אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק מ"ת 30915-04-13

החלטה בתיק מ"ת 30915-04-13

תאריך פרסום : 07/11/2013 | גרסת הדפסה
מ"ת
בית המשפט המחוזי בחיפה
30915-04-13
29/04/2013
בפני השופט:
רון שפירא

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
חמו פאיז (עציר)
החלטה

נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של נשיאת נשק - עבירה לפי סעיף 144 (ב) רישא לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין"); איומים - עבירה לפי 192 לחוק העונשין; מעשי פזיזות ורשלנות, עבירה לפי סעיף 338 (א]( 5) לחוק העונשין; שיבוש מהלכי משפט - עבירה לפי סעיף 244 לחוק העונשין. ביחד עם כתב האישום הוגשה גם בקשה זו שבפני במסגרתה עותרת המאשימה להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים כנגדו.

על פי הנטען בכתב האישום החליטו המשיב לאיים על בעלים של מסעדה בשם "הואנה" בחיפה. בלילה שבין 10/3/13 ל 11/3/13 בשעה 03:15 לפנות בוקר הגיע המשיב לאיזור המסעדה כאשר הוא ברכב בו נהגו ונסעו חבריו (להלן: "האחרים"). תוך כדי נסיעה ברכב, כאשר ברכב יושבים האחרים,

הוציא המשיב את ידו מבעד לגג הנפתח שברכב וירה מספר יריות באוויר בשד' בן גוריון בחיפה. בעקבות הירי, יצאו מהמסעדה מספר אנשים. הרכב המשיך בנסיעתו, נעצר בסמוך למסעדה ולאנשים שעמדו בכניסה למסעדה, ואז ירה הנאשם עוד מספר יריות באוויר, כשהוא מסכן חיי אדם, וזאת עשה בכוונה לאיים על הבעלים של המסעדה ולהפחיד או להקניט. לאחר מכן, נמלט המשיב מהמקום.

ב"כ המשיב לא חלק על קיומן של ראות לכאורה שיש בהן כדי לבסס סיכוי להוכחת עובדות כתב האישום. טענותיו העיקריות בתמצית שתים. האחת היא של אפלייתו של המשיב ביחס לצעירים האחרים שהיו עמו ברכב. הטענה השניה התייחסה לבקשת הסניגור לשקול שחרורו של המשיב לחלופת מעצר בהיותו צעיר, תלמיד כיתה יב', הלומד באופן סדיר בבית ספר ואף אמור לגשת בקרוב לבחינות בגרות.

כאמור, אין מחלוקת על קיומן של ראיות לכאורה ולא ארחיב בסקירת הראיות. אציין כי קיימת עדות של עד מבין האחרים ששמע מהמשיב על רצונו לירות על המסעדה עקב סכסוך בין משפחת אבו כליב, משפחתו של המשיב, לבעל המסעדה ואותו עד גם טוען כי המשיב הראה את הנשק לאחרים ברכב. עד אחר מנוסעי הרכב טוען כי לא ראה שלמשיב אקדח ואולם הוא מאשר את עצם ביצוע הירי ע"י המשיב. ברכב בו נסעו המשיב והאחרים נמצאו טביעות אצבעו של המשיב. קיימים מחקרי תקשורת המצביעים על קשר בין המשיב לאחרים וכן על מיקומו בעת ביצוע הירי. כאמור, אין מחלוקת על קיומה של תשתית ראיות לכאורה ודי באלו כדי לבסס סיכוי של ממש להרשעתו של המשיב במיוחס לו.

המעשים המיוחסים למשיב מקימים עילה של מסוכנות, מעצם טיבם. מעבר למעשים, מבדיקות שנערכו לתרמילים שנמצאו בזירה עולה כי הנשק בו בוצע הירי במקרה שבפני כבר שימש בעבר לביצוע ניסיון רצח. הנשק הועלם ע"י המשיב וטרם אותר. מכאן שמדובר בעבירות בנשק במדרג הגבוה של המסוכנות. " אשר למסוכנות הכרוכה בעבירות אלה, והאפשרות להפיגה בחלופת מעצר, נקבע בפסיקה מדרג של חומרה, הנגזר מהמטרה לה נועד הנשק. בראש הרשימה, מבחינת חומרת הסיכון, ניצבת החזקת נשק שנועד לביצוע מעשים המיועדים לפגוע בביטחון המדינה או הציבור. אחריה, בסולם החומרה, ניצבת החזקתו של נשק לשם ביצוע עבירות פליליות ספציפיות כגון רצח או שוד, החזקת נשק כדי לאפשר פעילות פלילית "לעת מצוא", החזקת נשק לשם הגנה עצמית, ועד לתחתית הסולם, שם מצויה החזקת נשק שפג תוקף רישיונו. נקבע, שהחזקת נשק ללא רישיון שנועד לביצוע עבירה פלילית, מצדיקה, בד"כ, מעצר עד תום ההליכים, בעוד שהחזקת נשק לשם הגנה עצמית, אינה מצדיקה, ככלל, מעצר כזה (ב"ש 625/82 מחמוד נ' מדינת ישראל, פ"ד לז(3) 668)." [בש"פ 9126/04 חוסייני נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 7.11.2004), פסקה 8 (ההדגשות הוספו. ר.ש.)].

לעניין המסוכנות יש להוסיף כי המשיב שמר על זכות השתיקה. "השמירה על זכות השתיקה אף מקשה על הנאשם להפריך את חזקת המסוכנות הסטטוטורית לפי סעיף 21(א)(1)(ג)(4) לחוק המעצרים בש"פ 8638/96 נחום קורמן נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(5) 200, 207 (1996); ראו גם: בש"פ 748/10 שומי איסקוב נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 18.2.10)]

על עילת המסוכנות יש להוסיף גם עילה שעניינה בחשש להשפעה על עדים ושיבוש מהלכי משפט. מחומר הראיות עולה כי המשיב פעל להעלמת האקדח ומכשיר הטלפון הנייד ששימש אותו בליל האירוע. מעבר לכך, המשיב לא אותר במשך כשבועיים. נטען כי שהה ברמאללה ואולם הודעות שנמסרו להוריו לא סייעו להגעתו למשטרה. על זאת יש להוסיף כי כל האחרים, שהם עדי תביעה, מוכרים לו וקיים חשש של ממש לניסיון להשפעה על עדותם.

מכאן שקיימות עילות מוצקות למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים כנגדו.

לא ראיתי בסיס לטענת האפליה ביחס לאחרים שהיו ברכב. האחרים לא ביצעו ירי. מעבר לכך, מחומר הראיות עולה שאלה בנוגע למידת ידיעתו המוקדמת של כל אחד מהאחרים על הירי שמתכנן המשיב לבצע. מכאן שלא ניתן לגזור גזירה שווה בנוגע למעורבות האחרים. מעבר לכך, האחרים לא נמלטו מחקירה, כפי שעשה המשיב. מכאן, שגם לעניין זה, מצבם שונה ממצבו.

בכל הנוגע לגילו הצעיר של המשיב - אכן המשיב אדם צעיר. אמנם עבר את גיל 18 ואינו קטין ואולם בהיותו תלמיד תיכון הנטיה, בדרך כלל, היא להחיל עליו דין דומה לשל קטינים ולהורות על הגשת תסקיר בטרם מתן החלטה. ואולם בעניין שבפני שונים הנתונים. מדובר באדם צעיר הנוהג בדפוסים של עבריין מקצועי. מעבר לביצוע העבירה, כך לכאורה, הוא העלים את הנשק וכאמור גם נעלם מעצמו למקום מסתור לתקופה ממושכת. עוד צוין כי שמר על זכות השתיקה. כל נתוני המקרה והראיות מצביעות כי גילו אינו משקף את דרך התנהגותו.

אמנם הכלל הוא כי בכל מקרה על בית משפט לשקול שחרור לחלופת מעצר וכלל זה נכון שבעתיים כאשר מדובר בנאשמים ללא עבר פלילי או בנאשמים צעירים בגילם [ראו: בש"פ 1911/11 רועי רווה נ' מדינת ישראל (טרם פורסם 22.3.11) וההחלטות שפורטו שם]. ואולם " בית משפט .... עמד לא פעם על החובה לבחון אפשרות של חלופת מעצר לצורך השגת מטרת המעצר בדרך הפוגעת פחות בחירותו של נאשם. אולם בחינה זו אין משמעותה בחינת חלופות קונקרטיות בכל מקרה נתון. על בית המשפט ליתן דעתו לסוגיית החלופה ולהתייחס אליה בהחלטתו אך בהחלט ייתכנו מקרים בהם יסבור בית המשפט כי בנסיבותיו של המקרה שבפניו לא ניתן לאיין את עילת המעצר בדרך של חלופה ואם זו מסקנתו, אין טעם ואין צורך לבחון חלופות קונקרטיות (ראו: בש"פ 9447/04 זבידאת נ' מדינת ישראל, פסקה 6, [פורסם בנבו] 2.11.2004); בש"פ 7985/09 חאלד נ' מדינת ישראל, פסקה 14, [פורסם בנבו] 15.10.2009))". [בש"פ 8646/09 עמר נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 10.11.2009) פסקה 7; ראו גם: בש"פ 3002/06 סעאידה נ' מדינת ישראל, (טרם פורסם, 17.4.06); בש"פ 9198/04 אבדולייב נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 7.11.04); בש"פ 36501/11 פלוני נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 24.5.11)].

מעבר למסוכנות הרבה והחשש לשיבוש מהלכי משפט, התנהגותו של המשיב מעידה כי לא ניתן לתת בו אמון, וככל הנראה גם לא במשפחתו שלא סיעה בהבאתו למשטרה לחקירה. בנסיבות אלו וכאשר האמון הבסיס הנדרש לשם בחינת חלופת מעצר אינו קיים, לא מצאתי מקום להורות לשירות המבחן לבחון אפשרות שלחרור לחלופת מעצר, הכל תוך הבאה בחשבון של גילו הצעיר של המשיב.

" בשאלה זו נפסק כבר בעבר, כי החובה לשקול את האפשרות לחלופת מעצר קבועה בחוק, ולפיכך על בית המשפט לפעול ככלל על פי חובה זו. יחד עם זאת, בחינה עקרונית זו איננה בהכרח מובילה בכל מקרה לבדיקה קונקרטית על ידי שירות המבחן. במקרים בהם נשללת על פניה האפשרות לחלופת מעצר, כגון מקרים בהם מיוחסת לנאשם עבירת אלימות חמורה ביותר, או מקרים של נאשמים בעלי עבר פלילי מכביד, או כאלה שהוכיחו בעבר כי אין ליתן בהם אמון, או שברחו ממשמורת חוקית - אין צורך להעביר עניינם לבדיקה של שירות המבחן על מנת שיבחן האם קיימת בעבורם חלופת מעצר מתאימה." [בש"פ 7038/09 אבו אסעד נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 14.9.2009) (ההדגשה הוספה. ר.ש.]. ראה גם:

בש"פ 3086/05 נאסר אבו הדובה ואח' נ' מדינת ישראל, (טרם פורסם, 14.4.05);

בש"פ 9783/06 איליה קרצב נ' מדינת ישראל, (טרם פורסם, 7.12.06);

בש"פ 9302/08 עמאד אלעקובי נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 14.11.08);

בש"פ 9284/08 מאור לוי נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 14.11.08);

בבש"פ 1092/05 זוהיר תראבין נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 27.2.05).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ