אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק מ"ת 34407-09-11

החלטה בתיק מ"ת 34407-09-11

תאריך פרסום : 24/05/2012 | גרסת הדפסה
מ"ת
בית המשפט המחוזי חיפה
34407-09-11
02/10/2011
בפני השופט:
רון שפירא

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
חאלד סאלח (עציר)
החלטה

בפני בקשה למעצר עד תום ההליכים בהתאם לסעיף 21(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- מעצרים) התשנ"ו- 1996.

כנגד הנאשם, חאלד סלאח (להלן: " המשיב"), הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 333 + 335+ 29 לחוק העונשין, תשל"ז-1977.

בהתאם לאמור בכתב האישום, סופיאן סלאח הינו בן דודה של ריהאם חוסין, בעוד שהמשיב הינו קרוב משפחה של סופיאן. נטען בכתב האישום כי עובר לאירועים המתוארים בכתב האישום, פנה סאמר אבו סלאח (להלן: " המתלונן"), וביקש את ידה של ריהאם.

ביום 13.8.11, סמוך לשעה 11:30, הגיע המשיב, יחד עם סופיאן ואדם נוסף. למאפייה הנמצאת ביישוב סכנין, בה עבד המתלונן. החבורה הגיעה למקום, עת שהם מצוידים בסכין, וזאת במטרה לחבול במתלונן. המשיב והאחר נכנסו למאפייה בעוד סופיאן המתין להם בחוץ בסמוך לרכב, כשדלתותיו פתוחות, על מנת לאבטח את המשיב והאחר, ולמלטם מהמאפיה. בהמשך, ניגשו המשיב והאחר למתלונן, שאלו אותו מה הוא רוצה מריהאם ומייד החלו תוקפים אותו בכך שהכו בו באגרופים ודקרו אותו באמצעות הסכין שתי דקירות ברגל שמאל. לאחר מכן נמלטו המשיב והאחר מהמאפייה אל הרכב שהמתין להם. בעוד עובד אחר מהמאפייה, מוניר, רודף אחריהם.   

בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה, למעצר המשיב עד תום ההליכים נגדו . בדיון שהתקיים בפני, הסכים בא כוח המשיב לקיומן של ראיות לכאורה, וכן להימצאותה של עילת מעצר, אם כי ביקש להפנות עניינו של המשיב לשירות המבחן, לצורך בחינת אפשרות שחרור המשיב, לחלופת מעצר בבית דודו בשפרעם.

המבקשת, חזרה ותיארה פרטי האירוע, וכן הדגישה המסוכנות העולה מהמעשים. המבקשת הפנתה בנוסף להחלטתי במ"ת 413-09-11, בה הוריתי על מעצרו של סופיאן עד תום ההליכים נגדו. אף הוסיפה כי חומרה נוספת נזקפת לחובת המשיב בכך, שמעשי הדקירה מיוחסים למשיב, וכן כי הוא לקח חלק דומיננטי במעשים. משכך, לגישת המבקשת אין מקום בנסיבות העניין להורות על הכנת תסקיר מבחן בעניינו של המשיב, ויש להורות על מעצר המשיב עד תום ההליכים נגדו.

דיון ומסקנות

ראיות לכאורה

פרשה זו הובאה בפני, במסגרת מ"ת 413-09-11, בה דנתי בעניינו של סופיאן, ובסופו של דבר הוריתי על מעצרו עד תום ההליכים (להלן: " ההחלטה הקודמת").

במסגרת החלטתי הקודמת, סקרתי את עיקר הראיות לכאורה, הרלוונטיות לענייננו. מהן אציין, את הודעות המתלונן, אשר מתאר כיצד פנו אליו שני אנשים ושאלוהו, מה הוא רוצה מריהאם? בתכוף לאחר מכן, תקפו אותו ודקרוהו שתי דקירות ברגליו [ראו הודעות המתלונן מסומן 11]. כך גם ניתן להפנות להודעתו של מוניר, אשר שהה במקום, שמע צעקותיו של המתלונן, ראה חלק מאירוע התקיפה, ורדף אחרי התוקפים [ראו הודעה מסומן 16].

יוסף כי המשיב שכאן זוהה על ידי אביו, כאחת הדמויות המתועדות במצלמת אבטחה, הנמצאת בבית מאפה באזור [ראו הודעת האב מסומן 8]. כך גם כי במסגרת עימות שנערך בין המתלונן למשיב, הטיח המתלונן במשיב, כי הוא זה אשר תקף אותו ודקר אותו באמצעות הסכין [ראו עימות מסומן כה]. מכאן כי קיימות ראיות לכאורה מספיקות לייחוס המעשים למשיב.   כאמור, המשיב גם אינו חולק על קיומן של ראיות ועילת מעצר.

עילת מעצר ובחינת חלופה

כאמור בהחלטתי הקודמת, הכלל כי עבירות שנעשו תוך שימוש בנשק קר או חם, מקימות עילת מעצר על פי סעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו - 1996 (להלן: " חוק המעצרים"). הפסיקה הדגישה חוזר ושוב, את המסוכנות הרבה הנובעת מהשימוש החפוז בחפצים חדים לפציעת האחר, והכלל שנקבע הינו שביחס לתת תרבות הסכין, לא ניתן לאיין המסוכנות באמצעות חלופת מעצר, אלא בנסיבות חריגות ומיוחדות. [ השוו לעניין זה: בש"פ 139/10 מדינת ישראל נ' אדיר מנור (טרם פורסם, 17.1.10); בבש"פ 5506/09 מושאילוב נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 30.7.09)]. ויפים לענייננו דבריו של כב' השופט חשין שנאמרו בבש"פ 2181/95 איליה מיכאלי נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 22.4.94):

"...מציג כתב האישום לפנינו מחזה-זוועה על דרך ליישוב חילוקי דעות. יש שמכנים דרך זו "תרבות הסכין", ואילו אני אכנה אותה תת-תרבות הסכין, שלא ידעתי כיצד ניתן לזווג תרבות עם סכין. נמצא לנו כי תת-תרבות הסכין החלה לפשות במקומותינו בשנים האחרונות, ומספר האירועים בהם משמשת סכין לפתרונם של חילוקי דעות, כביכול, מתרבה והולך. דומה התופעה בעיני לחיידק שצנח אל כדור הארץ ממקומות רחוקים בחלל. בני אדם שעל פני כדור הארץ אין בגופם חיסון טבעי כנגד אותו חיידק, והמגיפה פושה במחנה. מחובתם של בתי המשפט, כך דומה עלי, להעלות את תרומתם לחיסון האוכלוסיה מפני אותו חיידק רע שאנו ניגפים בפניו, ודרך אחת היא להודיע ברבים וידעו הכל: ו בהעדר נסיבות יוצאות דופן במיוחד, מי שיעשה שימוש בסכין לפגיעה בחברו, דינו יהיה מעצר עד תום ההליכים."    

כאמור בהחלטתי הקודמת,  אירוע הדקירה, היה חף ממעשי קינטור קודמים מצד המתלונן, רווי בבריונות המשיב וחבריו, דבר שיש בו להעצים את חומרת המעשה, ולהדגיש את מסוכנות המשיב. מכאן כי ספק אם ניתן לזקוף לטובתו של המשיב את היעדרן של הרשעות פליליות קודמות, שכן המעשים המתוכננים לפגיעה במתלונן, כשלכך לא קדמה התגרות תכופה מצד המתלונן, שוללת בעליל את חזקת הנורמטיביות ממנה נהנה אדם ללא הרשעות קודמות.

מעבר לכך, ובדומה לשותף המשיב בביצוע, סופיאן. גם כאן המשיב, במהלך חקירתו, נמנע מלשתף פעולה עם רשויות החקירה ונמנע מלמסור שמותיהם של השותפים לביצוע. מכאן, כי קיים חשש לשיבוש הליכי משפט, בכך שעם שחרורו של המשיב, הוא יוכל ליצור קשר עם אותו אחר שעדיין לא אותר, לתאם גרסאות, ולהנחותו בדבר מהלכי החקירה שהתקיימו לגבי האירוע,ובכך להביא לסיכול הליכי משפט.

על כך יש להוסיף ולציין כי העובדה שהמשיב גם ממשיך לחפות על חברו ושותפו למעשה גם היא מצביעה כי לא ניתן לתת בו את האמון הבסיסי הנדרש לצורך שחרורו של אדם לחלופת מעצר. "שאלת השחרור לחלופת מעצר תלויה, במידה מרובה, ביכולת ליתן בנאשם אמון. זו מוסקת, בין היתר, מעברו של הנאשם, מהתנהגותו של הנאשם במהלך האירועים נושא כתב האישום ולאחריהם; ומנסיבותיו הפרטניות של המקרה המובא לפתחו של בית המשפט (ראו: בש"פ 2737/10 שטרית נ' מדינת ישראל ([פורסם בנבו], 15.4.10); בש"פ 1352/07 פאחל נ' מדינת ישראל ([פורסם בנבו], 22.2.07))." [בש"פ 352/11 ארז איאסי ברי נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 25.1.11), פסקה 13].

אשר על כן, אני סבור כי בנסיבות אלו אין מקום לבחון בעניינו של המשיב חלופת מעצר, לרבות חלופת מעצר מרוחקת ממקום מגורי ועבודת המתלונן. זאת לנוכח המסוכנות העולה מהמעשים, החשש משיבוש הליכי משפט, וכן לנוכח הקושי ליתן אמון במשיב.

אשר על כן אני מורה על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים נגדו בת"פ 34382-09-11, המתנהל בבית המשפט המחוזי בחיפה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ