החלטה בתיק מ"ת 36631-11-11

מונחת בפני בקשה לעצור את המשיב עד לסיום ההליכים המשפטים נגדו בתיק 36639-11-11, בו מיוחסת למשיב עבירות של איומים, פגיעה בפרטיות והזיק לרכוש במזיד כלפי המתלוננת מי שהייתה בעבר בת זוגתו, אך ללא נישואין, נפרדו לפני כשנה, ולזוג ילד משותף בן 3 שנים.

כתב האישום מדבר בעד עצמו, גם נימוקי הבקשה מדברים בעד עצמם.

הסניגור המלומד טען כל שטען לזכות המשיב, לא אחזור על טיעוניו המפורטים עלי פרוטוקול.

חלק על מידת הראיות לכאורה, טען שאין חלופה, עתר לשחרור המשיב בחתימה או לחילופין בתנאים מגבילים ואף הביא לכאן שני ערבים.

ראשית, לעניין הראיות לכאורה, חזרתי ועיינתי באופן מדוקדק, בתיק החקירה ובראיות שנאספו , אמנם המשיב מכחיש העבירות המיוחסות לו יחד עם זאת, קושר עצמו לאירוע , למקום, איננו מכחיש כי נמצא שם, עדות המתלוננת שלעצמה, וודאי מבססת את כתב האישום, ולמעשה די היה בה אין צורך בעדויות נוספות. אם בית המשפט יאמין למתלוננת יוכל להרשיע את הנאשם.

בית המשפט אינו נדרש לממצאי מהמנות ואמינות הוא אינו נדרש לכך .

יחד עם זאת עדות המתלוננת לא עומדת בגפה . לא בכדי צויינו שלושה עדי ראיה בשמיעה במקרה דנן עדים 2,3, 4, לכתב האישום.

נכון שלא כולם תומכים בעדות המתלוננת לכל אורכה ורוחבה. אולם, אין הדבר שולל במאומה את אמינותה לכאורה של המתלוננת.

תשתית ראייתית וודאי יש כאן.

איש לא טען כי המשיב הסיג גבול בכך שנכנס למקום, אולם משעה שביקשה ממנו המתלוננת שיעזוב את המקום, הוא היה חיב לעשות כן, ולא הייתה לו זכות להשאר בדירה.

ניכר כי המדובר במתלוננת שלא מיהרה להתלונן נגד המשיב. כך גם עולה מכתב האישום.

דיברה אודות אירועים בשנה האחרונה , אירוע מלפני 3 חודשים, דבר המוסיף נופך לכך שלא חיפה את המשיב ולא הגישה תלונה על כל דבר, ואולם היא הסבירה מדוע הפעם בחרה להגיש תלונה ולפרט בה כל אשר לדבריה עבר המשיב בעבירות כלפיה.  היא טוענת כי היא פוחדת ממנו וניתן להבין זאת . הוא מאיים עליה שאם תכניס גבר אחר לדירה יהרוג אותה, לכך מצאתי תימוכין בעדותה של הבת.

לא יעלה על הדעת כי המשיב יאיים על חייה של המתלוננת והמתלוננת לא תוכל לחיות בצורה חופשית כרצונה וכזכותה.

הנה כי כן , ראיות לכאורה יש כאן, די והותר כנדרש בשלב זה של הדיון.

עילת מעצר, עילות מעצר המפורטות בבקשה וודאי קיימות כעולה מסעיפים 3,4.

אין מדובר במשיב שעברו נקי, חף מכל פשע, זו לא לכאורה המעידה הראשונה,. חובת המשיב,,גם אם יש עבירות פליליות לרבות איומים , תקיפה של בת זוג. במצב דברים זה אני יכול להבין את הפחד שנפל על המתלוננת מפני המשיב. הוא לכאורה מעיד על עצמו כי הוא מסוגל לבצע את מה שהוא מאיים. עדין צריך לשקול אם לא ניתן להשיג את מטרת המעצר בחלופת מעצר.

שקלתי את הדברים, אינני סבור כי עם כל הרצון הטוב של הערבים , הם מסוגלים לפקח על המשיב באופן כזה שימנע מימוש איומיו כלפי המתלוננת . התרשמתי כי המשיב אובססיבי כלפי המתלוננת. אם הוא בא לבקר את הבן המשותף מדוע הוא מתערב בחייה של המתלוננת. הערבים אינם מסוגלים לפקח עליו 24 שעות ביממה בצורה שתבטיח את שלומה ובטחונה של המתלוננת . המשיב אומר שהוא רוצה ללכת לעבודה, יפה שהוא מתפרנס ומשלם מזונות לילד, אולם זו לא השאלה כעת אלא השאלה איך נבטיח את שלומה של המתלוננת ובטוחנה.

בנסיבות הענין ואין למשיב אלא להלין על עצמו נוכח התנהגותו לכאורה כעולה מכתב  האישום . אם לא היסס לאיים על חיי המתלוננת איני מוכן ליטול כאן שום סיכון . רק במקום אחד יבטיח את שלומה ובטחונה של המתלוננת, אשר על כן , מחליט להעתר לבקשה המונחת בפני, ומורה על מעצרו של המשיב עד לסיום ההליכים המשפטים נגדו בתיק 36639-11-11.

יחד עם זאת, לפני משורת הדין, ומבלי שהדבר יטע ציפיות בלבו של המשיב, אודה לשירות המבחן אם יגישו תסקיר מעצר על המשיב לו ניתן תוך 14 יום מהיום לאחר שיפגשו עם המשיב, המתלוננת והערבים המוצעים . לאחר שיתקבל התסקיר הוא יישלח לבאי כח הצדדים ואחליט להורות אם יש מקום לעין מחדש בהחלטתי זו לזמן דיון נוסף.