אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק מ"ת 18606-11-11

החלטה בתיק מ"ת 18606-11-11

תאריך פרסום : 21/08/2012 | גרסת הדפסה
מ"ת
בית המשפט המחוזי חיפה
18606-11-11
28/11/2011
בפני השופט:
רון שפירא

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
ערווה גזאל
החלטה

מונחת בפני בקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים בהתאם לסעיף 21(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- מעצרים) התשנ"ו- 1996.

כנגד הנאשם ערווה גזאל (להלן: " המשיב"), הוגש כתב אישום המייחס לו, עבירה של הצתה, לפי סעיף 448 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: " החוק"), ומספר עבירות של איומים, בהתאם לסעיף 192 לחוק.

בהתאם לאמור בכתב האישום, בין המשיב לבין  ח.ס. (להלן: " המתלוננת"), נתגלע סכסוך על רקע סירובה של המתלוננת להתארס למשיב.  על רקע זאת, במספר הזדמנויות שונות בחודש אוקטובר 2011, במועדים שאינם ידועים, איים המשיב על המתלוננת כי ישרוף את רכבה ואת ביתה, וזאת בכוונה להפחידה ולהקניטה. בהמשך לכך, בתאריך 30.10.11 בשעה 1:00, ולאחר שהמשיב הצטייד בבקבוק דלק, הצית המשיב את הרכב כשהוא חונה סמוך לבית המתלוננת, בישוב בעראבה, והעלה אותו באש.

בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים נגדו.

המבקשת, הפנתה לראיות לכאורה להוכחת המיוחס למשיב, הכוללת: הודעת המתלוננת כי המשיב איים עליה שישרוף הרכב [הודעה מסומן 20]; הודעתו של חבר המשיב טארק נסאר, אשר מסר שבליל האירוע המשיב פנה אליו, ואמר שבכוונתו להצית רכב המתלוננת, כמו כן כי המשיב קנה בקבוק דלק, מתחנת דלק; בנוסף כי נמצא בסמוך לרכב שהוצת מכשיר פלאפון של המשיב. בצד זאת נשללה הודעת האליבי של המשיב, אשר טען כי בשעה 23:00 לאותו יום הוא חזר לביתו לאחר שהיה בבית דודתו. בני משפחת המשיב לא אישרו בצורה פוזיטיבית כי ראו המשיב בשעת האירוע בבית, כך היו אלו שמסרו שלא ראו מתי הוא נכנס בדיוק ואחרים מסרו שהיה ישן, כך גם מסרה דודתו כי המשיב עזב ביתה בשעה 21.00, בנוסף ובהתאם לדוח פעולה, בשעה 2:40 בלילה הרכב של המשיב היה חם במקצת [ראו דוח פעולה מסומן ה]. לנוכח האמור לגישת המבקשת קיים מערך ראיות נסיבתי לייחוס המעשים למשיב. הודגש כי המדובר במערך של ראיות נסיבתיות המביא למסקנה הברורה והחד משמעית, לפיה המשיב הוא האחראי על הצתת הרכב. מעבר לכך, לגישת המבקשת, קמה עילת מעצר מסוג מסוכנות, הן לנוכח הצתת הרכב והן לנוכח האיומים של המשיב. מסוכנות המועצמת לנוכח האובססיביות שגילה המשיב כלפי המתלוננת. לנוכח האמור, ביקשה המבקשת להורות על מעצר המשיב עד תום ההליכים נגדו.

בא כוח המשיב חולק על  לקיומן של ראיות לכאורה לייחוס מעשה ההצתה למשיב. כך הובהר כי כלל הראיות כנגד המשיב הנן נסיבתיות בלבד, ואין בהן לכשעצמן להביא לידי המסקנה, כי המשיב הוא האחראי על ההצתה. כך בעל הרכב מסר בעדותו מיום 30.10.11, כי רכבו כבר הוצת בעבר בחודש יולי וכן בהתאם למזכרו של רס"מ אליהו מגרם, עולה כי ביום 5.7.11 נזרק בקת"ב על החנות של אבי המתלוננת, עת שבמסגרת החקירה נעצר חשוד אחר [ראו מזכר מסומן מ]. אם כך, לגישת בא כוח המשיב, קיימת אפשרות נוספת לפיה האחראי על ההצתה הינו אדם אחר. מכל מקום נטען כי כלל הראיות אינן מובילות למסקנה היחידה לפיה האחראי על ההצתה הינו המשיב. בנוסף, כי היעדר מיצוי כיווני חקירה אחרים, מהווה מחדל חקירה חמור, שלא ניתן לריפוי. 

כמו כן נטען, כי אין שום ממצא פורנזי הקושר המשיב למעשים המיוחסים לו. כך המשיב נמצא ביום האירוע בביתו, לבוש מכנסי ספורט קצרים וגופיה, לא דבר בו ריח של חומר דליק, או כל סימן אחר לחומר דליק. ובעניין זה נטען, כי אין לשלול הודעות האליבי, אשר אינם שוללים הימצאותו של המשיב בבית, בזמן האירוע. בנוסף בא כוח המשיב התנגד לתיעוד העולה מדוח הפעולה לפיה עת שהשוטרים הגיעו לביתו של המשיב, המנוע של הרכב היה חם במקצת, זאת בהתחשב בכך שאין אזכור חוזר לעניין זה, בשאר המזכרים.

בא כוח המשיב התייחס בנוסף לבקבוק הדלק שנמצא בקרבת הרכב, עת שלא נמצא כל טביעות אצבע על הבקבוק שיש בהן לקשור המשיב למעשים. בנוסף, וככל שהטענה עניינה בעדות של הקטין, טארק, אשר אישר כי הוא קנה עם המשיב בקבוק דלק, הרי שמדובר בגרסה שנתגלו בה סתירות בין ההודעה הראשונה לשנייה. מכל מקום, אין בראיה הנסיבתית להביא לידי המסקנה כי המשיב מעורב במעשים. בא כוח המשיב התייחס בנוסף לפלאפון שהיה לכאורה בסביבת המקום בו התרחשה העבירה, וטען כי ההסבר להימצאות הפלאפון בזירת האירוע, הינו בעדות אבי המתלוננת שהתבקש על ידי המשטרה לעשות סריקות במקום, שלושה ימים אחרי האירוע, עת שכל הכפר יודע שהמשיב הינו עצור.

מעבר לכך, נטען כי המדובר בבחור צעיר, בן 20 ללא כל עבר פלילי, העובד באופן קבוע למחייתו. לנוכח האמור, ביקש בא כוח המשיב, לשחרר מרשו לחלופת מעצר חלקית, בה תינתן לו היכולת לצאת לעבודה בפיקוח המעסיק שלו, מוחמד גזאל, אשר יתחייב לפקח על המשיב. לחלופין לשחרר המשיב לחלופת מעצר בדיר חנא, בבית משפחת חמוד.

דיון ומסקנות

לאחר בחינת הראיות שהונחו בפניי אני קובע כי אכן ישנן ראיות לכאורה בתיק, שיש בהן להצביע על אשמתו של המשיב, כמיוחס לו בכתב האישום. זאת חרף היעדר הימצאותן של ראיות ישירות הקושרות המשיב למעשים המיוחסים לו.

חברו של המשיב, טארק נסאר, מסר כי באותו לילה בו בוצע מעשה ההצתה, העלה בפניו המשיב את כוונתו להצית את רכבה של המתלוננת, על רקע דחייתו של המשיב על ידי אביה [ראו הודעת טארק מסומן 4]. טארק אף מסר שלאחר שהמשיב הביע כוונתו להצית הרכב, הוא נסע עמו לתחנת דלק והמשיב לקח משם בקבוק ובו דלק. בהמשך טארק הסיע המשיב לכביש ראשי בעראבה והוריד המשיב שם, לאחר זאת נסע ברכבו של המשיב לביתו, החנה הרכב והלך לביתו שלו [ראו הודעתו מסומן 11]. בשלב זה של ההליך יש לדחות ההשגות שהעלה בא כוח המשיב המתייחסות לסתירות בין הודעותיו המשטרתיות של טארק, שכן בשלב זה של ההליך, בית המשפט איננו נדרש לשאלות של מהימנות עדים או למשקל העדויות אלא אם מדובר בפירכות מהותיות וגלויות לעין המצביעות על כרסום ממשי בקיומן של ראיות לכאורה. ראו: בש"פ 6982/10 דני ארביב נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 6.10.10); בש"פ 8031/08 איטח נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 15.10.2008).] בנוסף,  המתדלק בתחנה, עזאזמה, מסר תיאור הזהה לתיאור שמסר טארק בנוגע לדרך קבלת בקבוק הדלק, דבר שיש בו לחזק את גרסתו של טארק [ראו הודעתו מסומן 16]. יצוין, כי ליד הרכב השרוף אותר בקבוק המריח ריח של דלק, דבר המלמד כי הרכב הוצת בהיעזרות בדלק שהובא למקום באמצעות בקבוק.

בנוסף לכך, בזירת האירוע נמצא מכשיר טלפון נייד השייך למשיב. המכשיר אותר על ידי אבי המתלוננת שערך סריקה במקום [ראו הודעת אבי המתלוננת מסומן 12]. אציין, כי לא מצאתי בטענת בא כוח המשיב, לפיה המכשיר אותר על ידי אבי המתלוננת כמה ימים לאחר האירוע, כדי להשמיט את טיבה של הראיה. בשלב זה אין הסבר לגיטימי להימצאות מכשיר הפלאפון הנייד של המשיב בזירת האירוע ולא נטען כי הגיע אל האב בדרך אחרת. מכאן שיש בראיה נסיבתית זו, למקם המשיב בזירת האירוע, ובהתאם להוסיף ולחזק שאר הראיות הנסיבתיות הקושרות המשיב למעשה ההצתה.

על כך יש להוסיף, את קיומו של מניע לפגיעה במתלוננת וברכושה, זאת לנוכח סירובה של המתלוננת להתארס למשיב. במקרה זה הרי שהמניע מצטרף לכלל הראיות לכאורה ומחזק את מערך הראיות נגדו. אף מעבר לכך, הרי שככל הנראה המשיב איים יותר מפעם על המתלוננת ואיים שישרוף לה את הרכב [ראו הודעת המתלוננת מסומן 20], מכאן כי המניע של המשיב הפך לכאורה למוחשי וברור באיומים שהשמיע, ובהמשך אף מומש ובוצע בפועל על ידי הצתת רכבה של המתלוננת, ככל הנראה על ידי המשיב עצמו. 

בא כוח המשיב, הפנה לכך שאין זה המקרה הראשון, בו נשרף רכוש למשפחת המתלוננת, ואכן מהמזכרים עולה שב 5.7.11 נזרק בקת"ב לעבר החנות של אבי המשיב, אף נעצר חשוד אחר במעשה. עם זאת, בנסיבות העניין חומר הראיות לכאורה איננו מצביע על קשר בין מעשה זה למעשים האחרים. מכאן שאין להסיק ממקרה של החנות, למקרה של שריפת הרכב. בנוסף כי חומר הראיות איננו מלמד על מבצעים אחרים או מקים אינדיקציה לכך, על-כן אין לומר כי היה במקרה זה מחדל חקירתי, בהעדר מיצוי כיווני חקירה אחרים. מנגד כי הרקע הנטען לביצוע המעשים, יש בו לקשור המשיב למעשה ההצתה הן לנוכח המניע של המשיב להזיק למתלוננת, והן בהתחשב באיומים שהשמיע המשיב, המלמדים על נכונותו של המשיב לפגוע ברכוש של המתלוננת. בהצטרפות של מניע זה, לשאר הראיות לכאורה, מהן גרסתו של טארק, לפיה בליל האירוע, המשיב העלה רצונו לשרוף רכבה של המתלוננת, וכן כי המשיב קנה בקבוק ובו דלק, הרי שהדבר מוביל למסקנה לפיה המשיב הוא זה שלכאורה גרם להצתת הרכב. בעוד שטענת בא כוח המשיב לפיה קיימת אפשרות שאחרים הם האחראים על ההצתה, הינה אפשרות תיאורטית רחוקה, שעל פניו ובשלב זה של ההליך אין בה להקים, בסופו של ההליך המשפטי ספק סביר, כזה שיביא לזיכוי המשיב.

בנסיבות העניין, אף שהמדובר בראיות לכאורה נסיבתיות, הרי שיש בהן די לקשור המשיב למעשים המיוחסים לו, כך נאמר "כי כאשר כל אחת מן הראיות הנסיבתיות בפני עצמה נוטה להצביע על אשמתו של הנאשם יותר מאשר על חפותו - ואפילו אין בה כשלעצמה כדי להרשיעו - הרי ככל שראיות אלה רבות יותר, מגוונות יותר ושלובות יותר אישה ברעותה, נעשית "חזקת חפותו" של הנאשם לאפשרות רחוקה יותר וקלושה יותר, עד שלא נותר ממנה שריד. יש כאן, כביכול, מעין תמונת הרכבה ("פזל"), שככל שמצטרפים זה לזה חלקים רבים יותר, מגוונים יותר ושלובים יותר זה בזה, הולכת ומתהווה תמונה, שבעיקרה היא ברורה לחלוטין, אפילו נעדרים אחדים ממרכיביה. יתר על - כן, תיתכן גם תיתכן אפשרות אחרת, שונה, שכל אחת מן העובדות, המובאות להוכחת אשמתו של הנאשם, היא תמימה ומקרית לחלוטין, כשהיא בפני עצמה, אולם עצם צירופן יחד אינו יכול - מבחינה הגיונית - להיות תמים ומקרי". [ע"פ 351/80 שלמה בן ברוך חולי נ' מדינת ישראל, פ"ד לה(3) 477, 484 - 85; בש"פ 9877/03 מדינת ישראל נ' עקירו (טרם פורסם, 25.11.2003) סעיף 3].

על כן, ובהתחשב באמור לעיל, יש לקבוע כי קיימות ראיות לכאורה מספיקות לצורך יחוס המעשים למשיב. ויוזכר, כי בשלב זה בית המשפט, איננו קובע ממצאים מרשעים או מזכים, אלא  עוסק בבחינת הפוטנציאל הראייתי שיצא אל הפועל בעתיד, בסיומו של הליך משפטי.

עילת מעצר

בצד עבירת ההצתה עומדת מסוכנות מיוחדת ואשר לא אחת עמדו בתי המשפט על חומרתה . כך, נקבע :

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ