אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק מ"ת 28175-12-12

החלטה בתיק מ"ת 28175-12-12

תאריך פרסום : 10/04/2013 | גרסת הדפסה
מ"ת
בית המשפט המחוזי חיפה
28175-12-12
13/01/2013
בפני השופט:
רון שפירא

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
חמד סואעד (עציר)
החלטה
בפני בקשה למעצר עד תום ההליכים לפי סעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996. הנאשם, חמד סוואעד (להלן גם " המשיב") מואשם בביצוע עבירת רצח לפי סעיף 300(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

עובדות כתב האישום

הנאשם והמנוח, אחמד סוואעד, הם בני דודים, אשר התגוררו בשכונת קובסי, צפונית לכפר נחף. בין משפחת הנאשם למשפחת המנוח נתגלע סכסוך על רקע החזקת סוסה, שנרכשה ע"י בנו של המנוח, וששהתה בדיר העיזים הממוקם כחמישה מטרים מביתו של המשיב. ריח צואתה הפריע למשיב ולמשפחתו. על כן, כאמור, הסתכסכו המשיב והמנוח.

ביום 26.11.12, סמוך לשעה 17:00, פתח המשיב את שער הדיר, שיחרר את הסוסה ושב לביתו. אשת המנוח שהגיעה אותה עת לדיר על מנת להאכיל את העזים, הבחינה בסוסה רצה לכיוון ביתם ופתחה בצעקות כי הסוסה שוחררה. לשמע הצעקות, הגיעה בתו של המנוח, קטינה ילידת 1996, לשביל המפריד בים הדיר לבית המשיב, כאשר המנוח בעקבותיה.

משהבחין הנאשם במנוח ליד ביתו, הצטייד בסכין, יצא מביתו וניגש למנוח. הנאשם אחז בחולצתו של המנוח תוך כדי שהוא צועק לעברו כי יהרוג אותו, ודקר אותו באמצעות הסכין דקירה אחת בבית החזה השמאלי, בעומק של 6-8 ס"מ לפחות. כאשר ניסה הנאשם לדקור את המנוח פעם נוספת, הוא נבלם על ידי בתו של המנוח. לאחר שנדקר, עשה המנוח מספר צעדים לאחור, התמוטט ונפל. הנאשם זרק אבן לכיוון המנוח, ואז חזר לביתו והסתגר בו. כך על פי עובדות כתב האישום.

טענות המבקשת

המבקשת טענה לקיומן של ראיות לכאורה המבססות את האישום המיוחס למשיב. בין היתר עדויותיהן של אשתו של המנוח, נפלה סואעד (להלן - " נפלה") ובתו של המנוח, חמדה סואעד (להלן - " חמדה"), עדות ראיה שנכחו באירוע, מסרו גרסאות מפורטות ולקחו חלק בשחזור האירוע. בנוסף טענה המבקשת כי קיימות ראיות המעידות על סכסוך קודם שהיה קיים בין משפחת המנוח למשפחת המשיב, אשר מעיד על קיומו של מניע למעשה.

עוד מפנה המבקשת להודעתו של המשיב לפיה הוא אישר כי שיחרר את הסוסה, אך מכחיש את קיומו של מגע פיזי בינו לבין המנוח, ולהודעת אשתו של המשיב, אשר שללה את גרסתו ואישרה כי הוא והמנוח "הלכו מכות". בנוסף, הפנתה המבקשת לחוות דעת מעבדה ניידת שתיעדה את הזירה, ולחוות הדעת הפתולוגית.

המבקשת הוסיפה כי במסמך שהעביר אליה ב"כ המשיב מיום 28.12.12, הוא ציין כי המשיב התוודה בפניו כי אכן יצא מביתו ביום האירוע והתעמת פיזית עם המנוח, אולם הכחיש כי אחז בסכין ודקר את המנוח. המבקשת הדגישה כי מידע זה מעיד על שקריו של המשיב לאורך כל חקירותיו, ואף בשחזור שנעשה לו, עובדה אשר מחזקת את מארג הראיות נגדו.

לעניין עילת המעצר טענה המבקשת למסוכנותו של המשיב הנלמדת מעצם העבירה המיוחסת לו, אשר מקימה חזקת מסוכנות סטטוטורית. בנוסף טענה המבקשת כי קיים יסוד סביר לחשש כי המשיב יימלט מן הדין ולא יתייצב לריצוי העונש שיוטל עליו בסוף ההליך. כמו כן, טענה המבקשת כי קיים יסוד סביר לחשש כי המשיב יביא לשיבוש הליכים משפט, בשל העובדה כי חלק ניכר מעדי התביעה, הם בני משפחתו.

לבסוף טענה המבקשת כי לא ניתן יהיה להשיג את מטרת המעצר בדרך של שחרור בערובה, ובשל חומרת המקרה לא ניתן לאיין את מסוכנתו, ויש לעצרו עד תום הליכים.

טענות המשיב

המשיב טען להעדרה של תשתית ראייתית לכאורית, בשל קיומו של ספק סביר לכאורי בחומר הראיות. לטענת המשיב, קיימות סתירות רבות, במיוחד בעדותן של שתי עדות הראיה - נפלה וחמדה. לטענתו, חמדה, בחקירתה מיום 26.11.12 ציינה כי המנוח והמשיב "הלכו מכות", וכשנשאלה האם ראתה את המשיב דוקר את המנוח, היא השיבה כי ראתה את הסכין בידי המשיב, כך שהמסקנה שהיא שלא ראתה את הדקירה. עוד מדגיש המשיב כי חמדה לא ידעה לזהות באיזה סוג סכין מדובר, בעוד שבעדותה המוסרטת בתחנת המשטרה היא מסרה גרסה שונה. לטענתו חמדה מסרה שנפלה יצאה לכייון הדיר להאכיל את העזים לאחר שחזרה הביתה, סיפרה למנוח כי המשיב חסם את דרכה ופרטים נוספים שחמדה לא הצליחה להבין, ואז שלושתם יצאו מהבית.

המשיב הוסיף כי חלקים מעדותה של חמדה לא תומללו כלל או שלא תומללו כראוי, כך למשל, הוא טוען כי בעמ' 11 לתמליל העדה אומרת כי המשיב החזיק בידו סכין מתקפלת, ובהמשך היא מוסרת כי הוא זרק את הסכין, כאשר המלל שהמקביל בהקלדת החקירה היה שונה, ובו נכתב כי חמדה העידה כי המשיב נכנס פנימה עם הסכין, כאשר התשובה המדויקת של העדה הייתה "סגר את הדלת ונכנס אל אשתו".

עוד טען המשיב כי בעדות המוסרטת ניתן לראות בבירור כי חמדה לא זכרה חלק גדול  מהפרטים והחוקרים הן אלו ש"רעננו" את זיכרונה. בנוסף, טען כי העדה מסרה, בניגוד לגרסת התביעה, כי הרגע בו דחפה את המשיב מהמנוח, היא ראתה דם, מה שמתיישב עם דבריה כי המשיב דחף את אביה, אך לא דקר אותו.

לעניין עדותה של נפלה, טען המשיב כי קיימות סתירות פנימיות בעדויותיה השונות, בנוסף קיימות סתירות בין עדותה שלה, לבין עדות חמדה. באשר לסתירות הפנימיות, המשיב מציין כי בעדותה סמוך להתרחשות אירוע היא מסרה כי ראתה את בעלה מתמוטט, משמע כי אף היא לא ראתה את הדקירה עצמה.  בנוסף היא מסרה שלא ראתה איזה סוג של סכין החזיק בנאשם, ואף לא ראתה דם על הסכין. לעומת זאת בעדותה במשטרה מיום 30.11.12, היא מסרה כי ראתה את המשיב מחזיק בגרונו של המנוח ונותן לו "בוקס" בבטן. סתירה נוספת מתייחסת לסיבת יציאת המנוח מביתו, כאשר בעדותה סמוך לאירוע מסרה כי המנוח שמע את הסוסה בורחת ואז יצא, ואילו חמדה טענה כי נפלה נכנסה וסיפרה לאביה כי המשיב שיחרר את הסוסה. המשיב מפנה למספר סתירות בין עדויותיהן של האם והבת, לעניין סדר כניסתן ויציאתן מהבית ורצף האירועים שהתרחשו טרם הדקירה. כך גם טען לקיומן של סתירות ביחס לשאלה האם המשיב החזיק בידו סכין ואיזה סוג, והאם הן ראו דם על הסכין.

לגבי עדות אשת המשיב  ת'ורייה (להלן - " ת'ורייה"), טען המשיב כי בניגוד לעמדת המבקשת, היא תומכת בגרסתו. בנוסף, לאימות תוכן עדויותיהן של אשתו ובתו חנאן (להלן -  " חנאן"), טען המשיב כי הן נמצאו דוברות אמת בבדיקת פוליגרף פרטית שנערכה להן.

המשיב הוסיף כי עדותו של ח'אלד סוואעד, מפריכה את עדותה של נפלה לפיה היא התעלפה ליד המנוח עת זה התמוטט, כאשר מסר כי נפלה הדפה את המשיב לכיוון ביתו באמצעות מקל, והדגיש כי ח'אלד  לא ראה דבר בידיו של המשיב. המשיב הפנה למספר ראיות, שלטענתו תומכות בחפותו. בין היתר הוא הפנה לעדותו בה הכחיש בתוקף את המעשה, וטען כי הוא איש מבוגר ושאינו מסוגל לפגוע באיש. בנוסף הוא טען כי גרסתן של ת'ורייה, חנאן ושיפא סואעד, תומכות בגרסתו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ