אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק מ"ת 15395-04-12

החלטה בתיק מ"ת 15395-04-12

תאריך פרסום : 11/03/2013 | גרסת הדפסה
מ"ת
בית המשפט המחוזי חיפה
15395-04-12
21/06/2012
בפני השופט:
רון שפירא

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
רמזי אלבאלי (עציר)
החלטה

מונחת בפני בקשה למעצר הנאשם, עד תום ההליכים נגדו, בהתאם לסעיף 21(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- מעצרים) התשנ"ו- 1996.

כנגד הנאשם רמזי אלבאלי (להלן: " המשיב") הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של חבלה בכוונה מחמירה, לפי סעיף 329(א) (1) ו-(2) לחוק העונשין, תשל"ז- 1977 (להלן: " חוק העונשין"); עבירה של שיבוש מהלכי משפט; עבירה של כניסה ושהייה בישראל בניגוד לחוק לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב- 1952.

בהתאם לאמור בכתב האישום, המשיב שהוא תושב גנ'ין שוהה בישראל ללא אישור כדין, והוא מתגורר עם בת זוגו, עולא מחאמיד, וילדיהם בדירה ששכרו מעומר עלי (להלן: " עומר"). בקומה הראשונה של אותה דירה התגוררו חמישה אנשים ששהו בישראל שלא כדין ובהם, מוג'אהד גואדרה (להלן: " המתלונן") ששכרו הדירה מעומר (להלן: " דיירי הקומה הראשונה").

בעקבות רצונם של המשיב ובת זוגו שדיירי הקומה הראשונה, יעזבו הדירה, ניצת בין שני הצדדים וויכוח בו איים המשיב על דיירי הקומה הראשונה שאם לא יעזבו הדירה הוא יסגיר אותם לידי המשטרה באמצעות עולא. בהמשך לכך המשיב שב לקומה השנייה בדירה והמתלונן ניגש אליו שוחח עמו והרגיעו ולאחר מכן חזר לקומה הראשונה בדירה. לאחר דקות אחדות המשיב שב ופנה אל דיירי הקומה הראשונה בצעקות ובקללות וביקש שיעזבו הדירה שבקומה הראשונה באופן מיידי. המתלונן הלך אל מרפסת הקומה השנייה (להלן: " זירת האירוע") ופנה שוב למשיב בדברים על מנת לנסות ולהרגיעו. מיד לאחר מכן הצטייד המשיב בסכין מטבח שאורך להבה כ-15 ס"מ ובמהלך חילופי הדברים בין המשיב לבין המתלונן דקר המשיב את המתלונן באמצעות הסכין שלוש דקירות, בקדמת החזה הבטן והגב, כל זאת בכוונה להטיל במתלונן נכות או מום. מיד לאחר מכן, נמלט המשיב מזירת האירוע ובחלוף זמן מה שב המשיב לקומה השנייה בדירה, רחץ ידיו ואת הסכין.


המבקשתהפנתה לראיות לכאורה הקושרות המשיב למעשים המיוחסים לו, ובכלל זאת: הודעת המתלונן המתארת את ההתרחשויות; הסתירות שליוו את גרסת המשיב המפריכות אותה מהיסוד; העימות בין בעל הדירה (עומר) למשיב במהלכו מטיח עומר במשיב כי הוא זה שדקר המתלונן; תיעוד רפואי; וראיות תומכות אחרות.

לגישת המבקשת, מעשי המשיב מלמדים על מסוכנות בהתחשב בכלי בו נעשה שימוש ובהתחשב באלימות החמורה שהופעלה על ידו, אשר יכלו להביא לתוצאה חמורה בהרבה משקרה בפועל. על כך יש להוסיף את עבר הפלילי של המשיב הכולל שתי הרשעות האחת משנת 92 והשנייה משנת 2000. כמו כן כי בנסיבות העניין קיים חשש להימלטות מהדין, זאת בהתחשב בהיותו של המשיב תושב השטחים, הנמצא בישראל ללא היתר כדין. לנוכח זאת ביקשה המבקשת להורות על מעצר המשיב עד תום ההליכים נגדו.

בא כוח המשיב, הסכים לקיומן של ראיות לכאורה מהבחינה העקרונית אם כי ביקש לאמץ את גרסת המשיב לאירוע, לפיה המשיב הוא זה שהותקף. בהתאם כי מעשי המשיב מקימים סייג של הגנה עצמית. כך גם גרסת המשיב נתמכת בהודעתו של העד סאלם שרש, שבהודעתו מיום 26.3.12 מסר כי ראה שברי זכוכית, וראה את אשתו של המשיב בוכה ושבגדיה העליונים היו קרועים, דבר המתיישב עם גרסת המשיב. כמו כן, כי שאר הדיירים שהיו עם המתלונן לא אותרו ולא נחקרו, כך שלא ניתן לדעת בוודאות מה היו ההתרחשויות. אכן עומר, משכיר הדירה, מסר גרסה לפיה המתלונן עלה למרפסת ושראה שהמשיב תוקף אותו, אם כי הדבר לא סותר את טענת המשיב כי הוא הגן על עצמו ועל משפחתו.

מעבר לכך, הדגיש בא כוח המשיב כי העבר הפלילי המיוחס למשיב הוא עבר ישן מאוד כך העבירות שהוא הורשע בהן בשנת 92 הן עבירות שבוצעו בהיותו של המשיב קטין ועל רקע המתח הפוליטי בין ישראל לישות הפלסטינית. בעוד שהעבירות האחרות הן עבירות רכוש שבוצעו לפני 12 שנים. על כן אין לראות בעבר הפלילי של המשיב כעבר שיש בו לצייר המשיב כאדם בעל דפוסי התנהגות עבריינים. ככל שהדברים עניינם בחשש מהימלטות מהדין בהתחשב בכך שהמשיב תושב השטחים הנמצא בארץ שלא כדין, הובהר כי מרכז חיי המשיב הוא בארץ, וכי הוא נשוי לישראלית ולבני הזוג 4 ילדים, כך גם כי לאחר האירוע המשיב הסגיר את עצמו למשטרה מרצונו ולא נמלט.

לנוכח זאת הוצע לשחרר המשיב לחלופת מעצר בבית אשתו בכפר עראבה ובפיקוחה של אשתו ואחרים, או לחלופין באום אל פחם בבית הורי אשתו של המשיב.


דיון ומסקנות

ראיות לכאורה

לאחר עיון בראיות, אני סבור כי קיימות ראיות לכאורה שיש בהן לתמוך בתשתית העובדתית המוצגת בכתב האישום, ובהתאם גם בעבירות המיוחסות למשיב. בד בבד אני דוחה טענת בא כוח המשיב לקיומה של הגנה עצמית.

עומר, משכיר הנכס למשיב ולאחרים, מסר כי המשיב הוא זה שדקר את המתלונן [ראה לדוגמא עימות מיום 8.4.12]. וכן עומר מסר כי מוגאהד לא תקף את רמזי וכך הוא תיאר את ההתרחשות "רמזי פתח את חלון ההזזה של התריס והחל לצעוק ולקלל על הבחורים מהשטחים... ואז הבחור ששמו מגאהד טיפס על המרפסת איפה שרמזי היה, ואז רמזי החל לצעוק עליו, ופתאום ראיתי את רמזי מוציא סכין מטבח... ודוקר את מגאהד פעמיים או שלוש" [הודעה מיום 29.3 מסומן 16 ש' 14- 18]. בהמשך שלל עומר שהוא ראה בידו של מוגאהד חפץ מה או שהוא צעק וקילל את המשיב [שם, ש' 33; 37].

לעומת הודעת המתלונן והודעת עומר, הודעתו של המשיב הייתה עדות מתפתחת. תחילה הוא טען כי הוא לא דקר אף אחד בסכין [הודעה מיום 26.3.12]. בהמשך הוא טען כי הוא החזיק במטאטא וחתיכת אלמוניים ונופף בהם ללא אבחנה [הודעה מיום 26.3.12]. לאחר זאת, בהודעה מיום 28.3.12 המשיב מסר כי יכול להיות שהוא דקר המשיב אם כי הוא לא התכוון לכך, וכן הוא מסר כי הוא בעצם נטל הסכין על מנת להגן על עצמו ועל מנת להגן על משפחתו.

עם זאת לא מצאתי בסיס משפטי לטענת המשיב לפיה הוא הגן על עצמו, זאת בראש ובראשונה לנוכח חומרת הפגיעה שנגרמה למתלונן, שעל פני הדברים אינה פרופורציונאלית גם לאיום שהמשיב חש משאר דיירי הקומה הראשונה (שצעקו עליו וככל הנראה איימו). ואזכיר כי בעת דקירת המתלונן, לכאורה המשיב והמתלונן היו לבדם ובמרוחק משאר החבורה (שאר דיירי הקומה הראשונה).

בהקשר זה אציין כי לא ראיתי בהודעת סאלם עלוש, ככזו שתומכת בגרסת המשיב, זאת מהסיבה הפשוטה שסאלם לא היה עד להתרחשויות והוא הגיע למקום, אך לאחר שאלו הסתיימו והאנשים פונו. הממצאים עליהן הוא הצביע כגון חולצתה הקרועה של אשת המשיב וכן שברי זכוכית שהיו במקום אינם בהכרח מלמדים על התרחשות הזהה למתואר על ידי המשיב.


התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ