אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק מ"ת 25048-05-11

החלטה בתיק מ"ת 25048-05-11

תאריך פרסום : 10/08/2011 | גרסת הדפסה
מ"ת
בית המשפט המחוזי ירושלים
25048-05-11
23/05/2011
בפני השופט:
אהרן פרקש

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד יעל בלונדיים מפרקליטות מחוז ירושלים (פלילי)
הנתבע:
אנור אבו עומר (עציר)
עו"ד ד"ר מתי עצמון
החלטה

לפניי בקשת המבקשת להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו ב-ת"פ 25031-05-11.

כתב האישום והבקשה

1.         בד בבד עם הגשת הבקשה הוגש נגד המשיב כתב אישום ובו פירוט העובדות הבאות:

ביום 7.5.11 בסביבות השעה 19:05 נהג המשיב ברכב מסוג אאודי (להלן: " הרכב") בצומת נווה יעקב בירושלים. במקום חלפה ניידת משטרה בה נהג השוטר מיכאל בן עזרא (להלן: " מיכאל") ולידו ישב השוטר מחמד דלדול (להלן: " מחמד"). השוטרים בדקו את הרכב במסוף המשטרתי והוברר להם כי נהג הרכב פסול לנהיגה. השוטרים כרזו למשיב שיעצור לאחר הרמזור. המשיב נעמד בשולי הדרך והדליק אורות חירום מהבהבים. כאשר ירדו השוטרים מן הניידת ופנו לעבר הרכב, החל המשיב להימלט בנסיעה מהירה מהמקום לכיוון רח' עוזי נרקיס. השוטרים שבו לניידת והחלו במרדף אחר המשיב, שבמהלכו הופעלו בניידת אורות כחולים וסירנה.

בצומת עמיחי פגליין בדרך חיזמא פנה המשיב ימינה לכיוון בית חנינא מן הנתיב השמאלי (נתיב הנסיעה הישר), תוך שהוא מאלץ רכב שהיה בנתיב הימני והתכוון לפנות ימינה לבלום בלימת חירום כדי להימנע מתאונה. המשיב המשיך במנוסתו תוך נסיעה פרועה וסיכון כלי רכב חולפים, לכיוון הצומת המחברת בין דרך חיזמא לכביש 60. הוא פנה שמאלה מנתיב הפנייה הימני ביותר, בכביש המחולק לשלושה נתיבים. רכבים נוספים שהיו במקום והתכוונו לפנות שמאלה נאלצו לבצע בלימת חירום כדי להימנע מתאונה. כתוצאה מכך, נעמד אחד הרכבים במרכז הצומת, באופן שאילץ את ניידת המשטרה לעלות על אי התנועה כדי להמשיך במרדף אחר הרכב.

המשיב המשיך במנוסתו לכיוון רחוב באדר, שהינו רחוב צר ובו תשתיות רעועות, ללא מדרכות להולכי רגל. על אף שמדובר באזור ובו סמטאות צרות נסע המשיב במהירות של בין 80 ל-90 קמ"ש, וכתוצאה מכך נאלצו הולכי הרגל שהיו במקום להיצמד לקירות הבתים בכדי להימנע מפגיעה. המשיב סיכן ילדים ששיחקו במקום, ואלה נאלצו להתחמק מפגיעת רכבו. אחד מכלי הרכב שהגיע מול המשיב נאלץ לסטות ימינה וכמעט פגע בקיר אחד הבתים. המשיב המשיך בנסיעתו הפרועה לכיוון דרך בית חנינא בעודו נוהג נגד כיוון התנועה במטרה להימלט מניידת המשטרה. לאחר כ-15 מ' עלה המשיב על אי תנועה ושב לנתיב הנסיעה. משם פנה ימינה לכיוון שכונת אשקרייה ועקף רכב מסוג GMC באופן מסוכן אשר אילץ את אותו הרכב לבלום כדי להימנע מהפגיעה.

הניידת המשיכה במרדפה אחרי המשיב, תוך שהמשיב מבצע פניות חדות וכמעט מאבד שליטה ברכב. כתוצאה מכך חלקו האחורי של הרכב ניזוק.

המשיב נכנס לתוך שביל עפר ללא מוצא והניידת בעקבותיו. השוטר מחמד יצא בריצה מן הניידת ועצר את המשיב.

על פי עובדות אלה הואשם המשיב בביצוע העבירות הבאות:

סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה - עבירה לפי סעיף 322(2) ו-(5) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: " חוק העונשין"); נהיגה ללא רישיון נהיגה - עבירה לפי סעיף 10(א) בצירוף סעיף 62 לפקודת תקנות התעבורה, תשכ"א-1961 (להלן: " התקנות"); נהיגה ללא ביטוח - עבירה לפי סעיף 2(א) לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], תש"ל-1970.

2.         בבקשה נטען ע"י המבקשת כי בידה ראיות לכאורה להוכחת האישום המיוחס למשיב, כי עבירות אלו מקימות חשש סביר ששחרורו יסכן את ביטחון הציבור ולפיכך קמה עילת מעצר נגדו וכי חומרת העבירות ונסיבותיהן מבססות את המסקנה כי אין תחליף ראוי למעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

המסגרת הנורמטיבית

3.         דינה של הבקשה להידון על פי הוראות סעיף 21(א) ו-(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- מעצרים), התשנ"ו - 1996 (להלן- "החוק"). על פי הוראות אלה יש לבחון האם קיימות ראיות לכאורה להוכחת האשמה על פי המפורט בכתב האישום, האם קמה עילת מעצר נגד המשיב והאם לא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של שחרור בערובה ותנאי שחרור שפגיעתם בחירותו של המשיב פחותה.

ראיות לכאורה ועילת מעצר

4.         במסגרת הדיון לפניי הסכים ב"כ המשיב כי קיימות ראיות לכאורה לביסוס אשמתו של המשיב, עם זאת סבר כי לא קמה עילת מעצר. לעניין זה ביקש כי אעיין בהודעתו של המשיב, שגרסתו שונה מתיאור המעשים של השוטרים שהיו בניידת המשטרה. כן ביקש כי אעיין בהודעה של חבר של המשיב שאף היא נגבתה על ידי המשטרה. עוד ציין ב"כ המשיב, כי הבקשה להארכת מעצר בבית משפט קמא התבססה על שתי עבירות חמורות שלא היו ושלא נבראו, ובכך כיוון לחומר שנמצא ברשותו של המשיב ואשר נחשב ע"י השוטרים כסם מסוכן. עוד נטען לעניין המסוכנות כי למשיב אין הרשעות קודמות, הוא איננו עבריין וברגע של חולשה נהג ברכבו בשעה שאין בידו רישיון נהיגה. אמנם המכונית שייכת למשיב אולם הוא שוהה רוב הזמן בסין ולא בארץ. המדובר במקרה חד פעמי בו נכשל ועקב עבירה של נהיגה ללא רישיון וללא ביטוח, ואין לעוצרו עד תום ההליכים.

5.         עיינתי בתיק החקירה של המשטרה. הפירוט העובדתי שבכתב האישום מבוסס על תיאורו של השוטר מיכאל אשר שימש במועד האירוע ראש קבוצת סיור בתחנת שפט והיה במשמרת עם שוטר מג"ב - מחמד. השוטר מיכאל, שנהג בניידת המשטרה, מסר תיאור מפורט של העובדות במסגרת הודעתו במשטרה. בסוף ההודעה מסר כי בחיפוש על גופו של המשיב נמצא חומר החשוד כסם וכן שטר של דולר שמשמש לשאיפת החומר. גם שוטר מג"ב, מחמד, שישב לצידו של השוטר בן עזרא בניידת המשטרה מסר תיאור דומה, והוסיף כי הוא זה שכרז למשיב לעצור את רכבו והמשיך בתיאור המרדף כפי שתיאר השוטר מיכאל. לאחר שהמשיב עצר את רכבו בדרך ללא מוצא, הודיעו לו השניים כי הוא עצור ואז החל המשיב להשתולל  ובעט בשוטר מחמד בעיטה חזקה ברגל שמאל. השוטר מחמד מצביע לחוקר על רגלו והחוקר מבחין בשפשוף מתחת לברך באורך של 3 סנטימטר בצבע כחול-אדום. עקב סירובו של המשיב למעצר ועקב תקיפתו את השוטר מחמד השתמש השוטר מיכאל בשוקר חשמלי ואז נרגע המשיב, נאזק ונלקח לניידת המשטרה. באותו שלב ביקש המשיב כי תוזמן ניידת מד"א כיוון שהוא חולה לב. השוטרים הזמינו ניידת מד"א לתחנת המשטרה, אשר פינתה אותו לבית החולים "שערי צדק". גם השוטר מחמד מוסיף בהודעתו במשטרה כי בחיפוש שנערך על המשיב מצא השוטר מיכאל חומר חשוד כסם בצבע לבן וכן שטר דולר מגולגל עם אותו חומר.

6.         עיינתי בהודעתו של המשיב אשר נגבתה  ביום 9.5.11 בבית החולים "שערי צדק". בהודעתו מודה המשיב כי נהג בפסילה ללא רישיון נהיגה. לדבריו הינו חולה לב וכיומיים לפני מועד האירוע לא נטל תרופה למחלתו ועל פי מה שמסר לו רופא אי נטילת התרופה יכולה לגרום לו להתקף לב ולאירוע מוחי ואף להביא למותו. המשיב טוען כי נהג ברכבו ממחסן שברשותו, שמשם ביקש לקחת דוגמאות של בגדים למפעל שאותו הוא מנהל בסין, והיה בדרכו לביתו. בדרך הרגיש שמשהו חונק אותו ואז נזכר כי לא נטל את התרופה. המשיב מודה כי היה בצומת נווה יעקב - בית חנינא ונסע לאיטו, משהתקרב לביתו שמע את השוטר בכריזה, אולם לא ראה את הניידת. לדבריו לא חשב על שום דבר מלבד נטילת התרופה שכן חשב שהוא הולך למות ולקבל אירוע מוחי. לדבריו רצה להגיע לביתו והניידת חסמה אותו. עוד הוסיף, כי היו שני שוטרים וחייל אשר פתחו את דלת הרכב והוא עשה להם תנועה בצווארו וכן קרע את חולצתו על מנת שייראו את הניתוח בחזהו. ניתנו לו מכות חשמל, בעיטות ואגרופים על ידי שניים או שלושה ואז התעלף למשך כ- 2-3 דקות. עוד מוסיף המשיב בהודעתו, כי בתחנת המשטרה נעשה לו חיפוש נוסף, השוטר הכניס את ידו לתוך כיסו והוציא משם משהו. מששאל אותו מה זה? השיב לו המשיב כי השוטר הוא זה ששתל לו זאת בכיסו. המשיב הכחיש כי הינו משתמש בסמים או כי עשה כן בעבר. לדבריו, בעת מעצרו ערכו עליו השוטרים חיפוש אולם לא מצאו כלום, גם לא ברכבו, ובתחנת המשטרה משנעשה עליו חיפוש השתילו לו סם בכיסו. המשיב טען כי לראשונה שמע את כריזתם של השוטרים ברמזור של בית חנינא ליד סמארה וכי נסע לשם דרך גשר עוזי נרקיס ובצומת חיזמא פנה ימינה. הוא לא עצר את רכבו בדרך ולא שמע את השוטרים אומרים לו לעשות כן, ולפיכך לא נמלט מהם בנסיעה מהירה כפי טענתם.

            חברו של המשיב, ווליד חרוב (להלן: " חרוב"), מסר בהודעתו במשטרה, כי היה בשכונת אל שקרייה בסמוך למאפיית סמארה בבית חנינא, ואז ראה את רכבו של המשיב כאשר ניידת המשטרה נוסעת אחריו. חרוב מתאר כי נסע ברכבו של אדם נוסף שנהג באותו רכב ומשראה את נסיעת ניידת המשטרה אחרי המשיב ביקש מהנהג לעשות סיבוב פרסה והשניים נסעו אחרי ניידת המשטרה והגיעו למקום שם רכבו של המשיב והניידת נעצרו וראה את השוטרים מכים במשיב כאשר הלה היה עדיין בתוך רכבו. באותה שעה החל החבר לצעוק שהמשיב עבר ניתוח לב פתוח ושיימנעו מלהרביץ לו ואז ראה אותם משתמשים בשוקר חשמלי. חרוב הודה כי הוא לא נסע אחר ניידת המשטרה בזמן ניהול המרדף אחרי המשיב.

7.         לאחר שעיינתי בראיות שבידי המבקשת, ועל אף השוני בגרסאות בין אלו של השוטרים מיכאל ומחמד לבין גרסתו של המשיב, נחה דעתי כי ישנן ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של המשיב במבחן שנקבע בהלכת זאדה (בש"פ 8087/95 זאדה נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(2) 133 (1996)). המשיב מודה במהלך חקירתו כי עבר במספר מקומות אותם ציינו השוטרים במהלך המרדף, ואולם מכחיש כי עצר את רכבו לכריזת השוטרים, או כי נמלט מהם, או כי סיכן עוברי דרך וילדים בנסיעתו המסוכנת. ההבדל בין גרסאות אלה ייבחן על ידי המותב אשר יישב לדין בתיק העיקרי, ובשלב זה אין מקום לבחון את מידת האמון שיש ליתן בגרסה זו או אחרת. ואולם, כאמור, בשלב זה יש מקום לקבוע כי קיימות ראיות לכאורה לביסוס אשמתו של המשיב. אוסיף, כי בתיק חקירת המשטרה קיימת מפה ועליה הדגשה בדבר מסלול הימלטותו של המשיב מעת ההוראה הראשונה שניתנה לו על ידי השוטרים לעצור.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ