החלטה בתיק מ"ת 17374-05-11

1.         לפני בקשה למעצר המשיב (להלן: "המשיב " או "הנאשם", בהתאמה) בת"פ 17368/05/11 (להלן: "התיק העיקרי").

2.         על פי העובדות המפורטות בכתב האישום בתיק העיקרי, הנאשם הנו בעליו הרשום של רכב מסוג מרצדס, מ.ר. 82-054-08 (להלן: "הרכב"). הנאשם עולם לא הורשה לנהיגה.

בלילה שבין 31.4.11 לבין 1.5.11 שהה הנאשם באזור בית חנינה או שכונת נווה יעקב הסמוכה, יחד עם חבריו מחמוד יאסין (להלן: "מחמוד"), א' פ' (להלן: "א'") ודנה אברג'יל, בנסיבות הללו שתה הנאשם אלכוהול והשתמש בסכם מסוכן מסוג חשיש.

ביום 1.5.11 סמוך לשעה 08:40 נהג הנאשם ברכב ברחוב עבד אל חמיד שומאן בבית חנינה (להלן: "הכביש"), וזאת חרף העובדה שאינו מורשה לנהיגה, כשלצידו יושב מחמוד ובמושב האחורי יושבת א', וכשהוא תחת השפעת אלכוהול וסמים. הכביש הינו דו מסלולי עם שטח הפרדה, כשבכיוון נסיעתו של הנאשם ישנם 2 מסלולים, במסלול הימני חונים רכבים והמסלול השמאלי פנוי לנסיעה. הנאשם המשיך בנסיעה מערבה בכביש למרות שהכביש מסתיים, שטח ההפרדה נגמר ומתחיל שטח בו מבוצעות עבודות להארכת הכביש (להלן: "קצה הכביש"). בקצה הכביש ישנו בור בעומק כשני מטר החסום משני צדדיו באמצעות גדר בטיחות ממתכת (להלן: "הבור"). בהגיענו לקצה הכביש הנאשם נסע במהירות של 74 קמ"ש לפחות, חרף המהירות המותרת במקום 50 קמ"ש, לכל היותר ולמרות תנאי הכביש. בשל מהירות הנסיעה ובשל העובה שנהג בהיותו תחת השפעת אלכוהול וסמים, הנאשם לא הבחין בכך שהכביש מסתיים, אלא באיחור. הנאשם בלם בלימת חרום, איבד שליטה על הרכב, סטה לשול הימני, שם פגע בהולכת הרגל אסמהאן גית ילידת 1964 (להלן: "אסמהאן") שהלכה לצד הכביש. הרכב נעצר רק לאחר שפגע בערימת חצץ המצויה במקום והסתחרר (להלן: "התאונה"). בעקבות התאונה הוטחה אסמהאן אל הבור ונפגעה באורח קשה בראשה ובגופה. מיד לאחר התאונה, שלף הנאשם את מפתחות הרכב, יצא מן הרכב ונמלט מהמקום, חרף העובדה שידע כי פגע באסמהאן וידע כי היא מוטלת פצועה בבור, וזאת מבלי להושיט או להזעיק עזרה. מיד בסמוך לאחר מכן עזבו את המקום גם  מחמוד וא'. כתוצאה מהתאונה ומהטחחתה אל הבור נגרמו לאסמהאן מספר חבלות ראש משמעותית, חבלות בריאות וכן שברים בצלעות, בשכמות, בשוק ובגב. לאחר התאונה הובהלה אסמהאן לבית החולים הדסה עין כרם ובשל מצבה היא הורדמה והונשמה מלאכותית. בסופו של יום הנפגעת נפטרה (לאחר הגשת כתב האישום).

בגין עובדות אלה מייחסת לו המאשימה את העבירות הבאות:

א.         נהיגה ללא רישיון נהיגה - עבירה לפי 10(א) בצירוף סעיף 68 לפקודת התעבורה (נוסח חדש), תשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה").

ב.         נהיגה ללא ביטוח - עבירה לפי סעיף 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], תש"ל-1970.

ג.          מהירות העולה על המותר, מהירות סבירה  - עבירה לפי תקנה 54 ותקנה 51 לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961.

ד.         נהיגה בשכרות - עבירה לפי 333 לחוק העונשין, תשל"ז-1977.

ה.         חבלה חמורה - עברה לפי 333 לחוק העונשין, תשל"ז-1977.

ו.          הפקרה - עבירה לפי 64א(ב) לפקודה.

3.         המבקשת (המאשימה) טוענת כי בידיה ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של המשיב, ובהן הודאתו, בדיקות מעבדה, הודעות עדי ראיה  ועוד. לחובת הנאשם אי הרשעה מבית המשפט לנוחער משנת 2008  בגין החזקת מכשיר לביצוע פשע והתחזות במטרה להונות. כנגד המשיב קמה עילת מעצר מכוח סעיף 21(א)(1)(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) התשנ"ו-1996, בשל התנהגותו המסוכנת הבאה לייד ביטוי בנהיגה ללא רישיון נהיגה ותחת השפעת סמים, גרימת תאונה הכוללת פגיעה אנושה בהולכת רגל ועזיבת מקום התאונה תוך הפקרת הפצועה.

טיעוני המבקשת

4.         המשיב במעשיו מעיד על עצמו שהוא מזלזל בחוק, הוא בעל רכב כאשר אין לו רישיון, נהג ללא רישיון, נהג כשהוא שיכור ונתון להשפעת סמים. לא די בכך הוא גם מוסיף חטא על פשע כשהוא עושה זאת כשהוא נתון להשפעת סמים. הוא גרם לתאונת דרכים, הוא ברח מהמקום בלי להושיט עזרה, הנפגעת מצאה את מותה. כבר בהליך מעצר הימים הביע בית המשפט את דעתו שקשה לחשוב על אדם מסוכן יותר מאשר נהג לא מורשה שנוהג שיכור, גורם לתאונה קשה ובורח מהמקום.  הנפגעת נפטרה מאוחר יותר. המסוכנות במקרה כזה זועקת. בנוסף לנהיגה תחת שפעת סמים, נוספות מספר נסיבות ולא רק נסיבה אחת, גם נהיגה ללא רישיון, גם תאונה קטלנית וגם הפקרה,  והפסיקה מורה כי במקרים כגון דא יש מקום למעצר עד תום ההליכים. תסקיר המעצר בעצמו שולל חלופה כלשהי. התסקיר מדבר על כך שהמשיב אדם אימפולסיבי שפועל בצורה בלתי שקולה, בעל יכולת מצומצמת של שליטה וריסון עצמי שאלו כמובן התנאים הבסיסיים שנדרשים כשמחררים לחלופת מעצר. מעבר לכך, גם החלופה שהמשיב הציע את ההורים שלו, זו חלופה שלא ניתן לסמוך עליה שתציב לו את הגבולות בגלל קווי אישיותו הבעייתיים וגם נוכח התרשמות שירות המבחן מהחלופה המוצעת אצלה שמדובר בהורים שבמשך השנים התקשו להציב גבולות למשיב. אב המשפחה עובד ולא יכול לשמש כמפקח באופן קבוע.

התיק העיקרי נקבע להוכחות כבר לראשית ספטמבר. ב"כ המשיב ויתר על חקירת 6 עדים מתוך 16. סביר להניח שהתיק יסתיים במהרה.

טיעוני המשיב

5.         המשיב כפר בעבירות החמורות שבכתב האישום, זאת מבלי להקל ראש עם התוצאה הקטלנית אשר נגרמה מהתנהגותו של המשיב. תהיה חומרתה של העבירה אשר תהיה, שומה על בית המשפט לבחון חלופה. המשיב מפנה לדברי  הנשיאה דורית ביניש בבש"פ 1027/02 (שם, עמ' 2). לטענתו השאלה המרכזית העומדת לדיון כאן היא עילת המסוכנות עליה מבססת המבקשת את בקשתה והאם ניתן לאיין את המסוכנות העולה מהמשיב. התשובה לשאלה זו, לדעת המשיב, מתחלקת לשני היבטים. הראשון - האם בשחרורו של המשיב עלול הוא לבוא ולחזור על אותם מעשים המיוחסים לו , והשני - עברו ואופיו של המשיב. בהינתן שאין לו עבר פלילי הרי שאין סיכון שיחזור על מעשיו טרם הכרעת דינו.

6.         כן טוען המשיב, כי תסקיר שירות המבחן אינו מחייב את בית המשפט בבואו לבחון שחרור בחלופה. המדובר בכלי עזר כאשר אין בידי בית המשפט את הכלים לבחון את החלופות המוצעות. שירות המבחן נפגש עם המשיב אך ורק פעם אחת וכך גם עם המשפחה. כל מה שהם מציינים שם בלי להקל ראש לא יכול לשקף באמת את אופיו של המשיב. עמדת הפסיקה ומטרת המחוקק תמיד היתה בסעיף 21 כי בטרם יורה בית המשפט על מעצרו של אדם, ולמרות שקיימת עילת מסוכנות, עליו לבחון חלופה. שירות המבחן התייחס כי אין ביכולת ההורים לפקח על המשיב או לאיין את המסוכנות, אך אני סבור כי בית המשפט יכול להתרשם מהאמא ויש ביכולתה לפקח עליו 24 שעות. אם נוסיף לכך את הרכיב של איזוק אלקטרוני שיש בו בכדי להבטיח כי המשיב יעמוד בתנאי המעצר אשר יוטלו ואם בית המשפט יורה על שחרורו, לא נותר לי אלא לבקש לדחות את הבקשה ולהורות על שחרורו של המשיב בתנאים שיראה לנכון. נערכה סולחה בין משפחת המשיב למשפחת המנוחה במסגרתה שילמו סך של 275,000 ש"ח. יש עוד לשלם עד סוף השנה סך של 275,000 ש"ח. מדובר בבחור צעיר שטרם מלאו לו 21 שנה. טענת שירות המבחן שמשפחתו של המשיב לא דואגת לו כאשר הם משלמים סכום כה נכבד, אינה רלוונטית. המשיב מפנה לפסק דין שדומה למקרה שלפנינו בש"פ 8791/10 - מפי כב' השופטת ארבל - בו דובר על עבירה של הריגה, סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה הפרעה לשוטר, נהיגה בשכרות, נהיגה בפסילה ובקלות ראש. באותו תיק שירות המבחן המליץ לא לשחרר את המשיב גם לא לחלופת מעצר ולגמילה למרות שהוא סבל, אך בכל זאת השופטת ארבל קיבלה את הערר למרות שבאותו מקרה דובר על אדם שיש לו עבר פלילי של איומים, אלימות, רכוש, סמים, ארבע עבירות של הפרת הוראה חוקית, עבר תעבורתי הכולל בין היתר הרשעה של נהיגה בשכרות וכל זאת בתקופה קצרה יחסית, ובכל זאת ובניגוד לתסקיר שירות המבחן, שקל בית המשפט את כל החלופות וציין כי אין זה השלב בו יתן המשיב את העונש כאשר הדיון בעניינו עומד להתחיל.  המשיב נעצר ביום 1.5.11.

דיון