החלטה בתיק מ"ת 24726-09-11

בעניינם של משיבים 1,2,4

1.       הבקשה למעצר עד תום ההליכים נגד המשיבים.

2.       נגד המשיבים הוגש כתב אישום בן שני אישומים. האישום הראשון מייחס לנאשם 1 בלבד עבירות של קשירת קשר לפשע, לפי ס' 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן: "החוק") וניסיון לסחר בנשק, לפי ס' 144(ב2) בצירוף ס' 25 לחוק. באישום השני מיוחסות לכל המשיבים עבירות של קשירת קשר לפשע, לפי ס' 499(א)(1) לחוק; נשיאה והובלת נשק, לפי ס' 144(ב) רישא לחוק; החזקת נשק, לפי ס' 144(א) רישא לחוק; וניסיון לסחר בנשק, לפי ס' 144(ב2) בצירוף ס' 25 לחוק. בד בבד, מיוחסת לנאשמים 1-2 עבירה נוספת של הסתייעות ברכב לביצוע פשע, לפי ס' 43 לפקודת התעבורה ולנאשם 1 בלבד מיוחסת עבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו. 

הדיון בעניינו של משיב 3 הופרד ונקבע ליום 6.11.11 לאחר שיוסדר ייצוגו המשפטי.

3.       מכתב האישום עולה כי המשיב 1 החזיק במקום מסתור, עבור שניים מחבריו שהיו עצורים באותה העת, נתי ונאור הרוש, שני מטעני חבלה שפורקו ממוקשי נעל תקניים ונפצי חבלה מס' 8 חשמליים תקניים, ופעל למכירתם לידי אחרים בהתאם להוראותיהם של חבריו איתם עמד בקשר והכל תמורת בצע כסף ממנו התכוון המשיב 1 לפרוע חוב בסך של 9,000 ש"ח אותו חב לשני אחרים, מוחמד וסייף, שזהותם אינה ידועה בוודאות למאשימה; חוב שלפירעונו היה המשיב 2 ערב.

לאחר שהעסקה, נשוא האישום הראשון, למכירת המטענים לידי שני אסירים בשם רון מרדכי ורועי שודוגקר לא הושלמה, הנחה נתי את המשיב 1 למכור את המטענים למשיב 3 ולשם כך הורה לו ליצור קשר עם משיב 3 במספר טלפון שמסר לו. לשם קידומו של הקשר, פנה המשיב 1 למשיב 2 וביקשו להסיעו למקום ביצוע העסקה, המשיב 2 נעתר והמשיב 1 קיבל את אישורו של נתי לצירופו של המשיב 2. המשיבים 1-3 סיכמו ביניהם את פרטי העסקה, המשיב 2 הסיע את המשיב 1 למקום המחבוא של המטענים, המשיב 1 הוציא את המטענים ממחבואם והשניים נסעו למקום המפגש המיועד עם משיב 3, בדרכם נתקלו השניים במחסום משטרתי ונעצרו לאחר שהמשיב 1 ניסה להימלט ממעצרו ודחף את אחד השוטרים. לאחר מעצרם, התחזו שניים מהבלשים למשיבים 1-2, נטלו את מכשיר הטלפון הנייד של משיב 1 ונסעו לכיוון נקודת המפגש כשהם נושאים על גופם מטען דמה לצורך ביצוע העסקה, בדרך יצר עמם קשר משיב 3 ותואמה נקודת מפגש חלופית, שם פגשו במשיבים 3-4 לאחר שהסליקו את המטענים בשקית בסמוך למקום, המשיב 3 העביר לידי הבלשים סך של 6,000 ש"ח בשטרות, השוטרים הובילו את השניים למקום הסלקת מטעני הדמה, המשיב 3 הורה למשיב 4 ליטול את השקית, אחד הבלשים ביקש מהם להסביר לו על המטענים, המשיב 3 ביקש מהמשיב 4 להסביר לבלש, או אז נטל המשיב 4 את השקית עם המטענים לידו והשניים נעצרו. 

4.       בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה הבקשה דנא למעצר עד תום ההליכים.

5.       ב"כ המשיב 1 הסכים בדיון לקיומן של ראיות לכאורה ועילת המעצר אך טען כי עומדות למשיב 1 הגנות הצורך והכורח שיש בהן להחליש את עילת המעצר ולהביא לשחרורו לחלופת מעצר. לחלופין נטען, כי גם אם לא תעמודנה למשיב הגנות אלו הרי שבנסיבות המקרה יש לשחרר את המשיב 1 לחלופת מעצר. לטענת ב"כ המשיב, מחומר הראיות, ובכללו האזנות הסתר, עולה כי עובר לאירועי כתב האישום המשיב נחטף על רקע חוב שנוצר בעטיה של עסקת סמים שנכשלה, אותו חבים נתי ונאור הרוש ואדם נוסף בשם אריק מלאך, אך מכיוון שהם מרצים עונשי מאסר, מוחמד וסייף ראו במשיב, בהיותו קשור לשלושה, את האחראי לסילוק החוב. מה גם שבידי המשטרה חומר ראיות רב לפיו המשיב היה כלי ביד היוצר, שכן לא הוא שלט בעניינים וכל פעולתו נועדה לעמוד באולטימאטום שהציבו בפניו חוטפיו על מנת שלא יהרגו אותו. נטען כי אין כל תימוכין לטענה שהיה בסכום הכסף שנמצא על גופו כדי להצילו, בייחוד עת כל האזנות הסתר מעידות חד משמעית על הלחץ העצום בו הוא היה נתון על מנת לשלם את החוב. ב"כ המשיב הוסף וטען, כי אמנם המשיב לא שיתף פעולה עם חוקריו מתוך פחד ומצוקה, אולם גם על פי  הראיות המצויות בידי המאשימה, אין חולק כי המשיב נחטף וביצע את המיוחס לו על מנת להציל את חייו. בנסיבות אלו, נטען, תפקידו של המשיב היה שולי והסתכם בהיותו הצינור המקשר בין נתי, נאור ואריק ובין מוחמד וסייף. נטען, כי חוקרי המשטרה עצמם מודעים לכך ומטיחים עובדות אלו בחקירותיהם של אריק מלאך והאחים הרוש ואף בחקירותיו של המשיב . כן נטען, כי בהיעדר כתב אישום על עסקאות הסמים וכל שכן בהיעדר ראיות, אין מקום לטענות בדבר עסקאות הסמים. בנסיבות אלו ובהיעדר עבר פלילי, עתר ב"כ המשיב לשחררו לחלופת מעצר.

6.       ב"כ המשיב 2 הסכים גם הוא לקיומן של ראיות לכאורה. יחד עם זאת, הדגיש, כי חלקו של המשיב 2 מתמצה בהסעת המשיב 1 בעסקה נשוא האישום השני, כן מוזכר בכתב האישום שהוא ערב לחובו של המשיב 1 למוחמד וסייף. לטענתו, מחומר הראיות, בעיקר האזנות הסתר, עולה, כי המשיב 1 אכן נחטף וכי המשיב 2 סייע לשחרורו מידי חוטפיו והיה ערב לסילוק החוב. נטען, כי אין מחלוקת שהמשיב 2 לא היה מעורב בעסקה, מעולם לא שוחח עם הקונים ואף לא ידע על מחיר העסקה, וכל שעשה מסתכם בהסעת משיב 1 על מנת שהלה יעמוד בתשלום החוב שהוא ערב לו. מכאן, נטען, כי המשיב 2 לא היה שותף לניסיון למכור את המטענים. לחלופין, אם ייקבע כי עצם את עיניו, הרי שעדיין חלקו בסחר שולי ביותר ואילולא נזקק המשיב 1 לרכב לצורך ביצוע העסקה לא היה מעורב בה כלל. ב"כ המשיב 2 הוסף וטען כי לא מדובר באדם שמנהל אורח חיים עברייני, המשיב עובד מזה שנים בעבודה מסודרת, עברו הפלילי מתמצה בכתב אישום ממנו חזרה הפרקליטות ובמסגרתו שהה במשך למעלה משנה במעצר בית, אותו לא הפר. בנסיבות אלו עתר ב"כ המשיב 2 לשחרורו לחלופת מעצר. 

7.       ב"כ המשיב 4 טען כי מעורבותו של המשיב 4 באירוע החלה בסופו של האירוע לאחר שהגיע במונית לנקודת המפגש ב"יד אליהו" בסברו כי המדובר בעסקת סמים. נטען כי המשיב לא היה נוכח בשיחותיו של המשיב 3 עם הבלשים שהתחזו למשיבים 1-2 ואין כל מחלוקות כי לא הוא שוחח עמם בטלפון הנייד. אחד הבלשים שנכח בעסקה, אורן ישראל, כתב בדו"ח הפעולה ובזכ"ד כי במשך כל העסקה המשיב 4 עמד מרחוק והתבונן, מה שמעיד לשיטת ב"כ המשיב, כי המשיב לא היה מעורב כלל בעסקה. כן נטען כי מדו"חות הבלשים עולה כי המשיב 4 במשך כל העסקה עמד מרחוק וצפה במתרחש עד אשר ביקש ממנו המשיב 3 להגיע ואז הוא הרים את השקית והשניים נעצרו, אלא שהמשיב 4 סבר כי השקית הכילה סמים. לשיטת ב"כ המשיב, ככל הנראה גם משיב 3 סבור היה כי מדובר בסמים וכשנתבקש להסביר איך זה עובד הוא השיב "מה יש כאן לדעת" מתוך הנחה כי השקית מכילה סם. בנסיבות אלו, עתר ב"כ המשיב 4 לשחרורו של המשיב לחלופת מעצר. 

8.       ב"כ המבקשת על הבקשה למעצר עד תום ההליכים. בעניינו של המשיב 1, נטען כי נוכח הכחשת המשיב את אירוע החטיפה, לא ניתן להתייחס אליה כעובדה מוגמרת בעיקר כשכל יתר העדויות הן בבחינת עדות שמיעה. מכל מקום, נטען כי עובר לחטיפתו של המשיב הוא קיבל הוראה להתכונן לביצוע העסקה. העסקה דרשה התארגנות מרשימה שכללה יצירת קשר עם אנשים שונים שנתונים במעצר או במאסר בבתי כלא שונים, לרבות הסתייעות במשיב 2 לצורכי הסעה. מה גם, נטען, כי במהלך אותה תקופה ביצע המשיב 1 עסקאות סמים רבות גם תוך כדי נסיעותיו במסגרת ביצוע העסקאות נשוא כתב האישום. עוד נטען כי המשיב 1 היה מעורב בעסקת הסמים שנכשלה ובגינה נחטף, בכך שקיבל לידיו את הסמים עבור נתי ונאור והיה אמור לשלם את תמורתם למוחמד וסייף לאחר מכירתם לאחר, אלא שאותו אחר לא שילם את תמורתם ולפיכך לא היה למשיב 1 כסף לשלם למוחמד ולסייף ומכאן החוב.  מה גם, נטען כי אין כל בהירות באשר למידת הסכנה שריחפה מעל ראשו של משיב 1 על רקע חטיפתו ויתר על כן, המשיב 1 נתפס כשהוא נושא על גופו סך של 4,200 ש"ח שהיה בו כדי להפיג את הסכנה מעל ראשו אם היה מעבירו למוחמד ולסייף. כן נטען כי היה במעשיו של המשיב כדי לסכן את הציבור עד כי מעשיו הוצאו מגדריה של הגנת הכורח, בעיקר נוכח חוסר המידתיות בין הסכנה שריחפה מעל ראשו ובין עוצמת הסיכון שבו העמיד את הציבור, כל שכן עת היה בידיו לפנות למשטרה.

בעניינו של המשיב 2, טען ב"כ המאשימה כי הוא היה בעל העניין במכירת המטענים בהיותו ערב לחוב ולא עניין אותו מה מקור הכסף לסילוקו. מהאזנות הסתר עולה כי המשיב 2 היה מצוי בכל פרטיי העסקאות ואף הכיר את המעורבים, הוא נרתם להסעתו של המשיב 1 ביודעו מה מטרתה של הנסיעה. העובדה כי בא לסייע למשיב 1 אינה גורעת בנסיבות אלו ממעורבותו וממסוכנותו. כן נטען כי לחובתו עומדת הרשעה בעבירה של סיוע לסחר בסמים.

בעניינו של המשיב 4, נטען כי מדו"ח הפעולה של הבלש לירון כנפו עולה כי שאל בפירוש איך עובדים המטענים, המשיב 3 אומר לו "בוא תראה לי את החיבור" ואז המשיב 4 ניגש ומרים את השקית, כך שהמשיב 4 היה מצוי היטב בפרטי העסקה וידע כי המדובר במטענים. העובדה כי המשיב 3 יותר אקטיבי אינה מפחיתה מחלקו של המשיב4 בעסקה. כן נטען כי לחובתו 2 הרשעות בעבירות רכוש, סמים, סחיטה באיומים, החזקת סכין, קשירת קשר לפשע, בגינן ריצה עונש מאסר בן 9 חודשים.

9.       לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ואת חומר הראיות בתיק, סבורני כי די בעוצמתן של הראיות לכאורה בתיק וכי קמה עילת מעצר בעניינם. מחומר הראיות בעניינו של המשיב 1 עולה, כי נחטף ככלי מיקוח לסילוק החוב של חבריו למוחמד וסייף וכי הוצב בפניו אולטימאטום לתשלום החוב לו היה ערב המשיב 2 שפעל למען שחרורו מטעם האחים הרוש. מחד יש בכך יש כדי להפחית ממסוכנותו חרף ההתארגנות המרשימה שנדרשה למכירת המטענים, אותה ניתן לייחס אף ליצר הישרדותו של אדם. מאידך, זהותם של מוחמד וסייף טרם הובררה כדבעי והמשיב 1 מסרב למסור את פרטיהם ואת הדרך ליצור עמם קשר, כך שקיים סיכון שהם יוסיפו ויפעילו לחץ על המשיב 1 שיכול ויניע אותו לביצוע מעשים פלילים נוספים.

בעניינו של המשיב 2, אין מחלוקת עובדתית על עצם מעורבותו בפרשה והסעתו את המשיב 1 לצורך ביצוע עסקת הסחר בנשק כי אם על משמעותה המשפטית, היינו היותו מסייע או שותף, וזו תתברר בהליך העיקרי.

בעניינו של משיב 4, אין מחלוקת על נוכחותו בעסקת הסחר בנשק ומידת מעורבותו בעסקה תתברר בהליך העיקרי.

10.   נמצא לפיכך כי קיימות ראיות לכאורה לגבי שלושת המשיבים וקיימת עילת מעצר. טענת החטיפה של משיב 1 אינה מפחיתה מהמסוכנות אלא דווקא "מדליקה נורה אדומה" שמא תישנה בהיותו נתון שוב ללחצים, גם הטענה כי במשיבים סברו שמדובר בעסקת סמים אינה מפחיתה מהמסוכנות.

בנסיבות העניין ובהתאם להלכה יש לבדוק חלופת מעצר ולפיכך מתבקש תסקיר מעצר לגבי      שלושת המשיבים תוך שימת לב לאמור לעיל.

ניתנה היום, כ"ז תשרי תשע"ב, 25 אוקטובר 2011, במעמד הצדדים ובאי כוחם. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: