אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק מ"ת 20108-01-13

החלטה בתיק מ"ת 20108-01-13

תאריך פרסום : 23/06/2013 | גרסת הדפסה
מ"ת
בית משפט השלום באר-שבע
20108-01-13
29/01/2013
בפני השופט:
דניאל בן טולילה

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד המתמחה ספיר סופר (פרקליטות מחוז דרום)
הנתבע:
איתן מרציאנו (עציר)
עו"ד שמעון תורג'מן
החלטה

בפניי בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו, וזאת על רקע כתב-אישום ובו 12 אישומים שונים, שעניינם קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות. ביום 27.1.13 מסרתי את החלטתי המפורטת ביחס לראיות לכאורה ומצאתי כי ישנן כאלה ביחס לכל האישומים המיוחסים למשיב.

בסופה של החלטה זו הצדדים טענו ביחס לעילת המעצר ולאפשרות שחרורו של המשיב לחלופה. ב"כ המשיב טען כי ניתן להורות על שחרורו של המשיב לחלופה בדמות "מעצר בית" אצל אביו ואחיו הגדול אשר מוכנים לשמור עליו בביתו בצירוף איזוק אלקטרוני. גם אם מדובר בריבוי עבירות, הרי בסופו של דבר מדובר בעבירות רכוש אשר אינן מקימות עילת מעצר, וכך גם חרף המתואר בכתב-האישום לא נעשו בתחכום רב.

לציין כי ביום 17.1.13 התייחס גם כן למסוכנות הנשקפת מן המשיב וציין כי היקף המרמה, גם אם אינו נמוך, בוודאי שאינו חריג ויוצא דופן, עברו הפלילי של המשיב ישן ואינו רלבנטי ולחיזוק טענתו אף הציג פסיקה בה במקרים חמורים מאלה המיוחסים למשיב הורו בתי-משפט על שחרור. ב"כ המבקשת מתנגדת לשחרורו של המשיב נוכח ריבוי העבירות, התחכום הנלווה לביצוען, ונוכח כך שהחלופה אין בה כדי לצמצם המסוכנות הנשקפת מן המשיב.

לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, עברתי על חומר החקירה ושמעתי המפקחים, לא מצאתי לנכון להורות על שחרורו של המשיב לחלופה המוצעת, ואנמק. ראשית, אציין כי גם אם מדובר בעבירות רכוש הרי שמצאתי כי כתב-האישום והמעשים הלכאוריים המיוחסים למשיב עונים על הקריטריונים שנקבעו בבש"פ רוסלן-פרנקל ובפסיקה המאוחרת אליו, ככאלו המקימים עילת מעצר, גם בשעה שעסקינן בעבירות רכוש.

ראשית, מדובר במי שביצע את המעשים המיוחסים לו בצוותא חדא עם אדם אחר בשם שלמה מור יוסף. המדובר במעשים שבוצעו על-פני תקופה ארוכה כאשר האישום הראשון תחילתו בחודש אפריל 2012, והמשכם של המעשים עד לחודש דצמבר 2012 בשעה שהמשיב נעצר על-ידי המשטרה.

מעשי המשיב חייבו תכנון מוקדם ותחכום לא מועט. המדובר במעשים שבוצעו תחת כסות של חברה פיקטיבית בשם "ולרי סחר". תחילת המעשים המיוחסים למשיב נעשים כאשר בפועל ישנו משרד וכתובת ברורה שנועדה ליצור נופך רציני ורכישת אמון מצד הלקוחות השונים (מטבע הדברים, בשלב מסוים לא ניתן היה להישאר בכתובת זו לאחר שנעשו בירורים לאתר את המשיב ושותפו).

סכומי הכסף, גם אם אינם גבוהים במיוחד, בוודאי שאין המדובר בסכומים מבוטלים, ואלו מגיעים לכדי עשרות אלפי שקלים במצטבר. בשעה שמדובר בעסקים הנלחמים לפרנסתם, לא כל שכן עסקים בינוניים וקטנים, "עוקץ" בסכום של אלפי שקלים בודדים יש לו השפעה ניכרת ויכול לגרום נזק לא מועט.

המשיב ושותפו עשו שימוש בטלפונים אשר הוחלפו על-מנת להקשות על זיהוים, פעלו בכל רחבי הארץ, ולא הגבילו את מעשי הנוכלות לאזור מסוים. כך לשם ההמחשה אציין כי עבור למעצרו של המשיב נתפס טלפון עליו מדבקה בשם "רתם" - אותה דמות פיקטיבית בה הזדהה המשיב עובר להזמנת המוצרים, כאמור באישום 11. נמצא כי המשיב דואג מראש לדעת באיזה שם עליו להזדהות ביחס לכל טלפון וטלפון, והדבר גם כן מלמד על התחכום הנלווה למעשיו.

במרביתם של המקרים המשיב מבצע את ההזמנות באמצעות הטלפון, בעוד האחר מביא הסחורה. התנהלות זו, תדירות ביצועה והימשכותה יש בה כדי להקשות מראש על שחרורו של המשיב לחלופה בדמות "מעצר בית", שכן גם בהיותו ב"מעצר בית" יכול להמשיך ולבצע הזמנות ככל העולה על רוחו, ולדאוג באמצעות צדדים שלישיים ללקיחתה של הסחורה.

להשלמת התייחסותי לשאלת המסוכנות הנשקפת מן המשיב אציין כי בצד שימוש בפנקסי שיקים של חברת "ולרי סחר", מיוחס למשיב כי עשה בשני אישומים גם שיקים שנגנבו מביתה של המתלוננת מקובר והגעת שיקים גנובים אלו לרשותו של המשיב, והשימוש שנעשה בהם מגביר אף הוא את המסוכנות הנשקפת ממעשיו.

המשיב כאמור, למעט התייחסות קצרה, שומר על זכות השתיקה. בעניין זה כבר נקבע לא אחת כי: "אכן, זכותה השתיקה הינה זכות המוקנית לנאשם על-פי דין, וכל נאשם רשאי לעשות שימוש בזכות זו - אולם במקרה שלנו העורר יכול היה בנקל להפריך את החשדות המיוחסים לו על-ידי מסירת גרסה מפורטת מטעמו, אך הוא, מטעמים השמורים עמו, בחר שלא לעשות כן, ודבק בזכות השתיקה. אם העורר היה מוסר את גרסתו למהלך האירועים, המשטרה יכולה היתה לבדוק גרסה זו, ולנסות לאמתה...". ראה בש"פ 7216/05 אגברייה נ' מדינת ישראל, וכן ראה דברי בית-המשפט בבש"פ 1748/11 יחזקאל נ' מדינת ישראל: "ככלל, שתיקתו של נאשם מקום בו היה מתבקש הסבר מצידו, מחזקת עמדת התביעה לצורך שלב המעצר... אך גם במישור עילת המעצר יש נפקות לשתיקתו של הנאשם, דהיינו השתיקה עשויה לחזק את העילה של מסוכנות".

מעבר לכך, נגד המשיב תלוי ועומד כתב-אישום נוסף בפני בית-משפט השלום בבאר-שבע, במסגרת ת"פ 16934-05-12. לציין כי במסגרת תיק זה מיוחסות למשיב עבירות מרמה רבות הכוללות זיוף, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות בסכומי כסף גבוהים. עיון בכתב-אישום זה מלמד כי ישנו דמיון לכתב-האישום שלפנינו, כאשר גם בכתב-אישום זה מיוחס למשיב כי לכאורה פעל בכסות של בתי-עסקים לגיטימיים לצורך הזמנת סחורות תמורת שיקים מזויפים שלא כובדו. אכן מדובר במב"ד, ויש להתייחס לכך בזהירות המתבקשת, אולם כאמור, בהתאם לפסיקה, בשעה שמדובר בתיק תלוי ועומד שכבר עבר עין בוחנת של התביעה ונמצא כי יש די ראיות להגשת כתב-אישום, ובשעה שהעבירות המיוחסות לו רלבנטיות, ניתן לקחתו בחשבון, וראה בעניין זה בש"פ 9583/11 אלטלאלקה נ' מדינת ישראל. שילוב כל המפורט לעיל יש בו ללמד כי מדובר בעבריין מרמה מתוחכם אשר המסוכנות הנשקפת ממנו לביטחון הציבור ורכושו גבוהה.

בהינתן אלה, לא מצאתי את החלופה המוצעת ככזו שיש בה לצמצם את המסוכנות הנשקפת ממנו. המדובר כאמור ב"מעצר בית" אשר אין בו כדי למנוע מן המשיב אפשרות לפעול באופן דומה בו פעל לכאורה על-פני תקופה ארוכה. החלופה מורכבת מאחיו ומאביו של המשיב, אשר לא היו מעורבים בחייו של המשיב, אף לא באופן חלקי. התרשמות בית-המשפט מן המפקחים הינה כי אלו לא יוכלו לשמש עבורו גורם מרתיע ומציב גבולות. אביו של המשיב כלל לא היה מודע להסתבכותו של המשיב במסגרת ת"פ 16934-05-12. זאת ועוד, החלופה המוצעת נמצאת בבית אביו של המשיב, אשר גם משמש כפעוטון בו משמשת אמו של המשיב כגננת, ויש בכך גם כן כדי לצמצם את האפקטיביות הנוגעת לחלופה באשר המשיב ייחשף, בהיותו ב"מעצר בית", לאוכלוסיית הורי התינוקות.

בהינתן קיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר ברורה, ולאור כך שלא מצאתי את החלופה המוצעת כמתאימה, הנני מורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו.

ניתנה היום, י"ח שבט תשע"ג, 29 ינואר 2013, במעמד הצדדים.

חתימה

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ