אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק מ"ת 3049-03-12

החלטה בתיק מ"ת 3049-03-12

תאריך פרסום : 10/02/2013 | גרסת הדפסה
מ"ת
בית המשפט המחוזי ירושלים
3049-03-12
10/04/2012
בפני השופט:
י' נועם

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
עאמר חוסין (במעצר)
עו"ד ו' דכוואר
החלטה

1.         לפניי בקשה למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו בת"פ 3027-03-12, שבו הואשם בעבירות של קבלת רכב גנוב - לפי סעיף 413י לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן - החוק ), ובעבירת סחר ברכב גנוב - לפי סעיף 413יא לחוק הנ"ל.

             בכתב-האישום נטען, כי בלילה שבין ה-23.2.12 ל-24.2.12, נגנב אופנוע "הונדה" של המתלונן, אשר חנה בשכונת פת בירושלים, וכי בסמוך לאחר מכן, במועד שאינו ידוע למאשימה, נטל המשיב את השליטה על האופנוע, ביודעו כי הוא גנוב. עוד נטען בכתב-האישום, כי ביום 27.2.12, בשעות אחר הצהריים, מכר המשיב את האופנוע לקטין א', יליד חודש אוגוסט 1997.

            בהחלטה מיום 8.3.12 נקבע, כי קיימות ראיות לכאורה נגד המשיב, ואף קמה עילת מעצר נגדו מחמת הסיכון הנשקף ממנו לביטחון הציבור. בגדרה של אותה החלטה נדחתה עתירת הסניגור לשחרר את המשיב לאלתר ממעצרו, לחלופת מעצר של "מעצר בית" בבית הוריו; ונקבע כי שאלת חלופת המעצר תיבחן לאחר הזמנת תסקיר מעצר.  

2.           כפי שצוין בהחלטתי מיום 8.3.12, קמה עילה למעצרו של המשיב מחמת הסיכון הנשקף ממנו לביטחון הציבור. סיכון זה נלמד ממהות העבירות, מעברו הפלילי של המשיב ומכשלון ההרתעה בהליכים המשפטיים שהתנהלו נגדו בעבר.

        הרשעתו הראשונה של המשיב היא בת"פ 336/09 בבית-משפט זה. באותו הליך הורשע המשיב בעבירת שוד - לפי סעיף 402(א) לחוק העונשין, בכך שביום 3.2.09 נכנס למוסך בירושלים בכוונה לבצע שוד, ביקש לרכוש קסדה וזוג כפפות, וכאשר אלה נמסרו לידיו - התיז תרסיס של גז מדמיע על פניו של המוכר , ונמלט מהמקום עם הקסדה והכפפות, ששוויים עמד על 2,200 ש"ח. בגזר-הדין, מיום 7.7.09, אימץ בית-המשפט (כב' השופט מ' סובל) את המלצת שירות המבחן, וגזר את דינו של המשיב לשישה חודשי מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות, לשנת מאסר על-תנאי שלא יעבור תוך שלוש שנים עבירה נגד גוף או רכוש מסוג פשע ולפיצוי המתלונן. בית-המשפט הזמין חוות-דעת מהממונה על עבודות השירות, ודחה את המשך הדיון ליום 2.9.09.

             בעת שהיה על המשיב לשהות בתנאי "מעצר בית" בבית הוריו, במסגרת שחרורו בערבות בתיק הנ"ל, ובשעה שהדיון בעניינו נדחה, כאמור, עד לקבלת חוות-דעת הממונה על עבודות השירות, נתפס המשיב ביום 8.8.09 כשהוא נוהג ברכב ללא רשות הבעלים. בגין האירועים הנדונים הורשע המשיב, ביום 7.9.09, בת"פ 3503/09 בבית-משפט השלום בירושלים, בעבירות של שימוש ברכב ללא רשות הבעלים - לפי סעיף 413ג רישא לחוק, הפרת הוראה חוקית - לפי סעיף 287(א) לחוק, ונהיגה בקלות ראש - לפי סעיף 62(2) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], תשכ"א-1961. דינו נגזר במועד הנ"ל לשמונה חודשי מאסר בפועל.

בעקבות מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים בתיק השני, וגזר-הדין שהושת עליו באותו הליך; ולנוכח העובדה שהמשיב הפר את תנאי השחרור בערובה של "מעצר בית" בתיק הראשון, לשם ביצוע עבירות הנדונות בתיק השני, הורה בית-המשפט (כב' השופט מ' סובל), בהחלטה משלימה, מיום 24.11.09, כי המשיב ירצה את ששת חודשי המאסר בין כותלי הכלא, ולא בעבודות שירות, וכי עונשי המאסר בשני התיקים יבוצעו בזה אחר זה. המשיב שוחרר מריצוי המאסר בחודש אפריל 2011.

עוד בטרם ריצוי המאסר הורשע המשיב ביום 23.11.10, בבית משפט השלום בירושלים, בת"פ 13063-05-10 בעבירה של החזקת סכין למטרה לא כשרה - לפי סעיף 186 לחוק, ובעבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו - לפי סעיף 275 לחוק; ודינו נגזר, באותו מועד, לשלושה חודשי מאסר על תנאי ולתשלום קנס בסך 1,500 ש"ח.

הרשעתו האחרונה של המשיב היא מיום 24.11.11 בת"פ 9847-08-11, שבו הורשע בעבירת התנהגות העלולה להפר את שלום הציבור - לפי סעיף 216(א)(4) לחוק, אשר נעברה ביום 1.8.11. בגזר-הדין, שניתן כאמור בחודש נובמבר האחרון, נידון המשיב למאסר על תנאי של שנה. הסנגור מציין, כי במשפט האחרון היה המשיב משוחרר בערבות בתנאי "מעצר בית", ולא הפר את התנאים. ואולם, בהליך האחרון לא היה כדי להרתיע את המשיב מלבצע את העבירות בתיק הנוכחי כשלושה חודשים לאחר מכן.

3.         המשיב הוא בן למשפחה בת חמש נפשות - זוג הורים ושלושה ילדים. בתסקיר המעצר הראשון, שהוגש ביום 20.3.12, ציין שירות המבחן, כי התרשם שהמשיב הוא צעיר הסובל מחסכים רגשיים, חינוכיים ופיזיים, דבר שבא לידי ביטוי בנשירתו המוקדמת מבית-הספר, בהיעדר מיומנויות חיים בסיסיות ובמעורבות חוזרת בפלילים. עוד ציין שירות המבחן, כי הוריו של המשיב התקשו להתמודד עם בעיות ההתנהגות של המשיב, כאשר גישתם המגוננת דווקא החריפה את מצבו. בנוסף צוין, כי על אף גילו הצעיר הסתבך המשיב בפלילים מספר פעמים, ונראה כי ההליכים המשפטיים, כמו-גם המאסרים שהושתו עליו, לא היוו עבורו גורם מרתיע, דבר שבא לידי ביטוי, בין-היתר, בהפרת תנאי מעצר בית וביצוע עבירה בעבר בהיותו ממתין לגזר-דין בתיק אחר. במסגרת הכנת תסקיר המעצר הראשון, הציע המשיב חלופת מעצר של "מעצר בית" בבית הוריו בפיקוח אמו ואחותו. שירות המבחן התרשם, כי האם אינה מתאימה לשמש כמפקחת ולא תוכל להציב גבולות למשיב, הן משום שהיא מנסה להמעיט מחומרת מצבו של בנה, והן משום שבעבר שימשה כמפקחת והמשיב הפר את תנאי השחרור בערובה וביצע עבירה נוספת. עוד התרשם שירות המבחן, כי גם האחות תתקשה להציב גבולות להתנהגותו של המשיב. לאור קשיי ההתנהגות של המשיב והיעדר יכולת שליטה וריסון עצמי, ולנוכח הפעילות העבריינית החוזרת ונשנית, העריך שירות המבחן כי רמת הסיכון הנשקפת מהמשיב הנה בדרגה בינונית עד גבוהה, ולא המליץ לשחררו לחלופת "מעצר בית".

4.         לנוכח הימנעותו של שירות המבחן מלהמליץ על חלופת מעצר בעניינו של המשיב, הודיע הסנגור בדיון שהתקיים ביום 21.3.12, כי הוא מסכים למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו. יחד עם זאת, ביקש להזמין תסקיר מעצר משלים, שיבחן אפשרות לשלב איזוק אלקטרוני ל"מעצר הבית" - אמצעי פיקוח ששירות המבחן לא התייחס אליו בתסקיר הראשון. על-רקע הודעת הסנגור, ניתנה במועד האמור החלטה, לפיה נעצר המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו; ובמקביל התבקש שירות המבחן להגיש תסקיר משלים בדבר אמצעי הפיקוח הנוסף המוצע של פיקוח אלקטרוני.

5.         בתסקיר מעצר משלים מיום 27.3.12 הודיע שירות המבחן, כי בתסקירו הראשון לא שקל את האפשרות של פיקוח אלקטרוני, הואיל והמפקחות עצמן - האם והבת - לא נמצאו מתאימות, ולשיטתו - פיקוח אלקטרוני ללא מפקחים מתאימים אינו מאיין סיכון. עם זאת, הוסיף וציין שירות המבחן כי ככל שיוצע ערב נוסף, בוגר, שיעזור במלאכת הפיקוח, ישקול אפשרות של חלופת מעצר בדרך של "מעצר בית" בשילוב עם פיקוח אלקטרוני. בעקבות הגשת התסקיר המשלים ביקש הסנגור להזמין תסקיר מעצר משלים נוסף, והציע שני ערבים נוספים - אביו ואחיו של המשיב.

6.         בתסקיר המעצר המשלים השני, שהוגש ביום 15.4.12, ציין שירות המבחן כי אביו של המשיב יתקשה לעמוד במלאכת הפיקוח ולהציב גבולות למשיב, הואיל ומדובר באדם שסובל ממחלה קשה ונדרש לסיוע ועזרה. קצין המבחן ראיין את אחיו של המשיב וכן את בן דודו; ובשונה מהאמור בתסקירו הראשון, ציין כי ככל שבני המשפחה יתחייבו לשתף פעולה במסגרת הקשר עם שירות המבחן, ימליץ על שחרורו של המשיב ל"מעצר בית" בבית המשפחה, בפיקוח האח, בן הדוד חאתם והאחות הבה, זאת בשילוב פיקוח אלקטרוני - המהווה אמצעי שעשוי לצמצם את הסיכון בפריצת גבולות על-ידי המשיב.

7.         בעקבות הגשת תסקיר המעצר האחרון, ביקש הסנגור לשחרר את המשיב בערבות, בתנאי "מעצר בית" בבית ההורים, בפיקוח שלושת המפקחים האמורים ובאיזוק אלקטרוני. בדיון שהתקיים ביום 16.4.12, נחקרו אחיו ואחותו של המשיב. השניים ציינו, כי אכן שימשו כערבים למשיב בעבר עת שוחרר ל"מעצר בית" (בתיק בעניין עבירת השוד), אך טענו כי רק חתמו על כתב ערובה, ולא שימשו כמפקחים על המשיב. בכך הסבירו, מדוע לא דיווחו על הפרת תנאי השחרור בערובה על-ידי המשיב. מעיון בהחלטה בדבר שחרורו של המשיב בערובה באותו הליך (ב"ש 8222/09) עולה, כי המשיב שוחרר ל"מעצר בית" בפיקוח אמו בלבד, אך האחות והאח חויבו לחתום על ערבות בסכום 10,000 ש"ח "להבטחת התייצבותו של המשיב למשפט ולהבטחת עמידתו בתנאי השחרור".

8.         הסנגור לא הקל ראש בכך שהמשיב הפר בעבר את תנאי השחרור בערובה של "מעצר בית" בבית הוריו, לשם ביצוע עבירה נוספת, אך הדגיש כי במשפטו האחרון שוחרר המשיב ל"מעצר בית" לבית ההורים, ולא הפר את תנאי השחרור בערובה. לטענתו, חלופת המעצר הולמת, הן בבחירת מפקחים ראויים והן באמצעי הנוסף של איזוק אלקטרוני.

9.         ב"כ המבקשת גורס, כי אין מקום לנקוט חלופת מעצר כלשהי בעניינו של המשיב. הוא הדגיש, כי האיזוק האלקטרוני אינו מהווה, כשלעצמו, חלופת מעצר, ומשמש אך נדבך נוסף ככל שקיימת חלופת מעצר אפקטיבית. לגרסתו, לא קיימת חלופת מעצרו אפקטיבית שתפיג את הסיכון המוגבר שנשקף מהמשיב, זאת לנוכח הרשעותיו הקודמות של המשיב, ניצול השחרור בערובה בעבר (באותה חלופת מעצר בבית ההורים) לביצוע עבירות נוספות, והיעדר הרתעה בענישה שהושתה עליו בעבר.

 10.      לאור מהות העבירות המיוחסות למשיב, דפוסי אישיותו המפורטים בתסקיר המעצר ועברו הפלילי - קמה עילת מעצר נגדו, זאת מחמת הסיכון הנשקף ממנו לביטחון הציבור. סיכון זה הנו מוגבר, ואף שירות המבחן העריכו ברמת בינונית עד גבוהה. סבורני, כי אין חלופת מעצר הולמת שיש בה כדי להפיג את הסיכון האמור, זאת לנוכח מהות העבירות של קבלת רכב גנוב ומסחר ברכב גנוב; כשלון ההרתעה בהליכים המשפטיים שננקטו נגד המשיב בעבר, ובכלל זה שני עונשי המאסר בפועל והמאסר על תנאי שהוטלו עליו; העובדה שבעבר הפר תנאי שחרור בערובה של "מעצר בית", באותה חלופה המתבקשת כיום על-ידו, וניצל את השחרור בערובה בתיק שוד לביצוע עבירה של שימוש ברכב ללא רשות הבעלים; והתעוזה שהפגין בביצוע העבירות הנדונות זמן קצר לאחר תום משפטו האחרון, וכאשר תלוי ועומד נגדו להפעלה מאסר על תנאי ממושך של שנה שהוטל עליו בגין עבירת השוד בת"פ 336/09. יודגש, כי חלופת מעצר מותנית במתן אמון בנאשם, כי יקיים את תנאי השחרור בערובה. המשיב אינו ראוי לאמון שכזה, זאת לאור כשלון ההתרעה בהליכים המשפטיים הקודמים, וההפרה הבוטה של תנאי השחרור בערובה בעבר, כמפורט לעיל. העובדה שהמשיב לא הפר את תנאי השחרור בערובה במשפטו האחרון, כנטען על-ידי הסנגור, אינה מפחיתה מהסיכון הממשי והמוגבר הנשקף מהמשיב להישנות פעילות עבריינית; ובביצוע העבירות הנדונות שלושה חודשים לאחר מתן גזר-הדין במשפטו האחרון, כאשר תלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי ממושך להפעלה - הוכיח המשיב כי מורא הדין ובתי-המשפט הוא ממנו והלאה. הצהרת בני המשפחה, לפיה ידווחו למשטרה על כל הפרה של תנאי השחרור בערובה, כמו-גם העובדה שכל הפרה תדווח במערכת האיזוק האלקטרוני, אינה מטה את הכף לשחרור המשיב. בהקשר זה יובהר, כי החשש הוא שהמשיב לא יעמוד בתנאי השחרור בערובה, ויסכן, אפוא, את ביטחון הציבור, וכי אין מדובר בחשש מפני אי-קבלת דיווח על הפרת תנאי השחרור. סיכומם של דברים: הסיכון הנשקף מהמשיב לביטחון הציבור הנו בדרגה גבוהה, המשיב אינו ראוי לאמון שיאפשר את שחרורו בערובה למעצר בית, ואין חלופה הולמת למעצר שתבטיח את תכלית המעצר. משכך, אין מנוס ממעצרו של המשיב עד לתום משפטו.

11.         על-יסוד האמור לעיל, ייעצר המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.   

על המזכירות לשלוח עותק מההחלטה לשירות המבחן.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ