החלטה בתיק מ"ת 31449-06-11

כתב אישום מייחס למשיב 2 ביצוע עבירה של קשירת קשר לפשע ועבירה של ייבוא סם מסוכן ולמשיב 4 מייחס ביצוע עבירה של ניסיון להחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית.

בהחלטה מיום 16.08.11 נקבע על ידי כבוד השופטת מרוז כי קיימת תשתית ראייתית מוצקה לביסוס עובדות כתב האישום וכי עניינם של המשיבים יבחן במסגרת תסקיר מעצר.

ב"כ המשיבים, עו"ד מרוז טען כי בעצם שליחת המשיבים לשירות המבחן לשם בחינת אפשרות שחרורם, יש כדי להביע עמדה מצד בית המשפט שבאם יומלץ על שחרורם יהיה מקום לעשות כן.

אלא שאין בעצם שליחת עניינו של נאשם לבחינת אפשרות שחרורו לחלופת מעצר כדי להוות כל אינדיקציה לכוונותיו של בית משפט, והזמנת תסקחר נועדה לפרוס בפני בית משפט את כל השיקולים הצריכים לעניין על מנת לקבל תמונה ברורה ורחבה טרם קבלת החלטה סופית.

בנוסף כבוד השופט מרוז ציינה מפורשות בהחלטתה, כי בשל נסיבותיהם של המשיבים ובשל מצוות המחוקק והכול מבלי לטעת כל תקווה בלב המשיבים בדבר כוונת בית המשפט יש לערוך תסקירי מעצר.

בנוסף טען הסנגור בעניינו של משיב 2, כי נמצא לו מפקח ראוי הרחק ממקום האירועים, המשיב צעיר בגילו ללא עבר פלילי אשר היה ,לכאורה,שותף בביצוע העבירה היות ואביו, משיב 1, ביקש ממנו להגיע למקום בו התרחשה עסקת סמים ללא שהיה לו כל קשר להליך גיבוש העסקה.

בעניינו של משיב 4 טען כי הקשר שלו לעסקה היה בכך שהגיע לאסוף את משיב 2 ברכבו והוא הואשם בעבירה של החזקת סם ולא ייבוא ובנוסף, החלופה שהומלצה מרוחקת ממקום ביצוע העבירה.

משיב 2

שירות המבחן ערך שני תסקירים בעניינו ובחן שתי חלופות כאשר מצא בסופו של דבר להמליץ על שחרורו לחלופה בבית בן דודתו ברהט, המרוחקת ממקום התרחשות האירועים וממקום מגוריו ובפיקוחו לאחר שנמצא ראוי ובעל יכולת להציב למשיב גבולות וזאת בניגוד לבית אימו שהוצע כחלופה.

שירות המבחן התרשם כי המשיב אינו משתף באופן מלא לגבי התנהלותו ומעשיו סמוך למעצר. כמו כן העריך כי קיים סיכון בינוני להישנות מעשיו של המשיב.

מהחלטת כבוד השופטת מרוז עולה מעורבותו העמוקה של המשיב בעסקת הסמים, שיחות שהתקיימו עם ה"אחרים" השוהים בפרו, תוך שימוש במילות קוד, כאשר אכן המשיב 1 לכאורה היה הרוח החיה בעסקה, מעורב בהפקדת הכספים לבלדריות ותיאומים שנערכו עם משיב 1 ובסופו של יום שהה עם משיב 4 באיזור המלון על מנת לשמור על הבלדרית.

בשורה ארוכה של מקרים, עמד בית-משפט זה על הכלל לפיו בהעדר נסיבות מיוחדות, יש להורות על מעצרו של מי שעוסק, לכאורה, בסחר בסמים עד לתום ההליכים המשפטיים (ראו למשל, בש"פ 43/05 ארוך נ' מדינת ישראל (טרם פורסם); בש"פ 170/05 אברגל נ' מדינת ישראל (טרם פורסם); בש"פ 280/05 שטרית נ' מדינת ישראל (טרם פורסם);  בש"פ 686/04 חטאר נ' מדינת ישראל (לא פורסם); בש"פ 8915/00 בן-אלישע נ' מדינת ישראל (לא פורסם). במקרים אלו, חלופת המעצר, כך נפסק לא אחת, עשויה להתברר כבלתי-יעילה, זאת משום שהעיסוק בסמים יכול להמשך גם בין כותלי הבית.

קיימות נסיבות המיוחדות בגין ניתן לשקול שחרורו שך נאשם העצור בגין מעורבות בעבירות הקשורות לסמים, בתנאים המצטברים שלהלן: (א) העורר לא היה "הרוח החיה" מאחורי העסקה, או "החוליה המרכזית" בהפצת הסם. (ב) תסקיר שירות המבחן המליץ על שחרורו

(ג) העורר בחור צעיר שלא היו לחובתו הרשעות קודמות (ראו: בש"פ 3619/06 פיינר נ' מדינת ישראל;בש"פ 4551/09 מדינת ישראל נ' אוחיון).

המשיב צעיר ללא כל עבר פלילי, אשר היה מעורב ,לכאורה ,בעבירה של ייבוא סם בצורה מחושבת בשיתוף פעולה עם אחרים, אך יחד עם זאת לכאורה עשה כן בשל מעורבותו של אביו לו הקשרים עם אותם גורמים בחו"ל. נראה בנסיבות המקרה כי הרחקתו לרהט בפיקוח בן דודו אשר שוהה בביתו מרבית הזמן ,בעל סמכותיות כלפי המשיב ואשר יכול להציב לו גבולות הינו חלופה ראויה אשר יש בה כדי להשיג את מטרת המעצר.

משידוע כי חלופת מעצר הנה חלופה שיש בה כדי למזער סיכונים ככל שניתן ואין היא לעולם הרמטית לחלוטין ובהינתן נסיבות המקרה בעניינו של המשיב מצאתי לאמץ את המלצת שירות המבחן.

לפיכך הנני מורה כי המשיב ישוחרר לבית בן דודו, מר עבד אל עזיז אלזיאדנה ת.ז.  XXXברהט XXXX, בפיקוחו .

המשיב יחתום על התחייבות עצמית בסך של 15,000 ש"ח.

כל אחד מן הערבים המפקחים יחתום על ערבות צד ג' בסך 25,000 ש"ח להבטחת תנאי השחרור.