התיצבותו לדיון בערבויות מתאימות ולכן ישוחרר בתנאים כדלקמן:

1          הפקדה במזומן בסך של 5000 ש"ח.

2.         ערבות עצמית בסך של 20,000 ש"ח.

3.         ערבויות צד ג'  וליד חסן מ.ז. 851592534  טל' : 052-8554248 , דגאמין ווליד מ.ז. 308110915  טל' 054-2517556  ובחיץ איברהים מ.ז. 313712986טל' 054-8833560 בסך של 20,000 ש"ח כל אחד.

4.         זימון למשיב באמצעות מי מהערבים שהם תושבי ישראל, יהווה זימון כדין ולכן אם אלו  יקבלו ההזמנה, ולא יתיצב, ניתן לחלט הפיקדון והערבויות, ללא צורך  בקיום דיון בנוכחות המשיב.

5.         ערבותו של מר וליד חסן מ.ז.  נועדה להבטיח כי ילווה על ידו  למחסום, שם ימתין מי  מהערבים תושבי ישראל, אשר ילווה אותו מהמחסום לדיון בבית המשפט ובחזרה למחסום.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ