אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק מ"ת 32885-03-12

החלטה בתיק מ"ת 32885-03-12

תאריך פרסום : 25/02/2013 | גרסת הדפסה
מ"ת
בית המשפט המחוזי ירושלים
32885-03-12
17/05/2012
בפני השופט:
אורית אפעל-גבאי

- נגד -
התובע:
היועץ המשפטי לממשלה
עו"ד אביעד אליה
עו"ד אבי קרוננברג
הנתבע:
אלכסנדר בולטיאנסקי (עציר)
עו"ד גדעון נחום
עו"ד ארקדי אליגולאשוילי

1.         החלטה זו ניתנת בהמשך להחלטה מיום 4.4.12 לשחרר את המשיב לחלופת מעצר ולאחר שהתקבלה עמדת שירות המבחן בנוגע לכך.

2.         בתסקיר מיום 3.5.12 נאמר כי המשיב הוא בן 40, עלה לישראל מרוסיה עם אשתו הראשונה בשנת 2001. הוא נשוי בשנית ואב לילדה ומתגורר עם אשתו, בתו והוריו בדירה שכורה בקרית אתא (ההורים עלו לישראל בשנת 2004). המשיב הוא בן יחיד והוריו סובלים מבעיות רפואיות שונות ומוכרים כנכים על ידי המוסד לביטוח לאומי. המשיב הכיר את אשתו הנוכחית ברוסיה ובשנת 2006 נסע מישראל לרוסיה על מנת להתחתן עימה. בשנת 2009 חזרו השניים לישראל ובתם נולדה כאן. עד למעצרו עבד המשיב, חשמלאי בהכשרתו, כטכנאי מזגנים. עוד לפי האמור בתסקיר, שלל המשיב שימוש בסמים או באלכוהול. באשר לעבירה שבביצועה הוא חשוד ברוסיה, טען המשיב כי מעצרו הנוכחי הוא מעצר שווא. אשר לעברו הפלילי, המשיב נשפט ברוסיה בשנת 1994 בגין גרם מוות ברשלנות בתאונת דרכים ונדון לעבודות שירות למשך שנה. עוד צוין, כי עיון ברישומו הפלילי של המשיב מעלה שלא נוהל נגדו כל הליך בישראל עובר למעצרו הנוכחי. נכתב כי שירות המבחן לא הצליח לשוחח עם הוריו של המשיב. ביחס להערכת מסוכנותו של המשיב נאמר, כי קיים פער בין דבריו שלפיהם הוא מנהל אורח חיים תקין, לבין העולה מן העתירה להכריז עליו בר הסגרה. מן השיחה עם המשיב התרשמה עורכת התסקיר כי רב הנסתר על הנגלה באשר להתנהלותו ברוסיה ובאשר לסיבת חזרתו לישראל, ואף קיימת אי בהירות ביחס לשימושו בסמים. לאור זאת, העריך שירות המבחן כי מסוכנותו של המשיב גבוהה והמליץ שלא לשחררו לחלופה.

3.         בדיון מיום 7.5.12 הבהיר ב"כ המשיב כי המשיב מעולם לא נשפט ברוסיה וגם בבקשת ההסגרה שהגישה ממשלת רוסיה הדבר נאמר במפורש. ההליך שנוהל נגד המשיב בשנת 1994 בקשר עם תאונת הדרכים שבה נהרג אדם בשגגה הוא הליך מנהלי שהסתיים בסוג של שירות לתועלת הציבור, ללא כל הרשעה בדין. אשר לרישום הפלילי בישראל, שהוזכר בתסקיר, נאמר כי מדובר בתיקים סגורים שאין כל מקום להתייחס אליהם. בתום הדיון התבקש שירות המבחן להבהיר את הקביעות שבתסקירו בעניינים הבאים: מה מקורה של חוסר הבהירות האמורה בתסקיר בענין השימוש באלכוהול ובסמים; ומה הבסיס להתרשמותו כי רב הנסתר על הנגלה באשר להתנהלותו של המשיב ברוסיה ולסיבת חזרתו לישראל. בית המשפט ציין בהחלטתו פעם נוספת את פרטיהם של הורי המשיב, המוכנים לשמש חלופת מעצר. עוד צוין, כי על אף מצבם הרפואי וחרף העובדה שהם מתגוררים בקרית אתא, מתייצבים הוריו של המשיב לכל הדיונים בעניינו של בנם, והוצע כי ייעשה ניסיון נוסף לשוחח עימם.

4.         בהמשך להחלטה זו, ערך שירות המבחן תסקיר משלים ביום 10.5.12. על פי האמור בו, קיימים בעניינו של המשיב שני תיקים סגורים מהשנים 2005 ו-2009 בגין החזקה ושימוש בסמים לצריכה עצמית. המשיב נשאל בענין זה ושלל כל מעורבות שהיא בסמים או באלכוהול. שירות המבחן התרשם כי המשיב אינו חש בנוח ומתקשה לענות באופן ישיר, ומכאן אי הבהירות ביחס לשימוש בסמים. אשר להתרשמות כי רב הנסתר על הנגלה בנוגע להתנהלותו של המשיב ברוסיה ולסיבת חזרתו לישראל. מקורה של זו בפער בין האמור בבקשת ההסגרה לבין עמדתו החד משמעית והקיצונית של המשיב, השוללת מוקדי התנהגות בעייתיים בעבר, פער שלשירות המבחן אין כלים לבחון אותו. שירות המבחן ערך מפגש עם הוריו של המשיב והתרשם כי הם מגויסים לעזרתו. הם תיארו את המשיב כבן טוב ומסור ושללו בעייתיות בנושא שימוש בסמים ובאלכוהול. שירות המבחן מצא כי ההורים הם אנשים נורמטיביים המבינים את הנדרש מהם במסגרת התחייבותם לפקח על המשיב, אך קיים ספק לגבי יכולתם להשגיח עליו בכל שעות היממה ולהתמודד עם "דילמת הדיווח" במקרה הצורך. סופו של דבר, חזר שירות המבחן על עמדתו כי קיימת סכנת הימלטות מישראל ולכן לא ניתן להמליץ על שחרור לחלופה.

5.         כעת פרוש מכלול הנתונים לפני בית המשפט והגיעה עת ההכרעה.

נקודת המוצא - גם במסגרת הליכי הסגרה - היא זו המקדשת את עקרון היסוד בדבר חירות האדם ממעצר. כפי שנאמר בבש"פ 3974/07 פלוני נ' היועץ המשפטי לממשלה, מיום 20.5.07, " אמור, אפוא, כי אף בסוגיית המעצר בטרם הסגרה, הכלל הוא כי מקום בו ניתן להימנע ממעצר יש לעשות כן, תוך הבטחתן של התכליות המבוקשות באמצעים אחרים, פוגעניים פחות. זאת, בלא תלות בטיבם או במידת חומרתם - כשהם לעצמם - של המעשים המיוחסים לאדם במדינה המבקשת" (מפי כב' השופט א' לוי). ובמקום אחר: " הליך מעצר לצורכי הסגרה מערב דינמיקה דומה של שיקולים, שהרי מושגי 'החירות' וה'מעצר' בהקשר לזכותו החוקתית של אדם לחופש אינם משתנים בשל אופי ההליך וזיהויו כהליך הסגרה או כהליך פלילי פנים-מדינתי. לפיכך, גם על מעצר לצרכי הסגרה חלים, בעיקרם, הכללים הנוהגים לענין הליך מעצר לאחר הגשת כתב אישום על-פי סעיף 21 לחוק המעצרים... במסגרת הליכי הסגרה, ניתן משקל מיוחד לחשש להימלטות המבוקש מן הדין בשל אופיים המיוחד של הליכים אלה, הטומנים בחובם חשש מובנה וטבעי להתחמקות המבוקש מן הדין. בבקשות הסגרה מדובר על-פי רוב במבוקש הסגרה שכבר נמלט מאימת הדין מהמדינה המבקשת, שבה לכאורה בוצעה העבירה, והוא מסרב להעמיד עצמו, מרצונו, לשיפוטה של אותה מדינה. החשש מפני בריחתו של המבוקש במהלך הליכי ההסגרה, הוא, על כן, מובנה בטיבו של ההליך, ומחייב זהירות מיוחדת. לכך נילווה היבט ייחודי נוסף שאינו מאפיין הליכי מעצר רגילים, הקשור באחריות המיוחדת החלה על ישראל כלפי המדינה מבקשת ההסגרה, לקיים את התחייבותה הבינלאומית מכוח האמנה להסגיר מבוקש בר-הסגרה, ולאפשר את הבאתו למשפט במדינה המבקשת... בית המשפט מכיר בזכותו של מבוקש הסגרה להתהלך חופשי, שעוצמתה בהקשר להליך הסגרה אינה פחותה מזו המוכרת בהקשר להליך פלילי רגיל, אלא שבצד הזכות לחופש, יינתן בשיקולי המעצר משקל למאפיינים הייחודיים של הליך ההסגרה, הכורכים סיכון מיוחד ומובנה להימלטות המבוקש, בצד אחריות מיוחדת של ישראל למימוש הליך ההסגרה במסגרת התחייבויותיה הבינלאומיות (השופט ברק בב"ש 67/80 אורנשטיין נ' מדינת ישראל, פד"י לד(3) 500, 503 (1980))" (בש"פ 725/09 היועץ המשפטי לממשלה נ' אברג'יל, מיום 30.1.09, מפי כב' השופטת פרוקצ'יה). באותו ענין החליט בית המשפט לקבל ערר על שחרורו של מי שחומר הראיות הצביע על מעמדו כאחד מראשי ארגון פשיעה העוסק, בין היתר, בהלבנת כספים שמקורם בעבירה ובסחיטה באיומים. המדובר היה ב"אזרח" העולם הגדול, בעל עבר פלילי עשיר בעבירות חמורות שבגינן ריצה עונשי מאסר ממושכים בחו"ל, ותושב בארץ אפריקאית. כפי שיפורט להלן, ענייננו שונה בתכלית.

עיון בפסיקה מעלה כי בית המשפט העליון היה נכון לשחרר לחלופת מעצר הולמת גם בנסיבות שבהן חשש ההימלטות היה מובהק יותר מאשר בענייננו. כך, למשל, בבש"פ 1163/11 פרקופץ נ' מדינת ישראל, מיום 7.3.11, היה מדובר במי שנקבע לגביו כי קיים פוטנציאל להרשעתו בעבירה של גניבת יהלומים בשווי 2,300,000 דולר בשוויץ ואשר שוחרר לחלופה של מעצר בית מלא בפיקוח שני מפקחים ובאיזוק אלקטרוני, הפקדת סך של 400,000 ש"ח וערבות בנקאית באותו סכום, התייצבות בתחנת משטרה בכל בוקר ועוד. ביני לביני הוכרז העורר בר הסגרה ובית המשפט ציין, כי " דעת לנבון נקל, כי ככל שלכאורה קרב יום הסגרה, כן יגבר הדחף להימלטות" (מפי כב' השופט רובינשטיין). ב"כ המדינה טענה כי מדובר במי שנמלט לישראל בפתאומיות, משפחתו לא ביקרה כאן מעולם והגיעה בעקבותיו, והיו לו מספר זהויות בדויות. חרף כל אלה, לא התקבל עררה של המדינה והוחלט להותיר את תנאי השחרור על כנם. בבש"פ 6434/10 היועץ המשפטי לממשלה נ' בן חיים, מיום 2.9.10, נדון ערר על החלטה לשחרר את המשיבה, שהורשעה בצרפת בעבירת סמים ביחס לתשעה ק"ג קוקאין שנמצאו בכליה, בתנאים של מעצר בית מלא בפיקוח ובאיזוק אלקטרוני, הפקדת סך של 50,000 ש"ח ועוד. בעת הדיון בערר הצביעה ב"כ המדינה על כך שהמשיבה נמלטה מצרפת ולא קיימה תנאי שחרור שנקבעו לה, השיגה  תיעוד חלופי ונסעה מצרפת לתאילנד. ב"כ המדינה גם ציינה, כי שירות המבחן העריך את מסוכנותה של המשיבה כבינונית, וכי היא הורשעה בהיעדרה בצרפת ונדונה ל-38 חודשי מאסר. בית המשפט החליט לקיים את החלטת השחרור תוך הגדלת סכום ההפקדה ל-80,000 ש"ח, תוך שהביא בחשבון אל מול כל האמור לעיל את מצבה הכלכלי של המשיבה ואת העובדה כי היא אם לתינוקת בת חודשיים אשר נולדה בעת שהותה במעצר (וראו גם: בש"פ 4243/11 היועץ המשפטי לממשלה נ' אמרה, מיום 6.6.11, שם נקבע כי הפחתת סכום ההפקדה מ-200,000 ש"ח ל-80,000 ש"ח בעניינו של מי שהתבקשה הסגרתו לארה"ב בגין מעורבותו בעבירות מרמה ובהעסקתם של עובדים זרים חורגת מ "איזור הביטחון" וכי יש לשקול הפחתת הסכום בתחום איזור ביטחון זה; בש"פ 8800/09 פורטולינוי נ' מדינת ישראל, מיום 11.11.09, שם דחה בית המשפט את עררה של מי שיוחסה לה בארצות הברית חברות ארוכת טווח בארגון עברייני שעסק בהונאת קשישים, וששוחררה לחלופת מעצר, בין היתר בתנאי שתפקיד סך של 150,000 ש"ח).

6.         נשוב לענייננו.

לאחר שנתתי דעתי למכלול נסיבות הענין, החלטתי להורות על שחרורו של המשיב לחלופת מעצר שפרטיה ייקבעו להלן, וזאת חרף עמדתו של שירות המבחן. לא נעלמה מעיני העובדה כי שירות המבחן הוא הגורם המקצועי האמון על הערכת מסוכנות,  שתפקידו להמליץ לבית המשפט לפי מיטב שיקול דעתו המקצועי. ואולם, בסופו של יום ההחלטה מתקבלת על ידי בית המשפט לאחר בחינת מכלול נסיבות העניין. בענייננו, עמדתי היא כי אין מקום לאמץ את המלצת שירות המבחן.

להלן אמנה את הטעמים לכך.

ראשית, בניגוד ל"הנחת העבודה" הקיימת בענייני הסגרה, כי " מדובר  על פי רוב במבוקש הסגרה שכבר נמלט מאימת הדין מהמדינה המבקשת, שבה לכאורה בוצעה העבירה, והוא מסרב להעמיד עצמו, מרצונו, לשיפוטה של אותה מדינה" (בש"פ 725/09 הנ"ל, בפסקה 22), בענייננו אין מדובר במי שנמלט מאימת הדין מרוסיה. הוכח, כי המשיב קבע את מרכז חייו בישראל בשנת 2001, נסע לרוסיה בשנת 2006 על מנת לשאת את רעייתו, וחזר לישראל ביום 2.8.09 על פי המתוכנן. אכן, המניעה החוקית לשוב לישראל בשל הצורך של רעייתו באשרה הוסרה עוד בחודש יולי 2008, ואולם, כפי שהסביר ב"כ המשיב, אותה עת היתה אשתו של המשיב בטיפולי פוריות ברוסיה, הוא סייע לסבתו (אם אימו) המתגוררת ברוסיה לאחר מות סבו, ולפיכך לא אצה לו הדרך לשוב לישראל. בחודש יולי 2009 הגיעה אימו לרוסיה כדי לטפל באימה וחזרה לישראל עם אשת המשיב חודש אחריו, על מנת לאפשר לו להתארגן בישראל ולמצוא עבודה. על פי חומר הראיות, פרטיו המדויקים של המשיב, לרבות כתובתו, נמסרו על ידי גלינה ניקנורובה למשטרת רוסיה ביום 22.6.09 (בעמ' 8 לפרוטוקול), ואולם המשטרה אפילו לא הזמינה את המשיב לחקירה. בפרק הזמן שבין אותו מועד ועד חזרתו לישראל אירח המשיב חברים של הוריו שהגיעו לביקור ברוסיה ביום 6.7.09, טייל עימם באזור, הכיר להם את העיר, וחזר איתם לישראל ביום 2.8.09 (ראו מכתבם של יצחק ולילי פינצי מיום 4.4.12). מדובר, אפוא, במי שהתנהל באופן פתוח וגלוי לאחר שהמתלונן נשדד (ביום 23.4.09) (כפי שפורט בהחלטה מיום 4.4.12) וחזר לישראל, ממנה נסע בשנת 2006, על פי תוכניותיו.

שנית, למשיב אין עבר פלילי, לא ברוסיה ולא בישראל. אשר לרוסיה הוסבר על ידי בא כוחו, כי נגד המשיב נוהל הליך שאינו פלילי בגין מעורבותו בתאונת דרכים שבה נהרג אדם; ואשר לישראל, מדובר במי שנפתחו נגדו תיקים ונסגרו. אין לו כל רישום פלילי, ולא תלויים ועומדים נגדו תיקים פתוחים כלשהם (מב"דים). הכלל הוא, כי אין להגיש לבית המשפט פלט מחשב בדבר מב"דים בעת הדיון במעצר. כאשר מתגלה לתביעה כי קיימים תיקים פתוחים " משמעותיים לכאורה" עליה להזמין אותם ולעיין בהם, ואם ברצונה להסתמך עליהם עליה להגיש לבית המשפט את חומר הראיות שבאותם תיקים (בש"פ 6718/06 פלוני נ' מדינת ישראל, מיום 10.9.06). לעומת זאת, בענייננו מדובר בתיקים סגורים שיש להתעלם מהם כליל. שירות המבחן סבר כי קיימת " אי בהירות" בנוגע לשימוש בסמים ובאלכוהול, ככל הנראה לנוכח חוסר ההתאמה בין קיומם של תיק או תיקים סגורים בענין זה  ודברי המשיב אשר שלל בעייתיות בתחום הסמים והאלכוהול. סבורני, כי בהיעדר אינדיקציות אחרות לבעייתיות כאמור, זולת עצם העובדה כי נפתח תיק מסוג זה בעבר ונסגר, שומה היה על שירות המבחן לקבל את דברי המשיב כפשוטם ולהימנע מלכלול בתסקיר - במסגרת השיקולים אם להמליץ על שחרור לחלופה - התייחסות בעלת נימה שלילית לנושא.

שלישית, אשר להתרשמות עורכת התסקיר כי רב הנסתר על הנגלה בהתנהלותו של המשיב ברוסיה ובנסיבות חזרתו לישראל, איני שותפה לה, עם כל הכבוד. קיומו של פער בין האמור בבקשת ההסגרה לבין עמדת המשיב וטענתו כי מדובר בעלילת שווא אינו צריך להפליא ולהפתיע כאשר מדובר במי שמכחיש שביצע את העבירה המיוחסת לו. שירות המבחן אינו יכול להעריך בשלב זה את עמדתו של המשיב ביחס לעבירה המיוחסת לו או לנקוט עמדה ביחס לכך. מדובר בבירור השמור למשפט גופו, ככל שיוחלט להסגיר את המשיב, וככל שיוחלט להעמיד את המשיב לדין ברוסיה (שהרי הוא טרם נחקר שם ואך הוצא צו מעצר ביחס אליו). אזכיר, כי גלינה ניקנורובה הזכירה לראשונה את שמו של המשיב כמי שהיה מעורב בשוד בהודעה מיום 22.6.09 (כחודשיים לאחר השוד), שמסרה ככל הנראה ביוזמתה, עת הגיעה למשטרה ביחד עם מעורב נוסף, א"ל פליושקוב, אשר הזכיר את שמו של המשיב אך לא זיהה אותו במסדר זיהוי תמונות שכלל שלוש תמונות בלבד (ראו בהחלטתי מיום 4.4.12).

רביעית, שירות המבחן התרשם מאיכות החלופה המוצעת וציין את התגייסותם של הורי המשיב לסייע לו. איני סבורה כי "דילמת הדיווח" בה עלולים להימצא הורי המשיב מיוחדת להם, ואיני מוצאת כי עמדתם ביחס לבנם המשיב וביחס לענין כולו שונה מעמדתם של הורים אחרים המשמשים חדשות לבקרים בהצלחה כמפקחים על ילדיהם המצויים בחלופת מעצר בביתם. במהלך הדיונים עד כה, שבכולם הקפידו ההורים להיות נוכחים, התרשמתי לא רק מנכונותם לסייע לבנם אלא גם מהבנתם את ההליך המשפטי, את האחריות שתוטל עליהם אם יימצאו ראויים לשמש כמפקחים על קיום תנאי השחרור על ידי בנם ואת משמעויותיה. עוד אציין בהקשר זה, כי לבית המשפט הוגשו מכתבים ממעסיקו של המשיב, יוסף בן חמו, ומשכניו, המתארים את תכונותיו הטובות ואת מזגו הנוח.

7.         על יסוד כל האמור לעיל, לצד העובדה כי העבירה שהמשיב חשוד בביצועה אינה מצויה ברף הגבוה מבחינת חומרתה, תחכומה והיקף הרכוש הנשדד, הגעתי לכלל מסקנה כי ניתן להשיג את תכלית המעצר בדבר הפגת החשש שהמשיב יימלט מאימת הדין גם באמצעות שחרור לחלופת מעצר הדוקה בדמות מעצר בית מלא בפיקוח ההורים בתוספת איזוק אלקטרוני ובתוספת תנאים כספיים. לטעמי, יש ב"חבילת" התנאים האמורה כדי להבטיח את ביצוע ההסגרה, אם יוחלט על כך בתום ההליך העיקרי. אשר לסכום הפיקדון, " הרי כפי שכבר נפסק, יש לשקול, מחד גיסא, את יכולתו הכלכלית של המשיב לעמוד בתנאי ההפקדה שנקבעו; ומאידך גיסא על סכומים אלה להיות גבוהים במידה מספקת, כך שישמשו גורם מרתיע מפני הימלטות ויגשימו את תכליות החלופה, ובפרט מניעת ההימלטות (ראו 6316/09 מימון נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 12.8.09)). אכן 'תנאים שקל לעמוד בהם או שכדאי לעמוד בהם, כגון שחרור העורר כנגד פיקדון נמוך, יכול ויניעו אותו מלוותר על הפיקדון על מנת לזכות בחופש במחיר זול ולהימלט מאימת הדין' (בש"פ 7650/95 הרוש נ' מדינת ישראל, סעיפים 13-12 (20.12.95); בש"פ 9075/96 טופול נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(5) 635, 639 (1997))" (בש"פ 6434/10 הנ"ל, בפסקה 8). בענייננו, המשיב הוא בן יחיד להורים ששניהם מוכרים כנכים על ידי המוסד לביטוח לאומי (האב בדרגת אי כושר של 100%; והאם - של 60%). ההורים, המשיב ואשתו ובתם הקטנה מתגוררים ביחד בדירה שכורה והמשיב משמש כמפרנס העיקרי של המשפחה. אמצעיו של המשיב דלים ויש לשקול נתון זה גם ביחס להערכת סיכון ההימלטות מישראל. בהחלטתי מיום 4.4.12 נקבע סכום שאינו עומד באמות המידה שקבעה הפסיקה, כפי שטען ב"כ המשיב, וענין זה יבוא על תיקונו במסגרת החלטה זו.

8.         אשר על כן, אני מחליטה לשחרר את המשיב לחלופת מעצר, בתנאים הבאים:

(א)        מעצר בית מלא בקרית אתא בבית הורי המשיב ברח' איינשטיין 18/4 בפיקוחם של ההורים ובתנאי איזוק אלקטרוני.

(ב)        המשיב יפקיד סך של 50,000 ש"ח בקופת בית המשפט.

(ג)         ההורים יחתמו על ערבות צד ג' בסכום של 50,000 ש"ח כל אחד.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ