החלטה בתיק מ"ת 26918-07-12

1.         לפניי בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו בת"פ 26906-07-12, שבו הואשם בעבירת ניסיון הצתה - לפי סעיף 448 רישא בשילוב סעיף 25 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, ובעבירת חבלה בכוונה מחמירה - לפי סעיף 329(א)(2) לחוק הנ"ל.

2.         להלן העובדות הנטענות בכתב-האישום. בין המשיב לבין אחמד בצבוץ (להלן - אחמד), שניהם תושבי שכונת סילוואן, קשר חברי. במסגרת המפגשים ביניהם יידע אחמד את המשיב, כי הוא מיידה בקבוקי תבערה, יחד עם אחרים, לעבר כוחות המשטרה ובתי המתיישבים היהודים בשכונה. בסמוך לסוף חודש מארס 2012, התקשר אחמד אל המשיב וביקש להיפגש עמו. השניים נפגשו מחוץ לביתו של המשיב, בסמוך לשעה 20:30, שם עידכן אחמד את המשיב, כי בכוונתו ליידות בקבוקי תבערה לעבר אחד מבתי המתיישבים היהודים, "בית-מיוחס", וביקש ממנו לשמש עבורו כתצפיתן, ולהתריע על התקרבות כוחות המשטרה למקום. המשיב הסכים לבקשה, עלה על גג ביתו, צפה לעבר הזירה וראה כיצד אחמד וחבריו מיידים שלושה בקבוקי תבערה. לאחר-מכן ירד המשיב מהגג. בהזדמנות נוספת, במהלך חודש מאי 2012, התקשר אחמד אל המשיב, בסמוך לשעה 21:00, וביקש ממנו לשמש עבורו כתצפיתן, משום שבכוונתו ליידות בקבוק תבערה לעבר "בית-מיוחס". המשיב נענה לבקשה, יצא למרפסת ביתו, צפה לעבר הזירה וראה את אחמד וחבריו מיידים שני בקבוקי תבערה וזיקוקים לעבר "בית-מיוחס". בגין המעשים האמורים, יוחסו למשיב העבירות האמורות של ניסיון לשלח אש במזיד בנכס, וניסיון לפגוע באדם בנשק פוגעני בכוונה לגרום לו חבלה של ממש.

3.         באת-כוח המשיב טוענת, כי אין בחומר החקירה ראיות לכאורה המקימות סיכוי סביר להרשעת המשיב בעבירות המיוחסות לו, וכי לא קמה נגדו עילת מעצר. לחלופין, הציעה הסנגורית חלופת מעצר, בתנאי "מעצר בית" בביתו של המשיב בסילוואן, או בבית אמו - בשכונת שועפאט, ולתכלית זו ביקשה כי יוזמן תסקיר מעצר.

4.         לאחר עיון בתיק החקירה, הגעתי לכלל מסקנה, כי יש בחומר החקירה ראיות לכאורה המבססות סיכוי סביר להרשעתו של המשיב בעבירות המיוחסות לו, במשמעות ההלכה שנפסקה בבש"פ 8087/95 זאדה נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(2) 133, 148 (1996). הראיות לכאורה נסמכות על הודאות שמסר המשיב בחקירה המשטרתית, וכן על הפללתו על-ידי אחמד, כמו-גם עד נוסף - מנהד קואסמה. בחקירתו הראשונה במשטרה, הכחיש המשיב את ביצוע המעשים הנדונים; ואולם, בהודעתו במשטרה מיום 7.8.12 (עמ' 7) וכן בהודעתו מיום 11.7.12 (עמ' 2 ו-3), הודה במיוחס לו. הוא מסר, כי בשני אירועים שבהם יידה אחמד בקבוקי תבערה בסילוואן, שימש כתצפיתן לבקשתו של האחרון, וכי תפקידו היה להתריע מפני הגעת כוחות הביטחון. גם אחמד הפליל את המשיב בהודעתו במשטרה מיום 16.9.12 (שורות 80-70), כמי ששימש עבורו כתצפיתן, בעת יידוי בקבוקי תבערה בשני מקרים, זאת לאחר שבאמרה קודמת מיום 3.6.12 לא הפליל את המשיב במעורבות במעשים. המשיב אף הופלל, כאמור, על-ידי העד מנהד קואסמה, אשר ציין כי באחד מהאירועים שבהם השליך בקבוק תבערה יחד עם אחמד, בחודש מארס 2012, התקשר האחרון בנוכחותו למשיב, וביקש ממנו לשמש כתצפיתן בעת יידוי בקבוקי תבערה.

5.         משנקבע, כי קיימות ראיות לכאורה לביסוס האישום, קמה אף עילת מעצר נגד המשיב, זאת הן מכוח סעיף 21(א)(1)(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1966, בשל המסוכנות הנשקפת מהמשיב לביטחון הציבור, והן מכוח סעיף 21(א)(1)(ג)(4) לחוק הנ"ל, הקובע חזקת מסוכנות בעבירה שנעשתה תוך שימוש בנשק חם.

6.         נוכח מהות העבירות והסיכון הנשקף מהמשיב לביטחון הציבור, אין מקום בשלב זה לבחון אפשרות של חלופת מעצר, ללא קבלת תסקיר מעצר. לאור בקשתה החלופית של הסנגורית להזמנת תסקיר מעצר, יכין שירות המבחן תסקיר מעצר בעניינו של המשיב, ויגישו לבית-המשפט עד ליום 8.8.12.

            המשך הדיון בבקשה למעצר יתקיים לפני השופט התורן ביום 9.8.12 בשעה 9:00, או בשעה אחרת שתיקבע על-פי יומנו של השופט התורן.

            לשלוח לשירות המבחן, באמצעות פקסימיליה, עותקים מכתב-האישום ומההחלטה.

            להזמין את הנאשם לדיון שיתקיים ביום 9.8.12 באמצעות שב"ס.

ניתנה היום,  ו' באב תשע"ב, 25 ביולי 2012, במעמד ב"כ המבקשת, הסנגורית, המשיב ומתורגמן בית המשפט לשפה הערבית.