החלטה בתיק מ"ת 22818-06-12

בפני בקשה נוספת לעיון חוזר בתנאי שחרורה של המבקשת.

בתאריך 28.10.12 ניתנה על ידי החלטה בעיון חוזר לפיה הקלתי בתנאי שחרורה של המבקשת ואפשרתי המשך שהייתה במקום מעצר הבית הלילי ופטרתי בתה מפיקוח עליה, בעת מעצר הבית הלילי.

כן הבהרתי, כי חל על המבקשת איסור ליצור כל קשר עם המתלונן - בעלה, שהיא נאשמת בדקירתו בסכין - דקירה אחת בבטן - עת שכב במיטתו בדירתם המשותפת וכן נאסרת כניסתה לדירת מגוריו לעיר נשר.

בקשתה לאפשר חזרתה לדירת מגוריהם המשותפת נדחתה על ידי תוך שציינתי כי, לטעמי, אין מקום לבקשה שכזו כל עוד לא העיד המתלונן במסגרת התיק העיקרי שכן, הוא אמור לשמש עד מטעם המאשימה.

הבקשה הנוספת לעיון חוזר, שהינה נשוא החלטתי זו, הינה בקשה לאפשר למבקשת לחזור ולגור עם בעלה  - המתלונן בדירת מגוריהם המשותפת וזאת, אף בטרם העיד בביהמ"ש.

הבקשה נסמכת, בין היתר, על תסקיר מעצר שהוגש לביהמ"ש מאז החלטתי בעיון חוזר - החלטה מיום 28.10.12.

שרות המבחן מדווח, כי המבקשת הופנתה לעמותת "אפשר" במקום מגוריה בנשר, התקיימו עמה שתי שיחות, הביעה רצונה לשקם חייה ולחזור לביתה, לחיים משותפים עם המתלונן.

להערכת העו"ס, המתלונן משולב בהליך טיפולי, לגמילתו מאלכוהול, משתף פעולה, נקי מאלכוהול ורמת הסיכון להתנהגות אלימה כלפיו נמוכה.

עוד צויין, כי משיחה עם המתלונן עולה, כי הוא חרד למצבה המשפטי של אשתו וההשלכה על אורח חייו.

שרות המבחן התרשם ממערכת יחסים זוגית, תלותית, קשה ומורכבת, בין המבקשת למתלונן, נוכח התמכרותו ארוכת השנים של המתלונן לאלכוהול.

כפי שעולה מן התסקיר, המבקשת, אשר התקשתה עד כה להסתייע בגורמי טיפול, לעריכת שינוי ולקבלת תמיכה,  התגייסה לכך והחלה הליך אבחוני ראשוני בעמותת "אפשר", כאשת מכור לאלכוהול ולהערכת שרות המבחן, שילובה במסגרת זו, הכרחי לבחינת דינמיות היחסים הזוגית וחזרתם לחיים משותפים.

להערכת שרות המבחן, לאור העובדה ששני בני הזוג מצויים בהליך טיפולי מתוך רצון ונכונות לשקם יחסיהם, רמת הסבירות להישנות התנהגות אלימה ביחסיהם - נמוכה.

לפיכך, ממליץ שרות המבחן לאפשר למבקשת לשוב ולגור בביתם עם המתלונן, תוך הטלת פיקוח מעצר של שרות המבחן, אשר יעקוב אחר המשך התהליך הטיפולי.

יצויין, כי המבקשת אך החלה בהליך טיפולי.

ב"כ המשיבה מתנגד להיעתר לבקשת הסנגור ושרות המבחן בעיתוי זה ונימק טעמיו, כשביניהם הטעם שהמתלונן שהינו עד תביעה מרכזי כנגד המבקשת טרם העיד שכן, הדיון בתיק העיקרי קבוע לחודש מרץ 2013.

המבקשת עומדת בכפירתה באשר למיוחס לה בכתב האישום.

שמעתי דברי הצדדים ושקלתי מכלול נסיבות העניין מכל צד והיבט.

לכאורה, אין המדובר בעבירה של מה בכך, המיוחסת למבקשת.

המבקשת אך החלה בתהליך טיפולי ולטעמי, שרות המבחן הזדרז יתר על המידה, בהמלצתו לאפשר חזרתה אל ביתה - למגורים משותפים עם המתלונן האמור להעיד במשפטה והנמצא בתהליך שיקומי אותו טרם סיים.