כנגד המשיב הוגש כתב אישום, ת"פ 13333-12-11, במסגרתו מואשם המשיב בעבירות של החזקה ושימוש בסם שלא לצריכה עצמית, שיבוש מהלכי משפט והפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו. ביחד עם כתב האישום הוגשה בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים. בקשה זו היא הבקשה שבפני.
על פי עובדות האישום הראשון לכתב האישום, ביום 27.11.11, בשעה 15.05 או בסמוך לכך, נסע המשיב עם יוגב בן מויאל (להלן: "יוגב") ברכב מסוג מאזדה לנטיס, הנמצא בבעלותו של יוגב, בקרית ביאליק, כאשר יוגב נוהג והמשיב יושב במושב הסמוך לו. באותה עת, החזיק המשיב בחבילה ובה 992 טבליות של סם מסוכן מסוג MDMA (להלן: "החבילה"). שוטרים שנסעו באותה עת ברכב בילוש הבחינו ברכב ולאחר שעורר את חשדם של השוטרים, נסעו אחר הרכב שהמשיך בנסיעה. השוטרים סימנו לרכב לעצור, אך יוגב המשיך בנהיגה. באותה עת, ומשהבחין בשוטרים שנוסעים אחריו, השליך המשיב מתוך הרכב, דרך החלון הקדמי הימני שליד מושב הנהג, את החבילה שהייתה ברשותו, שנפלה בחניית בית ולאחר מכן עצר יוגב את הרכב בהמשך. כמו כן, המשיב אמר ליוגב בזמן המעצר שלא יאמר שהחבילה שנזרקה שייכת לו ושיאמר שהחבילה אינה שלו.
על פי עובדות האישום השני לכתב האישום, ביום 27.11.11, בשעה 15.30 או בסמוך לכך, הגיעו שוטרים עם המשיב לדירה בה הוא מתגורר בקרית ים, שם נערך חיפוש ובמטבח הדירה נמצא סם מסוכן מסוג חשיש במשקל של 92.8706 גר' נטו, עטוף בנייר טואלט אטום ובנייר נצמד. במבואה לדירה, בין שקי האוכל של הכלבים, החזיק המשיב בקרטון ובו 500 ריבועי נייר של סם מסוכן מסוג LSD.
לטענת המבקשת יש ראיות טובות לכאורה להוכחת אשמתו של המשיב, בין היתר, דו"חות פעולה של השוטרים שהבחינו ברכב שבו נסעו המשיב ויוגב, ראו את החבילה שנזרקה מהחלון של הנוסע שליד הנהג, עצרו את המשיב ויוגב ומצאו את החבילה בסמוך למקום שבו נזרקה, כאשר השוטר ברק מואטי הבחין שלא עבר שם איש ולא נזרק דבר על ידי איש אחר; שחזור שנערך עם השוטר ברק מואטי; דו"חות חיפוש ודו"חות פעולה של השוטרים רס"מ אהרון אזולאי ויהודה מרקדו בנוגע לחיפוש שנערך בדירתו של המשיב ולסמים שנתפסו בה; הודעתו של פרץ לוי - בעל החנות טירת החי - אשר מאשר בהודעתו כי ביום האירוע המשיב ישב אצלו. לאחר כחצי שעה הגיע בחור שהוא לא מכיר, נראה לו ששמו יוגב. הם התלחששו ביניהם. לאחר כמה דקות יצאו החוצה ולאחר מכן נכנסו. לא ידוע לו מה עשו בחוץ. המשיב אמר ליוגב לקחת אותו והם יצאו; הודעתה של לי פדידה, חברתו של המשיב, שמסרה כי ביקרה בדירתו ואינה צורכת סמים; הודעתו של שמעון טבול, בעל הדירה אותה שוכר המשיב; הודעתו של גולן ברששת לפיה עד לפני כ-3 חודשים שכר את הדירה שמול המשיב ומעולם לא השתמש בסמים; חוות דעת של מומחה לעניין הסמים; מזכרים לעניין שרשרת הסם; תרשים זירת האירוע ודירתו של המשיב.
כן טוענת המבקשת כי קיימות בתיק הודעות המשיב, אשר הודה כי הוא לקח את הסמים מרחוב בסמטה ובזמן נסיעה, כאשר ראה שהיתה אחריהם ניידת, זרק את הסמים מהחלון ויוגב לא ראה שהיו לו סמים. כמו כן, המשיב לא השיב על מרבית השאלות שנשאל ושמר על זכות השתיקה בחלק מהחקירה. כן הודה המשיב כי הוא מעשן את החשיש שנתפס אצלו בדירה. בהודעה אחרת שמסר הכחיש כי זרק שקית ובה כדורי אקסטזי. מסר כי בחיפוש שנערך בדירתו מצאו פלטת חשיש, אך מרחיק עצמו משאר הסמים שנתפסו בדירתו. הכחיש כי נסעו במהירות מופרזת או ברחו מהשוטרים; הודעותיו של יוגב, אשר בתחילה טען כי לא זרק דבר ולא ראה שהמשיב זרק ולא ידע שיש לו, אם היו לו, סמים. טען כי בעת שאכל שווארמה בקרן היסוד המשיב עבר ברגל ושאל אותו אם אפשר לתפוס טרמפ עד הבית. בהודעתו מיום 1.12.11 מסר כי ביום המעצר התקשר אליו המשיב ואמר לו לבוא לחנות החיות בקרית ביאליק. הוא הגיע לשם ולבקשת המשיב הוא נסע יחד עמו לבית המשיב שירד מהרכב והוא חיכה לו למטה. המשיב חזר, עלה לרכב וביקש ממנו לנסוע לכיוון נצרת. המשטרה הגיעה ואז המשיב הוציא חבילה מאיזור הבטן עד למפשעה, העיף אותה דרך החלון שליד הנהג והשוטרים מצאו את אותה חבילה. מסר כי המשיב אמר לו בקישון לא להגיד שהאקסטזי שייך לו ולומר שהחבילה שזרק לא שלו. מסר כי המשיב אמר לו שהחשיש, 500 הבולים והקריסטל שנתפסו בדירתו שייכים לו. לדבריו לא עצר את הרכב מכיוון שלא שמע את הכריזה.
המבקשת טוענת כי קיים יסוד סביר לחשש שהמשיב יסכן את שלום הציבור ובטחונו אם ישוחרר ממעצרו. נטען כי מסוכנותו של המשיב נלמדת מטיבן של העבירות, חומרתן ונסיבות ביצוען. נטען כי המשיב נשא עימו כמות עצומה של כדורי סם אקסטזי בשעות צהריים ברחובה של עיר, ניסה להעלימה כשהשוטרים הגיחו מאחור ואף ניסה להניא את יוגב מלמסור עדות. בביתו נמצאו סמים מסוגים שונים ובכמויות גדולות המעידים על כך שמדובר בסמים שלא לצריכה עצמית. המבקשת טוענת כי מעשי המשיב מקימים חזקת מסוכנות, היות וביצע עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים, שהיא אינה עבירה הנוגעת לשימוש בסם או להחזקת סם לשימוש עצמי. נטען כי למשיב מספר הרשעות קודמות בעבירות של איומים, הפרעת שוטר במילוי תפקידו, העלבת עובד ציבור ותקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו. כמו כן, נטען כי קיים נגדו מאסר על תנאי של 15 חודשים אשר הוארך למשך שנתיים ב- 2011 ולכן לא ניתן לסמוך עליו וחלופת מעצר לא מתאימה במקרה שלו.
עוד טוענת המבקשת כי קיים יסוד סביר לחשש ששחרורו של המשיב יביא לשיבוש הליכי משפט ולהשפעה על עדים, שכן מחומר החקירה עולה שהמשיב כבר ניסה להשפיע על עדותו של יוגב. כן נטען כי קיים יסוד סביר לחשש שהמשיב ימלט מאימת הדין ולא יתייצב לדיון בעניינו או לריצוי עונש המאסר שעשוי להגזר עליו, שכן נמלט ממקום האירוע.
ב"כ המשיב אינו חולק על קיומן של ראיות לכאורה. נטען כי מדובר במשיב בן 35 שלחובתו 2 הרשעות קודמות. ההרשעות הנוספות שצוינו על ידי המבקשת התיישנו. מדובר בהרשעות של הפרעה לשוטר, איומים והעלבת עובד ציבור. הוא לא הורשע בעבירה של תקיפת שוטר, אלא בעבירה של הפרעה. נטען כי העבירה של הכשלת שוטר הוספה לכתב האישום כדי שתכלל במסגרת התנאי שתלוי ועומד כנגד המשיב, אך למרות שהתנאי תופס, הנסיבות שמופיעות בכתב האישום יכולות לקיים גם עבירות אחרות שבמסגרתן התנאי לא יתפוס. נטען כי המשיב לא נהג ברכב ולכן לא היה אחראי על נסיעתו של הרכב ולא ניתן לטעון שניסה להמלט. כמו כן, הנהג סיפר בהודעותיו שלא עצר את הרכב כי לא שמע את קריאות המשטרה וברגע ששמע, עצר והשוטרים מספרים שקראו בכריזה מספר פעמים ובפעם השלישית הוא עצר. על כן, נטען כי אין יסוד לחשש להמלטות. באשר לחשש סביר לשיבוש מהלכי משפט טוען ב"כ המשיב כי המשיב הודה בחקירתו במשטרה בכך שהסמים הם שלו ולכן אין חשש לשיבוש מהלכי משפט.
ב"כ המשיב טוען כי למשיב אין הרשעות קודמות בעבירות סמים וזו הפעם הראשונה שהוא עומד לדין בגין עבירות על פקודת הסמים. נטען כי הנסיבות האישיות מצדיקות בחינת חלופת מעצר באמצעות תסקיר. נטען כי ההודאה של המשיב ותפיסת הסמים בידי השוטרים מחלישות את אפשרותו להשפיע על עדים ולשבש.
ראיות לכאורה ועילת מעצר:
לאחר עיון בחומר החקירה ובטענות הצדדים אני קובע כי קיימת תשתית ראייתית המבססת לכאורה סיכוי של ממש להוכחת עובדות כתב האישום, באופן שיקבע כי המשיב אכן ביצע את העבירות המיוחסות לו.
בתיק קיימים, בין היתר, דו"חות הפעולה של השוטרים אשר הבחינו ברכב בו נסעו המשיב ויוגב, במהלך פעילות בילוש. הרכב העלה את חשדם והם נסעו אחריו וסימנו לו לעצור. השוטרים הבחינו כי מתוך הרכב, מצד הנוסע שליד הנהג, נזרק דבר מה בהיר. השוטר ברק מואטי ראה היכן נפלה החבילה, חסם את הרכב כ-30 מטרים ממקום הזריקה ורץ לכיוון החניה שבה מצא את החבילה שנזרקה ובה כדורים החשודים כסם, תוך שהוא מבחין כי לא עובר שם איש וכי לא נזרק דבר על ידי איש אחר. השוטר חנן מלכה רץ לרכב והודיע למשיב וליוגב כי הם עצורים. השוטר ברק מואטי אף ערך שחזור.
כן נמצאים בתיק דו"חות הפעולה של השוטרים שערכו את החיפוש בדירתו של המשיב בנוכחות המשיב ולאחר שזה פתח את הדלתות באמצעות מפתחות שברשותו ושם נמצאו הסמים שבאישום השני.
מהודעות המשיב עולה כי הוא הכחיש בתחילה כי זרק את החבילה עם הסמים והרחיק עצמו מהסמים המסוכנים שנמצאו בדירתו, פרט לחשיש. המשיב אישר כי הוא מתגורר בדירה שבה נתפסו הסמים נשוא האישום השני. טען כי הוא מעשן את החשיש שנתפס אצלו. בהודעות מאוחרות יותר, הודה המשיב כי לקח את הסמים נשוא האישום הראשון מרחוב בסמטה ובזמן נסיעה, כאשר ראה שהייתה אחריהם ניידת, זרק את הסמים מהחלון. לטענתו, יוגב, שהיה עמו ברכב, לא ראה שהיו לו סמים ואין לו קשר לפרשה.
יוגב, אשר נהג ברכב בו היה המשיב וממנו זרק המשיב את החבילה עם הסמים, טען בתחילה כי לא זרק דבר ולא ראה שהמשיב זרק וכן לא ידע שיש לו, אם היו לו, סמים. טען כי המשיב ביקש ממנו טרמפ בעת שאכל שווארמה ולא ידע שמישהו עלה לרכב עם סמים או שהיו סמים ברכב. בהודעתו מיום 1.12.11 מסר גרסה שונה לפיה המשיב התקשר אליו ואמר לו לבוא לחנות החיות, משם נסע יחד עמו לביתו של המשיב שירד מהרכב והוא חיכה לו למטה. המשיב חזר לרכב וביקש ממנו לנסוע לכיוון נצרת. המשטרה הגיעה ואז המשיב הוציא חבילה מאיזור הבטן עד למפשעה, העיף אותה דרך החלון שליד הנהג והשוטרים מצאו את החבילה. מסר כי המשיב אמר לו בקישון לא להגיד שהאקסטזי שייך לו ולומר שהחבילה שזרק לא שלו. מסר כי המשיב אמר לו שהחשיש, 500 הבולים והקריסטל שנתפסו בדירתו שייכים לו. הכחיש כי ניסה להכשיל שוטר ולדבריו לא עצר מכיוון שלא שמע את הכריזה.
בעל חנות החיות מסר שהמשיב הינו לקוח קבוע שלו ומגיע לקנות אוכל לכלבים. מאשר כי באותו יום, בשעה 14.00-15.00 לערך המשיב ישב אצלו. לאחר כחצי שעה הגיע בחור שלא מכיר, נראה לו ששמו יוגב. הם התלחששו ביניהם, יצאו החוצה ונכנסו. לא ידוע לו מה עשו בחוץ. המשיב אמר ליוגב לקחת אותו והם יצאו.
לי פדידה, חברתו של המשיב, מסרה כי ביקרה בדירתו של המשיב כ-5 פעמים, אינה צורכת סמים ולא ידוע לה שהמשיב צורך סמים. מסרה כי בין הדלת הראשונה של דירתו של המשיב לדלת שמולה, דרכה היו נכנסים, היו שקי אוכל של הכלבים של המשיב. העדה סתרה בהודעתה את טענתו של המשיב כי הינו מתעסק בהובלות או במכירת כלבים.
בעל הדירה אותה שוכר המשיב מסר כי לפני הכניסה לדירת המשיב יש דלת שאם הוא לא טועה עשויה מעץ, כבדה, עם שני מנעולים, שמובילה לשתי דירות, האחת של המשיב ששוכר אותה כבר קרוב ל-3 שנים ואת השניה השכיר עד לפני חודשיים לבחור בשם גולן בר ששת, שהינו בחור נורמטיבי לדבריו. אין לו מפתח לדלת הראשית. למשיב יש מפתח. שולל כי משתמש בסמים.
גולן ברששת מסר כי עד לפני כ-3 חודשים שכר את הדירה, התגורר שם עם אשתו וילדיו ולדבריו אינו משתמש בסמים. מסר שהמפתח לבית נשאר אצל המשיב לאחר שביקר שם בפעם האחרונה.