החלטה בתיק מ"ת 25745-09-11

מונחת בפני בקשה למעצר עד תום ההליכים בהתאם לסעיף 21(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- מעצרים) התשנ"ו- 1996.

כנגד הנאשם זייד כשאן (להלן: " המשיב"), הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של: חבלה בכוונה מחמירה, עבירה לפי סעיף 329 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 (להלן: " החוק"); הפרת הוראה חוקית, לפי סעיף 287(א) לחוק; היזק בזדון, לפי סעיף 413 ה לחוק; הפקרה אחרי פגיעה, עבירה לפי סעיף 64 א(א)+(ב) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א - 1961; נהיגה ברכב ללא ביטוח, עבירה לפי סעיף 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], תש"ל - 1970.

נטען בכתב האישום כי ביום 29.8.11 בשעת חצות לערך, התגלע סכסוך ברחבת מסגד אבו בכר, בעיר באקה אלגרביה, בין מאלק ועלאא לחאם לבין סאלח ואמיר ביאדסי. בעקבות הסכסוך, נקרא המשיב, שהינו גיסם של האחים מאלק ועלאא, להגיע לאזור המסגד ולעזור למאלק ועלאא. באותה עת, היה אמור המשיב לשהות במעצר בית מלא בביתו שבעיר וזאת בהתאם להחלטת בית משפט שלום בחדרה, במסגרת מ"ת 19190-02-11. המשיב הפר הוראת בית משפט השלום בחדרה ויצא ביתו כשהוא נוהג ברכב ג'יפ מסוג ניסאן, וזאת מבלי שיש לו פוליסת ביטוח בתוקף. בהגיעו של המשיב לקרבת פיצריית באקה הממוקמת באזור, אסף המשיב את מאלק ועלאא שהמתינו לו במקום והחלו לנסוע, במהירות גבוהה, אל עבר בית משפחת ביאדסי הממוקם ברחוב צדדי המוביל אל נקודת המשטרה בעיר. באותה העת עמד מאזן ביאדסי יליד 1962 שהינו אביו של סאלח ביאדסי (להלן: " המתלונן"), מחוץ לביתו ובקרבת רכב שברולט השייך לחתנו מוחמד כבהא. בהגיע המשיב לקרבת המתלונן, סטה המשיב עם הג'יפ מנתיב נסיעתו שמאלה, עקף רכב אחר שנסע לפניו ונסע אל עבר המתלונן כשהוא מאיץ מהירות נסיעתו, ומתוך כוונה לפגוע בו. המשיב, פגע במתלונן ולאחר מכן פגע במזיד ברכב השברולט. חרף כך שהמשיב ידע שהוא פגע במתלונן, הוא לא עצר על מנת להגיש עזרה לפצוע, אלא עזב המקום במהירות. כתוצאה ממעשיו של המשיב, נחבל המתלונן באגן ובירך שמאל ונגרמו לו שברים מרובים, וכן נגרם לרכב השברולט נזק בשווי כספי של כ- 10,000 ש"ח. 

בד בבד עם הגשת כתב האישום, הוגשה בקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים נגדו. זו היא הבקשה בפני.

המבקשת, במסגרת טיעוניה בכתב, הפנתה לראיות לכאורה המייחסות את המעשים למשיב. מהן היא הפנתה להודעת המשיב מיום 30.8.11, בה המשיב מודה כי נהג בג'יפ, וכן כי פגע באדם כלשהו, אם כי המשיב טען כי הפגיעה באחר נעשתה בטעות ובעת שהיה בבריחה. לגישת המבקשת יש לשלול גרסת המשיב, אשר אינה עולה בקנה אחד עם שאר הראיות לכאורה. כך המבקשת הפנתה לדיסק מצלמת אבטחה המתעד את האירוע, בו ניתן לראות כי המשיב האיץ נסיעתו, ונסע בצורה מכוונת לעברו של המתלונן כדי לפגוע בו. המבקשת הפנתה בנוסף, לדו"ח בוחן התנועה על תאונת הדרכים, בו קובע הבוחן כי מדובר בתאונה מכוונת. המבקשת הצביעה בנוסף, על כך שהמשיב שמר במהלך חקירותיו המאוחרות על זכות השתיקה ובכך חיזק הראיות נגדו. מעבר לכך המבקשת, הפנתה להחלטת כב' השופט קפלן מיום 16.2.11, לפיה על המשיב לשהות במעצר בית עד תום ההליכים נגדו, עת שבמועד האירוע ההליכים בעניינו של המשיב טרם הסתיימו, ובכך הוא הפר הוראה חוקית.

לגישת המבקשת, קיימת עילת מעצר כנגד המשיב. כך בהתאם לסעיף 21(א)(2) לחוק המעצרים, עת שהמשיב הפר את תנאי מעצר הבית שלו בתיק אחר. בהתאם לכך, בית המשפט גם אינו יכול לתת במשיב אמון, שמא יפר בשנית את תנאי מעצרו. עילה זו מצטרפת לעילת המסוכנות בהתאם לסעיף 21(א)(1)(ב) לחוק המעצרים ומעצימה אותה, שכן, מעשיו המסוכנים של המשיב, בוצעו חרף הימצאותה של הוראה שיפוטית המחייבת המשיב לשהות במעצר בית מלא. וכן הודגש כי מעשי המשיב הביאו לפגיעה קשה במתלונן, כל זאת עקב סכסוך פעוט, שהמשיב עצמו אינו צד לו. כך גם כי המעשים בוצעו ללא כל התגרות קודמת מצידו של המתלונן כלפי המשיב. מעבר לכך, טענה המבקשת לקיומו של חשש לשיבוש הליכי משפט, כך הובהר כי ישנם מספר עדים, שהינם תושבי המקום, המתגוררים בסמיכות למשיב, וקיים חשש להשפעה עליהם. חשש המתחזק, לנוכח ביקורם של מספר אנשים מטעמו של המשיב אצל המתלונן בניסיון ליישב הסכסוך בין המתלונן למשיב, ובהתאם לגרום לו לבטל את תלונתו.

בא כוח המשיב, טוען כנגד קיומן של ראיות לכאורה, וביקש לשחרר מרשו לחלופת מעצר. בא כוח המשיב, התייחס לרקע של המעשים, לפיו, המשיב נקרא לעזור לגיסיו, לאחר שאלו היו נצורים בפיצריה, עקב תקיפתם בידי משפחת ביאדסי. המשיב מגיע למקום, מחלץ אותם, והם מסתלקים מהמקום במהירות. בכיכר, המשיב פונה שמאלה, ובמהלך הסיבוב עובר לפניו טרנזיט לבן, הוא עוקף אותו ופונה ימינה בבת אחת, משכך, הוא לא מבצע את הסיבוב כנדרש, מאבד שליטה ופוגע ברכב החונה. בא כוח המשיב התייחס לדו"ח בוחן התנועה, וטען כנגד מסקנותיו.  שכן לגישתו נפלה טעות במסקנה לפיה היות והרכב פנה שמאלה, אזי עליו גם להיזרק שמאלה. אם כי ניתן לראות בסרט כי לאחר שהמשיב פונה שמאלה הוא סוטה עם הרכב גם ימינה. בא כוח המשיב, המשיך והסביר כי הרקע לתאונה, והימצאותו של המשיב במנוסה מאחרים הרוצים לפגוע בו ובנוסעי הרכב, הם אלו שאילצו המשיב להשאיר הפצוע לאחר הפגיעה בו, שכן עצירה לצורך מתן עזרה לפצוע, הייתה מביאה להיתקלות נוספת עם רודפיו, וכן מביאה לפגיעות גופניות בו ובשאר נוסעי הרכב. לחיזוק גרסת המשיב, בא כוח המשיב, מפנה להודעת בניו של המתלונן, להודעותיהם של סאלח ביאדסה מיום 4.9.11 והודעתו של מוחמד ביאדסה מיום 6.9.11., לפי הודעות אלה נראה כי שני גיסיו של המשיב, מאלק ועלאא, אכן התחבאו בפיצריה, לאחר שחבורה של אנשים רדפה אחריהם. וכן כי לאחר מכן ראו את עלאא, מדבר בפלפון, ככל הנראה לצורך קריאה לעזרה. כך גם מאשר בילאל קעדאן, בהודעתו מיום 5.9.11, אשר מסר ששהה עם המשיב, וכי הוא קיבל שיחת טלפון, ממנה הובן כי ישנה בעיה בכפר, בהמשך לכך ראו אנשים עם סכינים ומקלות שרצו לתקוף בני משפחת המשיב. במנוסת החבורה בג'יפ, הג'יפ החליק ופגעו במישהו. בא כוח המשיב, הפנה להודעתו של איהאב ביאדסה, שגם הוא היה ברכב, ואשר מסר, שלאחר שהמשיב קיבל שיחת טלפון, הם נסעו לכיוון הפיצריה, לאחר שחילצו שני בני משפחת המשיב, החליק הרכב בכיכר ופגע במתלונן.

כללו של דבר, לגישת בא כוח המשיב, המדובר בפגיעה בלתי מכוונת במתלונן, לאחר שהמשיב ורוכבי הרכב, היה במנוסה ממספר אנשים שחפצו בפגיעה בהם.

בהתייחסו של בא כוח המשיב, לשתיקת המשיב במהלך חקירתו, הובהר כי המשיב מסר גרסה מפורטת במסגרת הודעתו הראשונה. אולם הודגש, כי שתיקתו בשלב מאוחר יותר, נעשתה לאור עצת עורך דינו, ומאחר והוא מסר גרסה מפורטת בהודעתו הראשונית. מנגד טענה המבקשת, כי יש לזקוף שתיקתו של המשיב לחובתו, שכן, לאחר מתן הגרסה הראשונית, המשיב שתק לאורך כל חקירותיו וסירב לבצע שיחזור.

בהתייחסו של בא כוח המשיב להפרת ההוראה החוקית, הובהר כי המדובר בהפרת הוראה חוקית באופן טכני. זאת מאחר, וניהול התיק כנגד המשיב בבית המשפט השלום בחדרה, הועבר מתביעות חדרה, לבדיקת הגב' שטרית, ראש לשכת תביעות מחוז חיפה, אשר סוכם עימה שהמשיב ישלח לעבודות שירות, במועד הקבוע לאוקטובר. אם כי המשיב, סבר בטעות שהוא סיים עם הליכי התיק ובהתאם גם מעצר הבית, ושהוא אמור לפנות במוקדם או מאוחר לעבודות שירות. מאידך, המבקשת ביקשה לדחות, הטענה לפיה המדובר בהפרה טכנית, וכן הובהר על ידה כי המדובר הוא בתיק על עבירות נשק, בו החלטת המעצר הייתה ברורה ומפורשת.

דיון ומסקנות

ראיות לכאורה

כנסקר לעיל, הצדדים, כל אחד בהתאם לעמדתו, הציגו פרשנות שונה לראיות לכאורה בתיק, והסקה מאלה על נבכי נפשו של המשיב.

בלב המחלוקת, נעוצה השאלה האם הפגיעה במתלונן וברכב השברולט, שהיו בצד הכביש, הייתה תאונת דרכים מצערת או פגיעה מכוונת מצידו של המשיב, במטרה לפגוע במתלונן וכן לגרום נזק לרכב השברולט.

כאמור, המשיב במסגרת הודעתו מיום 30.8.11 טען כי פגיעתו במשיב נעשתה בשגגה. המשיב טען כי הגיע לאזור בית משפחתו של המתלונן, כדי לאסוף את גיסיו עלאא ומאלק לחאם. שם, זרקו עליו סכינים ואבנים, לכן ברח מהמקום ובמהלך מנוסתו פגע בטעות במתלונן. המשיב הוסיף ומסר כי הוא לא הגיש עזרה לאדם שנפגע מאחר והיו אנשים רבים בעקבותיו ואם היה עוצר, היו "הורגים אותו".

על זאת יש להוסיף, הודעותיהם של עדים ומעורבים אחרים באירוע, היו כאלה שתמכו בהודעת המשיב, כגון, חברי המשיב, בלאל קעדאן ואיהאב ביאדסה, אשר מסרו שהם היו עם המשיב בג'יפ, וכי במהלך מנוסתם הג'יפ החליק וככל הנראה פגע במתלונן. מנגד היו עדים שתמכו בעמדת המבקשת, לפיה המדובר בפגיעה מכוונת, שלא קדמה לה החלקה או איבוד שליטה על הרכב.

לדידי בשלב זה של ההליך, ובהתחשב במחלוקת העיקרית בין הצדדים בדבר טיב הפגיעה במתלונן, ניתן להסתפק בראיות לכאורה ה"אובייקטיביות", אלו שאינן קשורות למהימנות העדים או נעוצות בטביעת העין שלהם, זאת בהתחשב ברגשנות שהייתה נוכחה באירוע. לומר יש לתת משמעות יתרה לתיעוד מצלמת האבטחה במקום, שתעדה את אירוע הפגיעה במתלונן והסקה מזו על טיב הפגיעה במתלונן; וכן לסמוך ידנו על  חוות דעת בוחן התנועה.

בדו"ח בוחן התנועה, קובע הבוחן כי מדובר בתאונה מכוונת, שכן הרכב הפוגע שהגיע מכיוון הכיכר אינו יכול לסטות תוך כדי החלקה ולגרום לפגיעה מסוג זה שנמצא על רכב השברולט. הבוחן קבע כי אילו היה מדובר בהחלקה, אזי שהרכב היה פוגע עם צידו ברכב השברולט ולא עם החזית כפי שקרה בפועל [ראה סעיף 14(4)]. עוד קובע בוחן התנועה, כי על הכביש אין סימני החלקה או סימני בלימה, דבר המלמד כי נהג הרכב היה בשליטה מלאה על רכבו בזמן הפגיעה [ראה סעיף 14(5)].