אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק מ"ת 12864-03-13

החלטה בתיק מ"ת 12864-03-13

תאריך פרסום : 23/10/2013 | גרסת הדפסה
מ"ת
בית המשפט המחוזי חיפה
12864-03-13
17/04/2013
בפני השופט:
רון שפירא

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
ס' ז'
החלטה

נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של הצתה בארבעה מוקדים שונים, עבירת של השגת גבול, שעניינה כניסה למפעל בתחומו בוצעו חלק ממעשי ההצתה, והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. על פי עובדות כתב האישום, שילח המשיב אש במכולת אשפה הסמוכה לתחנת דלק, במחסן הסמוך לתחנה הנ"ל וכן נכנס למפעל של תנובה הסמוך לתחנת הדלק ושילח אש בשני מוקדים שונים. בהמשך אותר בסמטה סמוכה ע"י שתי שוטרות, מהן נמלט עד שנתפס תוך כדי מרדף.

אין מחלוקת כי בוצעו ההצתות נשוא כתב האישום. אין מחלוקת להעדר עדות ישירה לפיה המשיב נראה מבצע הצתה. אין גם מחלוקת כי המשיב נתפס לאחר מרדף כאשר הוא נמלט משוטרות באזור הסמוך לזירת ההצתות. למעשה המחלוקת היא בנוגע לזיהויו של המשיב כי היה בזירת ההצתה וביצע את ההצתה.

ככל שהדבר נוגע לנוכחותו בזירה - כאמור, המחלוקת היא בשאלת הזיהוי. בצילום מצלמה המהווה מוצג 38, בפינה שמאלית תחתונה של הצילום, נראים פנים הדומים לפניו של המשיב. המשיב זוהה במסדר זיהוי תמונות ע"י עד תביעה רמי מרדכי כמי שהיה בזירת ההצתה. עד ראיה נוסף תיאר דמות הדומה בתיאורה ובלבושה למשיב. בחזקתו של המשיב נתפסו שני מצתים ולא ניתן הסבר סביר להחזקתם. כאמור, נסיבות הימלטותו מהזירה גם הן מקימות ראיה נסיבתית, אם כי וכפי שיובהר, לא ראיה ברורה, הקושרת אותו לביצוע ההצתות.

עם זאת לא ניתן להתעלם מחסרים בראיות. כאמור, אין עדות ישירה המזהה את המשיב מבצע הצתות. לא מצאתי בחומר הראיות ממצאים לשרידי נפט, פיח וכד' על גופו או על בגדיו של המשיב. ממצאים אלו צפויים להימצא על מי שמבצע הצתות. החסר בממצאים מעורר תהיות, ואם לא נערכה בדיקה, הרי שלכאורה מדובר בחסר חקירתי. ונדגיש כי עצם הימצאותו בזירה בנסיבות מחשידות אינה בהכרח ראיה כי ביצע את ההצתות.

ובאשר להימלטותו מהאזור ההצתות - המשיב לא סיפק הסבר סביר לנוכחותו בזירה ולהימלטותו מהשוטרים. עם זאת לא ניתן להתעלם מנתונים הרלוונטיים להימלטות מהזירה. האחת היא שכנגד הנאשם מתנהל הליך שעניינו בכתב אישום המייחס לו אישום בעבירת איומים על אשתו וכן אישום שעניינו הפרת צו שהרחיקו מכפרו. הנתון השני כי מדובר באדם בעל עבר פלילי, הכולל הרשעות במספר עבירות רכוש ונשק. על זאת יש להוסיף כי מחומר הראיות עולה כי הוא סובל מבעיות נפשיות, הגם שנמצא כשיר לעמוד לדין. מכלול עובדות רקע אלו יכולות לספק הסבר סביר להימלטות המשיב משוטרים, באשר הם, וללא כל קשר לשאלה אם ביצע עבירת הצתה או לא.

בהביאי בחשבון כל אלו ובשים לב לכלל כי בית המשפט הדן במעצר אינו מכריע באמינות ראיות אלא קובע רק אם קיימת תשתית ראיות לכאורית, אני קובע כדלקמן:

ככל שהדבר נוגע לראיות לכאורה - אני קובע כי קיימת תשתית ראיות להוכחת עובדות כתב האישום, ואולם קיימת חולשה מסוימת בראיות, בעיקר בנוגע לעצם ביצוע ההצתה ע"י המשיב. לעניין זה נראה כי שמיעת העדים שהיו מעורבים בתפיסתו יכולה להוסיף או לגרוע מהנתונים המחזקים את אפשרות זיהויו והרשעתו.

ככל שהדבר נוגע לעילת מעצר - אין חולק כי עבירת הצתה מקימה עילת מעצר. עבירת ההצתה היא עבירה שתוצאתה אינה נחזית מראש, והרי המצית שולט ביצירת מעשה ההצתה אך לא בתוצאת מעשהו, כך נאמר: " ראשיתה מצער- גפרור- ואחריתה מי יישורנו" (ע"פ 7925/06 אבו עראר נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 25.4.07)). תוצאתה של הצתה עלולה לפגוע בחיי אדם, בשלום הציבור וברכושו ולגרום למפגע סביבתי. מכאן המסוכנות הגבוהה הנובעת ממעשה עבירה זה, ואשר לא אחת עמדו בתי המשפט על חומרתו. כך, נקבע:

"...עבירת הצתה הינה מן החמורות שבעבירות - שיודע אתה את תחילתה ואין אתה יודע את סופה, ומי שמתיר לעצמו לסכן בדרך זו רכוש וחיים - ובעניינו, כאמור, בשל דבר של מה בכך - עשוי להוסיף, לסכן את זולתו גם בנסיבות אחרות" [בש"פ 6526/02 מוחמד אלענמי נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 30.7.02), ראו גם את בש"פ 142/05 צלי טנצר נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 13.1.05)].

ההימלטות מהשוטרות מקימה גם היא עילת מעצר של מסוכנות וכן פוגמת באמון שניתן לתת במשיב כי יקיים תנאים של חלופת מעצר, טובה ככל שתיקבע. " עצם ההתעלמות מאנשי משטרה שמנסים כברת דרך ארוכה לעצור את המשיב בדרכים חוקיות, מצביעה בפני עצמה על מסוכנות. לא סתם מסוכנות אלא מסוכנות שיש לה השלכה רבתי לעניין האפשרות לבטוח במשיב, כאשר על הפרק עומדת האפשרות לשחרורו בחלופת מעצר. מי שאיננו נרתע משוטר העומד בפניו ומסמן לו פיזית בצורה הברורה ביותר לעצור וכי מדוע יירתע מהוראה ערטילאית של בית המשפט המכתיבה לו תנאים כאלה ואחרים". [בש"פ 9701/06 מדינת ישראל נ' סלים אלסטד (טרם פורסם, 27.11.06)].

על רקע האמור יש להביא בחשבון כי תלוי ועומד כנגד המשיב גם כתב אישום שעניינו בהפרת צו שאסר עליו להיכנס לכפרו. אינני מביע כל עמדה בנוגע לאישום זה המתברר בבית משפט אחר. עם זאת עצם קיומו של כתב האישום גורע מהאמון שניתן לתת במשיב. אמון שהוא הבסיס לכל שחרור ממעצר. " שאלת השחרור לחלופת מעצר תלויה, במידה מרובה, ביכולת ליתן בנאשם אמון. זו מוסקת, בין היתר, מעברו של הנאשם, מהתנהגותו של הנאשם במהלך האירועים נושא כתב האישום ולאחריהם; ומנסיבותיו הפרטניות של המקרה המובא לפתחו של בית המשפט (ראו: בש"פ 2737/10 שטרית נ' מדינת ישראל ([פורסם בנבו], 15.4.10); בש"פ 1352/07 פאחל נ' מדינת ישראל ([פורסם בנבו], 22.2.07))." [בש"פ 352/11 ארז איאסי ברי נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 25.1.11), פסקה 13].

ב"כ המשיב אישר כי אין, לעת הזו, כל חלופת מעצר ולמעשה ביקש כי יוגש תסקיר שינסה לסייע באיתור חלופת מעצר. לעת הזו, בשים לב למכלול הראיות, ומבלי להתעלם מהקושי העולה מהן, ובשים לב לקושי ליתן אמון בנאשם/משיב על רקע התנהגותו, אינני רואה מקום להורות לשירות המבחן להגיש תסקיר בעניינו. " בשאלה זו נפסק כבר בעבר, כי החובה לשקול את האפשרות לחלופת מעצר קבועה בחוק, ולפיכך על בית המשפט לפעול ככלל על פי חובה זו. יחד עם זאת, בחינה עקרונית זו איננה בהכרח מובילה בכל מקרה לבדיקה קונקרטית על ידי שירות המבחן. במקרים בהם נשללת על פניה האפשרות לחלופת מעצר, כגון מקרים בהם מיוחסת לנאשם עבירת אלימות חמורה ביותר, או מקרים של נאשמים בעלי עבר פלילי מכביד, או כאלה שהוכיחו בעבר כי אין ליתן בהם אמון, או שברחו ממשמורת חוקית - אין צורך להעביר עניינם לבדיקה של שירות המבחן על מנת שיבחן האם קיימת בעבורם חלופת מעצר מתאימה." [בש"פ 7038/09 אבו אסעד נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 14.9.2009)]. עם זאת סבור אני כי ראוי יהיה לשקול את המשך מעצרו לאחר שיעידו העדים המעידים על נסיבות איתורו בזירה ולכידתו. כמו כן, וככל שמועד שמיעת הראיות ידחה לתקופה ממושכת יותר, כך יהיה מקום לשקול את המשך מעצרו שוב.

בשים לב לאמור לעיל אני מורה כדלקמן:

בשלב זה אני מורה על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים. למשיב שמורה הזכות לפנות בבקשה לעיון חוזר לאחר שיקבעו מועדי שמיעת הראיות בתיק העיקרי, וככל שאלו יקבעו למועד רחוק שלאחר הפגרה, וכן לאחר שיעידו העדים שזיהו את המשיב בזירה.


בכפוף להערות דלעיל והאפשרות לחידוש הדיון בעניינו של המשיב, אני מורה על הארכת מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים בת"פ 12847-03-13 המתנהל בבית המשפט המחוזי בחיפה.

לתשומת לב שב"ס - יש להעמיד את המשיב בפיקוח פסיכיאטרי מתאים.

ניתנה היום, ז' אייר תשע"ג, 17 אפריל 2013, במעמד הצדדים ובאי כוחם.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ