החלטה בתיק מ"ת 23191-08-11

זוהי בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים נגדו.

נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוען של עבירות תקיפה בנסיבות מחמירות, תקיפה סתם ואיומים.

עפ"י האמור בעובדות כתב האישום, ביום 12.8.2011 התיישב המשיב בפתח עסק בערד בזמן שהיה תחת השפעת אלכוהול. בת זוגו של המתלונן ביקשה ממנו כי יעזוב את המקום, שכן הדבר מפריע ללקוחותיהם, כשסירב הודיעה לו כי בכוונתה להזמין לו משטרה. בתגובה איים עליה המשיב כי ישרוף לה את המקום, ישרוף אותה ואת המתלונן, וזאת בכוונה להפחידה. בסמוך לכך, עזב המשיב את המקום, חזר אליו לאחר מס' דקות, ביקש לשוחח עם המתלונן, ליווה אותו למקום מרוחק ואז תקף אותו שלא כדין בכך שחבט בו במכת אגרוף בפנים, בעט בו והכה אותו בבטנו.

בהמשכם של דברים, לאחר שבת זוג המתלונן הודיעה למשיב כי בכוונתה להזמין משטרה, ניגש המשיב אל המתלונן ביחד עם אחר, ושניהם בצוותא חדא תקפו את המתלונן בבעיטות, המשיב הרים שולחן ניסה לזרוק אותו על המתלונן אשר בלם אותו בידיו, המשיב והאחר הפילו את המתלונן על הרצפה והמשיכו לבעוט בו. כתוצאה ממעשיו של המשיב נגרמו למתלונן שריטה בלחי שמאל, אמטומה כחולה ונפיחות באצבע.

בדיון שנערך ביום 15.8.2011 הסכים ב"כ המשיב לקיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר, והמשיב נשלח לצורך קבלת תסקיר אשר ייתן דעתו למסוכנות ולחלופה המוצעת ע"י המשיב.

כיום מונח בפני בית המשפט תסקיר מקיף שבסופו של דבר אינו בא בהמלצה לשחרורו של המשיב ממעצרו.

חרף המלצת שירות המבחן, עותר ב"כ המשיב לשחרורו לחלופה בבית אימו, וזאת בהינתן העובדה כי מדובר במעצרו הראשון של המשיב, לכך שהאלימות כפי העולה מכתב האישום אינה מן החמורות וכי לא נעשה שימוש בכל נשק בכל אותו אירוע.

ב"כ המשיב מציין כי מדובר במשפחה שאין לה אפשרות להציע חלופה אחרת, ועל כן מצביע על אפשרות לעבות את החלופה באיזוק אלקטרוני.

אשר לעברו הפלילי- זה מציין כי אכן המשיב הסתבך בעבר בעבירות אלימות, אך יחד עם זאת מדובר בעבירות קלות יחסית, כאשר לדבריו המבקשת עותרת בתיקים אלו לעונש צופה פני העתיד בלבד.

ב"כ המבקשת מנגד מצביע על חומרת מעשיו של המשיב, מציין את הסתבכויותיו החוזרות ונשנות בעבירות אלימות ומצביע על כך שהחלופה לא נמצאה כמתאימה ע"י שירות המבחן, וכך זו התרשמותו נוכח הדברים שנאמרו כאן בבית המשפט בשים לב לקשיי השפה של החלופה והעובדה כי זו עובדת שעות רבות מחוץ לבית.

לאחר ששמעתי טיעוני הצדדים וקיבלתי לעיוני את גיליון תיקיו הפתוחים של המשיב, וכן קראתי בעיון רב את התסקיר, הגעתי לכלל מסקנה כי אין להורות על שחרורו של המשיב לחלופה.

בראש ובראשונה אתייחס למצוין בכתב האישום. בכל הכבוד, אינני מקבל את דברי ב"כ המשיב כי מדובר בתיק שאינו מן החמורים, כאשר האלימות המצוינת בו אינה כזו המצדיקה מעצר עד תום ההליכים. לא בכדי פירטתי בפתח החלטתי את נסיבות כתב האישום. המדובר במשיב אשר פועל בהיותו תחת השפעת אלכוהול, שכידוע הינו גורם מגביר מסוכנות, ולאחר שפונים אליו באופן מנומס שיעזוב המקום, פוצח באיומים קשים כלפי המתלונן ובת זוגו כי ישרוף את המקום.

חומרה יתרה אני מוצא בכך שהמשיב עזב את המקום ושב אליו בשנית, על מנת "להסדיר את העניינים", וכאמור זה לוקח הצידה את המתלונן ופוצח באלימות הכוללת אגרוף בפניו, בעיטה וכן מכות בבטן.

המשיב אינו חודל גם בשלב זה ושב ותוקף הפעם יחד עם אחר את המתלונן בתיק, וכידוע גם בכך שזה פועל יחד עם אחר, יש אלמנט מגביר סיכון. אם עד נקודה זו הסתפק בלהכות באמצעות ידיו, בשלב זה זה נוטל שולחן ומעיף אותו לעבר המתלונן כאשר רף האלימות עולה.השניים מפילים את המתלונן ארצה ושבים וממשיכים להכותו.

הנה כי כן, תמונת אלימות קשה על רקע לא ברור, כאשר נדמה כי רק העובדה שהמתלונן ובת זוגו העזו להעיר למשיב שיעזוב המקום העלו את חמתו של המשיב והביאו למעשים המתוארים לעיל.

תמונה עובדתית זו מתיישבת היטב עם האמור בתסקיר, אשר אומר במפורש כי במקרים בהם המשיב חש מושפל הוא אינו מתקשה לווסת את רגשותיו ואז הוא נוהג באופן אלים ותוקפני. זאת ועוד, שירות המבחן מצביע על בעייתיות בדפוסי שתיית אלכוהול, אשר בשילוב אותם אלמנטים תוקפניים יכולים להביא למסוכנות גבוהה.

אשר לבעיית האלכוהול, שירות המבחן מציין כי המשיב אינו מודע לבעייתיות זו ולא מוכן ליטול חלק בשום הליך טיפולי שכזה.

בשים לב לכל אלו, שירות המבחן סבור כי רמת המסוכנות הנשקפת מן המשיב היא גבוהה ויש בה כדי לפגוע בזולת.

בסופם של דברים, שירות המבחן סבור כי החלופה המתאימה בעניינו של המשיב אשר תיתן מענה הולם לאמור לעיל, הינה חלופה סגורה בקהילה טיפולית.