אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק מ"ת 17998-05-11

החלטה בתיק מ"ת 17998-05-11

תאריך פרסום : 18/05/2011 | גרסת הדפסה
מ"ת
בית המשפט המחוזי חיפה
17998-05-11
15/05/2011
בפני השופט:
רון שפירא

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
יוסף אנוקאשווילי (עציר)
החלטה

כנגד המשיב הוגש כתב אישום, המייחס לו שלוש עבירות של איומים, לפי סעיף 192; חבלה חמורה בנסיבות מחמירות כשהעבריין נושא נשק קר, עבירה לפי סעיף 333+ 335(א)(1); וחבלה במזיד לרכב, עבירה לפי סעיף 413 ה', הכל לפי חוק העונשין. על פי עובדות כתב האישום, המתלונן הוא מפקח מטעם חברת "הוט", על ביצוע התקנות באמצעות חברה קבלנית, בה הועסק המשיב. המתלונן לא היה שבע רצון מהתקנה שביצע המשיב ועל רקע כך, ולאחר שהמתלונן דיווח לחברה הקבלנית שהעסיקה את המשיב, פוטר המשיב מהעבודה. המשיב, אשר כעס על המתלונן, תקף אותו במשרדי החברה, הכה אותו במקל וכן פגע ברכבו. כתוצאה מהתקיפה האלימה נחבל המתלונן והופנה לטיפול רפואי. בגין מעשים אלו הוגש כתב אישום, וביחד עם כתב האישום, הוגשה גם בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים. זו הבקשה שבפני.

ב"כ המשיב לא חלק על קיומן של ראיות שיש בהן, לכאורה, כדי לבסס סיכוי להוכחת עובדות כתב האישום. יצוין למען הסדר, כי עצם הסכסוך בין המשיב למתלונן לא היה שנוי במחלוקת, ואולם המשיב מסר מספר גרסאות שאינן זהות במלואן. עם זאת, אישר המשיב בעדותו הראשונה, כי תקף את המתלונן ואולם טען, כי לא תקף אותו באמצעות מקל. בחקירתו השלישית הודה המשיב בחלק גדול מעובדות כתב האישום, ככל שהדבר נוגע לעצם תקיפתו של המתלונן, ובעדות זו אישר גם שימוש באלה. יצוין כי בכל הנוגע לפגיעה ברכב, אין תשובות ברורות בעדויותיו של המשיב וגם המתלונן העיד כי לא ראה את אופן הפגיעה ברכב. בכל מקרה, די בעדויות העדים שהיו נוכחים במקום העבודה בזמן העימות, כדי לבסס תשתית ראייתית מספיקה לצורך הוכחת תקיפת המתלונן על ידי המשיב וגרימת החבלות.

תקיפת אדם וגרימת חבלות גוף, באופן שעולה מהראיות ומהתיעוד הרפואי, מקים עילת מעצר של מסוכנות. יצוין לעניין זה, כי עיינתי גם בתיעוד הרפואי של המתלונן וניתן לומר, כי החבלות בגוף הן אכן בדרגה של חבלה חמורה, ומכאן גם המסוכנות העולה מהמעשה. עוד קיימת במקרה זה עילת מעצר שעניינה חשש להשפעה על עדים, ככל שהדבר נוגע לאפשרות של השפעה על עדויות העדים ממקום העבודה, אשר כולם מוכרים למשיב. עם זאת, ולעניין עילה זו, יצוין כי מדובר בחשש בדרגה נמוכה, ובכל מקרה לא ידוע על ניסיון כלשהו להשפיע על אותם עדים עד היום. ניתן לסכם ולומר שבמקרה זה שבפני, העילה העיקרית הינה המסוכנות הנובעת משימוש בנשק קר, תוך נקיטת אלימות, שכאמור גרמה לחבלה חמורה.

גם כאשר קיימת עילת מעצר, חובה על בית המשפט לשקול חלופת מעצר. ראה לעניין זה בש"פ 1911,1913/11, רועי רווה נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, החלטה מיום 22.3.11):

"אלא שמעצר אינו מקדמה על חשבון העונש, וחזקה עלינו מצוות המחוקק כי  בית המשפט לא יורה על מעצרו של נאשם, אלא אם נוכח, בין היתר, כי "לא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של שחרור בערובה ותנאי שחרור שפגיעתם בחירותו של הנאשם פחותה" כאמור בסעיף 21(ב)(1) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) (להלן: חוק המעצרים) . בחינה זו נעשית למרות קיומן של עילות מעצר כמו מסוכנות או חשש לשיבוש הליכי משפט (וראו, לדוגמה, בש"פ 5927/10 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה י (לא פורסם, 16.8.2010); בש"פ 6247/10 רבינוביץ נ' מדינת ישראל, פיסקה 10 (לא פורסם, 1.9.2010); בש"פ 6539/07 בן מיור יהושע נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 9.8.2007)). השיקולים העיקריים בבוא בית המשפט לבחון אפשרות לחלופה כוללים, בין היתר, עבר פלילי ומהותו, מספר האישומים ונסיבותיהם ותסקיר שירות המבחן (בש"פ 11053/05 אנואר אל אסד נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 19.12.2005); בש"פ 5887/10 מדינת ישראל נ' עומר אחמידי (לא פורסם, 16.8.2010)). משמצא בית המשפט כי יש טעם בבחינת חלופת מעצר, יבחן בית המשפט את החלופה הפרטנית המוצעת ואם עומדת היא במטרתה לאור הנסיבות (בש"פ 9109/09 אבו זייד נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 24.11.2009) והאסמכתאות שם). בכגון דא, ראוי לייחס משקל נכבד להתרשמותה של הערכאה הדיונית, שבחנה באופן מקיף ויסודי את פרטי חלופת המעצר והתרשמה ישירות מהמפקחים ומהערבים (בש"פ 3839/04 מדינת ישראל נ' בחירי (לא פורסם, 25.4.2004)). ולבסוף, יש לזכור כי חלופת המעצר נדרשת להפחית ולהקהות במידה רבה את עילת המעצר (מסוכנות או חשש לשיבוש הליכי משפט) אך אין מדובר בחלופה "הרמטית" כמעצר מאחורי סורג ובריח, "סיכון קיים לעולם, אך השאלה היא מה מידת ההסתברות להתממשות הסיכון". (בש"פ 5376/01 מדינת ישראל נ' זהראן (לא פורסם, 6.7.2001); בש"פ 2006/10 מדינת ישראל נ' פלוני (לא פורסם, 15.3.2010)).

הכלל הוא, כי בית המשפט בוחן תמיד אל מול חומרת המעשה, גם את נסיבותיו האישיות של מבצע העבירה. במקרה זה, מדובר במשיב ללא עבר פלילי. הסכסוך עצמו הוא סכסוך נקודתי, על רקע כעס של המשיב על המתלונן, אשר הוביל לפיטוריו של המשיב מעבודתו, זאת לאחר 13 שנות עבודה במקום העבודה בו אירע האירוע. בהתאם, סבור אני כי לא ניתן לומר, על אף חומרת המעשה, כי מדובר באדם המסוכן כלפי כלל הציבור, ויש לראות את האירוע כאירוע נקודתי, אשר רמת המסוכנות העולה ממנו היא כזו, שניתן לאיינה בחלופת מעצר.

לא מצאתי צורך במקרה זה להורות על הגשת תסקיר, קודם למתן ההחלטה. הגשת תסקיר של שירות המבחן מחייבת, למרבה הצער ועקב העומס המוטל על שירות המבחן, דחייה של מתן החלטה למשך תקופה של כחודש ימים. בהתאם, וכאשר סבור בית המשפט כי ניתן ליתן החלטה גם ללא סיוע של שירות המבחן, ולו כהחלטת ביניים, סבור אני כי יש לעשות כן, וכך במקרה שבפני.

בפני בית המשפט הוצגו היום מפקחים לחלופת מעצר מוצעת, שהיא בבית הוריו של המשיב. מדובר באביו, אמו ואשתו של המשיב. לא הייתה בפני מחלוקת על כך שמדובר במפקחים ראויים. בכל הנוגע לכתובת חלופת המעצר, הרי שהיא מרוחקת ממקום מגורי המתלונן (אשר על פי עובדות כתב האישום, מתגורר במושב "משמר הירדן"). יצוין כי מקום מגורי ההורים אינו מרוחק מרחק רב מאיזור משרדי החברה בה אירע האירוע, ואולם אינני סבור כי יש בכך כדי ליצור מסוכנות של ממש או חשש להשפעה על עדים.

בשים לב לאמור לעיל, אני מאשר את חלופת המעצר המוצעת וסבור אני, שדי בה כדי לאיין מסוכנות, וזאת כשלב ביניים, עד שיוגש תסקיר של שירות המבחן, אשר יחווה דעה בכל הנוגע לצורך בחלופת מעצר בית מלא. אוסיף עוד, כי בנסיבות העניין לא מצאתי צורך בפיקוח אלקטרוני, וסבור אני כי ניתן להסתפק במפקחים המוצעים, ביחד עם בטוחות כספיות משמעותיות, כפי שאורה.

אשר על כן אני מאשר את חלופת המעצר המוצעת שכתובתה רח' תבור 2/8 קרית ים, בית משפחת אנוקשווילי בנימין וחתונה. המשיב ישוחרר ממעצר וישהה בדירה הנ"ל בחלופת מעצר בית מלא וכל עת ישהה עימו אחת המפקחות/אחד המפקחים שאושרו, ושהתייצבו בפני בית המשפט ביום 15.5.11. כל מפקח/ת י/תחתום על התחייבות עצמית בגובה 15,000 ש"ח להבטחת התחייבותו לפקח על המשיב ולדווח אם יצא המשיב את הבית ללא אישור. 

המשטרה תהיה רשאית לערוך ביקורות בכתובת הנ"ל כדי לוודא שהמשיב מצוי בדירה בכל עת בהתאם להנחיות בית המשפט.

נאסר על המשיב לצאת את הבית למעט לצורך התייצבות בבית המשפט לכל דיון בעניינו ולצורך פגישות עם עורך דינו במועדים שימסרו מראש לפרקליטות. כמו כן אני מתיר את יציאתו מהכתובת בה הוא שוהה כל יום בין השעות 09:00 - 10:00 ובין השעות 17:00 - 18:00 וזאת לצורך התאווררות. בכל יציאה מאושרת יהיה המשיב מלווה במפקח שאושר.

המשיב יתחייב להתייצב לכל דיון בעניינו. עוד יתחייב כי גם בעת יציאה שתאושר כמפורט לעיל, לא להגיע למשרדי החברה ובכל מקרה נאסר עליו להגיע למשמר הירדן. עוד יתחייב המשיב להמנע מיצירת כל קשר עם עדי תביעה שאינם שוטרים.

יינתן צו לעיכוב יציאת המשיב מהארץ. הצו יומצא למשטרת הגבולות בדואר והמצאתו לא תעכב את הליכי השחרור. 

להבטחת קיום חיוביו יפקיד המשיב בקופת בית המשפט סכום של 15,000 ש"ח במזומן ויחתום על התחיבות עצמית בגובה 30,000 ש"ח.

בכפוף להפקדת הבטוחות הכספיות והתחיבויות המפקחים ניתן יהיה להורות על שחרור המשיב ממעצר. המשיב ילווה מנקודת השחרור לחלופת המעצר ע"י מפקח שאושר.

מאחר ומדובר במשיב ללא עבר פלילי, ובשים לב לטיב האירוע והרקע להתפרצות האלימה, סבור אני כי יש מקום שיוגש תסקיר של שירות המבחן, אשר יחווה דעה בכל הנוגע להכרח להחזיק את המשיב בחלופת מעצר בית מלא, לאורך זמן. יצוין לעניין זה, כי יש להביא בחשבון ששמיעת ההוכחות לא תחל בחודשים הקרובים, בין היתר עקב פגרת הקיץ ובנסיבות אלו סבור אני, כי יש מקום לבחון גם אפשרות לסדרי פיקוח שפגיעתם בחירותו של המשיב, פחותה.

בהתאם, אני מורה לשירות המבחן להגיש תסקיר בעניינו של המשיב ולחוות דעה בכל הנוגע לצורך בחלופת מעצר בית מלא, וכן להתייחס לאפשרות של העמדת המשיב בפיקוח שירות המבחן במסגרת של פיקוח מעצרים. תסקיר שירות המבחן יוגש עד ליום 10.7.11. אני קובע את הבקשה להמשך דיון ליום 11.7.11 שעה 14:00.

החלטה זו נקבעה לשימוע למחר, 16.5.11 בשעה 11:00. מאחר והספקתי לעיין כעת בראיות וליתן את ההחלטה, ניתנת ההחלטה כבר כעת. עם זאת, אני מורה כי ביצוע ההחלטה, אשר ניתנת בהעדר הצדדים, יעוכב עד למחר, 16.5.11 בשעה 11:00, מועד שנקבע מלכתחילה כמועד לשימוע ההחלטה. עד מחר בשעה 11:00 תודיע הפרקליטות האם בדעתה לערער על ההחלטה, ואם כן, האם היא מבקשת ארכה נוספת של עיכוב ביצוע למשך 24 שעות נוספות.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ