החלטה בתיק מ"ת 20026-11-10

נגד המבקשים הוגש ביום 10/11/10 כתב אישום, אשר ייחס להם, בין היתר, עבירה של הצתה.

בעקבות בקשת המשיבה להורות על מעצרם של המבקשים עד תום ההליכים כנגדם, הוחלט על מעצרו של מבקש מס' 2. מבקש מס' 1 שוחרר בתנאים מגבילים, אשר כללו הרחקתו מאזור האירוע, שהוא גם אזור מגוריו.

בינתיים הודו המבקשים בכתב אישום מתוקן, במסגרת הסדר טיעון, אשר כלל הפחתת סעיפי האישום, כך שבסופו של דבר הורשעו המבקשים בעבירות של קשירת קשר לבצע פשע וחבלה במזיד ברכב (מס' מקרים). המבקש מס' 2 הורשע, בנוסף, בעבירות של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות והפרעה לשוטר במילוי תפקידו.

נוכח גילו הצעיר של המבקש מס' 1 ובהתאם למוסכם בין הצדדים, הוזמנו תסקירי שרות המבחן, ונקבעה ישיבה לטיעונים לעונש ליום 13/04/11.

ככל הנראה, כפי שטוען הסנגור, סיום ההליכים ידחה בשל שביתת העובדים הסוציאליים, שכן ניתן כבר כעת לצפות כי התסקירים לא יוגשו במועד, ובית המשפט יאלץ לדחות את הטיעונים לעונש ומתן גזר הדין לפרק זמן נוסף, אשר קשה להעריכו בשלב זה.

בפני בקשה לשינוי תנאי השחרור של המבקשים, עקב השינוי המהותי שחל בכתב האישום ונוכח העובדה שמבקש מס' 2 עצור כבר מה-03/11/10, כשקיימת, כאמור, אפשרות סבירה שסיום ההליך לא יהא בחודש אפריל, אלא במועד מאוחר יותר.

לאחר ששמעתי טיעוני הצדדים והתרשמתי מן הערבים שהוצעו בעניינו של מבקש מס' 1, שוכנעתי כי דין הבקשה להתקבל בחלקה.

ראשית, יוער, כי המשיבה מתנגדת לשינוי תנאי השחרור של מבקש מס' 1, למעט בעניין שינוי מקום החלופה ומתנגדת לשחרורו של מבקש מס' 2. נימוקיה מבוססים בעיקר, על הטענה כי עובדות כתב האישום לא שונו, ולמעשה המסוכנות שנשקפה מן המבקשים בעבר עודנה קיימת, נוכח העובדות המפורטות בכתב האישום, בהן הודו המבקשים.

ככלל, הודאה בכתב אישום מתוקן, אף אם הוא מקל במידת מה מכתב האישום המקורי, איננה בבחינת נסיבה משמעותית המטה את הכף לטובת שחרור נאשם שנעצר עד תום ההליכים או לשם הקלה בתנאי השחרור, שכן לצד תיקון כתב האישום, קיימת הודאה בעבירות המיוחסות לנאשמים, כך שלא עומדת להם עוד חזקת החפות ומסוכנותם מקבלת משנה תוקף.

יחד עם זאת, כל מקרה לנסיבותיו.

בענייננו, כתב האישום המקורי, אשר ייחס למבקשים אחת מן העבירות החמורות בספר החוקים, עבירת ההצתה, עליה הושתתה עילת המעצר הנעוצה במסוכנות המבקשים, הושמטה מכתב האישום ובמקומה הודו בעבירה של חבלה במזיד ברכב ועבירות נוספות, המצויות בסמכות בית משפט השלום.

כתב האישום המתוקן מציב קושי בפני בית המשפט, שכן כפי שנטען, פרק העובדות כולל עדיין מעשים של הצתת רכב בעיבורה של עיר, על כל הסיכונים המשתמעים מכך. בית המשפט העליון כבר הביע דעתו כנגד הסדרי טיעון מסוג זה, במסגרתם נוצר פער בלתי סביר בין עובדות כתב האישום וסעיפי העבירה המיוחסים לנאשם בגינם. על כל פנים, גם כך, אין ספק, כי תיקון כתב האישום מהווה נסיבה משמעותית המצדיקה עיון חוזר בהחלטה האם לשחרר את המשיב מס' 2 או להקל בתנאי שחרורו של מבקש מס' 1.

עילת מעצר נוספת, שהיוותה בסיס לבקשת המעצר שהוגשה על ידי המשיבה, הייתה החשש לשיבוש מהלכי משפט והשפעה על עדים, כאשר אין חולק כי אין ליתן לה עוד משקל, לאחר שהמבקשים הודו והורשעו בביצוע העבירות שיוחסו להם בכתב האישום המתוקן.

המבקש מס' 1 :

המבקש מס' 1 שוחרר בתנאים מגבילים, שכללו מעצר בית מלא בבית סבתו בכפר אכסאל בפיקוח ערבים ותחת איזוק אלקטרוני. אין כל טענה כי הפר את תנאי השחרור.

מדובר בבחור צעיר, ללא עבר פלילי, סטודנט, המבקש לאפשר לו לשהות בחלופה בבית הוריו, בתנאי מעצר בית חלקי, כך שיוכל לחזור למסגרת לימודיו.

בשים לב לנימוקים שפורטו לעיל, שוכנעתי כי ניתן להפיג מסוכנותו של המבקש מס' 1 באמצעות תנאים מגבילים מקילים יותר.

לפיכך, אני מורה כי המבקש מס' 1 ישהה במעצר בית בבית הוריו בשכונת ספאפרה בנצרת, תחת פיקוח הערבים שנחקרו בפני: מר מחמוד סעדי, ת.ז. 5695786 ומר סעדי אחסאן, ת.ז. 59537662  לסירוגין, בכפוף לכך שכל אחד מן הערבים יחתום על ערבות בסך של 10,000 ש"ח.

אין מניעה, כי בעת שהותו בחלופה ישהה המבקש יחד עם אביו בנגריה, המצויה בתוך מבנה המגורים.