החלטה בתיק מ"ת 14156-08-11

1.         ביום ראשון, 24.7.11, בסביבות השעה 07:30 שדדו שלושה אנשים אדם בן 64 העובד במשרדו של חלפן כספים בשכונת רמות בירושלים. השלושה הגיעו למקום במכונית מסוג דיהטסו אלפאוז לבנה, וכאשר הנשדד (להלן - המתלונן) עלה במדרגות כדי לפתוח את המשרד, תקפו שנים מהם אותו מאחור והפילוהו לרצפה במטרה לקחת ממנו את התיק שנשא ובו סכומי כסף נכבדים (30,000 יורו, 28,000 דולרים, 5,000 ליש"ט ו- 80,000 ש"ח). המתלונן החזיק את התיק בין רגליו וניסה להתנגד לתקיפה. שלושת השודדים הכו את המתלונן בכל חלקי גופו, סתמו את פיו בנייר דבק ואזקו את ידיו ורגליו באזיקונים. אחד מהם דקר את המתלונן בידו בסכין בכדי שיעזוב את התיק. בשלב מסוים הצליחו השודדים לקחת את התיק מהמתלונן, חתכו את כיסי בגדיו ונטלו כסף נוסף שהיה בכיסיו. כמו כן לקחו ממנו את המפתח של המשרד, פתחו את המשרד ונטלו ממנו שני מחשבים. השודדים נמלטו במכוניתם לכיוון מחנה הפליטים שועפאט, ולאחר שבמחסום המוצב לפני הכניסה למחנה הורה להם שוטר לעצור את המכונית לבדיקה, נמלטו מהמקום אל תוך מחנה הפליטים.

2.         המדינה טוענת כי עלתה על עקבותיהם של שניים מהשודדים, הם המשיבים בהליך שלפנינו. לפיכך הגישה נגדם כתב אישום בעבירת שוד לפי סעיף 402(ב) לחוק העונשין, תשל"ז-1977. כן מבקשת המדינה להורות על מעצרם של המשיבים עד תום ההליכים בתיק העיקרי, וזאת בשל המסוכנות הנשקפת מהם לציבור. לטענת המדינה, חומרת העבירה ונסיבות ביצועה הקשות, כשאליהן מצטרף העבר הפלילי המכביד של המשיבים בעבירות רכוש, מחייב את מעצרם עד תום ההליכים, שולל כל אפשרות של חלופת מעצר, ומייתר את הצורך בתסקיר מעצר.

3.         מנגד טוענים המשיבים, המכחישים את עצם נוכחותם בזירת העבירה, כי אין בנמצא ראיות לכאוריות להוכחת מעורבותם בשוד; כי לחלופין עוצמת הראיות הנה חלשה ביותר בדרגה שאינה מספיקה לשם מעצר עד תום ההליכים; וכי בכל מקרה, גם אם קיימות ראיות לכאוריות, אין הצדקה להמשך מעצרם שכן ניתן להשיג את תכלית המעצר באמצעות חלופה הולמת.

4.         לאחר שקראתי את חומר החקירה ושקלתי לאורו את טענות הצדדים, מצאתי כי יש בו לבסס לכאורה את ההאשמה המיוחסת למשיבים בעוצמה מספקת לשם מעצר עד תום ההליכים. להלן תבואר מסקנה זו לגבי כל אחד מהמשיבים בנפרד.

5.         משיב 1: הראיה הלכאורית הראשונה נגד משיב 1 היא תיעוד המצוי בסרטונים שצולמו לפני ואחרי השוד באמצעות שתי מצלמות האבטחה של חנות הסמוכה למשרדו של חלפן הכספים. בסרטונים אלה נראים שלושה חשודים. אחד מהם - בעל קרחת ומבנה גוף מלא המרכיב משקפי שמש - זוהה כמשיב 1 על ידי שלושה אנשים: על ידי אביו של משיב 1, עבדאללה כאתב (בשו' 25-24 להודעתו מיום 27.7.11); על ידי חמיו של משיב 1, מוחמד עווד, שלאחר שהוצגה בפניו תמונה מתוך הסרטונים קבע כי משיב 1 נראה בה " מאה אחוז" (שו' 24 להודעתו מיום 28.7.11); ועל ידי משיב 2, גיסו של משיב 1, שכבר בתחילה הודה כי " הבחור עם המשקפיים והקרחת דומה מאד לגיסי חלדון כאתב", ולאחר מכן אף הגדיל את תוקף הזיהוי באומרו: " 99 אחוז זה חלדון" (שו' 26 ו-32 להודעתו מיום 27.7.11; ראו גם שו' 113 להודעת משיב 2 מיום 31.7.11 ודבריו למדובב בדיסק מס' 11 דקה 34:02 ובדיסק מס' 30 דקה 21:37). זיהויים אלה, על ידי קרובי משפחה של משיב 1 שאין להם כל ענין בהפללתו אלא להיפך, עולים בקנה אחד עם נתוניו הגופניים של משיב זה כפי שנראו לבית המשפט במהלך הדיונים. משיב 1 אישר בחקירתו (שו' 115-114) כי הוא מרכיב לפעמים משקפי שמש, וגם משיב 2 מסר למדובב כי משיב 1 הרכיב בשעת השוד משקפי שמש שחורים (הודעת המדובב מיום 31.7.11 שו' 4). לכן גרסתה בנדון של אשת משיב 1 בשו' 117 לחקירתה מיום 28.7.11 אינה משנה את התמונה (מה גם שאין מניעה כי על מנת להקשות את זיהויו ירכיב השודד משקפי שמש גם אם אינו רגיל לעשות כן).

נוכחותו הלכאורית של משיב 1 במקום האירוע הנה ראיה בעלת פוטנציאל הרשעתי משמעותי, אף שהצילומים בוצעו מחוץ למבנה בו התרחש השוד, וזאת בשל שני טעמים: ראשית, משום שיש בה להפריך את האליבי שמסר משיב 1 לפיו בשעת השוד ישן בביתו בשכונת בית חנינה. שנית, משום שהסרטונים מראים את שלושת החשודים לא רק הולכים מחוץ למבנה אלא גם מתכוננים לשוד ולאחר מכן יוצאים ממנו: כך, האדם שזוהה כמשיב 1 ואדם נוסף שחבש כובע קסקט נראים עוקבים אחרי המתלונן, ממתינים עד כניסתו למדרגות המובילות למשרד החלפנות, ואז רצים אחריו פנימה. לאחר מספר דקות נראים השניים והאדם השלישי (שנכנס למקום אחריהם) יוצאים מהמשרד כאשר האדם שזוהה כמשיב 1 מחזיק לכאורה בשקית כסף (ראו מזכרו של רס"מ פלאח גואנמה מיום 25.7.11).

אין ולא כלום בטענת משיב 1 לפיה לא נערך מסדר זיהוי תמונות כדין לשלושת מוסרי ההודעות שזיהו אותו בתמונות. נחקרים אלה לא היו עדי ראייה לאירוע השוד, וחקירתם לא באה להתחקות אחרי טיבה של דמות בלתי-מוכרת שנחרתה בזיכרונם מתוך התבוננות עליה בעת ביצועה של עבירה. התיעוד בעת ביצוע השוד הנו בתמונות ולא בזיכרונם של מוסרי ההודעות, אשר בשל היכרותם הקרובה עם משיב 1 אך נדרשו לאשר (את שבית המשפט יכול היה גם להיווכח על פי מראה עיניו, ובפועל אכן נוכח) כי האדם הנראה בתמונות הוא אכן משיב 1, ובכך הקנו לזיהוי יתר חיזוק. יפים לכאן הדברים שנאמרו בע"פ 4211/91 מדינת ישראל נ' אל מצרי, פ"ד מז(5) 624, 641: " מסדר זיהוי הוא מכשיר אובייקטיבי לבדיקת כושר זיכרונו החזותי או הקולי של העד, המזהה נאשם שלא הכירו קודם ואשר ראה או שמע אותו במהלך האירוע הפלילי. על כן גם נקבעו כללים מנחים לעריכת מסדר זיהוי, המונעים רימוזים... ברם, כאשר חזות הנאשם בעת האירוע נקלטה בעדשת המצלמה, או קול הנאשם הוקלט בעת השיחה, או הנאשם היה מוכר לעד, אין נזקקים למסדר הזיהוי" (ראו גם ע"פ 6864/03 רוקנשטיין נ' מדינת ישראל, פ"ד נח(4) 657, 669).

6.         המסקנה הלכאורית המתקבלת מהסרטונים מתחזקת מעדות חמיו של משיב 1, המפריכה את גרסת האליבי שמסר. כך, בעוד משיב 1 ואשתו (אחלאם כאתב) טענו בחקירותיהם כי משיב 1 התעורר בבוקר השוד בביתו בשעה 08:30 והסיע משם את אשתו לבית אחותה שבענאתא, גרסת אביה של האישה בחקירתו מיום 28.7.11 הייתה שבתו שהתה בביתם משבת (ערב השוד) ועד למחרת (יום השוד) בלילה, כאשר כל אותו הזמן משיב 1 לא נמצא יחד עמה, וכי בתשובה לשאלתו מסרה לו בתו כי בעלה נמצא יחד עם משיב 2 ועובד עמו. בנסיבות אלה, אין לכאורה בהתאמת גרסת משיב 1 לגרסת אשתו כדי לבסס את גרסת האליבי, מה עוד שחרף מאמצי המשטרה לעצור את משיב 1 קודם לכן, הוא התייצב לחקירה רק ביום 28.7.11, כך שעמד לרשותו זמן מספיק לתאם גרסאות עם אשתו. אביו של משיב 1 לא אישר בחקירתו כי משיב 1 שהה בביתו בשעת השוד (07:30) אלא שבשעה 10:00 (שעתיים וחצי לאחר השוד) משיב 1 יצא עם אשתו ובתם הקטנה לקופת חולים. בכל מקרה, גם גרסה זו סותרת את גרסת אביה של האישה לפיה באותה שעה היא נמצאה בביתו. בנוסף, בעוד משיב 1 ואשתו טענו כי נסעו לבית אחותה של האישה, אביו של משיב 1 שמע מהם לטענתו כי הם הולכים לקופת חולים. זאת ועוד, גרסת משיב 1 ואשתו לפיה בבוקר השוד הוא התעורר בשעה 08:30 וכי כשעה עד שעתיים קודם לכן ניסה להתקשר למשיב 2 (שלא השיב לשיחה; אשת משיב 1 הוסיפה כי לא השתמשה לאחרונה במכשיר הטלפון הנייד של בעלה), נסתרת במחקרי התקשורת מהם עולה כי באותו היום בין השעות 06:02 ועד 08:32 בוצעו שמונה שיחות (יוצאות ונכנסות) אל וממכשיר הטלפון הנייד של משיב 1 למספרים שונים (שאף לא אחד מהם הנו המספר בו נקב משיב 1 בשו' 63 לחקירתו), וכי כבר בשעה 07:10 מיקום מכשיר הטלפון היה באתר שונה ממיקומו בשיחות הקודמות, ולאחר מכן בשעה 08:32 (השעה בה לפי טענת משיב 1 ואשתו הוא רק התעורר משנתו ועדיין שהה בביתו) חלה תזוזה נוספת במיקום המכשיר שכבר נמצא באתר שלישי. אשר להודעת מוחמד קארוט, שותפו של משיב 1 בחנות המכולת, הרי שזו התייחסה להגעת משיב 1 למכולת בסביבות השעה 10:30, שלוש שעות לאחר השוד, כך שגם בה אין לאשש את גרסת האליבי לגבי נקודת הזמן הקריטית.           

7.         חיזוק נוסף למארג הראייתי הלכאורי הקושר את משיב 1 לביצוע השוד מצוי בדבריו של משיב 2 למדובב שהושם בתא מעצרו. משיב 2 אישר בפני המדובב לא רק את הזיהוי הוודאי של משיב 1 בתמונות שצולמו בעת האירוע, אלא גם את קיומם של שיחות מקדימות טרם המעצר בינו לבין משיב 1 בהן תיאמו הן את הסדר והתזמון של הסגרתם למשטרה והן את אופן התנהלותם בחקירה הצפויה, לרבות ניסיונות וכוונות תיאום ביניהם בשאלה מי משניהם ייטול על עצמו את ביצוע השוד על מנת לנסות ולמלט את השני מאחריות (דברים אלה חוזרים על עצמם שוב ושוב בחמש הודעותיו של המדובב המצויות בתיק, וכן בתרגום ובתמלול הראשוניים של הקלטות שיחותיו של משיב 2 עם המדובב, למשל: דיסק מס' 18 דקה 26:31, ודיסק מס' 30 דקה 1:23 ואילך). טענות משיב 1 לפיהן אין בנמצא מידע מספיק לגבי עברו ומעמדו של המדובב, עניינן לתיק העיקרי ולא לשלב הנוכחי של בחינת הראיות הלכאוריות, מה עוד שדבריו של משיב 2 למדובב אינם אלא בבחינת חיזוק לראיות האחרות שהצטברו נגד משיב 1 ואינם עיקר התשתית הראייתית נגדו. דברים אלו יפים גם כמענה לטענת משיב 1 לפיה עד כה טרם התקבלו תמליל ותרגום מלאים ומוסמכים של השיחות עם המדובב (שהיקפן ניכר ומטבע הדברים השלמת התמלול והתרגום אורכים זמן החורג מהליכי המעצר). לגבי נקודה אחרונה זו יוסף עוד כי חרף ההזדמנות שניתנה לב"כ משיב 1 להאזין להקלטות ולהצביע על חוסר דיוקים, ככל שאלו קיימים בתמלול ובתרגום הראשוניים שבוצעו על ידי חוקרי המשטרה, לא הומצאה לבית המשפט ולו דוגמה קונקרטית אחת לאותו חוסר דיוק נטען. יתר על כן, בהודעתו מיום 31.7.11 משיב 2 אישר בפני החוקרים כי שוחח עם המדובב על נושא חלוקת האחריות בין השותפים (שו' 125-124; אם כי טען שמדובר "בדרך כלל" ולא "על התיק הזה") וכן על המועד בו משיב 1 הסגיר עצמו למשטרה בזיקה למועד ההסגרה של משיב 2 (שו' 163-162).

8.         לנוכח הטיב והעוצמה של הראיות שהצטברו נגד משיב 1, אין לומר כי המשטרה הייתה חייבת לערוך לו מסדר זיהוי בפני המתלונן ועדי הראיה האחרים האמורים להיות מסוגלים לזהות את השודדים, ואין לראות באי-עריכת מסדר הזיהוי מחדל חקירתי שיש בו לקעקע את הראיות הלכאוריות. נפסק לא אחת כי " החובה לערוך מסדר זיהוי נבחנת על פי מכלול נסיבות העניין, וייתכנו מקרים שלא תוטל בהם על המשטרה חובה לערוך מסדר זיהוי, ושאלת זיהוי מבצע העבירה תיקבע על פי ראיות אחרות" (ע"פ 6671/01 וחידי נ' מדינת ישראל, פ"ד נז(5) 76, 93). פשיטא גם שהראיות הלכאוריות הקיימות אינן נגרעות בשל כך שטרם התקבלו התוצאות של בדיקות הדנ"א מבגדי המתלונן או התוצאות הסופיות של בדיקות טביעות האצבע מזירת האירוע (כאשר לנוכח העובדה שבסרטונים נראים לפחות שניים מהחשודים כשעל אחת מידיהם כפפה, אין לייחס משקל רב גם לא לתוצאות הראשוניות השליליות שהתקבלו מבדיקת טביעות האצבע).

9.         משיב 2: כפי שכבר נאמר, בשיחותיו עם המדובב קשר משיב 2 הן את עצמו והן את משיב 1 לביצוע השוד. בניגוד לטענת משיב 2 לפיה בשיחות אלה הוא רק הביע בפני המדובב את החשש כי יזוהה בטעות במסדר הזיהוי על ידי מי מעדי הראיה, הרי בפועל מצויות הן בהודעות המדובב והן בתרגום ובתמלול הראשוניים של שיחות משיב 2 עם המדובב, אמירות לרוב שיש בהן הודאה של משיב 2 בנוכחות בזירת השוד ונטילת חלק בביצועו. כך, בהודעתו מיום 28.7.11 תיאר המדובב שיחה שהתקיימה בינו לבין משיב 2 בלילה הקודם, במהלכה משיב 2 הציג בפניו תמונה שקיבל מהחוקר בה נראה אחד מהחשודים בזירת האירוע, והודה כי הוא האדם הנראה בתמונה עם זקן (עמ' 1 שו' 21-20, 28-27). עוד באותה שיחה הביע משיב 2 את חששו מפני תוצאות בדיקות דנ"א או טביעות אצבע העלולות לסבך אותו (עמ' 2 שו' 17-16); את חששו מפני זיהויו על ידי המתלונן במסדר הזיהוי (שם, שו' 16-15); את בטחונו בשותפיו למעשה שלא ידברו ולא יפלילו אותו (שם, שו' 11-10); את תיאום הגרסאות שערך טרם מעצרו עם אשתו ועם עובד הנגרייה גסאן עלקם; ואת חששו שהללו ישנו בחקירתם מהסיכום עמם ויאמרו דברים אחרים (שם, שו' 9-4). בנוסף ידע כבר אז משיב 2 לציין פרט מוכמן, שלא הוצג בפניו קודם לכן בחקירה, לפיו הרכב אשר באמצעותו בוצע השוד נמצא שרוף בענאתא (שם, שו' 4; אמנם בחקירה מיום 27.7.11 נאמר למשיב 2 כי הוא חשוד בשריפת הרכב, אך לא נאמר לו היכן הרכב נמצא). בהודעה מיום 29.7.11 שעה 10:18 סיפר המדובב על דבריו של משיב 2 לפיהם " הוא מאוד מפחד ממסדר זיהוי... ושהוא יעשה הכול כדי להגיע למסדר זיהוי או למשפט רק אחרי שהוא מגלח את הזקן" (עמ' 3 שו' 17-14; ראו גם דו"חות פעולת הדיבוב המתעדים בקשות של משיב 2 משוטרי בית המעצר לקבל סכין גילוח). בהודעה נוספת מאותו היום (בשעה 21:13) מסר המדובב כי משיב 2 אמר לו שחלקו בשוד היה נטילת הכסף וכי האירוע ארך בין 20 ל-30 שניות (עמ' 1 שו' 27-25), והוסיף כי אם משיב 1 והשותף השלישי יודו בכל מה שארע הרי אז שלושתם ישבו בכלא (עמ' 2 שו' 13-8). כן ציין משיב 2 כי יסכים להודות במסגרת עסקה אם תוצע לו; כי הוא מעדיף עסקה (שם, שו' 14-13, 20); כי הגרסה שמסר בחקירה ומועד הסגרתו תואמו מראש עם משיב 1 (שם, שו' 27-26, עמ' 3 שו' 5); והוסיף " שהם לא תכננו לשדוד מליונים אלא כל מה שבא ליד זה טוב" (עמ' 3 שו' 4-3). עוד התייחס משיב 2 לחשש מפני זיהויו באמצעות מכשיר הטלפון הנייד שהחזיק (עמ' 2 למטה ועמ' 3 למעלה). בהודעה מיום 30.7.11 דיווח המדובב על שיחה מאותו היום בה משיב 2 אמר שהטעות שלהם הייתה שהם לא לקחו בחשבון את הימצאותן של מצלמות באזור (עמ' 1 שו' 13-11); שב והביע את חששו מתוצאות בדיקת הדנ"א (שם, שו' 18-17); התייחס להוכחה העשויה לקום נגדו מנתוני מכשיר הטלפון הנייד שלו (עמ' 3 שו' 3-2); ציין " שהתפקיד שלו בשוד היה כולה 20 שניות רק לקח את הכסף וברח" (עמ' 1, שו' 27-26); והוסיף כי " לפני שביצע את השוד סגר עם אשתו שתיתן סיפור כיסוי בזמן שהוא עשה את השוד, וגם סגר עם אבן אבו אליזן שיש לו חנות רהיטים במ.פ. שועפט שסגר איתו סיפור כיסוי לפני השוד" (עמ' 2 שו' 11-7). עוד התייחס משיב 2 באותה שיחה להימצאותם " בחוץ" של 200,000 ש"ח וכספים רבים נוספים הממתינים לחלוקה, ואישר כי מדובר בכסף של " עבודת" השוד (שם, שו' 15-13). גם הפעם התייחס משיב 2 לתיאום הגרסאות המוקדם בין השותפים לעבירה ש" חשבו את הדברים טוב מאוד ועשו הרבה גרסאות" (שם, שו' 27). נושא תיאום הגרסאות, לרבות במהלך תקופת המעצר, שב ועלה בהודעתו האחרונה של המדובב מיום 31.7.11. התמלול והתרגום הראשוניים של שיחות משיב 2 והמדובב תומכים בתיאורים אלה של המדובב באשר לתוכן השיחות.                        

10.       חיזוק לגרסה שנמסרה למדובב מצוי במחקרי התקשורת. אלה מלמדים כי בניגוד לטענת האליבי של משיב 2 לפיה בבוקר השוד התקשר למשיב 1 מביתו, ולאחר שאשתו של משיב 1 השיבה לו כי בעלה ישן חזר גם הוא לישון עד סביבות השעה 08:15, הרי בפועל התקיימו בין השעות 06:02 ועד 06:59 שלוש שיחות טלפון בין מכשירי הטלפון הניידים של שני המשיבים. זאת ועוד, כפי שכבר ראינו, אשתו של משיב 1 סתרה בחקירתה את גרסת משיב 2 בדבר שיחתו הטלפונית עמה בבוקר השוד, וטענה כי באותו היום לא שוחחה עם משיב 2 (שו' 64-61 להודעתה מיום 28.7.11) וכי רק בעלה משתמש במכשיר הטלפון הנייד שלו ואילו היא לא השתמשה במכשיר לאחרונה (שם, שו' 44-41, 86-83). לפי גרסת אביה של האישה, השיחה הנטענת כלל לא הייתה יכולה להתרחש, שכן באותו בוקר אשתו של משיב 1 נמצאה בבית הוריה בלעדי משיב 1 שכלל לא הגיעו לבין חותניו. יש בכך לכאורה להפריך גם את חלקה הנותר של גרסת האליבי שמסר משיב 2, לפיה בין השעות 08:40 עד 09:00 הגיע במונית לביתו של משיב 1, ונענה על ידי אשתו של האחרון מבעד לחלון כי בעלה עדיין ישן. לא זו בלבד שהאישה, לפי דברי אביה, כלל לא נמצאה אותה עת בבית, אלא שבחקירתה מסרה כאמור כי בעלה התעורר בשעה 8:30 (שו' 78-77) וכי ביום השוד כלל לא דיברה עם משיב 2 (שו' 62-61; שלא כפי שטוען משיב 2, השאלה התייחסה באופן כללי לשיחה של העדה עם משיב 2 ולא רק לשיחה טלפונית). אשר לגרסת עובד הנגרייה גסאן עלקם, הרי מלבד הודאתו של משיב 2 בפני המדובב כי גרסה זו תואמה ביניהם מראש לקראת החקירה, עלקם ראה לדבריו את משיב 2 ביום האירוע לראשונה בשעה 10:00, שעתיים וחצי לאחר השוד (כשלכך מתווספת העובדה שהרכב אשר באמצעותו בוצע השוד ננטש על ידי שלושת נוסעיו בענאתא שם נמצאת הנגרייה).                        

11.       במצב הדברים המתואר קיימות נגד משיב 2 ראיות לכאורה בעוצמה מספקת, למרות חוסר הצלחתם של המתלונן ושל מפקד מחסום מג"ב בכניסה למחנה הפליטים שועפאט לזהותו במסדר הזיהוי. מפקד המחסום מסר מלכתחילה כי התמקד בעיקר בנהג המכונית ופחות בשני הנוסעים האחרים. אין לדעת האם הנהג היה דווקא משיב 2. המתלונן הבחין בשודדים תוך כדי אירוע מבהיל ואלים שארך, לדברי משיב 2 בדיבוב, לא יותר מ-30 שניות. נראה אפוא לכאורה כי התקווה שמשיב 2 הביע באזני המדובב בדבר כשלון הזיהוי לאור משכו הקצר ביותר של האירוע, אכן התגשמה. לפיכך יש לכאורה להחיל על מקרה זה את הכלל שלפיו " כישלון הזיהוי במסדר זיהוי פורמלי - או אחר - אינו מהווה ראיה לכך שהנאשם אינו ה'איש הנכון'; ואם יש ראיות אחרות המוכיחות כי הנאשם הוא זה שביצע את מעשה העבירה - רשאי בית המשפט להרשיעו, על אף כישלונו של העד לזהותו במסדר זיהוי" (י' קדמי, על הראיות - חלק שלישי, תש"ע-2009, עמ' 1219.  

12.       קיומן של ראיות לכאורה נגד שני המשיבים מחייב את מעצרם עד תום ההליכים ושולל כל אפשרות להסתפק בחלופה הפחותה ממעצר ממש. המשיבים ביצעו לכאורה עבירת שוד בדרגת חומרה גבוהה, הן מבחינת אופי הביצוע והן מבחינת תוצאותיו. המשיבים תכננו את המעשה מראש, התארגנו לקראתו בחבורה, הצטיידו בסכין, נייר דבק ואזיקונים, ועקבו אחרי המתלונן במטרה לבצע את השוד. כאשר נוצר המגע בינם לבין המתלונן לא רק נטלו את הכסף הרב אותו החזיק במזומן, אלא גם תקפו אותו בכוח, הפילוהו לרצפה, היכו אותו בכל חלקי גופו, סתמו את פיו בנייר דבק, אזקו את ידיו ורגליו, חתכו את כיסי בגדיו, ולבסוף המתלונן אף נדקר בידו בסכין. כתוצאה מכך נזקק המתלונן לטיפול רפואי בבית חולים. לנסיבותיה המחמירות של העבירה, מצטרף העבר הפלילי של המשיבים בעבירות רכוש שונות, בגינן ריצו שניהם בעבר עונשי מאסר בפועל. לא עוד אלא שאחת מאותן הרשעות קודמות סבה על עבירת רכוש שביצעו המשיבים יחד בשנת 2003, בגינה הוטלו על שניהם עונשי מאסר בפועל. מסתבר לכאורה כי למרות שנתפסו בכף בעבר ונדרשו לתת את הדין על מעשיהם, לא נרתעו המשיבים מלהוסיף ולבצע יחדיו עבירות רכוש המסכנות את שלום הציבור וביטחונו, והפעם אף עלו מדרגה לעבירת שוד קשה ואלימה. במצב דברים זה מסוכנותם של המשיבים כה רבה, עד שאין בכוחה של חלופה כלשהי לאיינה או להקטינה לרמה נסבלת, ואין טעם ותוחלת בהזמנת תסקיר מעצר.

יובהר כי עילת המעצר הינה מסוכנות המשיבים ולא חשש לשיבוש החקירה. לפיכך אין בעובדת התייצבותם בתחנת המשטרה סמוך לאחר זימונם הטלפוני כדי לשנות מהמסקנה האמורה. זאת ועוד, כפי שמשיב 2 הודה באזני המדובב, המועד והאופן של ההתייצבות במשטרה (ובלשונו "ההסגרה") אף הם פרי תכנון ותיאום מוקדמים בין המשיבים.

13.       לאור כל האמור, אני מורה על מעצרם של המשיבים עד תום ההליכים בתיק העיקרי.

תיק החקירה מוחזר לידי ב"כ המבקשת.

ניתנה היום, ט"ז אב תשע"א, 16 אוגוסט 2011, שעה 12:30, במעמד ב"כ המבקשת, ב"כ משיב 2, שני המשיבים ומתורגמנית לערבית (ב"כ משיב 1 לא התייצב עד לשעה זו). התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: